אֵין מִטָּמֵא בִּנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים. דִּכְתִיב בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים. יָכוֹל יְהוּ מִטָּֽמְאִין בֵּין צְבוּעִין בֵּין שֶׁאֵינָן צְבוּעִין תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּגֶד צֶמֶר אוֹ בֶּגֶד פִּשְׁתִּים. מָה פִּשְׁתִּים כִּבְרִייָתָהּ אַף צֶמֶר כִּבְרִייָתוֹ. אוֹצִיא אֶת הַצָּבוּעַ בִּידֵי אָדָם וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַצָּבוּעַ בִּידֵי שָׁמַיִם תַּלְמוּד לוֹמַר לַפִּשְׁתִּים וְלַצָּמֶר מַה פִּשְׁתִּים לְבָנָה אַף צֶמֶר לָבָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ת''ל. עוד קרא אחרינא לפשתים ולצמר להקיש מה פשתים לבנה בברייתה אף צמר לבן דוקא:
ולא אוציא את הצבוע בידי שמים. כגון צמר שחור של רחלים שחורות:
יכול יהו מטמאין בין צבועין וכו'. ברייתא היא בת''כ:
מה פשתים כברייתה. שכל זמן שאינו צבוע ניכר שהוא פשתן וכן בריית פשתן לעולם לבנה היא:
הלכה: אֵינוֹ אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם כו'. כְּתִיב לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּיו. הָיִיתִי אוֹמֵר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִלִּלְבּוֹשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. אִי לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ הָיִיתִי אוֹמֵר לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תִלְבַּשׁ מַה מַלְבּוּשׁ מְיוּחָד דָּבָר שֶׁהוּא מְהַנֶּה אֶת הַגּוּף אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא מְהַנֶּה אֶת הַגּוּף. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֱמַר לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ. רִבִּי נִיחָא בַּר סַבָּה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא שֶׁאִם הָיָה בֶגֶד גָּדוֹל קְצָתוֹ יֵשׁ בּוֹ כִּלְאַיִם וּמוּנַח בָּאָרֶץ וּמִקְצָתוֹ אֵין בּוֹ לֹא יְכַסֶּה בוֹ מִצַּד הַשֵּׁנִי. הָיִיתִי אוֹמֵר אֲפִילוּ פִּשְׁתָּן שֶׁל יָם אֲפִילוּ קַנַּבִּס תַּלְמוּד לוֹמַר 40a צֶמֶר וּפִשְׁתִּים מַה צֶמֶר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי. מְנַיִין שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּתִיב וּמֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב הָיָה נוֹקֵד. מַהוּ נוֹקֵד רוֹעֶה. וְהֵשִּׁיב לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מַאָה אֶלֶף כָּרִים וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צֶמֶר. אֵין לָךְ קָרוּי צֶמֶר אֶלָּא צֶמֶר אֵלִים בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כתיב לא תלבש שעטנז וכו'. ברייתא היא בספרי פ' כי תצא:
ת''ל לא יעלה עליך. ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך:
לאיזה דבר נאמר לא יעלה עליך. כלומר דמאחר שלמדת דבר שהוא מהנה את הגוף א''כ איזוהי העלאה שרבתה התורה:
לא יכסה בו מצד השני. אפי' מצד השני שאין בו כלאים לא יכסה בו מכיון שיש בו כלאים בקצתו ואע''פ שזה המקצת מונח על הארץ:
הייתי אומר אפילו פשתן של ים. הקנים הגדלים במים ויש בתוכן כעין פשתן:
מה צמר שאין לו שם לוויי. שסתם צמר הוא של אילים ורחלים וכדיליף מקרא ומישע מלך מואב וגו':
מהו נוקד רועה. כלומר כרועה הזה שמעמיד כך וכך לבעלים שלו:
והשיב למלך ישראל וגו'. ודייק מדכתיב צמר לבסוף שהרי אין לומר שלא העמיד לו אלא צמר של מאה אלף וכו' דא''כ הו''ל למיכתב צמר מאה אלף ומדלא כתיב בצמר ללמדך שאין קרוי צמר סתם אלא צמר אילים ורחלים בלבד לכך מסיים בתיבת צמר שזהו הוא הקרוי צמר:
הייתי אומר לא יפשיל את הקופה. של בגדי צמר ופשתים שבתוכה לא יעלה עליו לאחוריו תלמוד לומר לא תלבש וכו':
תַּנִּינָן תְּרֵין כְּלָלִין וְלָא דָֽמְייָן דֵּין לְדֵין. תַּנִּינָן אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים בֵּין צְבוּעִין בֵּין לְבָנִין. תַּנִּינָן אֵין מִטָּמֵא בִּנְגָעִים אֶלָּא צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וּבִלְבַד לְבָנִים. רִבִּי יוֹנָה בּוֹצְרַייָה בָּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא תַּמָּן אַתְּ אָמַר בֵּין צְבוּעִין בֵּין לְבָנִים וְהָכָא אַתְּ אָמַר וּבִלְבַד לְבָנִים. אָמַר לֵיהּ שַׁנְייָא הִיא שֶׁשָּׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב צֶמֶר צֶמֶר שְׁנֵי פְעָמִים מָה פִּשְׁתִּים כִּבְרִייָתָהּ אַף צֶמֶר כִּבְרִייָתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ל שנייא היא. בנגעים ששנה עליו הכתוב צמר צמר ונכתב אצלו פשתים מה פשתן וכו':
ר' יונה בוצרייה. הקשה זה לפני ר' מנא מ''ט לא דמיין דין לדין:
תנינן. במתני' תרין כללין ולא דמיין דין לדין דבכלאים בין צבועים בין לבנים אסור ובנגעים לבנים דוקא:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב כְּתוֹנֶת בַּד קוֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ בַּד שֶׁהִיא עוֹלֶה יְחִידִי. וַהֲרֵי צֶמֶר עוֹלֶה יְחִידִי. פִּירֵשׁ בַּקַּבָּלָה וְלֹא יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם צֶמֶר בְּשָֽׁרְתָם בְּשַׁעֲרֵי הַפְּנִימִית וּבָֽיְתָה. הָא מִבְּחוּץ מוּתָּר לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם. מְנַיִן שֶׁהֵן מוּתָּרִין בְּכִלְאַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבַּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. וּכְתִיב פַּאֲרֵי פִּשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מָתְנֵיהֶם אַל יַחְגְּרוּ בְּיָזַע. אַתְּ דְּרַשׁ שֵׁשׁ מִשֵּׁשׁ שֵׁשׁ מִפַּאֲרֵי פַּאֲרֵי מִפַּאֲרֵי. מַה שְׁנִי תוֹלַעַת דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִים. מַה צֶמֶר שֶׁאֵין לוֹ שֵׁם לְוַויי אוֹף פִּשְׁתִּים שֶׁאֵין לָהּ שֵׁם לְוַויי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהצמר. וכן ילפינן פשתן דבגדי כהונה מצמר דכתיב בקרא דיחזקאל ולא יעלה עליהם צמר ודריש לעיל מיתורא דוביתה דמבפנים והוא הכתונת והמכנסים אינן של צמר הא מבחוץ והיא האבנט עולה עליהם ומה צמר שאין לו שם לויי כדאמרינן לעיל דצמר סתם של רחלים הוא אף פשתן שנאמר בהם שאין לו שם לוויי ולאפוקי פשתן של ים כדדריש לעיל גבי כלאים:
מה שני תולעת. מילתא אחריתא היא ודריש שני תולעת דכתיב בבגדי כהונה ופירושו שהצמר הוא צבוע בדם התולעת וקאמר דה''ה בכל דבר שבא מרוח חיים וצבעו אדום כמהתולעת:
את דרש שש משש. בתחלה דרוש שש דכתיב באבנט משש דכתיב במכנסים והתם גופה מנ''ל דפשתן הוא יליף שש דמכנסים משש דכתיב גבי פארי מגבעות ויליף פארי מפארי דיחזקאל דכתיב ופארי פשתים יהיו על ראשם והן המגבעות אלמא שש פשתן הוא וא''כ ש''מ דאבנט היה של כלאים דכתיב ביה תכלת וכן במקום דכתב הכי כמו בחשן ואפוד דכ''ג:
מנין שהן מותרין בכלאים. בשעת עבודה דהשתא דלא ילפינן מידי מדכתיב בד כדמקשינן והרי צמר א''כ מנ''ל דאיכא כלאים בבגדי כהונה:
פירש בקבלה. ביחזקאל שלא יעלה עליהם צמר בשרתם וכתיב וביתה משמע דבר שהוא פנימי וזהו כתונת לא יעלה עליהם משל צמר הא מבחוץ כמו האבנט ובבגדי כ''ג האפוד וחושן מותר לעלות עליהם שהיו בהן שש משזר ג''כ עם הצמר:
והרי צמר ג''כ עולה יחידי. שכל נימא ונימא בפ''ע היא:
רִבִּי יוֹנָה עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר צֶמֶר וּפִשְׁתִּים שֶׁטְּרָפָן אָסוּר. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מֵבִיא לִיטְרָא וְעוֹד צֶמֶר גְּמָלִים וּמְבַטְּלָן. אַבָּא בַּר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים שֶׁטְּרָפָן בְּטָלָן. רַב אָמַר אָסוּר בְּתַעֲרוּבָתָן. מַה מַפְלִיג. מַה דְּאָמַר רַב בְּשֶׁעֲשָׂאוֹ בֶּגֶד בִּפְנֵי עַצְמוֹ מַה דְּאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה בְּהַהוּא דְּבָעֵי מְעָרָבָתָהּ עִם חוֹרָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה מפליגי. במאי קמיפלגי וכי ר' ירמיה מתיר תערובתן וקאמר דלא היא ולא פליגי אלא מה דאמר רב בשעשאו בגד בפ''ע מהתערובות וקמ''ל דלא בטלו זה בזה ואע''פ שהאחד מרובה הוא ומה דאמר ר' ירמיה בההוא דבעי מערבתה עם חורן בדבר אחר וכהאי דר' אלעזר דלעיל וקמ''ל דיש תקנה להוסיף לכתחילה צמר גמלים ולערבו כדי לבטל הצמר:
בטלן. ולקמיה מפרש לה:
כיצד הוא עושה. להתיר תערובתן מביא ליטרא ועוד צמר גמלים ומבטלן וכגון שלא היה בהצמר כי אם ליטרא דהשתא צמר גמלים רבה עליו ומבטלו:
צמר ופשתים שטרפן אסור. אע''פ שלא טוואן אסור לטוות מתערובתן ומשום הסיפא דמותר לבטלן נקט לה:
הֲרֵי שֶּׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק וְנִמְצָא לָבוּשׁ כִּלְאַיִם תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר אָסוּר וְחָרָנָה אָמַר מוּתָּר מָאן דְּאָמַר אָסוּר דְּבַר תּוֹרָה וּמָאן דְּאָמַר מוּתָּר כְּהַהִיא דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא גָּדוֹל כְּבוֹד הָרַבִּים שֶׁהוּא דוֹחֶה אֶת הַמִּצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה שָׁעָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חד אמר אסור. וצריך לפושטו בשוק ואידך אמר מותר הואיל ובשוק היא:
מ''ד אסור דבר תורה. כלומר דהאי מ''ד אסור מיירי בכלאים שהן ד''ת ומ''ד מותר מיירי בכלאים שהן מד''ס וכדר''ז דאמר גדול כבוד הבריות שדוחה את הל''ת דלא תסור ולא פליגי:
בַּכָּרִים וּבַכְּסָתוֹת מוּתָּר. הָדָא דְתֵימַר בְּרֵיקָן אֲבָל בְּמָלֵא אָסוּר בְּנָתוּן עַל גַּבֵּי מַסְטְוָוה אֲבָל בְּנָתוּן עַל גַּבֵּי הַמִּיטָּה אֲפִילוּ רֵיקָן אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בכרים ובכסתות מותר. אתוספתא דלעיל הוא מהדר:
הדא דתימר בריקן. אם הם ריקנים אבל אם הם מלאים במוכין אסור ובנתון ע''ג מסטווה על האיצטבא אבל על המטה אפי' הם ריקנים אסור:
אֲבָל אֲסוּרִין מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. רַב אָמַר כָּל שֶׁהוּא אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן אֲפִילוּ בְחַדְרֵּי חֲדָרִים אָסוּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב פִּשְׁתָּן שֶׁצְּבָעָהּ בְּחֶרֶס לֹא יַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה אִימְרָה מְפוֹרְסְמָה. בְּכָרִים וּכְסָתוֹת מוּתָּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב נִתְפַּזְּרוּ מָעוֹתָיו לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יְהֵא שׁוֹחֶה וּמְלַקְּטָן שֶׁלֹּא יְהֵא כְמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְאִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב פַּרְצוּפוֹת שֶׁהֵן מַטִּילִין מַיִם בְּכָרֲכִים לֹא יְהֵא נוֹתֵן פִּיו עַל פִּיו שֶׁלּא יְהֵא כִמְנַשֵּׁק לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב אֵין שׁוֹחֲטִין בְּגוּמָא אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא גּוּמָא בְתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם בְּתוֹכוֹ וּבְשׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵן שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה אֲבָל לֹא כְנֶגֶד הָעָם. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רַב בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ מַיִם בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי עֲלָהּ אִם הָֽיְתָה מִזְחִילָה מוּתָּר עוֹנַת גְּשָׁמִים מוּתָּר צִינוֹרוֹת מְקַלְּחִין אֲסוּרִין. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא אִם הָיָה מָקוֹם צָנוּעַ מוּתָּר. אִילֵּין פְלִיגִין עַל רַב וְלֵית לְהוֹן קִיּוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפי' בחדרי חדרים אסור. דלא חלקו חכמים וקאמר הש''ס דכל הני ברייתות פליגי על רב כדמייתי ואזיל:
מתניתא פליגא על רב. בתוספתא שלהי מכילתין וגריס התם פשתן שצבעו בחרת מין צבע הוא שצובעין בו הצמר ואם צבעו בו הפשתן לא יעשה ממנה אימרא לבגד צמר כשהיא מפורסמת ונראית ואף ע''פ שהאימרא אינה מחוברת להבגד דרך חיבור שאסור בכלאים אעפ''כ מפני מראית העין אסור ואם בכרים וכסתות שאינה נראית מותר וקשיא לרב:
נתפזרו מעותיו לפני ע''ז. תוספתא בפ''ז דע''ז וכן להא דלקמן פרצופות שהן מטילין מים שעושין כמין פרצופות על המעין ועולין המים למעלה ויורדין ומקלחין דרך פי הפרצופות וקתני ואם היה מקום צנוע מותר:
מתני'. דפ''ב דחולין ג''כ פליגא על רב:
אין שוחטין בגומא. מפני שהוא חק המינין אבל עושה וכו' וקתני בשוק לא יעשה וכו' אבל בביתו הוא מותר:
הגיע לחצר החיצונה. מתני' בפ' כ''ב דשבת מי שנשרו כליו בדרך במים מהלך בהן ואינו חושש הגיע לחצר החיצונה וכו':
ביב שהוא קמור. מתני' בפ''ח דעירובין וקתני שם לחכמים לא ישפוך ע''פ הביב וכו' ותני עלה בתוספתא דעירובין פ''ו אין עושין לה צנור אבל עושין לה מזחילה שלא יאמרו צנורו של פלוני מקלח מים בשבת ובמזחילה מותר מפני שהיא על כל פני הכותל ואינה מקלחת לר''ה כ''א לחצר וכן אם עונת גשמים היא מותר:
צנורות מקלחין. מים לר''ה אסורין ותני בר קפרא אם היה מקום צנוע מותר:
אלין. כל המשניות וברייתות אלו פליגי על רב ולית להון קיום לדברי רב:
הַשֵּׂירָיִין וְהַכַּלָּךְ. הַשֵּׂירָיִין מֵטַכְּסָה. וְהַכַּלָּךְ אַגְבִּין קֵיסָרָיֵי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חִיזַּרְתִּי עַל כָּל מַפְרִשֵׂי הַיָּם וְאָֽמְרוּ כַּלְכָּא שְׁמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אגבין קיסריי אגבין שמו הבא מקסרי ואמר רשב''ג חזרתי על כל מפרשי הים לומר לי מה הוא ואיך הוא נקרא ואמרו כלכה שמו ואין לו שם אחר:
גמ' השיריין מטכסא. מין משי:
רִבִּי הִלֵּל בֵּי רִבִּי וַולֶס הָיָה לוֹ בֶגֶד בִּשְׁלֹשִׁים רִיבּוֹא דֵינָר (וִיהֲוֵיהּ לְרִבִּי) 40b וּמָצָא בוֹ כִלְאַיִם וּשְׂרָפוֹ. רִבִּי מָנָא הָיָה לוֹ בֶגֶד בִּשְׁלֹשִׁים רִיבּוֹא דֵינָר וִיהָבֵיהּ לְרִבִּי חִייָה בַּר אָדָא אָמַר לֵיהּ זְבָנִית לְמִית וַהֲוָה עֲלוֹי עַד דְּהוּא מְכָרֵךְ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק מַייתֵי מָאנָא מִבֵּי קַצְרָא וּמֵייתַב עָלָיו עֲשָׂרָה חוּטִּין מְפַשְׁפְּשִׁין לֵיהּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הֲוָה מְפַקֵּד גַּו בֵּייתֵיהּ דְּלָא מוֹקְמָה נְבַל דְּעִמֶּר מֵיקַמֵּיהּ נְבַל דְּכִיתָּן בְּגִין פִּיפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בגין פיפה. כמו לפיפה מל' חיבור ויחבר תרגומו וילפף שהיה חושש פן יתחברו זה לזה איזה חוטין מן המטוה ויבאו לידי כלאים. וכל כך היה מחמיר כדי שלא יזלזלו בכלאים:
א''ר חגיי. ועוד היה נוהג ר' שמואל שהיה מצוה בביתו שלא יקימו הנבל דעמרא מיקמי נבל דכיתנא נבל כמו נול מלשון מטוה הוא ולשון גמרא הוא אשכחה דיתבה ונולה כלומר שלא יקימו מטוה של צמר אצל מטוה של פשתן:
א''ר חגיי. כך היה נוהג ר' שמואל בר יצחק כשהביא לו הבגד מבית הכובס וראה שהושיב עליו עשרה חוטין ממין אחר וכהאי דתנינן לקמן בפרקין אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורות משום כלאים וכשראה שיש שם איזה חוטין ועשרה לאו דוקא וזה צריך להסירם ור' שמואל החמי' עוד וצוה שיפשפשו לו אם ימצאו איזה דבר ואף שלא היו נראין כ''א אותן החוטין שעשה הכובס לאות א''נ חוטין מל' תופרין כמו חייטין שהשיב כמה חייטין ע''ז הבגד שיפשפשו לו אם ימצאו איזה אותות שעשה הכובס והן כלאים ומפני שהן בקיאים לכך הושיב אותם כדי לחפש אחר זה:
והוה עלוי עד דמברך. ואעפ''כ הטריחו ר' מנא לקבל והיה מפציר בו עד שקיבל ובירך עליו כמו ששנינו בפרק הרואה קנה כלים חדשים אומר שהחיינו ניתן לו אומר ברוך הטוב והמטיב א''נ עד דהוא מכרך שהיה חביב עליו הבגד ונתנו תמיד עליו עד שנתיישן ונעשה רך ומכורך:
א''ל זבנית למיתב. וכי לקחת בגד היקר כל כך ליתן לאחרים וכלומר שלא רצה לקבל ממנו בגד חשוב כזה:
ומצא בו כלאים. דבר מועט ושרפו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source