אֲפִילוּ הִבְרִיכָהּ בִּדְלַעַת אוֹ בְסִילוֹן. הָדָא דְתֵימָא בְּסִילוֹן שֶׁל חֶרֶס אֲבָל בְּסִילוֹן שֶׁל אֵבֶר אֵינוֹ צָרִיךְ עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים עָפָר מִלְּמַעֲלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אפי' הבריכה וכו'. הדא דתימר בסילון של חרס. דוקא אבל בסילון של אבר או של שאר מיני מתכות א''צ עד שיהא שם ג''ט עפר ע''ג לפי שאין הזרעים יכולין לנקבו:
תַּמָּן תַּנִּינָן מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכּוֹתֶל שְׁלֹֹשָׁה טְפָחִים. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא מַקְשֵׁי תַּמָּן אַתְּ אָמַר אֵין הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי כָאן וְכָאן אֵין הַשָּׁרָשִׁים מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. אֶלָּא שֶׁהֵן עוֹשִׂין עָפָר תִּחוּחַ וְהֵן מַלְקִין אַרְעִיתוֹ שֶׁל כּוֹתֶל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן תַּמָּן מֵי רַגְלַיִם. וּמֵי רַגְלַיִם מְהַלְּכִין מִן הַצַּד. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן וְהָֽתַנִּינָן מַחֲרֵישָׁה. אִית לָךְ מֵימַר מַחֲרֵישָׁה 32a מְהַלֶּכֶת מִן הַצַּד.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. בפ''ב דב''ב מרחיקין את הזרעים כדמפרש טעמא לקמן מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח ומקלקלין יסודו של כותל:
רבי חמא בר עוקבא מקשי תמן את אמר וכו'. כלומר במתני' דידן דקתני על גבה אבל מן הצד מותר אלמא אין שרשי הזרעים מהלכין מן הצד והכא בנזקין את אמר מרחיקין ש''מ דהשרשים מהלכין מן הצד:
א''ר יוסי. דלא היא דלעולם אין השרשין הולכין מן הצד אלא שהן עושין עפר תיחוח והן מלקין ארעיתו של כותל חבירו ולהכי תנינן התם מרחיקין:
תדע לך שהוא כן. להאי טעמא דהא תנינן תמן מי רגלים וכי מי רגלים מהלכין מן הצד הלא נבלעין במקומן הן אלא משום שהן עושין עפר תיחוח במקומן וע''י כך הולך ומתקלקל יסודו של כותל:
התיב ר' יוסי בר בון. כלומר דר' יוסי בר בון התיב ג''כ לסיועי לשינויא דר' יוסי דהא תנינן התם מרחיקין את המחרישה וכי אית לך מחרישה מהלכת מן הצד בתמיה אלא טעמא משום דמעלות עפר תיחוח וכדאמרן:
הִבְרִיכָהּ בְּסֶלַע הָדָא דְתֵימָא בְּהָדֵין צַלְמָא בְּרַם בְּהָדֵין רְכִיכָא מִתְפַּתְפֵּת הוּא.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא דתימא בהדין צלמא. בסלע קשה כצונמא אבל בסלע רכיכה מתפתפת היא מתפלשת שכשהיא רכה הזרעים מפלשין ונוקבין אותה וצריך עפר ג''ט על גבה:
וְהַאי כְּשֶׁאֵין הָרִאשׁוֹן נִרְאֵית אֵבָל אִם הָיָה הָרִאשׁוֹן נִרְאֶה נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן דְּתַנִּינָן דְּבַתְרָהּ הַמַּבְרִיךְ שְׁלֹשָׁה גְפָנִים וְעִיקְּרֵיהֶן נִרְאִין וְתַנֵּי עֲלָהּ בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים לְעִנְייַן הַכֶּרֶם אֲבָל לְעִנְייַן עֲבוֹדָה נוֹתֵן שִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לְכָאן.
Pnei Moshe (non traduit)
המבריך ג' גפנים. בארץ ועיקריהם נראין דתנינן אם יש ביניהן מד' אמות עד שמנה הרי אלו מצטרפות ותני עלה בברייתא בד''א דבעינן שלא יהיה ביניהן פחות מד''א ולא יותר על שמנה לענין הכרם כלומר דוקא לענין שיצטרפו עם שאר הגפנים העומדות אצליהן להיות כרם כגון שיש עוד ג' גפנים כנגדן ואם יש ביניהן ד' אמות הו''ל כרם של שתי שורות של שלש שלש אבל לענין עבודה להרחיק הזרעים מהן אף אם אין ביניהן כשיעור הזה מ''מ דינן כגפן יחידית ואע''פ שהבריכן הואיל ועיקריהן נראין צריך שיהא נותן ששה טפחים לכל רוח ורוח וה''נ במתני' כן:
תדע לך שהוא כן. כלומר דלא תימא מנא לך הא דילמא אפי' עיקר הראשון נראה אם הבריך מן הגפן בארץ בטל הראשון וא''צ להרחיק כדי עבודה ממנו הלכך מייתי ראיה ממתני' דתנינן אבתרה לקמן הלכה ב':
והאי. כלומר והאי הברכה דתנינן במתני' מיירי כולה בשאין הראשון נראית שהגפן בעצמה היא טמונה בארץ ומבריכין אותה שתעלה מראשה במקום שיוצאת לגפן שני:
אבל אם היה הראשון נראה. כלומר אבל בהברכה שהיא בגוונא שהגפן הראשון נשאר ע''ג קרקע ונראה וכגון שהבריך זמורה מן הגפן ולא להגפן בעצמו בזה ודאי לא סגי בג''ט עפר ע''ג אלא צריך שיהא נותן ו''ט לכאן וששה טפחים לכאן כלומר לכל רוח ורוח צריך שירחיק ו''ט ואחר כך יזרע כדין עבודת גפן יחידית וה''ה אם הבריך הגפן עצמה ואינה טמונה כולה בארץ כ''א העיקר נראה דצריך עכ''פ להרחיק כדי עבודה:
משנה: הַמַּבְרִיךְ שְׁלֹשָׁה גְפָנִים וְעִיקְּרֵיהֶן נִרְאִין. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר אִם יֵשׁ שָׁם בֵּינֵיהֶן מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְמוֹנֶה הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָֽרְפוֹת וְאִם לָאו אֵינָן מִצְעָֽרְפוֹת. גֶּפֶן שֶׁיָּֽבְשָׁה אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר אַף גֶּפֶן צֶמֶר אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר רִבִּי צָדוֹק אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ אַף עַל גַּבֵּי הַגֶּפֶן אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. אֵלּוּ אֲסוּרִין וְלֹא מְקַדְּשִׁין מוֹתָר חָרְבַּן הַכֶּרֶם מוֹתָר מָחוֹל הַכֶּרֶם מוֹתָר פִּיסְקֵי עָרִיס מוֹתָר אַפִּיפִּירוֹת. אֲבָל תַּחַת גַגֶּפֶן וַעֲבוֹדַת הַגֶּפֶן וְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁבְּכֶרֶם הֲרֵי אֵילּוּ מְקַדְּשִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
אבל תחת הגפן. כגון שנמשכו השריגין והעלין חוץ לעבודה שהיא ששה טפחים ואסור להביא זרע תחתיהן ואם הבית קידש וכן אם הביא בתוך העבודה של גפן יחידית או בתוך ד''א של כרם אפי' אין השריגין והעלין נמשכים לשם הרי אלו מקדשין:
מותר אפיפירות. דתנן שם המדלה את הגפן על מקצת אפיפירות לא יביא זרע אל תחת המותר ואם הביא לא קידש:
מותר פסקי עריס. דתנן בפ' דלעיל שצריך שיהא שמנה אמות ועוד ביניהן ובשמנה אמות מצומצמות לא יביא זרע לשם ואם הביא לא קידש:
מותר חרבן הכרם. כהאי דתנן לעיל רפ''ד קרחת הכרם צריך שיהא שם ט''ז אמה ואז מותר לזרוע באמצע הקרחת אחר שמרחיק ד''א מעיקרי הגפנים לכל רוח ואם אין שם ט''ז אמה לא יביא זרע לשם וקמ''ל הכא שאם הביא לא קידש וכן מותר מחול הכרם שצריך י''ב אמה כדתנינן שם ואם לא היה שם י''ב אמה והרחיק ד''א מעיקרי הגפנים וזרע לא קידש:
מתני' ואלו אסורין. שאסור לכתחילה להביא זרע לשם ואם הביא לא מקדשין שיהא טעון שריפה:
אף הזורע ע''ג הגפן שהוברכה ואין עפר ג''ט עליה אסור ואינו מקדש ואין הלכה כר''א בר' צדוק שאמר משום ר''מ:
רמ''א אף צמר גפן. מוך שקורין קוטי''ן אסור ואינו מקדש בכרם דקסבר דלא הוי מין ירק ואין הלכה כר''מ אלא צמר גפן הוי כשאר מיני ירקות ומקדשין בכרם:
גפן שיבשה. שיבשו העלין שלה ונפלו אסור לזרוע בתוך עבודתה ולא מיבעיא בימי החורף שדרך הוא שנושרין העלין שמתייבשין מחמת הקור ומ''מ יש לחות בגפנים אלא אפי' בימי הקיץ לא אמרינן שמכיון שנשרו העלין יבש הגפן לגמרי לפי שיש גפנים שאף בימי הקיץ נושרין העלין שלהן והם אינן יבישין והכי מפרש בגמ':
אם יש ביניהן מד''א ועד שמנה הרי אלו. הגפנים שהוברכו מצטרפין לשאר הגפנים העומדות שם להיות כרם ואם ביניהן פחות מד''א או יותר על שמנה אינן מצטרפות עם שאר גפנים לפי שסתם כרם נטוע הוא לא פחות מד' ביניהן ולא יותר על שמנה ודוקא אם היו שלש לפי ששלש גפנים ראוין לשורה של כרם ואם הן פחות משלש אין מצטרפין:
מתני' המבריך ג' גפני' ועקריהן נראין. האי מתני' נמי לא איירי בהרכבת הזמורות שלוקחין זמורה מן הגפן ומבריכין אותה בארץ אלא בהרכבת הגפנים בעצמן ועקריהן של הגפנים נראין הן כבתחילה:
הלכה: אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר הֲלָכָה דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' א''ר אלעזר הלכה דר''מ היא. כלומר דר''א מפרש דהא דקתני גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת טעמא דהואיל שיבשה אין האיסור לזרוע בצדה אלא מפני מראית העין והלכך אינה מקדשת והיינו דקאמר דהאי הלכה דרישא נמי דר''מ היא דאיהו סבר דאף גפן הצמר אוסר את הזרעים מלזרוע לכתחילה בצדו משום מראית העין דהאילן דומה לגפן ואם זרע אינו מקדש וה''ה לגפן שיבשה. א''נ דאלכתחילה קאי דר''מ דס''ל דצמר גפן אוסר לכתחילה איהו הוא דס''ל בגפן שיבשה נמי דלכתחילה אסור הוא לזרוע בצדו והכי קאמר בהדיא לעיל בפ''ב בהל''ד:
נִיחָא בְסִיתְוָוא אֲבָל בְקַייְטָא. 32b אִית אֲתָרִין דְּמַתְּרָן טַרְפֵיהוֹן אֲפִילוּ בְקַייְטָא.
Pnei Moshe (non traduit)
ניחא בסיתוא. דאסור לכתחילה לזרוע בצד גפן שיבשה לפי שנראה כיבשה אבל אינה יבשה שמחמת הקור היא שנושרין העלין אבל בקייטא מאי איכא למימר וקאמר דה''ט מפני דאית אתרין שנושרים הגפנים העלין שלהן אפי' בקיץ ואעפ''כ אינם יבשים הם:
רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא עַל גַּבֵּי זְמוֹרָה הִיא מַתְנִיתָא. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לַאֲוֵיר עֲשָׂרָה הִיא מַתְנִיתָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוֵינָן סָֽבְרִין כֶּרֶם יֵשׁ לוֹ אֲוֵיר גֶּפֶן יְחִידִית אֵין לָהּ אֲוֵיר. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לַאֲוֵיר עֲשָׂרָה הִיא מַתְנִיתָא. הָדָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ גֶּפֶן יְחִידִית יֵשׁ לָהּ אֲוֵיר.
Pnei Moshe (non traduit)
ע''ג זמורה היא מתניתא. הא דקתני ע''ג גפן ואוסר ואינו מקדש כגון שזרע ע''ג זמורה שהרכיב אותה בארץ ואין עפר על גבה ג''ט כדתנן בר''פ וקסבר ר''א בר' צדוק דאם זרע אינו מקדש:
לאויר עשרה היא מתניתא. לא כדקאמרת ע''ג זמורה דבהא אף ר''א בר' צדוק מודה דמקדש אלא הכא לענין אויר עשרה קאמר וכגון שזרע בעציץ נקוב שע''ג יתידות והעמיד אותו ע''ג הגפן ועד עשרה אויר הכרם ככרם דמי וקסבר דלכתחילה היא דאסור לזריע באויר עשרה אבל אם זרע אינו מקדש וכן אם העביר עציץ נקוב זרוע ע''ג הגפן כדתנן בסוף פרקין:
היינן סברין. למימר דדוקא כרם יש לו אויר לאסור עד עשרה אבל לא גפן יחידית אבל מן מה דא''ר בין לפרש להא דר''א בר''נ דבגפן יחידית מיירי שמעינן דאף גפן יחידית יש לה אויר עד עשרה ואסור לזרוע לכתחילה על גבה:
מוֹתָר מָחוֹל הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת מוֹתָר חָרְבַּן הַכֶּרֶם אַרְבַּע אַמּוֹת מוֹתָר פִּיסְקֵי עָרִיס שִׁשָּׁה טְפָחִים מוֹתָר הַפִּיפִּייָרוֹת שִׁשָּׁה טְפָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מותר מחול הכרם ארבע אמות וכו'. כלומר דמפרש מהו זה שנקרא מותר בכל הני דמני במתני' וקאמר ד''א והיינו מד''א ולהלן דהא בד''א הסמוכות לכרם קתני בהדיא בסיפא דמתקדשות אלא אחר שהרחיק ד''א הוא דתנן וכן בחרבן הכרם ובפסקי עריס ואפיפירות שאינן נחשבין כרם ועבודתן ששה טפחים המותר היא מששה טפחים ולהלן שבכל זה המותר לא יביא זרע לכתחילה ואם הביא לא קידש ומשום האי פלוגתא דלקמיה באפיפירות נקט לה לכולהו דקחשיב במתני' דהמותר נקרא אחר שהרחיק כדי עבודה הצריך לכאו''א לפי מה שהוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source