20b רִבִּי פְּדָת רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הֶעָלִין וּבִשְׂרַף הָעִיקָּרִין מוּתָּר בִּשְׂרַף הַפַּגִּין אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פֶּרִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי פְּדָת כְּמַה דְתֵימָא תַּמָּן הֲלָכָה כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וָכָא אָמַר הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְדַמְיָא הִיא כָּל רַבָּה קְטָף בָּטֵל עַל גַּבֵּי שְׂרָפוֹ. אִילָן אֵינוֹ בָטֵל עַל גַּבֵּי שְׂרָפוֹ. אוֹכְלֵי בְהֵמָה קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית חָלָה עֲלֵיהֶן וְאֵין קְדוּשַּׁת עָרְלָה חָלָה עֲלֵיהֶן. 21a אָמַר רִבִּי אָבִין אִית לָךְ חוֹרִי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָֽמְרָהּ שְׁמוּעָה. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ אָֽמְרָהּ לְמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
א''ר אבין אית לך חורי. יש לך כאן דבר אחר למיפרך ועל הא דבעי ר''ז לדייק אליבא דר' פדת דאי אתיא האי דר''ש כר' יהושע א''כ נימא הלכה כר''ש כמו דהלכה כר' יהושע לגבי ר''א הא בלאו הכי לא קשיא דר' יהושע אמרה התם מפי שמועה דקאמר שמעתי וכו' ואיכא למימר דליה לא סבירא ליה הכי אבל ר''ש דמתני' בשם גרמיה אמרה הוא עצמו ס''ל כן ומיהת לענין הלכתא לא קיי''ל כוותיה דר''ש ואע''ג דהוה אתיא מילתיה כר' יהושע דהא ר' יהושע לאו אליבא דנפשיה אמרה. א''נ דר' אבין אדר' פדת גופיה מהדר דאית לך חורי לפרוכי מילתיה דקאמר אתיא דר''ש כר' יהושע הא ר' יהושע שמעתי קאמר ואיכא למימר דליה לא ס''ל הכי. ועיקר:
למה. ובעי הש''ס אליבא דר' אבין ולמה ומ''ט נימא דר' יהושע אליבא דנפשיה לא ס''ל כהאי דשמע בהאי דינא:
אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן ואין קדושת ערלה חלה עליהן. כלומר הא ודאי דבמתני' דידן שפיר מצינו לומר דבאילן שאינו עושה פירות מיירי שהרי אפילו על אוכלי בהמה קדושת שביעית חלה עליהן וכמו העלין של האילן וכיוצא בהן וא''כ בהא הוא דקאמר הת''ק דיש לקטף שביעית דאינו עושה פרי אחר אלא זה וקטפו זהו פריו אבל ערלה אין קדושת ערלה חלה על דבר שאינו עושה פירות וכמו העלין של האילן סרק והקטף היוצא ממנו וכדומה אלא דוקא באילן העושה פירות חל על הכל וא''כ ר' יהושע דערלה דלא איירי אלא באילן העושה פירות שפיר ס''ל כת''ק דהכא דלא איירי אלא בקטף שאינו עושה פרי אחר או בכיוצא בו באילן סרק דבהא מודה ר''י דקטפו זהו פריו ודלא כר' פדת:
קטף בטל ע''ג שרפו. כלומר אילן קטף והוא האפרסמון בטל הוא האילן לגבי שרפו והיינו שהשרף שלו היוצא מן העץ הוא העיקר ואילן כלומר שאר האילן שעושה פירות אינו בטל ע''ג שרפו שיוצא מן העץ שלו דעיקר הוא הפרי ואין השרף היוצא מן העץ שלו נחשב לכלום וכיון שכן הוא ת''ק דמתני' נמי כר' יהושע ס''ל דלא מיירי הכא באילן העושה פירות אלא בקטף שאינו עושה פירות אלא הקטף שלו זהו פריו ושאני מתני' דערלה דלא איירי אלא באילן העושה פירות והיינו דמסיים ואזיל:
א''ר יונה ודמיא הוא לכל רביה. כך הוא בפ''ק דערלה. ובתמיה הוא דקאמר כלו' דר' יונה אסיק למילתיה דר' זעירא ומתמה על הא דר' פדת דמעיקרא דהיכי מדמי לה האי מתני' דשביעית למתני' דערלה בכולא מילתא וכי כל הרביה והן הגידולין של כל מיני האילן שוין הן כדמסיק ואזיל:
א''ר זעירא לר' פדת. א''כ לדבריך כמה דתימא תמן הלכה כר' יהושע דלית הלכתא כוותיה דר''א לגבי ר' יהושע והכא נמי את אמר הלכה כר''ש בתמיה והא אנן קיי''ל בכל מקום הלכה כת''ק דמתני' דרבי סתים לן דברי הת''ק שהן חכמים דפליגי עליה דר''ש:
גמ' אתייא דר''ש כר' יהושע. ר' יוחנן בא לפרש דחכמים דמתני' היינו ר''א ור''ש כר' יהושע דתנינן תמן (פ''ק דערלה) ר''א אומר המעמיד בשרף הערלה אסור א''ר יהושע שמעתי בפי' שהמעמיד בשרף העלין ובשרף העיקרין מותר בשרף הפגין אסור מפי שהוא פרי והאי מתני' דערלה ודאי באילן העושה פירות מיירי דבאילן סרק שאינו עושה פרי לא שייכא ערלה גבי' דונטעתם כל עץ מאכל כתיב ופליגי ר''א ור' יהושע בהשרף היוצא מן העץ או מן העלין דלר''א גם השרף הזה הוא אסור דכפריו הוא ור' יהושע קאמר דאינו אסור אלא שרף היוצא מן הפגים שהוא הפרי והשתא קא''ר פדת בשם ר' יוחנן דר''ש דמתני' דאמר אין לקטף פרי היינו הקטף היוצא מן העץ ומן העלין דשמע לת''ק דקאמר דסתם קטף יש לו שביעית ואפי' בהיוצא מן העלין ומן העץ ואף באילן העושה פירות וכר''א ועלה פליג דאין לקטף הזה שביעית אלא דוקא היוצא מן הפרי והיינו כר' יהושע דהתם:
הָכָא אַתְּ אָמַר יִלָּקֵט הַוֶורֶד. וָכָא אַתְּ אָמַר חַייָב בְּבִיעוּר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תְּרֵין תַּנָּייָן אִינּוּן. אָמַר רִבִּי זְעִירָא יָכִיל אֲנָא פְתַר לְהוֹן וַורְדֵּי בִּתְרֵי תְּנַיֵּי וֶורֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְשֶׁמֶן יָשָׁן. וֶורֶד שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁכְּבָשׁוֹ בְשֶׁמֶן שֶׁל שִׁשִּׁית וְיָשָׁן בְּחָדָשׁ וֶורֶד שְׁבִיעִית שֶׁכְּבָשׁוֹ שֶׁל שְׁמִינִית.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך כלל גדול
יכיל אנא פתר להון וורד בחד תנא. כצ''ל וורד חדש וכו' כדפרישית במתני':
גמ' הכא את אמר. ארישא בדין דוורד פריך מאי שנא חדש בשמן ישן דאת אמר ילקט את הורד והכא ישן בחדש את אמר חייב בביעור וקאמר ר' אבהו דתרי תנאי נינהו:
שְׂרָף פֵּירִי פַּגִּין פֵּירֵי. וְאִין תֵּימַר שְׂרָף פֵּירִי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה אָסוּר. וְאִין תֵּימַר פַּגִּין פֵּירֵי עָשָׂה כֵן בִּתְרוּמָה מוּתָּר. לָמָּה שֶּׁהַנָּייַת תְּרוּמָה מוּתֶּרֶת וַהַנָּייַת עָרְלָה אֲסוּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולמה שהניית תרומה מותרת וכו'. סיומא דמילתא היא בפירוש הנ''מ לתרומה דאין תימר משום ספק דשרף הוי פרי מותר הוא בתרומה דשאני תרומה מערלה כדפרישית:
ואין תימר פגין פרי עשה כן בתרומה אסור כלומר אבל אי הוה ברירא לן דדוקא שרף הפגין הוי פרי ותו לא בזה ודאי תרומה כערלה ואם העמיד בשרף פגי תרומה אסור כמו בערלה:
ואין תימר שרף פרי עשה כן בתרומה מותר. כלומר דהש''ס מסיים לפרש הנ''מ אי אמרינן דמשום דמספקא ליה לר' יהושע הוא משום דלא תקשי ומאי נ''מ לענין ערלה הא אפי' אי מספקא לן מ''מ אסור הוא משום חומרא דערלה הלכך קאמר דלענין תרומה הוא דאיכא נ''מ בהא שאם עשה כן בתרומה שהעמיד הגבינה בשרף של תרומה דאין תאמר שרף פרי כלומר דאיכא לספוקי דשמא השרף של העלין הוי נמי פרי א''כ גבי תרומה מותר שאם הפריש הפירות עם העלין והעמיד בשרף העלין ליכא איסורא לזרים דהא לא שייך למיסר כ''א באיסורי הנאה כמו ערלה אבל תרומה אין איסורה איסור הנאה כדקאמר לקמיה:
שרף פרי פגין פרי. כלומר אי משום דמספקא ליה לר' יהושע דאפשר דשרף עצמו הוי נמי פרי וא''כ שרף העלין והעיקרין של ערלה אסור או דנימא דוקא הפגין פרי הוי והמעמיד בשרף הפגין הוא דאסור ולא בשרף העלין והעיקרין והא דקאמר על מילתיה דר''א שמעתי וכו' היינו משום דר''א מדמה להו לכולהו שרף אהדדי דקאמר סתם המעמיד בשרף ערלה אסור ועלה' קא''ר ר' יהושע אני שמעתי לחלק בין שרף העלין והעיקרין לבין שרף הפגין ולדידי מספקא לי האי מילתא אי אמרינן קטפו זה פריו או לא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source