אַבָּא בַּר אַבָּא יְהַב לִשְמוּאָל בְּרֵיהּ פְּרִיטִין דִּפְלַג לְמִיסְכֵּינָיָא נְפַק וְאַשְׁכַּח חַד מִסִכֵּן אֲכַל קוּפָּד וּשְׁתֵי חֲמָר. עֲאַל וַאֲמַר קוֹמוֹי אָבוֹי. אֲמַר לֵיהּ הַב יְתִיר דְּנַפְשֵׁיהּ מְרָתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
פריטין. נתן לו פרוטות לחלק לעניים יצא ומצא עני אחד שאוכל. בשר ושותה יין ונכנס ואמר לאביו לזה איני רוצה ליתן וא''ל תן יותר לזה דנפשיה מדתיה שנפשו היא מדתו ורגילות שלו כך הוא וצריך ליתן לכ''א כפי המדה והמנהג שלו:
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי וְרִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן הֲווֹן פַּרְנָסִין וַהֲווֹן יְהָבִין לְרִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא חַד דֵּינַר וְהוּא יְהַב לֵיהּ לְחוֹרָנִין. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי הָיוּ הַכֹּל מְלִיזִין עָלָיו אָֽמְרוּ דְּלֹא צָרִיךְ וְהוּא נְסַב. כַּד דְּמַךְ בָּֽדְקוּן וְאַשְכְּחוּן דַּהֲוָה מִפְלִיג לֵיהּ לְחוֹרָנִין.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יעקב וכו' גרסי' להא לקמן בסוף פ''ה דשקלים:
והוון יהבין וכו'. היו רגילין ליתן לו דינר א' מן הצדקה ואח''כ נודע להם שהיה מחלקן לעניים אחרים.
וכהאי עובדא דר' זכריה וכו'. שהיו מרננים עליו על שהוא מקבל צדקה ואינו צריך לזה ולאחר שנפטר מצאו בחשבונות שלו שהיה מחלקן תמיד:
(בכאן חסר מהכתב יד עד סוף המסכת והצגנו הפי' מהר''א פולדא) כד דמך. כשמת:
מפליג. מחלק:
רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפַּא הָיָה מַפְלִיג מִינֵיהּ בַּלַּיְלִיָּא. חַד זְמָן פְּגַע בּוֹ רַבְּהוֹן דְּרוּחָיָא. אָמַר לֵיהּ לָא כָּךְ אוּלְפָּן רִבִּי לֹא תַשִּׂיג גְּבוּל רֵעֲךָ. אָמַר לֵיהּ וְלֹא כֵן כְּתִיב מַתָּן בְּסֵתֶר יִכְפֶּה אָף וַהֲוָה מִסְתַּפֵּיהּ מִינֵיהּ וַעֲרַק מִן קוֹמוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
מתכפי. מכפי ממנו וברח השד מפניו:
אל תסיג וגו'. ולילה הוא גבול רוחות ושדים ולא של בני אדם:
מפליג מצוה. מחלק צדקה בלילה:
רבהון דרוחיי'. שר של הרוחות:
לא כך אולפן. לא כך למדתנו:
אָמַר רִבִּי יוֹנָה אַשְׁרֵי נוֹתֵן לְדָל אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. וְהוּא שֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּמִּצְוָה הֵיאַךְ לַעֲשׂוֹתָהּ. כֵּיצַד הָיָה רִבִּי יוֹנָה עוֹשֶׂה כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה בֶּן טוֹבִים שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו הָיָה אוֹמֵר לוֹ בְּנִי בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁנָּֽפְלָה לָךְ יְרוּשָׁה מִמָּקוֹם אַחֵר טוּל וְאַתְּ פּוֹרֵעַ. מִן דַּהֲוָה נְסַב לֵיהּ אָמַר לֵיהּ מַתָּנָה.
Pnei Moshe (non traduit)
טול ואתה פורע. ובכך לא יתבייש ליטול והיינו השכלה היאך ליתן לו שלא יתבייש:
מן דהוה נסב. לאחר שלקח העני א''ל ר' יונה הרי הן לך במתנה:
אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא אִית הֲווֹ סַבִּין בְּיוֹמֵינוּ מָן דַּהֲוָה יְהָבִין לוֹן מִבֵּין רֵישׁ שַׁתָּא לְצוֹמָא רַבָּא הֲווֹן נָֽסְבִּין. מִן בָּתָר כֵּן לַא הֲווֹן נָֽסְבִּין אָֽמְרֵי רְשׁוּתָא גַּבָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
איתהוו. זקנים היו בימינו מי שהיה נותן להם צדקה בין ר''ה ליה''כ היו נוטלין אמרו מנהג הוא עמנו הכי:
נְחֶמְיָה אִישׁ שִׁיחִין פְּגַע בֵּיהּ יְרוּשַׁלְמִי אֶחָד אֲמַר לֵיהּ זְכִי עִימִּי הָדָא תַּרְנְגוֹלְתָא. אֲמַר לֵיהּ הֵי לָךְ טִימִיתֵיהּ וְזִיל זְבִין קוּפָּד וְאָכַל וָמֵת. וְאָמַר בּוֹאוּ וְסִפְדּוּ לַהֲרוּגוֹ שֶׁל נְחֶמְיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
טומיתי'. הא לך מעות שווי' ליקח בהן בשר ולא תרנגול':
נָחוּם אִישׁ גַּם זוּ הָיָה מוֹלִיךְ דּוֹרוֹן לְבֵית חָמוֹי פָּגַע בֵּיהּ מוּכֶּה שְחִין אֶחָד אָמַר לוֹ זְכֵה עִמִּי מִמָּה דְּאִית גַּבָּךְ. אָמַר לֵיהּ מִיחְזָר חָזַר וְאַשְׁכְּחֵיהּ מֵית. וַהֲוָה אֲמַר לְקַבְּלֵיהּ עֵינֵיהּ דְּחָמוּנָךְ וְלָא יְהָבוּן לָךְ יִסְתַּמְּיָן. יָדֵיהּ דְּלָא פָֽשְׁטָן מִיתֵּן לָךְ יִתְקַטְּעוּן. רַגְלָיָא דְּלָא רְהָטִין מִיתֵּן לָךְ יִתְבְּרָן. וּמָטָתֵיהּ כֵּן. סְלִיק לְגַבֵּיהּ רִבִּי עֲקִיבָה אָמַר לֵיהּ אֵי לִי שֶׁאֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ כֵּן. אָמַר לֵיהּ אוֹי לִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אוֹתָךְ כֵּן. אָמַר לֵיהּ מַה אַתְּ מְקַלְלָנִי. אָמַר לֵיהּ וּמַה אַתְּ מְבָעֵט בְּיִיסּוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
עייני. עינים שראו אותך ולא נתנו לך יהיו סומין.
ומטיתי' כן. ונעשה לו כן כמי שקילל עצמו:
אי. אוי:
רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה הֲוָה רַבֵּיהּ דִּבְרֵיהּ חַד דְּסַגְיָא נְהוֹרָא וַהֲוָה יְלִיף אֲכַל עִימֵּיהּ בְּכָל יוֹם. חַד זְמָן הֲוָה אָֽרְחִין וְלָא מְטָא מֵיכוּל עִימֵּיהּ. בְּרוּמְשָׁא סְלִיק לְגַבֵּיהּ לֹא יִכְעוֹס מָרִי עָלָי בְּגִין דַּהֲוָה לִי אָֽרְחִין וְלַא בְּעִי מִיבְזֵיָּא אִיקָּרֵיהּ דְּמָרִי. בְּגִין כֵּן לָא אָֽכְלִית עִמָךְ יוֹמָא דֵין. אָמַר לֵיהּ אַתָּה פִּייַסְתָּ לְמָאן דְּמִיתְחָמִי וְלָא חָמִי דֵּין דְּחָמִי וְלַא מִיתְחָמִי יְקַבֵּל פִּייוּסָךְ. אָמַר לֵיהּ הָדָא מְנָא לָךְ אָמַר לֵיהּ מֵרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב עַל חַד דְּסַגְיָא נְהוֹרָא לְקַרְתֵּיהּ יְתַב לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַע מִינֵיהּ דִּי אָֽמְרִין דְּאִילּוּלֵי דְּהוּא בַּר נַשָּׁה רַבָּא לָא יְתִיב לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַע מִינֵיהּ. עָֽבְדּוּן לֵיהּ פַּרְנָסָה דְּאִיקָר. אָמַר לָהוּ מַהוּ הָכֵין. אָֽמְרוּ לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יְתִיב לְרַע מִינָּךְ. וּצְלִי עֲלוֹי הָדָא צְלוּתָא אַתָּה גָמַלְתָּ חֶסֶד לְמָאן דְּמִיתְחָמִי וְלָא חָמִי. דֵּין דְּחָמִי וְלַא מִיתְחָמִי יְקַבֵּל פִּיוּסָךְ וְיִגְמוֹל יָתָךְ חֶסֶד.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא מנלך. מנין לך זה שהוא כ''כ דבר גדול הפיוס לסגיא נהור שאתה נותן לי כנגדה ברכה גדולה כ''כ:
רבי הושעיא רבה. אדם גדול:
הוות רבי' מלמד. שהיה לומד לברי' דר' הושעיא היה סגיא נהור והיה רגיל שאכל המלמד בכל יום עם רבי הושעיא פ''א היה לרבי הושעיא אורחים ולא אכל המלמד עמי' שלא קראו אותו לערב עלה לגבי' א''ל לא יכעוס מורי עלי על שלא קראו לך היום לאכול עמי כי היו לי אורחים ואמרתי שלא לבזו' כבודך להושיבך בין האורחים א''ל המלמד אתה פייס' מי שנראה ואינו רואה והוא סומא זה שרואה ואינו נראה והוא הקב''ה יקבל פיוסך ויגמלך על כך:
יתב. ישב:
לרע מיני'. למטה הימנו:
פרנסה דאיקר. פרנסת כבוד.
אילולי דהוא בר נש רבא. אילו לא היה זה אדם גדול לא היה ראב''י מושיבו למעלה ממנו:
מהו הכין. למה נעשה לי כל הכבוד הזה:
דֵּלֹמָא רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה הֲווֹן מְטַייְלִין בְּאִילֵּין כְּנִישְׁתָּא דְּלוֹד. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא לְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כַּמָּה מָמוֹן שִׁיקְעוּ אֲבוֹתַי כָּאן. אָמַר לֵיהּ כַּמָּה נְפָשׁוֹת שִׁיקְּעוּ אֲבוֹתֶיךָ כָּאן. לַא הֲוָה אִית בַּר נַשׁ דְּלָעִייִן בְּאוֹרָֽיְתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
שיקעו אבותי כאן. עד שבנו בית הכנסת הזה:
כמה נפשות שקעו בזה. דטוב היה להם ליתן איתן המעות ללומדי התורה וכי אין בני אדם שיתעסקו בתורה אלא שאין להם פרנס' ואין להם פנאי לעסוק בתורה:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִנֶּנָּא כֵּינִי מַתְנִיתָא כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִיטּוֹל וְאֵינוֹ נוֹטֵל הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים וְאָסוּר לְהִתְרָחֵם עָלָיו. עַל נַפְשֵׁיהּ לֹא חַייֵס עַל חוֹרָנִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִיטּוֹל וְנוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶיִּצְטָרֵךְ לַבִּרְיוֹת. וְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִיטּוֹל וְאֵינוֹ נוֹטֵל אֵינוֹ מֵת מִן הַזִּקְנָה עַד שֶיְּפָֽרְנֵס לַאֲחֵרִים מִשֶּׁלּוֹ וְעַל זֶה נֶאֱמַר בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּי֨י וְהָיָה י֨י מִבְטָחוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי זה שופך דמים. ואסור לרחם עליו שעל עצמו לא חייס כו' וכל מי שאינו מרחם על אחרים אין מרחמים עליו והיינו שאינו יכול לפרנס עצמו אפי' בדוחק מיירי משא''כ מתני' דיכול לפרנס עצמו בדוחק לפיכך לא יטול מן הצדקה הר''ש:
ברוך הגבר אשר יבטח בה' ולא שם מבטחו בבני אדם לסוף והיה ה' מבטחו:
סליק פירקא וכולא מסכת ברחמי ובסייעתא דשמיא
דֵּלֹּמָא רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָלוּן מִיסְחֵי בְּהָדֵין דֵּימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּא פְּגַע בּוֹן חַד מִסְכֵּן אֲמַר לוֹן זָכִין בִּי אָֽמְרוּ לֵיהּ מִי חָֽזְרוּן 37b מִי חָֽזְרוּן. אַשְׁכְּחוּנֵיהּ מִית. אָֽמְרוּ הוֹאִיל וְלָא זְכִינָן בֵּיהּ בְּחַיָּיו נִיטְפַּל בֵּיהּ בְּמִיתוּתֵיהּ. כִּי מִיטְפְּלוּן בֵּיהּ אַשְׁכְּחוּן כִּיס דֵּינַרָיָא תְּלוּ בֵיהּ. אָֽמְרוּ הָדָא דְּאָמַר רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר צְרִיכִין אָנוּ לְהַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶן שֶׁאִילּוּלֵי הָרַמָּאִין שֶׁבָּהֶן הָיָה אֶחָד תּוֹבֵעַ צְדָקָה מִן הָאָדָם וְלֹא נוֹתֵן לֹו מִיַּד נֶעֱנַשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
דלמא. מעשה בר''י ור''ל שהלכו לרחוץ במרחץ חמי טבריא ופגע בהן עני אחד ובקש שיזכו עמו ואמרו לו לאחר שנחזור מן המרחץ נזכר עמך וכשחזרו מצאוהו מת ואמרו נטפל בו עכשיו לקוברו וכשהיו מטפלין עמו מצאו כיס של דינרין תלוי עליו תחת בגדיו ואמרו היינו דר' אבהו וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source