רִבִּי עוּלָּא בְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר רִבִּי וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה הָיוּ מַכְנִיסִים אֶת הַכַּלְכָּלָה לַאֲחוֹרֵי הַגַּנּוֹת. רָאָה אוֹתָן רִבִּי יוּדָה בֵּי רִבִּי אִלָּעִאי אָמַר לָהֶן רְאוּ מַה בֵינֵיכֶם לָרִאשׁוֹנִים. רִבִּי עֲקִיבָה הָיָה לוֹקֵחַ שְׁלֹשָׁה מִינִין בִּפְרוּטָה בִּשְׁבִיל לְעַשֵּׂר מִכָּל מִין וְמִין וְאַתֶּם מַכְנִיסִין אֶת הַכַּלְכָּלָה לַאֲחוֹרֵי הַגַּנּוֹת. מַה לִי לַאֲחוֹרֵי הַגַּנּוֹת אֲפִילוּ הִכְנִיסָם בַּחֲצֵירוֹ לְאוֹכְלָן בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ. וְלֹא רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. בְּגִין רִבִּי דַהֲוָה עִימֵּיהּ. חַמְתּוֹן חַד סַבָּא אֲמַר לוֹן יְהָבוֹן לִי אַתּוּן אָֽמְרוּן לֵיהּ אִין. אֲמַר לוֹן לַאֲבוּכוֹן דְּבִשְׁמַיָּא לֹא יְהַבְתּוֹן אֶלָּא לִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מה לי לאחורי הגגות. ולמה להן להכניסם דרך אחורי הגגות הלא אפי' הכניסם בחצרו דרך השער ודעתו לאכלם בראש גגו גם כן אין העברה דרך החצר קובעת דכי לא ר' יוסי בר' יהודה הוא שעשה כן והא איהו ס''ל דאפי' בכה''ג פטור ומשני בגין רבי דהוה עמיה ורבי ס''ל דהעברה דרך חצירו מחייבת ולפיכך הכניסו דרך אחורי הגגות ולבסוף חמתון חד סבא והיה מנסה אותם ואמר להם תתנו לי' אתם מעט מהפירות ואמרו הן ואמר לון לאביכם שבשמים אין אתם נותנין שכוונתכם לפוטרן מן המעשרות ולי אתם נותנים:
ר' עולא בר ישמעאל בשם ר' לעזר. היה מספר זו המעשה דרבי ור' יוסי בר' יהודה היו נוהגין להכניס את הכלכלה של פירותיהן לאחורי הגגות של הבתים ודרך שם היו מכניסין לבתים כדי לפוטרן ממעשרות לפי שאין הבית קובע עד שיכניס דרך השער וראה אותן ר' יהודה בי רבי אילעאי ואמר להן וכו':
תַּנֵּי וְכוּלָּן שֶׁנִּכְנְסוּ מִשָּׂדֶה לָעִיר נִטְבְּלוּ. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי. דְּתַנֵּי הֵבִיא תְאֵנִים מִן הַשָּׂדֶה לְאוֹכְלָן בַּחֲצֵירוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת וְשָׁכַח וְהִכְנִיסָן לְתוֹךְ בֵּיתוֹ אוֹ שֶׁהִכְנִיסוּם הַתִּינוֹקוֹת הֲרֵי זֶה מַחֲזִירָן לִמְקוֹמָן וְאוֹכֵל. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שׁוֹגֵג הָא מֵזִיד אָסוּר. מָאן תַּנִּיתָהּ רִבִּי. דְּתַנֵּי הֵבִיא תְאֵנִים מִן הַשָּׂדֶה וְהֶעֱבִירָן לַחֲצֵירוֹ לְאוֹכְלָן בְּרֹאשׁ גַּגַּוֹ רִבִּי מְחַייֵב רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר. 13b הֲוֵי מָאן תַּנָּא הַמַּעֲבִיר תְּאֵינִים בַּחֲצֵירוֹ לִקְצוֹת. הָא לֹא לִקְצוֹת חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
הוי מאן תנא המעביר תאנים וכו'. כלומר ש''מ השתא דמאי דתני במתני' המעביר תאנים בחצרו לקצות בדוקא קתני דאם העבירן דרך חצרו על דעת להוליכן למקום שיעשו קציעות בהא הוא דאמרינן דאין העברה דרך חצרו קובעת הא לא לקצות אלא שהעבירן לאכלן במקום אחר חייב ואפי' המקום אחר מקום פטור הוא דהעברה דרך מקום חיוב קובעת למעשר וכרבי:
ר' יוסי בר' יהודה פוטר. דס''ל דאין העברה דרך מקום חיוב קובעת ועולה לראש גגו ואוכל:
הביא תאנים מן השדה והעבירן לחצרו לאוכלן בראש גגו. שדעתו הי' בתחילה לאכלן בראש גגו ומקום פטור הוא כדתנן לקמן בפרקין הגגות פטורין אע''פ שהן של חצר חייבת אלא שהעבירן דרך חצירו רבי מחייב לעשר דמכיון שהעבירן דרך חצירו והוא מקום חיוב דחצר קובעת למעשר אע''פ שדעתו לאכלן במקום פטור נקבעו למעשר דלא התירו בהאי ברייתא דלעיל אלא דוקא בשכח והכניסן לתוך ביתו:
רבי היא. דשמעינן לי' דס''ל הכי דתני בתוספת' שס ונישנית בנסחא אחרת. ולפי נסחא זו דגריס הכא אתייא שפיר להא דקאמר מאן תניתה להא דלעיל רבי:
מאן תניתה. להא דדוקא בשכח והכניסן לתוך ביתו דאז אין הבית קובע אבל אם הכניס במזיד למקום הקובע אע''פ שאינו אלא בדרך העברה ודעתו לאכלן במקום הפטור אפ''ה אסור לאכול עד שיעשר:
לא אמרו אלא שוגג. הרי דלא אמרו אלא שכח בשוגג והכניסן לביתו דאז אינה קובעת הא מזיד לא ואסור וכהאי ברייתא דלעיל:
ושכח והכניסן לתוך ביתו. וביתו קובעת למעשר או שהכניסום התינוקות ה''ז מחזירן למקומן ששם ניכר הוא שלא נגמר מלאכתן ואוכל מהן עראי כדין פירות שלא נגמר מלאכתן:
מתניתא. הך ברייתא דרבי הוא דתני בתוספתא הביא תאנים מן השדה לאוכלן בחצירו שאינה משתמרת והיא פטורה מן המעשרות:
וכולן שנכנסו משדה לעיר. כולן דשנינו דפטורין מלעשר הואיל ולא נגמר מלאכתן בשדה אם נכנסו לעיר נטבלו אע''פ שלא נגמרו מלאכת כולן:
תַּנֵּי דְּבֵי רִבִּי אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי מַה נָן קַייָמִין אִם בְּשֶׁשְּׂכָרוֹ לַעֲשוֹת עִמּוֹ בַּזֵּתִים כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא אוֹכֵל כְּדַרְכּוֹ וּפָטוּר. וְאִם שֶׁשְּׂכָרוֹ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּגוּפָן שֶׁל זֵיתִים כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא אוֹכֵל אַחַת אַחַת וּפָטוּר וְאִם צֵירַף חַייָב. אֶלָּא כִּי נָן קַייָמִין בְּשֶׁשְּׂכָרוֹ לְנַכֵּשׁ עִמּוֹ בַּזֵּתִים. מִן דְּבַתְרָהּ לְנַכֵּשׁ בַּבְּצָלִים אָמַר לוֹ עַל מְנַת לוֹכַל יָרָק מְקָֽרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל וְאִם צֵירַף חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
אלא כי אנן קיימין בששכרו לנכש וכו' מן דבתרה וכו'. כלומר כדשמעינן מן דאיירי בסיפא לנכש בבצלים וה''נ ברישא לנכש בזיתים ובהא פליגי דלתנא דמתני' כעושה במחובר בשעה שאינו גמר מלאכה הוא דהויא ואינו אוכל מן התורה מן הזיתים שנגמר מלאכתן אלא מפני התנאי והוי כמקח וכדפרישית במתני' ולתנא דבית רבי לא חשיב ליה כעושה במחובר הואיל ואינו עושה בגופן של אילני הזיתים אלא כעושה בתלוש עד שלא נגמר מלאכתו ולדידיה אוכל מן התורה הוא:
ואם ששכרו לעשות עמו בגופן של זיתים. כלומר בגוף האילנות של זיתים לתקן אותם בזה כ''ע מודים דדוקא אוכל אחת אחת וכו' שאין זה אוכל מן התורה לדברי הכל דבמחובר הוא ואינו גמר מלאכה:
אם בששכרו לעשות עמו בזיתים. שילקט עמו הזיתים כ''ע מודים שהוא אוכל כדרכו ופטור שהרי זה אוכל מן התורה מן המחובר בשעת גמר מלאכה וכל שאוכל מן התורה פטור ממעשר ואפי' התנה עמו כדאמרינן בפ' דלעיל בהלכה ו':
מה אנן קיימין. במתני' ובמאי פליגא ברייתא דבית רבי:
גמ' תני דבית רבי. ופליגא אמתני' וס''ל אוכל כדרכו ופטור מלעשר:
נִיחָא לֹא מִן הַסַּל וְלֹא מִן הַקּוּפָּה וְלֹא מִן הַמּוּקְצֶה כְּמַה דְּתֵימַר תַּמָּן מְלַקֵּט אַחַת אַחַת וְאוֹכֵל וְאִם צֵירַף חַייָב. וֶאֱמוֹר אוּף הָכָא כֵּן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק מוּקְצֶה עָשׂוּ אוֹתוֹ כִמְצוּרָף.
Pnei Moshe (non traduit)
מוקצה עשו אותה כמצורף. דהואיל וכנסן בכרי הוי כמצורף וכל מה שיאכלו ממנה כצירוף הויא:
ולא מן המוקצה. בתמיה ואמאי לא יהא כמה דתימר תמן במתני' דלקמן מלקט אחת אחת וכו' ואמור אוף הכא כן דמיהת אחת אחת יאכלו:
גמ' ניחא לא מן הסל ולא מן הקופה. מפני שכשאוכלין מן אלו שמכונסין בכלים כקביעות הויא:
רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת אַחַת בְּמַגְדָּלָא וְאַחַת בְּטִיבֵּרִיָּא הֶעֱבִירוֹ בְּזוֹ שֶׁבְּמַגְדָּלֶָא לְאוֹכְלָן בְּזוֹ שֶׁבְּטִיבֵּרִיָּא מִכֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִירָן דֶּרֶךְ הֵתֵיר מוּתָּר. אַתְיָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה וְרוֹבָה מִן דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה. מַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה בְּעוֹמֵד בִּמְקוֹם פְּטוֹר. וּמַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי בְּעוֹמֵד בִּמְקוֹם חִיּוּב. מִכֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִירָן דֶּרֶךְ הֵתֵיר מוּתָּר. וְרִבִּי אֶלִיעֶזֶר רוֹבָה מִן דִּתְרֵיהוֹן דְּרִבִּי אֶלִיעֶזֶר אָמַר מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בָּהֶן דֶּרֶךְ הֵתֵיר מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
ור' אליעזר רובה מן דתריהון. דידיה עדיפא הוא מן תרווייהו האי דר''א בתוספת אהוא והבאתי בפ' דלעיל בהלכה ד' גבי פלוגתא דר''א וחכמים בתורם פירות עד שלא נגמר מלאכתן דקתני התם ומודה ר''א לחכמים בתורם שבלין ועתיד לעשותן גורן ענבים ועתיד לעשותן יין זיתים ועתיד לעשותן שמן שיאכל מהן עראי אלמא דס''ל מכיון שהתחיל בהן דרך היתר וכלומר דמכ''ש לא עשה בהן מעשה כ''א שהעבירן דרך החצר והוא מקום היתר אלא אפי' שהתחיל המעשה הגורם לקובען רק שהוא דרך היתר כגון בשבלים וכיוצא בהן דאכתי לא נגמר מלאכת עצמן בהן מותר לאכול מהן עראי ובהא עדיפא דר''א מדתרווייהו. והא דנקט ר''א אע''ג דלחכמים פשיטא דמותר משום דאליבא דחכמים אין כאן מעשה כלל לקביעות דהא לדידהו לעולם אין התרומה קובעת בדבר שלא נגמר מלאכתו ולא דמיא כלל לההיא דהעברה דרך החצר ולר''א שפיר הוא דקאמר דאף דס''ל דהתרומה מעשה הויא לקביעות מ''מ אם התחיל המעשה בהן דרך היתר מותר:
כר' יוסי בר' יהודה. דלעיל ורובא ועדיפא הוא מן דר' יוסי בר' יהודה דאלו מה דאמר ר' יוסי בר' יהודה בעומד עכשיו בשעת אכילה במקום פטור שלא התיר לאכול אלא בראש גגו אחר שהעבירן מהחצר ואלו מה דאמר ר''ש בן יוחי. כצ''ל אפי' עומד עכשיו במקום חיוב בחצר שבטבריא מכיון שהעבירן בתחלה במגדול דרך היתר מותר באכילת עראי לעולם:
מכיון שהעבירן דרך היתר. באותה שבמגדול מותר לאכול מהן עראי אפי' בחצר שבטבריא:
היו לו. מי שהיו לו ב' חצירות אחת במגדלא. בהמגדול ואותה חצר אינה משתמרת ואחת בטבריא עצמה וחצר המשתמרת היא:
רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי יוֹחָנָן כְּרִבִּי אֲפִילוּ דְּיִסְבּוֹר כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה חוֹמֶר הוּא בְּשַׁבָּת שֶׁכֵּן נְשָׁרִים שֶׁנָּֽשְׁרוּ מֵאֵילֵיהֶן אֲסוּרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה אֲפִילוּ דְּיִסְבּוֹר כְּרִבִּי חוֹמֶר הוּא בְּחָצֵר בֵּית שְׁמִירָה דְּאָמַר רִבִּי 14a יוֹחָנָן מִקַּח בְּחָצֵר בְּשַׁבָּת אֵינָן תּוֹרָה. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן הַמְחוּוָר שֶׁבְּכוּלָּן זֶה חֲצַר בֵּית שְׁמִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
דאמר ר' יוחנן וכו'. כדאשכחן דפליגי בה ר' יוחנן ור''ל לעיל בפ''ב בהלכה ה' דר' יוחנן ס''ל דהמקח והחצר והשבת אינן תורה דאין קובעין אלא מד''ס ורשב''ל ס''ל דהמחוור שבכולן חצר בית שמירה שקובעת אף מן התורה כמו הבית שקובע:
ר' יוחנן כרבי. כלומר דדחי לה הש''ס דהא דקאמרת ר' יוחנן כרבי לא היא דאפי' אם יסבור כר' יוסי בר' יהודה גבי חצר שאני שבת דחמירא שכן מצינו דאפי' פירות שנשרו מאליהן קודם השבת כשהגיע שבת אסורין לאכול דהשבת קובעת וכן הא דקאמרת דרשב''ל כר' יוסי בר' יהודה לא היא דאפי' יסבור כר' גבי חצר שאני הוא דחומר הוא בחצר בית שמירה לענין קביעת מעשר יותר משבת:
ר' יוחנן כר'. פלוגתא דר' יוחנן ורשב''ל לעיל בפ''ב בהלכה ג' בפירות שלקטן שלא לצורך השבת ר' יוחנן אמר השבת טובלת ורשב''ל אמר אין השבת טובלת והשתא לימא דפליגי בפלוגתא דרבי ור' יוסי בר' יהודה דר' יוחנן סבירא ליה כרבי דקאמר דהחצר קובעת אף על פי שלא היה בדעתו לאכלן בחצר כ''א דרך העברה בעלמא הכניסן וכדי לאכלן במקום פטור וה''ה בשבת דאע''פ שלא לקטן בתחילה לצורך השבת אפילו הכי כשהגיע שבת קובעת ורשב''ל כר' יוסי בר' יהודה ס''ל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source