הלכה: אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר מְנַשֶּׁה דִּבְרֵי חֲכָמִים אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל קִישּׁוּת וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית אֲבַטִּיחַ. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וְנוֹטְעָהּ וְהִיא נַעֲשֵׂית מֵלָפֶּפּוֹן. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עִיקָּרוֹ כִּלְאַיִם. אָדָם נוֹטֵל מָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל אֲבַטִּיחַ וּמָעָה אַחַת מִפִּיטְמָהּ שֶׁל תַּפּוּחַ וְנוֹתְנָן בְּתוֹךְ גּוּמָא אַחַת וְהֵן נִתְאַחוֹן וְנַעֲשִׂין כִּלְאַיִם. לְפוּם כֵן צְוָוחִין לֵיהּ בְּלִישְׁנָא יְוָנָא מֵילָפֶּפּוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
משנה: הַקִּישּׁוּת וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גְּלִין . עוּלְשִׁין וְעוּלְשֵׁי שָׂדֶה. 2a כָּרֵישִּׁין וְכָרֵישֵׁי שָׂדֶה. כּוּסְבָּר וְכוּסְבַּר שָׂדֶה. חַרְדָּל וְהַרְדַּל מִצְרִי. וּדְלַעַת מִצְרִית וְהָרוּמְצָא. וּפוּל הַמִּצְרִי וְחָרוּב אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
הַקִּישׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ מַה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּדָה. נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא הַקִּישּׁוּאִין וְהָאֲבַטִּיחִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹנוֹת אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יְהוּדָא אוֹמֵר כִּלְאַיִם. נֹאמַר הַקִּישּׁוּאִין וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הָאֲבַטִּיחַ וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם. הַקִּישּׁוּת וְהָאֲבַטִּיחַ צְרִיכָא.
Pnei Moshe (non traduit)
הקישות והאבטיח מה אמר בה ר' יודה. אם מודה הוא שאינן כלאים הואיל ומגרעין הקישות לפעמים נעשית האבטיח בראשונה:
נשמעינה מן הדא. דתנינן בתוספתא פ''א הקשואין וכו' ר' יודה אומר כלאים אלמא ר' יודה פליג גם בקישות ואבטיח ודחי לה הש''ס דנאמר דלא עריב להו התנא לכולהו בהדדי אלא הא דקתני המלפפון לבסוף אקישות ואאבטיח קאי והכי קאמר הקישות והמלפפון אינם כלאים וכן האבטיח והמלפפון ועל זה הוא דפליג ר' יודה אבל הקישות עם האבטיח אכתי צריכה ומספקא לן אליבא דר' יודה:
חֲזֶרֶת וַחֲזֶרֶת גַּלִּים רִבִּי חַנַּנְיָה אָמַר חַסָּא דִּיגְרִין . שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אָבִי אָמַר אַנְטוֹכִין. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן אָמַר יַסֵּי חֲלִי . עוּלְשִׁין טְרוֹקְסִימוֹן. עוּלְשֵׁי הַשָּׂדֶה עוּלְתִין. כְּרֵיתִין. כָּרָתֵי שָׂדֶה קֶפַלּוֹטוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
הסדיגורון. כך הוא נקרא ומלשון חסא הוא ושמעון אמר אנטוכין נקרא:
יסיח לי. כך היה אחד מסיח לי לפרש עולשין טרוקוסימון וכו':
דְּלַעַת מִצְרִית. מַתְנִיתִין דְּלָא כְרִבִּי נְחֶמְיָה. בְּשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה דְּלַעַת אֲרָמִית הִיא דְלַעַת מִצְרִית כִּלְאַיִם עִם הַיְּוָונִית כִּלְאַיִם עִם הָֽרְמוּצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
דלעת מצרית. קתני במתני' דאינה כלאים עם הרמוצה. מתני' דרבי ולא כר' נחמיה דתני משמיה בתוספתא שם שהיא כלאים עם הרמוצה:
והָֽרְמוּצָה. אָמַר רִבִּי חִינְנָה כְּמִין דְּלַעַת מָרָה הִיא וְהֵם מְמַתְּקִין אוֹתָהּ בְּרֶמֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
והרמוצה וכו'. כדפרישית במתניתין:
וְהֶחָרוּב. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּמִין פּוּל מִצְרִי פַרְסִי הוּא וּקְצִצּוֹי דוֹמִין לֶחָרוּבָה.
משנה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית וְהַבָּצֵל וְהַבְּצַלְצוֹל וְהַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
הלכה: הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס הַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתּוֹר. כְּרוּב דַּקִּיק. הַתְּרָדִין וְהַלְּעוּנִין הַמְּעוּיִין. הוֹסִיף רִבִּי עֲקִיבָה הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית תּוּמֲנִיתָה. הַבָּצַל וְהַבְּצַלְצָל פְּגַלְגּוּלָה. הַתּוּרְמוֹס וְהַפֵּלוֹסְלוֹס פדמועה וְאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
משנה: וּבְאִילָן הָאֲגַסִּין וְהַקְּרוּסְטָמֵלִין וְהַפְּרִישִׂים וְהָעֲזָֽרְדִים אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. הַתַּפּוּחַ וְהַחִזְרָר הַפֶּרְסִקִּין וְהַשְּׁקֵדִין הַשִּׁיזְפִין וְהָרִימִין אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לַזֶּה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
והפלוסלוס. פרמועה והוא מין תורמוס:
מתני' הלפת והנפוס. בגמרא לקמן בהלכה ה' מפרש שהילכו בו אחר העלין לפי שהנפוס עליו דומין לעלין של לפת לא הוו כלאים:
והתרובתור. בגמרא מפרש כרוב דקיק שקלחים שלו דקים:
תרדין. בליטי בלע''ז ובערבי סילקא:
והלעונים. ארמולאש בלע''ז ובערבי כט''ף:
והשומני'. בגמ' תומניתה והוא שום מדברי והוא קטן מהשום הגדל בגנים:
והבצלצול. פללגרל''ה בלע''ז והוא בצל מדברי וקטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:
מתני' ובאילן. מה שאינן כלאים זה בזה:
האגסין. פירא''ש בלע''ז ובערבי אגא''ס:
והקרוסטומלין. מין אגסים קטנים ודומין לעפצים שקורין מילין:
והפרישים. בגמ' מפרש אספרלגין וכך הוא בערבי אספרגל ובלע''ז קודוניי''ש קוויעי''ן בל' אשכנז:
והעוזרדים. סורבא''ש בלע''ז:
והחזרד. תפוח יערי תרגום של כפתור חיזור:
הפרסקין. פירשגי''ש בלע''ז וכשהן קטנים דומין לשקדים:
והשזיפין. בגמ' קאמר כשמרכיבין זיתים עם רימין נפק מביניהון שיזפין:
רימין. פולצדוק''ה בלע''ז:
מתני' הקישות. קשואין קוקומברו''ש בלע''ז ובערבי פאקו''ס:
ר' יהודה אומר כלאים. ואין הלכה כר' יהודה:
והמלפפון. צידרלי בלע''ז ובערבי פייא''ר:
והחרוב. בגמ' מפרש מין פול המצרי פרסי הוא וקצוותיו הן התרמילין שהזרע בתוכו דקין ועקומין כחרוב:
ופול המצרי. פאסולי בלע''ז:
והרמוצה. מפרש בגמרא כמין דלעת מרה היא וממתקין אותה ברמץ:
כוסבר. גייאלאנדרי בלע''ז כזרע גד תרגום ירושלמי כבר זרע כוסבר:
כרישין. פורו''ש בלע''ז ובערבי פירא''ת של גינה וכריש שדה:
עולשין של גנות ועולשי שדה ובערבי נקראים הנדיבי:
חזרת וחזרת גלין. חסא הגדילה בגנות וחסא הגדילה בהרים:
הלכה: פְּרִישִׂין אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲסָפַרְלְגִין וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָן פְּרִשִׂין שֶׂאֵין לָךְ אִילָן פָּרִישׂ לִקְדֵירָה אֶלָּא מִין זֶה בִלְבָד.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' והכרוב והתרובתר. כרוב דקיק וכו' כמו שהבאתי במתני':
גמ' פריש לקדרה. שמפרישין אותו לבשלו בקדרה ואין דרך לאוכלו חי:
אדם נוטל וכו'. מסקנת מילתיה דר' יהודה היא כלומר תדע שאדם נוטל גרעין אחד מתוך האבטיח וגרעין אחד מתוך התפוח וכשהוא נותנן בתוך גומא אחת הן נתאחין זה עם זה וחוזרין להיות כאחת ואעפ''כ הן נעשין כלאים וה''נ כן:
לפום כן צוחין ליה בלישנא יונייא מלפפון. בשביל כך קורין אותה בלשון יונית מלפפון על שם הליפוף והדיבוק שמתדבקת ונעשית מגרעין האבטיח כדלעיל ואפ''ה עיקרה עם הקישות כלאים:
ר''י אומר עקרו כלאים. וטעמיה דר' יהודה שאעפ''כ העיקר מהקישות ומהמלפפון שני מינים הן ואע''פ שלפעמים נעשית מגרעין הקישות אבטיח ומאותו האבטיח נעשית מלפפון מ''מ עיקר של שתיהן כלאים הן:
גמ' דברי חכמים. כלו' טעמא לדבריהם שהן אומרים הקישות והמלפפו אינם כלאים זה בזה מפני שאנו רואין שאדם נוטל מעה האחת מעה כמו מעי והוא גרעין מגרעיני הזרע אשר בתוך הפיטמא זהו אמצע הפרי כעין התפוח ואם נוטעה נעשית אבטיח ואם נוטל גרעין מן האבטיח ונוטעה נעשית מלפפון וכלומר שלפעמים הוא כך וכיון שכן הקישות והמלפפון הם קרובים להיות כמין אחד:
שַׂלְמָן בַּר לֵוִי אַחוֹי דְּזַבְדִּי בַּר לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כּוּלְּהוֹן זוּגוֹת זוּגוֹת. רַב אָמַר כּוּלְּהוֹן מִן אֶחָד. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב דְּתַנֵּי אַף 2b הַבְּכָיִים. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְהָתַנֵּי אַף הָרוֹגְייָנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
רב אמר כולהון זוגות זוגות. גרסינן וכך אמר בהלכה א' וריב''ל אמר כולהון מין אחד ונתחלף בדפוס בטעות וארישא דמתני' קאי דריב''ל קאמר דכל ארבעה מין אחד הן קאמר התנא ואינן כלאים זה בזה והכי ס''ל נמי דאינן כלאים עם הני דקחשיב בסיפא כדמוכח מדלקמן ורב קאמר דוקא זוגות זוגות והאגסים והפרישין כלאים זה בזה והיינו דקמותיב מתניתא ברייתא דתני אף הבכיים אינם כלאים עם הני דקחשיב במתני' וא''כ על כרחך לאו זוגות זוגות קתני דבחמשה ליכא זוגות וכן התיב ר' יוסי בר' בון על רב מברייתא דתני אף הרוגיינים:
בְּשׁוּקֵי שֶׁל צִיפּוֹרִין הָיוּ מַרְכִּיבִין קְרוּסְטָמֵלִין עַל גַּבֵּי אֲגַס. רָאָם תַּלְמִיד אֶחָד אָמַר לָהֶן אֲסוּרִים אַתֶּם הָֽלְכוּ וּקְצָצוּם וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ בְיַבְנֶה אָמַר לָהֶן מִי שֶׁפָּגַע בָּכֶם מִתַּלְמִידֵי בֵית שַׁמַּאי הָיוּ. לֹא אָמַר אֶלָּא קְרוּסְטָמֵיל עַל גַּבֵּי אֲגַס. הָא אֲגַס עַל גַּבֵּי חִיזְרָר לֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
בשוקי של צפורי היו מרכיבין וכו'. תוספתא היא בפ''א ומייתי לה הכא דבעי לשנויי להא דמותיב על רב וכן להותיב על ר' יהושע בן לוי:
מי שפגע בכם מתלמידי ב''ש. דפליגי אמתני' ולית הלכתא כותייהו:
הוי לא אמר אלא קרוסטמל על גבי אגס. הוא דמותר ולא כאותו תלמיד הא אגס על גבי חיזרד לא והיינו כרב דזוגות זוגות קתני דאילו לריב''ל הא קאמר כולהון מין אחד ומשמע דלדידיה דהני דמני ברישא מין אחד הן אף עם הני דמני בסיפא וא''כ אגס עם חיזרד ג''כ מותר:
בִּתְחוּם אָרִיחַ הָיוּ מַרְכִּיבִין תַּפּוּחַ עַל גַּבֵּי חִיזְרָר וּבָא תַּלְמִיד אֶחָד אָמַר לָהֶן אֲסוּרִין אַתֶּם הָֽלְכוּ קְצָצוּם וּבָאוּ וְשָׁאֲלוּ בְיַבְנֶה אָמַר לָהֶן יָפֶה אָמַר הַתַּלְמִיד. לֹא אָמַר אֶלָּא הַתַּפּוּחַ עַל גַּבֵּי חִיזְרָר. הָא חִיזְרָר עַל גַּבֵּי אֲגַס לֹא. מַה דַהֲוָה עוּבְדָּא הֲוָה עוּבְדָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
בתחום של מקום אריח וכו'. כלו' דמהדר הש''ס והא עוד תניא התם ברייתא אחריתא ומסייעא לריב''ל דאמרו יפה אמר התלמיד דתפוח ע''ג חיזרד אסור כדתנן בסיפא דמתני' ולא אמרו אלא תפוח ע''ג חיזרד הוא דאסור הא חיזרד ע''ג אגס לא אסר והיינו כריב''ל דהני דמני ברישא דמתני' מין אחד הן אף עם הני דמני בסיפא:
מה דהוה עובדא הוה עובדא. כלומר דהדר דחי לה דאין כאן לא תיובתא ולא סייעתא לא למר ולא למר דמעשה דהוה הכי הוה וליכא למידק מהני ברייתות ולא מידי:
תַּנֵּי גּוֹי שֶׁהִרְכִּיב אֱגוֹז עַל גַּבֵּי פֶּרְסִק אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן נוֹטֵל מִמֶּנּוּ יִיחוּר וְהוֹלֵךְ וְנוֹטֵעַ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה נְפַק מִינְהוֹן קדריה פֶּרְסִקִּיָּה. הִרְכִּיב תְּרִיד עַל גַּבֵּי יַרְבּוּן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת כֵּן נוֹטֵל הִימֶנּוּ זֶרַע וְהוֹלֵךְ וְזוֹרֵעַ בְּמָקוֹם אַחֵר. מַה נְפַק מִינְהוֹן כְּרוּסָלַבַּיִנין . זַרְגּוּן וְלֶפֶת מַה נְפַק מִינְהוֹן פֵיטְרָה סוֹלִינוֹן. לוּזִין וּבוֹטְמִין מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן פִּיסְטַקִּין. זֵיתִין וְרִמּוֹן מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן שִׁיזְפִין.
Pnei Moshe (non traduit)
דרבון. ובתוספתא ירבון:
מה נפק מביניהון כורכי לבנון. כך שמו:
זרגון ולפת מה נפיק מינהון פטר פיטרה. סוליגון ולוזין ובוטמין מה נפיק מנהון פיסטקין. זיתים ורימון מה נפיק מביניהון שיזפין:
קדריה פרסקיה. כך שמו ויש לפרש ל' קדרות ושחרות שיוצאין מהרכבה זו אפרסקין שחורים:
תני. בתוספתא פ''ב:
מה נפיק מביניהון. מהרכבת אגוז ע''ג אפרסק:
משנה: הַצְּנוֹן וְהַנַּפּוּס וְהַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָֽרְמוּצָה אַף עַל פִִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הצנון והנפוס. נפוס הוא הנזכר לעיל בהל''ג שהעלין שלו דומין ללפת ולפיכך אינו כלאים עם הלפת אבל עם הצנון אע''פ שהוא דומה לו בעלין ובפרי אפ''ה הוו כלאים זה בזה מפני שהטעם של צנון אינו כלל כטעם הנפוס כדאמר בגמרא:
והלפסן. מרוי''ו בלע''ז:
והרמוצה. כלומר וכן דלעת יוונית עם דלעת הרמוצה הוו כלאים ואע''פ שדומין זה לזה:
מתני' כלב כופרי. שמגדלים בני כפרים והוא קטן ודומה לשועל:
היעלים. הוא מין חיה ואקו תרגומו ויעלא:
והערוד. חמור הבר:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן יֵשׁ מֵהֶן שֶׁהִילְּכוּ אַחַר הַפֶּרִי וְיֵשׁ מֶהֶן שֶׁהִילְּכוּ אַחַר הֶעָלִין. הַלֶּפֶת וְהַצְּנוֹן הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר הַפֶּרִי. הַלֶּפֶת וְהַנַּפּוּס הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר הֶעָלִין. הָתִיבוּן. הֲרֵי צְנוֹן וְנַפּוּס הֲרֵי פֶרִי דוֹמֶה וְהֶעָלִין דּוֹמִין וְתֵימַר כִּלְאַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹנָה בְּזֶה הִילְּכוּ בָהֶן אַחַר טַעַם הַפֶּרִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ יש מהן. מהשנוים בפרקין שהילכו אחר הפרי אם פריהן שוין אינם כלאים זב''ז ויש מהן שהילכו בהן כמו כן אחר העלין כדמפרש ואזיל:
הלפת והצנון. אע''פ שאין העלין דומין זה לזה הילכו בהן אחר הפרי והואיל ופריהן שוין אינם כלאים זה בזה:
הלפת והנפוס. אין פריהן שוים הילכו בהן אחר העלין. והואיל והעלין שוין אינם כלאים זה בזה כדתנן לעיל במשנה ג':
התיבון. על ר' יונתן הרי צנון ונפוס שהפרי שלהן וכן העלין דומין זה לזה ואפ''ה את אומר שהן כלאים זה בזה:
א''ר יונה בזה הילכו בהן אחר טעם הפרי. כלומר לא דמי הא לכללא דכייל ר' יונתן דלא אמר שהולכין לפעמים אחר הדמיון אלא באלו שאין טעם שלזה רחוק ונבדל הרבה מטעם של זה דבכה''ג אע''פ שהן אין דומין לגמרי אלא במקצת כמו בעלין או בפרי בלבד אפ''ה אינן כלאים דחששא דכלאים משום מראית העין הוא והואיל והן דומין באיזה צד לא הוו כלאים אבל צנון ונפוס שטעם של זה משונה הרבה ורחוק הוא מטעם של זה בזה אין הולכין אחר המראה אלא מכיון שטעם שלהן אינו דומה כלל וכלל זה עם זה הוו כלאים זה בזה:
גמ' הא כלב עם כלב כופרין אינו כלאים. דלא קתני אלא זוגות זוגות:
ודלא כר''מ. הא דדייקינן דכלב עם כלב כופרי לא הוו כלאים דלא כר''מ הוא דאילו ר''מ אומר כלאים עליהן דהא לקמן סוף פ''ח תנינן הכלב מין חיה רמ''א מין בהמה ואע''ג דבכלב פליג וס''ל דמין בהמה הוא מ''מ מודה הוא בכלב כופרי שהוא מין חיה:
הא. כלומר הא שמעינן דכלב עם כלב הכופרי על דעתיה דר''מ כלאים הן דהוו להו בהמה וחיה ואילו לרבנן שניהן חיה ממין אחד הן:
משנה: הַזְּאֵב וְהַכֶּלֶב כֶּלֶב הַכּוּפְרִי וְהַשּׁוּעַל וְהָעִזִּים וְהַצְּבָאִים הַיְּעֵילִים וְהָֽרְחֵלִים הַסּוּס וְהַפֶּרֶד הַפֶּרֶד וְהַחֲמוֹר הַחֲמוֹר וְהָעֲרוֹד אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לְזֶה כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' הצנון והנפוס. נפוס הוא הנזכר לעיל בהל''ג שהעלין שלו דומין ללפת ולפיכך אינו כלאים עם הלפת אבל עם הצנון אע''פ שהוא דומה לו בעלין ובפרי אפ''ה הוו כלאים זה בזה מפני שהטעם של צנון אינו כלל כטעם הנפוס כדאמר בגמרא:
והלפסן. מרוי''ו בלע''ז:
והרמוצה. כלומר וכן דלעת יוונית עם דלעת הרמוצה הוו כלאים ואע''פ שדומין זה לזה:
מתני' כלב כופרי. שמגדלים בני כפרים והוא קטן ודומה לשועל:
היעלים. הוא מין חיה ואקו תרגומו ויעלא:
והערוד. חמור הבר:
הלכה: הָא כֶּלֶב עִם כֶּלֶב כּוּפְרִין אֵינוֹ כִלְאַיִם. וּדְלֹא כְרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כִּלְאַיִם. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר כֶּלֶב מִין בְּהֵמָה מוֹדֶה בְּכֶלֶב כּוּפְרִי שֶׁהוּא מִין חַיָּה. הָא כֶּלֶב עִם כֶּלֶב כּוּפְרִי עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר כִּלְאַיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ יש מהן. מהשנוים בפרקין שהילכו אחר הפרי אם פריהן שוין אינם כלאים זב''ז ויש מהן שהילכו בהן כמו כן אחר העלין כדמפרש ואזיל:
הלפת והצנון. אע''פ שאין העלין דומין זה לזה הילכו בהן אחר הפרי והואיל ופריהן שוין אינם כלאים זה בזה:
הלפת והנפוס. אין פריהן שוים הילכו בהן אחר העלין. והואיל והעלין שוין אינם כלאים זה בזה כדתנן לעיל במשנה ג':
התיבון. על ר' יונתן הרי צנון ונפוס שהפרי שלהן וכן העלין דומין זה לזה ואפ''ה את אומר שהן כלאים זה בזה:
א''ר יונה בזה הילכו בהן אחר טעם הפרי. כלומר לא דמי הא לכללא דכייל ר' יונתן דלא אמר שהולכין לפעמים אחר הדמיון אלא באלו שאין טעם שלזה רחוק ונבדל הרבה מטעם של זה דבכה''ג אע''פ שהן אין דומין לגמרי אלא במקצת כמו בעלין או בפרי בלבד אפ''ה אינן כלאים דחששא דכלאים משום מראית העין הוא והואיל והן דומין באיזה צד לא הוו כלאים אבל צנון ונפוס שטעם של זה משונה הרבה ורחוק הוא מטעם של זה בזה אין הולכין אחר המראה אלא מכיון שטעם שלהן אינו דומה כלל וכלל זה עם זה הוו כלאים זה בזה:
גמ' הא כלב עם כלב כופרין אינו כלאים. דלא קתני אלא זוגות זוגות:
ודלא כר''מ. הא דדייקינן דכלב עם כלב כופרי לא הוו כלאים דלא כר''מ הוא דאילו ר''מ אומר כלאים עליהן דהא לקמן סוף פ''ח תנינן הכלב מין חיה רמ''א מין בהמה ואע''ג דבכלב פליג וס''ל דמין בהמה הוא מ''מ מודה הוא בכלב כופרי שהוא מין חיה:
הא. כלומר הא שמעינן דכלב עם כלב הכופרי על דעתיה דר''מ כלאים הן דהוו להו בהמה וחיה ואילו לרבנן שניהן חיה ממין אחד הן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source