Vayedaber

יְרָקוֹת מְנַיִין. אִיסִּי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר הַמַּעְשְׂרוֹת לִירָקוֹת מִדִּבְרֵיהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

ירקות מניין. חסר כאן ומסורס הוא דהך ברייתא בספרא הוא בסוף פ' בחוקותי וכן בספרי פ' ראה ורישא דברייתא הוא מנין לרבות הירקות למעשרות ת''ל וכל מעשר הארץ וגו' ובתר הכי דריש לרבות זרע שום וכו' כדלעיל:

איסי בן יהודה פליג אהאי ברייתא וס''ל דהמעשרות לירקות מדבריהן הוא:

אִית דְּבָעֵי מִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר כְּלָל. אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט אֵין בִּכְלָל אֶלָּא מַה שֶׁבִּפְרָט. אֵין לִי אֶלָּא תְבוּאָה. קִיטְנִית מְנַיִין. תַּלמוּד לוֹמַר וְכָל מַעֲשֵׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַי֨י הוּא. לְרַבּוֹת זֶרַע שׁוּם שַׁחְלִים וְגַרְגִּר. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה לוּף הָעֶלְיוֹן וְזֶרַע כְּרֵישִׁין זֶרַע בְּצָלִים זֶרַע לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וּשְׁאָר זֶרְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין. תַּלמוּד לוֹמַר מִזֶּרַע הָאָרֶץ. וְלֹא כָל זֶרַע הָאָרֶץ. פְּרִי הָעֵץ לְרַבּוֹת כָּל פֵּירוֹת הָאִילָן. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מַרְבֶּה חָרוּבֵי שִׁיטָּה וְצַלְמוֹנָה וְחָרוּבֵי גְדוֹרָה. תַּלמוּד לוֹמַר מִפְּרִי הָעֵץ לֹא כָּל פֵּירוֹת 1b הָאִילָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אית דבעי וכו'. כלומר ואית דדרשי הכי דאי מהאי קרא עשר תעשר הוה דרשינן לי' בכלל ופרט ואין בכלל אלא מה שבפרט תבואת זרעך אין מידי אחרינא לא ת''ל וכל מעשר הארץ וגו' לרבות זרע שום וכו' שהן נאכלין ומדכתיב מזרע הארץ ממעטינן לזרעוני גינה שאינן נאכלין:

פרי העץ. פרי לחודיה דרשינן לרבות כל פירות האילן ומדכתיב מפרי ממעטינן חרובי שיטה וצלמונה וכו' שם החרובין ממקומות האלו שאינן חשובין:

אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹמְרוּ לְהוֹסִיף אוֹכֶל חַייָב קָטוֹן וְגָדוֹל. הָא אִם אֵינוֹ שׁוֹמְרוֹ לְהוֹסִיף אוֹכֶל. אֵינוֹ חַייָב קָטוֹן וְגָדוֹל. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ זוֹ לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנִּינָן תַּמָּן רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן שֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוּל לָבָן חַייָבוֹת בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְכִי מַחְמַת הָאוֹכֶל רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַייֵב מֵעַתָּה אֲפִילוּ יַרְקָן. אֶלָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חֲשׁוּבוֹת הֵן לְאוֹכֶל. וְרַבָּנִין אָֽמְרֵי אֵין חֲשׁוּבוֹת לְאוֹכֶל. וְעוֹד מִן הָדָא דְּתַנֵּי אוֹמַר רִבִּי יוֹשֻׁעַ מִיָּמַי לֹא מְלֵאָנִי לִבִּי לוֹמַר לְאָדָם צֵא וּלְקוֹט לָךְ תְּמָרוֹת שֶׁל תִּלְתָּן וְשֶׁל חַרְדָּל וְשֶׁל פּוּל הַלָּבָן וּשְׁלוֹק לְפוֹטְרוֹ מִן הַמַּעְשְׂרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועוד. ראי' דאיכא עוד מ''ד דס''ל דהן עצמן חשיבי אוכל מן הדא דתני בתוספתא פ''ג אמר ר' יהושע בן קבסיי מימי לא מלאני לבי וכו' לשלוק אותן בעודן תמרות כדי לפוטרן מפני המעשרות דס''ל נמי שהן עצמן חשובות אוכל:

אע''פ שהוא שומרו וכו'. דקתני במתני' ודייקינן מינה הא אם אינו שומרו להוסיף אוכל אינו חייב קטן וגדול כלומר לא קטן ולא גדול והיינו דקאמר עלה ר' אימי בהם ר''ש בן לקיש זו להוציא מדברי ר''ג דתנינן תמן לקמן בסוף פ''ד דמחייב בתמרות של תלתן וכו' והוא הנראה כמין פרי על הגבעול שלהן כשמתחיל לצמוח ונקרא תמרה וקס''ד דמה דר''ג מחייב טעמיה משום האוכל שבהן שיבוא אח''כ כשיצמיחו ולא משום דהתמרות גופן חשיבי אוכל והרי אין התמרות אלו נשמרין להוסיף אוכל ואפ''ה מחייבן ר''ג והשתא למאי דדייקינן מהמתני' דלא כר''ג הוא:

אמר ר' יוסי וכי מחמת האוכל. שיצמיח בהן אח''כ מחייב ר''ג דלפי האי טעמא מעתה אפי' הירק שלהן ליחייבו מחמת האוכל שיצמיח בהן אח''כ ואמאי קאמר תמרות אלא דהיינו טעמא דר''ג דקסבר התמרות עצמן חשובות אוכל ולרבנן לא חשיבי אוכל והשתא האי דיוקא דמתני' אתיא נמי כר''ג דהכי הוא דדייק הא כל שאינו שומרו להוסיף אוכל מפני שאף בעודו קטן לא חשיב. אוכל פטור אבל אם חשיב אוכל וכגון אלו התמרות לר''ג חייב:

רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת מָהוּ שֶׁיְּהוּ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי סִימַיי כְּתִיב עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרָע וּמַצְמִיחַ. יָצְאוּ כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת שֶׁאֵינָן נִזְרָעוֹת וּמַצְמִיחוֹת. רִבִּי יוֹנָה מַפִּיק לִישְׁנָא מִפְּנֵי שֶׁהָאָרֶץ פּוֹלְטָתָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שאינן נזרעות. בקרקע ומצמיחות מאליהן מן האויר:

ר' יונה מפיק לישנא. דהכי איתמר מפני שהארץ פולטתן דאף אם הוא רוצה לזורען אין הארץ קולטת אותם אלא פולטתן ואולי למאי דקאמר ר' יוחנן בשם ר' סימי הוה משמע שאם זרען נתחייבו הלכך קמ''ל דלעולם פטורין הן:

רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר הַזּוֹרֵעַ שְׂדֵה הֶבְקֵר חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. רִבִּי יוֹנָה מַפִּיק לִישְׁנָא בְּזָכָה בִשְׂדֵה הֶבְקֵר וְגִידוּלֶיהָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הזורע שדה הפקר. זכה בה בכך וחייב במעשרות:

ר' יונה מפיק לישנא וכו'. כלומר דלא שנאה כדשני ר' זעירא דפשיטא הוא דמכיון שזרעה משלו חייב במעשרות אלא דשנאה בלישנא דטפי מפקא ומיתפרשא דהכי איתמר בזכה בשדה הפקר וגדוליה שהיו בה וקמ''ל דאע''פ שגדלו בעודו הפקר כיון שזכה בשדה ובהגידולין נתחייבו במעשרות אצלו:

רַב חִסְדָּא אָמַר הִבְקִיר קָמָה וְחָזַר וְזָכָה בָהּ וְעָבַר וְהִפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. מַה בֵּין קָמָה לַשִּׁיבֳּלִין. קָמָה עַד שֶׁלֹּא הִבְקִירָהּ עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה תְרוּמָה אֵינָהּ תְּרוּמָה· שִׁבֳּלִין עַד שֶׁלֹּא הִבְקִירָהּ עָבַר וְהִפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה הֲרֵי זוֹ תְרוּמָה. רַב חִינְנָא בְשֵׁם רַב חִסְדָּא אַף בְּהֶקְדֵּשׁ כֵּן. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְּלִיגִן. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֶלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַייָב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא לֶקֶט שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. הִיא לֶקֶט הִיא שִׁכְחָה הִיא פֵיאָה הִיא הֶבְקֵר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חֲבוּרָה הָיָה מַקְשָׁה הֲרֵי הֶקְדֵּשׁ הֲרֵי אֵין יָדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין כְּמִי שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין. אָמַר רִבִּי אִילָא מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁנִּתְמָרֵחַ הַכְּרִי בִּרְשׁוּת הַהֶבְקֵר וּבִרְשׁוּת הַהֶקְדֵּשׁ אָֽמְרָה תוֹרָה רֵאשִׁית דְּגָֽנְךָ וְלֹא שֶׁל הֶבְקֵר רֵאשִׁית דְּגָֽנְךָ וְלֹא שֶׁל הַהֶקְדֵּשׁ. אֶלָּא כִי נָן קַייָמִין בְּשֶׁהִבְקִיר שִׁיבֳּלִין וְחָזַר וְזָכָה בָהֶן. בְּהֶבְקֵר פָּטוּר. בְּהֶקְדֵּשׁ חַייָב. בְּהֶבְקֵר פָּטוּר מִן הַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וּבָא הַלֵּוִי כִּי אֵין לוֹ חֶלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ. בְּמָה שֶׁיֵּשׁ לָךְ וְאֵין לוֹ אַתְּ חַייָב לִיתֵּן לוֹ. יָצָא הֶבְקֵר שֶׁיָּדָךְ וְיָדוֹ שָׁוִין בּוֹ. בְּהֶקְדֵּשׁ חַייָב. מִן הָדָא הִקְדִּישׁ קָמָה וּפָדָה קָמָה חַייָב. מַה בֵּין הֶבְקֵר וּבֵין הֶקְדֵּשׁ. הֶבְקֵר יָצָא יְדֵי הַכֹּל. הֶקְדֵּשׁ 2a לֹא יָצָא מִידֵי הַגִּזְבָּר. אָמַר רִבִּי אָבִין אֲפִילוּ יְדֵי הַבְּעָלִים לֹא יָצָא. מֵאַחַר שֶׁאָמַר לוֹ פְּדֵה אַתְּ רִאשׁוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כמי שידך וכו'. מסקנת דברי חבורה הוא כלומר אי נימא דהא לא קשיא דעשאוהו כמי שידך וידו שוין שאע''פ שהבעלים קודמין מ''מ אם פדאו אחר פדוי הוא ומפרש ר' אילא דבמה אנן קיימין להאי קושיא ושינויא בענין הקדש:

אם בשנתמרח הכרי. בעודו ברשות הקדש א''כ מאי שנא דגבי הפקר אם נתמרח ברשות הפקר כגון שאחר מירחו על מנת שלא לזכות בו אלא שיהא נשאר בתורת הפקר או שהבעלים עצמן שמירחו בתורת הפקר מירחו ולא לחזור ולזכות בו וקא פשיט לך דפטור משום דכתיב ראשית דגנך ולא של הפקר א''כ ה''ה גבי הקדש דריש בי' נמי ולא של הקדש ומאי מקשו אהאי דרשה מקרא דובא הלוי וכו' הרי אף דלא אימעוט הקדש מהאי קרא מיהת אימעוט מקרא דראשית דגנך:

אלא כי אנן קיימין כשהבקיר שבלים וחזר וזכה בהן. כלומר אלא ודאי דעיקר הקושיא דבני החבורה לאו בעודו נתמרח בעודו הקדש מקשו אלא במילתא אחריתא היו מסתפקין דכשהפקר שבלין וחזר וזכה בהם דשמיע להו דבהבקר פטור וכדמפרש ואזיל מן הדא דר' יוחנן בשם ר' ינאי וכו' דדריש גבי הפקר דפטור משום דידך וידו שוין בו וא''כ בדין הוא שאע''פ שחזר וזכה בו פטור לפי שכבר היה פטור בשעה שהיה ראוי לחול עליו שם תרומות ומעשרות כדאמרינן לעיל מה בין קמה לשיבלין וכו' ובהקדש שמיע להו דבכה''ג חייב הוא במעשרות כדתנן לעיל בפ''ד דפאה הקדיש וכו' ומסיפא הוא דמייתי הקדיש עומרין ופדה עומרין חייב אלמא דאף בהקדיש שיבלין וחזר וזכה בהם כגון שפדאן חויב והא הוא דהוה קשיא להו לבני חבורה דמאי שנא הקדש מהפקר וא''ת משום דהרי אין ידך וידו שוין בפדיון כדלעיל הא אכתי איכא למימר דנעשה כמי שידך וידו שוין דהא מיהת הכל יכולין לפדותו וזהו פירושא דמילתא דבני חבורה ולא בעודו הקדש בשעת מירוח הוא דקאמרי:

מה בין הבקר וכו'. כלומר דהשתא מהדר לשנויי הקושיא דהא מ''מ קשיא מאי שנא הפקר ומאי שנא הקדש בכה''ג וקאמר דהיינו טעמא דהפקר יצא ידי הכל כלומר בשעה שהוא הפקר יצא מידי הכל שאין רשות לשום אדם עליו אלא הפקר לכל הוא. והלכך אע''פ שחזר וזכה בו כבר נפטר לגמרי בשעת הפקר והדרינן לטעמא דשיבלין כדלעיל אבל הקדש הרי עכ''פ לא יצא מידי הגיזבר שברשותו הוא וליקח הפדיון מיד שרוצה לפדותו ויהא חל חיוב מעשרות עליו כשיתמרח ביד הפודה הלכך אם הקדיש שבלין וחזר ופדה אותן חייב בכל:

אמר ר' אבין. דלא תימא לא יצא מידי הגיזבר אלא אפי' מידי הבעלים לא יצא לגמרי דמאחר שאומרים לו פתח אתה ראשון כדתנן בריש פ''ח דערכין המקדיש שדהו בשעה שאין היובל שאין דמי' קצובים אומרים לו פתח אתה ראשון שהבעלים מוסיפין חומש וכל האדם אין מוסיף חומש לפיכך הבעלים קודמין וכיון שכן לא יצא מידי הבעלים לענין פדיון נקרא והיינו טעמא דכשחזר ופדאן והן עדיין שבלין חייבין בכל והיינו רבנן דפליגי עליה דרב חיננא דלעיל דקאמר אף בהקדש כן ומיליהון דרבנן פליגין עליו כדשמעינן מהא דר' אילא ור' אבין:

אמר ר' יוחנן. ואמר ר' יוחנן דחבורה שבבית המדרש היה מקשה עלה דהאי טעמא וקס''ד דהכי הוא דמקשה דהרי הקדש דפטור ממעשרות והרי אין ידך וידו שווין דהבעלים קודמין הן בפדיון כדתנן בפ''ח דערכין:

היא לקט וכו'. כלומר כל אלו כולן מהאי טעמא פטורין הן:

דאמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי וכו'. לעיל בפ''ק דתרומות בהלכה ה' על המתני' אין תורמין מן הלקט וכו' ומפרש שם ר' יוחנן הטעם דאלו פטורין מן המעשרות משום דכתיב ובא הלוי וגו' ממה שיש לך וכו' יצא לקט שיד הכל שווין בו:

מיליהון דרבנן. דלקמן פליגין על הא דרב חיננא דשמעינן ממילתייהו דמחלקי בין הפקר להקדש בהאי דינא וכר' אילא דלקמן:

אף בהקדש כן. דאם הקדיש שיבלים ואנן קיי''ל דהקדש פטור מהמעשרות וקאמר רב חיננא דאפי' עבר והפריש מהן תרומה לא חלה כמו בהפקר:

קמה עד שלא הבקירה עבר והפריש ממנה תרומה אינה תרומה. דאין שם תרומה חל על המחובר לקרקע הלכך כשהפקירה במילתא קמייתא קיימא דלא הוציאה מכלל חיוב אלא דפטורה ועומדת היא ואם אח''כ כשקצרה עבר והפריש ממנה תרומה ה''ז תרומה אבל בשבלים אם עד שלא הפקירה עבר והפריש ממנה תרומה היתה תרומה דאע''פ דאין חיוב תרומה ומעשרות עד לאחר המירוח מ''מ אם קרא עליהן שם תרומה חלה והויא תרומה הלכך כשהפקיר אותן הוציאן מכלל חיוב ונפטרו לגמרי ואפי' אם עבר אח''כ והפריש מהן תרומה לא חלה כלל:

מה בין קמה לשיבלין. דמדקאמר רב חסדא הבקיר קמה ולא קאמר סתם הבקיר וחזר וזכה משמע דבדוקא קאמר ואין הדין כן בהפקיר שבלים וחזר וזכה בהן ומה בין קמה לבין שיבלים:

הבקיר קמה. של תבואה וחזר וזכה בה דמן הדין פטורה מן התרומה וממעשרות אע''ג דהוא בעצמו חזר וזכה בה דזוכה מן ההפקר הוא ואם עבר והפריש ממנה תרומה ה''ז תרומה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source