רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כֵּינִי מַתְנִיתָא. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם מְקַדְּשׁוֹת כָּל שֶׁהֵן. אִם עַד שֶׁלֹּא גָפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל מִשֶּׁגָּפָן קָרָא שֵׁם תּוֹרֵם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיני מתניתא אם עד שלא גפן קרא שם וכו'. כלומר שלא תטעה לפרש דהאי זלף לתוכן סתם וכו' ארישא קאי שכנס לתוכן יין של מעשר שני ולא פירש שהוא בתורת שאלה דאי הכי אין טעם לחלק בין עד שלא גפן ובין משגפן אלא כן צריך לפרש המתני' עד שלא גפן קרא שם וכו' ומילתא באנפי נפשה היא ולא קאי ארישא אלא בשכנס לתוכו סתם והיינו עד שלא קרא לו שם מעשר אלא היין של טבל היה ואם עד שלא גפן קרא שם מעשר לא קנה המעשר להקנקן דכל זמן שלא סתמן אין הקנקן טפל להיין וכן לענין תרומה וכדפרישית במתני':
אָמַר רִבִּי זְעִירָא 20a אָֽמְרָה תוֹרָה פּוֹרְטֵיהוּ בַמִּקְדָּשׁ וְכוֹנְסֵהוּ בִגְבוּלִין מַה בְּמִקְדָּשׁ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. אַף בִּגְבוּלִין נִתְפָּשׂ קַנְקַן מַעֲשֵׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף בגבולין נתפס קנקן מעשר. כלומר ומכאן למדנו דבגבולין איפכא הוא ולחומרא שאם בשעת קריאת שם להמעשר שהוא בגבולין קורא שם להמעשר כשהוא בחבית סתומה נעשה הקנקן טפל להיין וחל שם מעשר גם על הקנקן לפי שלעולם אמרינן בקנקן סתום שהוא טפל להיין בין שהוא לקולא כגון שלוקח בכסף מעשר בירושלים ובין בגבולין כשקורא שם להמעשר שהוא לחומרא:
מה במקדש יצא קנקן לחולין. כלומר מה מצינו בלוקח יין בכסף מעשר בירושלים ואם לקח חבית סתומה יצא הקנקן לחולין כדתנן בפ''ק הלוקח כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות יצא הקנקן לחולין משום דהקנקן טפל להיין ונבלע דמיו בדמי היין וא''צ למכרו ולאכול דמיו בקדושת מעשר כדפרישית שם:
גמ' אמרה תורה פורטהו במקדש וכונסהו בגבולין. טעמא דמתני' מפרש דקתני בכנס לתוכן יין סתם ומשסתמן קרא שם מעשר קנה מעשר את הקנקן משום דכך מצינו שאמרה התורה פורטהו במקדש כלומר במקום המקודש בירושלים פורטהו להכסף מעשר ותקח בו בכל אשר תאוה נפשך לאכול בקדושת מעשר וכונסהו בגבולין אם יש לך מעשר בגבולין כונסהו להעלותו לירושלים ולאכלו שם:
אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה וְקַשְׁיָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי מָה בֵּינָהּ לַחֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן. אִלּוּ חֲמִשָּׁה שַׂקִּין בְּגוֹרֶן שֶׁמָּא אֵין תּוֹרְמִין וּמֲעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' וקשיא על דב''ש מה בינה וכו'. האי קושיא לפי' ריב''ל דלקמיה היא דקאמר על הראשונה הושבה כלומר על ענינא דרישא במתני' דלעיל הושבה האי פלוגתא כדפרישית במתני' בפי' הא' והלכך קשיא על ב''ש דקאמרי מפתח ומערה לגת כדי שיתרום תרומה אחת על הכל וכי מה בינה לחמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין זע''ז בתמיה וה''נ בפתיחה בלחוד סגי להאי:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁל יַיִן אֲבָל בְּשֶּׁלְשֶׁמֶן בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין שֶׁגָּפָן לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר קַנְקַן. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין מִשֶּׁגָּפָן עוֹלוֹת בְּאֶחָד וּמֵאָה. בֵּין עַד שֶׁלֹּא גָפָן בֵּין מִשֶּׁגָּפָן תּוֹרֵם מֵאֶחָד עַל הַכֹּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בד''א בשל יין וכו'. תוספתא היא בסוף פ''ב דבשל שמן אין הקנקן טפל לו לפי שאין דרך למכור השמן עם הקנקן לפיכך לעולם חשוב הוא בפני עצמו וכן לענין תרומה לא חשוב כל קנקן וקנקן הסתום להיות נטפל להשמן שבו ולפיכך לעולם עולות באחד ומאה ותורם מאחת על הכל:
תַּנֵּי בֵּין בְּיוֹקֶר וְהוּזְּלוּ בֵּין בְּזוֹל וְהוּקְּרוּ. נִיחָא בְּיוֹקֶר וְהוּזְּלוּ. בְּזוֹל וְהוֹקִירוּ. שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַעֲרִים עָלָיו וּלְפוֹטְרוֹ מִן הַחוֹמֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שנייא היא. במע''ש מפני שהוא יכול להערים עליו ולפוטרו מן החומש כדתנן לקמן בהל''ד מערימין על מעשר שני וכו' וכלומר שאם אתה מחמיר עליו בזול והוקרו לפדותו כשער של עכשיו אף הוא יערים ויתן לאחר לפדותו כדי להרויח החומש לפיכך הקילו כאן משום דמיהת נחית הכא לשער הזול מעיקרא:
תני. בחדא ברייתא בין ביוקר והוזלו בין בזול והוקרו כלומר הולכין אחר שער הזול של המקום פדייה שאמר בין שהיו ביוקר והוזלו עכשיו ובין שהיו בזול והוקרו פודהו כשער הזול ופריך ניחא ביוקר והוזלו דהולכין אחר של עכשיו אלא בזול והוקרו בתמיה אמאי לא נלך אחר שער היוקר של עכשיו:
הלכה: הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כו'. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָֽמְרוּ הַמּוֹלִיךְ הָא כַתְּחִילָּה אָסוּר. וּבְפֵירוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֲבָל בְּפֵירוֹת שֶׁהֵן טְבוּלִין לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי אַפִילוּ לְכַתְּחִילָּה מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי הֲוָה לֵיהּ פֵּירִין הָכָא וּפֵירִין בְּבוֹתְנִיִין וַהֲוָה קְבַע מַעְשְׂרָא דְהָכָא תַּמָּן וּמְפָרֵק לוֹן בְּשַׁעֲרָא דְתַמָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובפירות מע''ש. שכבר קרא עליהן שם מע''ש הוא שאמרו כן אבל בפירות שהן טבולין למע''ש אפי' לכתחלה מותר להוליכן ממקום למקום דאכתי לא חלה עליהן קדושת מעשר כהדא דאשכחן שהיה נוהג ר' שהיו לו פירות כאן במקומו הטבולין למעשר והיו לו פירות אחרות בכותניין שם מקום וקבע המעשר של הפירות דהכא תמן מהפירות דכותניין אחר שהוליכן לשם ופודה אותן בשער דתמן משום שיכול להוליכן לתמן הואיל וטבולין הן:
גמ' לא אמרו אלא המוליך. בדיעבד וכו' כדפרישית במתני':
משנה: הַמּוֹלִיךְ פֵּירוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי מִמְּקוֹם הַיּוֹקֶר לִמְקוֹם הַזּוֹל אוֹ מִמְקוֹם הַזּוֹל לִמְקוֹם הַיּוֹקֶר פּוֹדֵיהוּ כְּשַׁעַר מְקוֹמוֹ. הַמֵּבִיא פֵירוֹת מִן הַגּוֹרֶן לָעִיר כַּדֵּי יַיִן מִן הַגַּת לָעִיר הַשְּׁבָח לַשֵּׁנִי וִיצִיאָה מִבֵּיתוֹ. פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּשַׁעַר הַזּוֹל כְּמוֹ שֶׁהַחֶנְוָנִי לוֹקֵחַ לא כְּמוֹת שֶׁהוּא מוֹכֵר כְּמוֹת שֶׁהַשּׁוּלְחָנִי פוֹרֵט לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא מְצָרֵף. אֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אַכְסְְרָה אֶת שֶׁדָּמָיו יְדוּעִין נִפְדֶּה עַל פִּי אֶחָד וְאֵת שֶׁאֵין דָּמָיו יְדוּעִין נִפְדֶּה עַל פִּי שְׁלֹשָׁה. כְּגוֹן הַיַּיִן שֶׁקִּיסֵּס וּפֵירוֹת שֶׁהִרְקִיבוּ וּמָעוֹת שֶׁהֶחֱלִיאוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואת שאין דמיו ידועין. כדמפרש כגון היין שקיסס ובנוסחת המשניות שקרם והיינו הך שהתחיל להחמיץ ופירות שהרקיבו ומעות שהחליאו כלומר שהחלידו והוא מחלל מעות המעשר כל אלו נפדין על פי שלשה ומפרש בגמרא שלשה לקוחות כלומר שהן תגרים ואפילו אחד מהן נכרי או אחד מהן בעל המעשר:
את שדמיו ידועין נפדה על פי אחד. כלומר בשומת אחד שאומר כך וכך הוא שוה:
אין פודין מעשר שני אכסרה. כלומר באומד בלא מדה ומשקל אלא צריך שידקדק במדתו או במשקלו:
כמות שהשולחני פורט. כשנותן המעות לפדיונו מחשב הוא הסלע כמו שהשולחני פורט כשמבקשין ממנו סלע בעד הפרוטות שנותנין לו לוקח הוא פרוטה אחת או שתים ביותר וכך הוא מחשב ולא כמו שהשולחני מצרף כשמבקשין ממנו פרוטות בעד הסלע שנותנין לו אינו נותן להם כ''א פרוטה אחת או שתים פחות:
כמו שהחנוני לוקח. שהוא לוקח בזול להשתכר ולא כמות שהוא מוכר שהוא מוכר ביוקר:
מתני' פודין מעשר שני כשער הזול. דלכתחילה צריך לפדותו בשוויו ומ''מ בזה הקילו שיכול לפדותו כשער הזול. כדמפרש לקמיה וטעמא שהקילו בזה קאמר לקמן בהלכה ד' מפני שכתוב בו ברכה וכדפרישנא שם:
השבח לשני. מה ששוה בשער העיר יותר ממה ששוה בגורן הרי זה למע''ש ופודהו כשער העיר ויציאות מה שהוציא עד שהביאן לעיר ישלם מביתו:
פודהו כשער מקומו. שהוא עומד שם בשעת הפדייה בין להקל ובין להחמיר:
מתנ' המוליך פירות מע''ש. בגמרא קאמר המוליך קתני בדיעבד דלכתחלה אסור להוליכו ממקום למקום לפדותם שם אלא פודהו במקומו או מעלה הפירות לירושלים:
אָמַר רְבִיעִית חוּלִין יֵשׁ לִי בְּחָבִית זוֹ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן רִבִִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לָךְ חוּץ מִקַּנְקִַַנָּהּ יָצָא קַנְקַן לְחוּלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך לא יאמר אדם
מתני' אמרה כן ר''ש אומר וכו'. כלו' דשמעינן להא ממילתיה דר''ש דמתני' וכדפרישית במתני':
רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. 20b רִבִּי בָּא אָמַר עַל הַשְּׁנִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי בא אמר על השניה. על ענינא דסיפא דהך מתני' הושבה הפלוגתא ולא קשיא מה' שקין דמילתא אחריתא הוא וכדפרישית במתני' בפי' הב' אם אמר רביעית חולין וכו'. כצ''ל וכלומר דאע''פ כן יצא הקנקן לחולין:
ריב''ל וכו'. כדפרישית:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source