משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קַרְקַע בֵּית רוֹבַע חַייָב בְּפֵיאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּעוֹשֶׂה סְאָתַיִם. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר כְּדֵי לִקְצוֹר וּלְשַׁנּוֹת וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
כדי לקצור ולשנות. כדמסיק בגמ' כדרך הקוצרים שאוחז מלא כפו מן הקמה וקוצר ואם יש בקמה כדי לעשות כך ולשנו' שהוא שני פעמים מלא כפו חייבת בפאה:
ששה טפחים על ששה טפחים. מפרש בגמ' כדין ערוגה:
מתני' קרקע בית רובע. מקום שהוא ראוי לזרוע בו רובע הקב והוא עשר אמות ושני טפחים ומחצה על עשר אמות:
העושה סאתים. ר' יהושע לא אזיל בתר זריעה אלא קרקע המוציאה סאתים תבואה שהן י''ב קבין:
הלכה: מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר נֶאֱמַר כָּאן שָֽׂדְךָ וְנֶאֱמַר בְּכִלְאַיִם שָֽׂדְךָ מַה שָֽׂדְךָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בֵּית רוֹבַע אַף כָּאן בֵּית רוֹבַע. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֶאֱמַר כָּאן שָֽׂדְךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְשָׁכַחְתָּ עוֹמֶר בַּשָּׂדֶה מַה שָׂדֶה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן שְׁתַּיִם אַף כָּאן שְׁתַּיִם. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי טַרְפוֹן שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה מֵעֲרוּגָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָה אָמַר כְּדֵי לִקְצוֹר וּלְשַׁנּוֹת וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. מָה קְצִירָה כְּדֶרֶךְ הַקּוֹצְרִים אוֹ אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא מִן מַה דִּכְתִיב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר. הָדָא אָֽמְרָה קְצִירָה כְּדֶרֶךְ הַקּוֹצְרִים.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה דקצירה דקאמר כדרך הקוצרים שהוא מלא כפו ולכך קאמר נמי כדי לקצור ולשנות כדמשמע מסיפי' דקרא וחצנו מעמר דבשני פעמים מלא כפו ראוי לעשות מהן עומר:
מן מה דכתיב אשר לא מלא כפו קוצר. משמע דאין נקרא קצירה אלא במלא כפו
מה קצירה. דקאמר כדי לקצור אם כדרך הקוצרים בכל מקום או אפי' כל שהוא שהוא קוצר נקרא כדי לקצור:
כערוגה. דשיעורה לה' זרעונים בו' על ו' כדתנן בפ''ג דכלאים:
מה שדה שנאמר להלן שתים. כדתנן לקמן בפ''ו שני עומרים שכחה ותנינן שם שני עומרים ובהם סאתים ושכחו דחכמים ס''ל דהוי שכחה:
גמ' מה שדך שנאמר להלן בית רובע. כדתנן פ''ב דכלאים כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט:
מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. עָבַר הַלּוֹקֵחַ וְהִפְרִישׁ. 16b אִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁחוֹבַת קְצִיר בְּקָמָה הִפְרִישׁ הִפְרִישׁ. וְאִין תֵּימַר מִשּׁוּם כְּמוֹכֵר לוֹ חוּץ מֵחוֹבָתוֹ הִפְרִישׁ וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ דָמִים. נִשְׂרַף חֶלְקוֹ שֶׁל מוֹכֵר אִין תֵּימַר מִשּׁוּם שֶׁחוֹבַת קְצִיר בְּקָמָה נִשְׂרַף נִשְׂרַף. וְאִין תֵּימַר מִשּׁוּם כְּמוֹכֵר לוֹ חוּץ מֵחוֹבָתוֹ נִשְׂרַף נוֹטֵל מִמֶּנּוּ דָמִים.
Pnei Moshe (non traduit)
נשרף. וכן אם אחר שמכר לו ושייר מקצת לעצמו נשרף חלקו של מוכר נמי איכא בינייהו דאין תימר משום שחובת הקציר נשארת בהקמה אם נשרף נשרף ואזדא לה חובתה אבל אין תימר דטעמא משום דכמוכר לו חוץ מחובתו וא''כ החובה על המוכר לעולם ואם נשרף נוטל הלוקח ממנו דמים ומפריש הפאה משלו:
הפריש. כלומר ודאי פאה הויא מה שהפריש הלוקח ונוטל מן המוכר דמים בעדה שהחובה חל על גוף המוכר:
עבר הלוקח והפריש. איכא בינייהו בדיעבד שהלוקח הפריש את הפאה לכל דאין תימר דטעמא דחיובא על המוכר מפני שחובת הקציר בקמה א''כ אם הפריש הלוקח הפריש ותורת פאה עליה ואין המוכר חייב ליתן לו דמים בשביל הפאה דהוי כאילו הפריש הפאה בתחילה או באמצע הקציר דהוה פאה אלא שלכתחילה חובת הפאה בקמה שבסוף הקציר ואם הפריש בתחילה הפריש אבל דאין תימר משום דכמוכר לו חוץ מחובתו וא''כ לעולם חובת הפאה על המוכר הוא דחליא:
מה נפק מביניהון. ומאי נפקא בין הני טעמי:
הלכה: רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעֵי הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה שָׁם שִׁיבּוֹלֶת אַחַת עַד שֶׁלֹּא קָצַר אֵין כָּאן חִיּוּב מִשֶּׁקָּצַר אֵין כָּאן שִׁיּוּר. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִּינְחָס תִּיפְתָּר כְּשֶׁהָיָה שָׁם קֶלַח אֶחָד וּבוֹ חָמֵשׁ שִׁבּוֹלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
תיפתר בשהיה שם קלח א'. שורש קנה אחד ובו חמש שבלים כלומר כמה שבלים יוצאים ממנו והרי יש כאן קצירה לשבולת אחת או לב' ויש כאן שיור מקצת וכלומר דכ''ש דקאמר לאו כ''ש ממש אלא עד שיהא כאן קצירה לחיוב פאה ושיור למקצתה:
עד שלא קצר וכו'. כלומר אין כאן חיובא לא בקצירה דלא קרינן בה שדך ואין כאן לא שיור ואנן שיור בשדה בעינן כדאמרי' בריש מכילתין דעושה אדם כל שדהו פאה ובלבד שישייר בה מקצת:
גמ' הגע עצמך שהיה שם שבולת אחת. על דברי ר''ע דמתני' פריך דקאמר קרקע כ''ש חייבת בפאה ואם אין שם אלא שבולת אחת מאי חיובא דפאה שייך בה:
משנה: 17a רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא חַייֶבֶת בְּפֵיאָה וּבְבִיכּוּרִים וְלִכְתוֹב עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוֹל וְלִקְנוֹת עִמָּהּ נְכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחֵרָיוּת בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו שְׁכִיב מְרָע שִׁייֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַתָּנָתוֹ קַייֶמֶת. לֹא שִׁייֵר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אֵין מַתָּנָתוֹ קַייֶמֶת. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּו קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְתוּבָתָהּ. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם קִבְּלָה עָלֶיהָ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כָתַב לָהּ אִבְּדָה כְתוּבָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוסי אומר אם קיבלה עליה שתהא שותפת בין הבנים אפי' לא קני מידה והיא לא צוה בפניה שיכתבו כך אבדה כתובתה ושוב אינה יכולה לחזור בה. ואין הלכה כר' יוסי:
אבדה כתיבתה. בשכיב מרע מיירי שמחלק נכסיו לבניו וכתב לאשתו חלק בין הבנים ושמעה איהי ושתקה ולא אמרה כתובתי אני גובה או כיוצא בזה אבדה כתובתה:
לא שייר קרקע כל שהוא. לעצמו אמרינן מסתמא לא שביק אינש נפשיה ערטילאי ואם לא שהיה חושב ודאי שימות לא היה כותב כל נכסיו לאחר הלכך אם עמד חוזר ואפי' קנו מידו:
מתנתו קיימת. אם קנו מידו על המתנה אע''פ שעמד מחליו אינו יכול לחזור בו דהואיל ושייר לעצמו כל שהוא גלי אדעתיה דלאו מחמת מיתה כתב המתנה:
שייר קרקע כל שהוא. כל הני שייר קרקע כ''ש דתנן במתני' עד סוף פרקין לאו דוקא קרקע דה''ה מטלטלין כ''ש אלא איידי דתנא רישא גבי פאה ובכורים ופרוזבול וכו' קרקע תני בכל הנך נמי קרקע כל שהוא:
מתני' הכותב נכסיו. והוא שכיב מרע השוכב על מטתו מחמת חולי:
ולקנות עמה נכסים שאין להם אחריות. כדתנן בפ''ק דקדושין דמטלטלין נקנין אגב קרקע בכסף ובשטר ובחזקה:
ולכתוב עליה פרוזבול. כדתנן בפ''י דשביעית הלל התקין פרוזבול שלא תהא השמיטה משמטת החוב כדי שלא ימנעו מלהלוות זה לזה ואין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע דאז חשיב כאילו החוב גבוי כבר ביד הב''ד ולא קרינן ביה לא יגוש וכשיש להלוה קרקע כ''ש ראוי לכתוב עליו פרוזבול דהוי כאילו שוה כל החוב דאין אונאה לקרקעות ועוד דיכול לגבות ולחזור ולגבות עד דמי החוב:
ובבכורים. דכתיב אדמתך כל שהו והנ''מ בבכורי חטה ושעורה אבל בכורים של אילן אינו חייב אא''כ יש לו קרקע ט''ז אמות סביב להאילן שהוא שיעור יניקתו:
מתני' קרקע כ''ש חייבת בפאה דס''ל פאת שדך כ''ש משמע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source