Vayedaber

וְעוֹד אָֽמְרוּ לְפָנָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְחָבֵר לִיקַּח בִּתּוֹ שֶׁל עַם הָאָרֶץ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מַתִּיר הָיָה רִבִּי לִיעֶזֶר חֲמֵיצָן שֶׁל כּוּתִּים לְאַחַר הַפֶּסַח מִיַּד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' זאת אומרת שאסור ליקח בתו של ע''ה. בתו כמו פתו לפי שחשבו לע''ה ככותי כדאמרי' בפ''ג דסוטה (דף כב) קרא ושנה ולא שמש ת''ח ה''ז עם הארץ וכו' רבי ינאי אמר ה''ז כותי:

ר' חזקיה וכו'. מפרש מפני מה א''ר עקיבא שתוקו לפי שלא רצה לגלות להם שר''א לא היה מחמיר כל כך בפת כותי שהרי מתיר היה לחמצן של כותים לאכול מהן אחר הפסח מיד שדינם כנכרים גמורים וחמצו של נכרי אחר הפסח מותר מיד ומיהת לא עשו פתן כבשר חזיר:

24b עוֹר שֶׁסָּכוֹ בְּשֶׁמֶן מַה אָמַר בּוֹ רִבִּי לִיעֶזֶר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי עַצְמוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ יִשְׂרֹפוּ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא אָמַר מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולמה לא תנינן הסיאה והאיזוב והקורנית עמהון. דקחשיב להו במתני' וליחשב נמי אלו שדרכן לעלות מאליהן בלא זריעה כעין הני דחשיב במתני':

שלא תאמר וכו'. כלומר לא תטעה לומר דמשום הכי לא חשיב להו לפי שאילו הסיאה וכו' אם היו נשמרין בחצר חייבין הן במעשרות כדתנן (בפ''ג דמעשרות) ואלו דקחשיב במתני' אף אם נשמרין בחצר פטורין הא ליתא אלא אלו ואלו אם היו נשמרין בחצר חייבין:

אינו נשמרין בגינה. זה הכל על שלא תאמר קאי וכלומר וכן לא תטעה לומר דמשו''ה לא קחשיב הסיאה וכו' בהדי הני דמתני' לפי שאלו דמתני' נשמרין בגינה הן וחייבין במעשרות אף אם אינן נשמרין אלא בגינה וכלומר שהן גדלים בשדה והביאן לשמרן בגינה:

ואלו הסיאה וכו'. אם נשמרין בגינה פטורין דדוקא אם הם נשמרין בחצר תנינן שם דחייבין אבל לא אם הם בגינה הא נמי ליתא:

אלא אלו ואלו אם נשמרין בגינה. ולא בחצר פטורין:

ולמה לא תנינן. סיומא דמילתא היא וכלומר וא''כ הוא למה לא תנינן להו במתני' אלא אלין בלבד:

הוא שלא תאמר. כלומר זהו הטעם דלא צריך למיתני כ''א אלו דקחשיב להו במתני' ולא משום מעשרות בלבד הוא אלא דהעיקר מטעמא דדין שביעית הוא מפני שלא תאמר הואיל ורוב המינין הללו נזרעין ובאין מן האיסור בשביעית יהו אסורין אף המינין הללו דנגזור הני אטו הני לפום כן צריך מימר דמותרין הן ליקח מכל אדם לפי שאלו חזקתן מן ההפקר ודין דסיאה וכו' לענין שביעית הא כבר תנינן להו בריש פרק דלעיל:

גמ' עור שסכו בשמן מה אמר בו ר''א. לר''ע שאמר שתוקו וכו' ומה אמר בו שלא רצה לגלות להם:

א''ר יוסי. כך היה אומר עצמותיו של אותו האיש ישרפו. כלומר שקילל להעושה כן אבל בעור עצמו לא אמר שום איסור אחר שכבר עבר וסך אותו ואמר להם ר''ע שתוקו ולא רצה לגלות דעתו של ר''א שלא היה מחמיר כמו שאמרו בשמו:

ר' חזקיה אמר. מותר אפילו לכתחילה היה אומר בו ר''א ומפני כך לא אמר להם ר''ע לפי שהיה ר''א מיקל בו ביותר:

הָדָא דְתֵימָא בְּאִילֵּין דֵּמוֹסִייָא בְּרָם בְּאִילֵּין פְּרִיבָטָה אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ברם באילן פריבטה. הן החשובות העשויות להחשובים וחיישינן שמא יסיקו בה דברים אחרים כדפרישית במתני'. בב''ר בפסוק ויאמר אלהים נעשה אדם משל למלך שהיה מטייל בפתח פלטין שלו וראה בלורין אחת. אבן מאבני הגזית. מושלכת. אמר מה נעשה בהן מהן אומרין דימוסיות ומהן אומרים פריבטאות אמר המלך אנדרטן אני עושה אותה מי מעכב:

גמ' הדא דתימא. דמותר באילן דימוסייא הן המרחצאות העשוין לכל:

אִם מִתְחַשֵּׁב הוּא הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחַץ. וְאִם הָיָה אָדָם שֶׁל צוּרָה הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחוֹץ. כְּהָדָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲזַל מִן לוֹד לְבֵית גֻּבְרִין בְּגִין מִיסְחֵי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לבית גוברין. מקום והלך לשם בשביל לרחוץ מפני ששם אין מכירין אותו:

ואם היה אדם של צורה כלומר שנראה כחשוב ואע''פ שאינו מפורסם לחשיבות ה''ז לא ירחוץ מטעמא דאמרן:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲוָה בְּבוֹצְרָה. חָֽמְתוֹן מְזַלְּפִין לְהָדָא אַפְרוֹדִיטִי אָמַר לוֹן לֵית אֲסִיר. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק אֵין דָּבָר שֶׁל רַבִּים אָסוּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך גדול בתרא

להדא אפורדיטי'. שמעמידין אותה במרחץ לנוי כדתנן (בפ''ג דע''ז) בר''ג שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי וראה אותן מזלפין ביין לצורה זו בשביל הריח וא''ל וכי לית אסור זה שמזלפין להצורה ואתא ושאל לר' יוחנן וא''ל אין דבר של רבים אסור ואין בה משום חשש זילוף להצורה שהמרחץ עשויה בשביל רבים לרחוץ בה ואינה נאסרת בשביל כך:

משנה: הַפִּיגָם וְהָרִיבוֹזִין הַשּׁוֹטִין וְהַחֲלוֹגְלוּגוֹת כּוּסְבָּר שֶבְּהָרִים וְכַרַפְסְ שֶׁבַּנְּהָרוֹת וְגַרְגִּר (שֶׁבַּנְּהָרוֹת) שֶׁל אֶפֶר פְּטוּרִין מִן הַמַּעְשְׂרוֹת וְנִלְקָחִין מִכָּל אָדָם בַּשְּׁבִיעִית שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָהֶן נִשְׁמָר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סְפִיחֵי חַרְדָּל מוּתָּרִין שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל הַסְּפִיחִין מוּתָּרִין חוּץ מִסְּפִיחֵי כְּרוּב שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּיַרְקוֹת שָׂדֶה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל הַסְּפִיחִין אֲסוּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכוסבר. גילאנד''ר בלע''ז:

שבהרים. שאינו חשוב כשל גינה:

והכרפס. אפיי''ו בלע''ז שבנהרות שגדל סביב הנהרות:

והגרגר. אוריג''ו בלע''ז:

של אפר. הגדל במדבר באחו ואינו חשוב כשל גינה:

פטורין מן המעשרות. בכל שני שבוע לפי שאין כיוצא בהן נשמר ומפקירין אותן והפקר פטור מן המעשר כדתנן (בפ''ק דמעשרות):

ונלקחין מכל אדם בשביעית. ואפי' מע''ה שכל שאר הפירות אין לוקחין אותן מע''ה דשמא מן המשומר הן אבל אלו שחזקתן מן ההפקר לוקחין מהן ודוקא בדמי מזון ג' סעודות בלבד שהתירו זה משום כדי חייו של מוכר ולא יותר לפי שאין מוסרין דמי שביעית לע''ה שמא לא יזהר לאכול בהן בקדושת שביעית ודוקא בסתם ע''ה אבל בידוע שהוא חשוד על השביעית שעושה סחורה בפירות שביעית ומשמר פירותיו ומוכרן אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל:

שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה. להיות זורען או משמרין אותן ואין הלכה כר' יהודה:

כל הספיחין מותרין. באכילה דס''ל לר''ש שלא גזרו על כל הספיחין אלא על ספיחי כרוב לפי שאין כיוצא בהן בירקות שדה ואינן נזרעין אלא בגינה וחששו שמא יזרע אותו בשביעית ויאמר ספיחין הן וחכ''א כל הספיחין אסורים באכילה דחוששין על כל מיני זרעים שדרך רוב האדם לזורען בגינה שמא יזרעם ויאמר ספיחין הם ולפיכך גזרו על כל הספיחין שיהו אסורין באכילה ואי אתה מוצא היתר אכילה בפירות שביעית אלא בפירות האילן ובמינין שאין דרך רוב האדם לזרוע אותו וכגון אותן שהוזכרו ברישא דמתני' וכיוצא בהן והלכה כחכמים:

השוטים. הם שהעלין שלהן רחבים ושל שדות הן:

והחלוגלוגות. בגמרא קורא אותן פרפאיני. ובלע''ז פורפליני או וירדלוזיס:

והרבוזין. איספרזי בלע''ז:

מתני' הפיגם. מין עשב רוד''א בלע''ז:

הלכה: הַפִּיגָם וְהָרִיבוֹזִין וכו'. אָמַר רִבִּי חַגַּיי סֵירוּגִין וַחֲלוֹגְלוּגוֹת וּמִי גָדוֹל בְּחָכְמָה וּבְשָׁנִים אַצְרַכְתְּ לַחֲבֵרַייָא אָֽמְרִין נִיסּוּק וְנִשְׁאַל לְאִילֵּין דִּבְבֵית רִבִּי סָֽלְקוּן מִישְׁאוֹל וְיָצָאת שִׁפְחָה מִשֶּׁל בֵית רִבִּי וְאָֽמְרָה לָהֶן הַכְנִיסוּ לִשְׁנַיִם אָֽמְרִין ייֵעוֹל פַּלָּן קֳדָמַאי ייֵעוֹל פַּלָּן קֳדָמַאי שׁוֹרוּן עָֽלְלִין קְטָעִין קְטָעִין. אָֽמְרָה לָהֶן מִפְּנֵי מַה אַתֶּם נִכְנָסִין סֵירוּגִין סֵירוּגִין. חַד רִבִּי הֲוָה טְעִין פַּרְפָּחוֹנַיָּא בְגוֹלְתֵיהּ וְנָֽפלוּן מִינֵּיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ רִבִּי רִבִּי נִתְפָּֽזְרוּ חֲלוֹגְלוּגוֹתֶיךָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואמרה להן השפחה של בית רבי תכנסו שנים שנים כדי לידע מי הוא הראוי להכנס בתחלה ולא יהו מעורבבין ושמעו שאמרו פלוני זה יכנס הקודם קודם וזה קודם מזה ומתוך כך למדו מי הוא הקודם:

גמ' סרוגין וחלגלוגות ומי גדול בחכמה ובשנים. מי הוא הקודם הגדול בחכמה או הגדול בשנים כל אלו הדברים היו צריכין לחברייא ללמוד שהיו מסופקין בזה וכן לא ידעו הפירוש של סירוגין וחלגלוגות. וגרסי' להא בפ''ב דמגילה (בהלכה ב'):

אמרין ניסוק ונשאל. ללמוד מן אילו דבית רבי:

שרון עללין קטעין קטעין. התחילו להכנס פסקי פסקי ולא רצופין זה אחר זה ואמרה להן מפני מה אתם נכנסין סירוגין סירוגין ולמדו הפירוש של סירוגין:

חד רבי. צורבא מרבנן אחד היה טעון פרפחיני בגלימא שלו ונפלו ממנו ואמרה השפחה ר' ר' ראה נתפזרו חלגלוגותיך והבינו מה הוא חלוגלוגות:

מַהוּ כַּרַפְס שֶׁבַּנְּהָרוֹת. רִבִּי יוֹסָי בַּר חֲנִינָה אָמַר פֵּיטְרוֹסֵילִינוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו כרפס שבנהרות. פיטרוסילנון. כך הן נקראין בלע''ז:

וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן הַסִּיאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרְנִית עִמְּהוֹן שֶׁלֹּא תֹאמַר אֵילּוּ נִשְׁמָרִין בֶּחָצֵר וְחַייָבִין. וְאֵילּוּ נִשְׁמָרִין בֶּחָצֵר וּפְטוּרִין. אֶלָּא אֵילּוּ וְאֵילּוּ אִם הָיוּ נִשְׁמָרִין בֶּחָצֵר חַייָבִין. אֵילּוּ נִשְׁמָרִין בְּגִינָּה וְחַייָבִין. וְאֵילּוּ נִשְׁמָרִין בְּגִינָּה וּפְטוּרִין. אֶלָּא אֵילּוּ וְאֵילּוּ אִם נִשְׁמָרִין בֶּגִינָּה פְּטוּרִין. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן אֶלָָּא אִילֵּין הוּא שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְרוֹב הַמִּינִין הַלָּלוּ נִזְרָעִין וּבָאִין מִן הָאָסוּר יְהוּ אֲסוּרִין לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר מוּתָּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא אלו ואלו אם נשמרין בגינה. ולא בחצר פטורין:

ולמה לא תנינן. סיומא דמילתא היא וכלומר וא''כ הוא למה לא תנינן להו במתני' אלא אלין בלבד:

גמ' עור שסכו בשמן מה אמר בו ר''א. לר''ע שאמר שתוקו וכו' ומה אמר בו שלא רצה לגלות להם:

ר' חזקיה אמר. מותר אפילו לכתחילה היה אומר בו ר''א ומפני כך לא אמר להם ר''ע לפי שהיה ר''א מיקל בו ביותר:

אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לַעֲקוֹר אֶת הַלּוּף בַּשְׁבִיעִית. אֲבָל מַנִּיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא אִם צִימַּח מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מוּתָּר. אֵין מְחַייְבִין אוֹתוֹ לְשָׁרֵשׁ הַקִּינָּרִיס בַּשְׁבִיעִית. אֲבָל מְשַׁקֵּף בֶּעָלִים אִם צָֽמְחוּ מוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מוּתָּר. וְלֹא נִמְצָא מְאַבֵּד אוֹכְלֵי בְהֵמָה. מֵאֵילֵיהֶן הֵן אֲבוּדִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אין מחייבין וכו'. תוספתא היא (בפ''ב) מפני שדרכו של לוף וכן הקונדס ומין ירק הוא להשתהות בארץ ולהתקשות ולא גזרו עליהן משום ספיחין לפי שעל ירקות הרכים אית בהו למיגזר משום ספיחין כדלעיל שמא ילך ויביא מן האיסור וכו' דזהו ג''כ טעמא דרבנן שגזרו על כל הספיחין אבל אלו שנתקשו וניכרין ליכא למיגזר בהו אבל משקף בעלים והעלין שלהן מכה וכורת אותן. ופריך ולא נמצא מאבד אוכלי בהמה. שהעלין ראויין לבהמה הן:

ומשני מאליהן הן אבודין כשהן עליהן ג''כ נכמשין מאליהן ואינן ראויין למאכל בהמה:

שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה. וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה יְהוּ אֲסוּרִין. רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מִפְנֵי שֶׁדַּרְכָּן לְגַדֵּל אִמָּהוֹת. וּמִפְנֵי שֶׁדַּרְכָּן לְגַדֵּל אִמָּהוֹת יְהוּ אֲסוּרִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק כָּל הַיֶּרֶק אַתְּ יָכוֹל לַעֲמוֹד עָלָיו אִם חָדָשׁ הוּא אִם יָשָׁן הוּא בְּרַם הָכָא שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיָבִיא מִן הָאִיסּוּר וְיֹאמַר מִן הָאִימָּהוֹת הֵבֵאתִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שאין כיוצא בהן בירקות השדה. אמתני' קא מהדר ופריך ומה בכך ומפני וכו':

מפני שדרכן לגדל אמהות. כלומר שדרכן להשהותן בארץ ומניחין אותן לגדל זרע דוגמא ששנינו (בפ''ג דפאה) האמהות של בצלים. ופריך ואכתי מפני מה יהו אסורין:

א''ר שמואל דה''ק מפני שכל הירק אתה יכול לעמוד עליו אם חדש הוא משנה זו ואם הוא ישן משנה שעברה ברם הכא גבי כרוב מתוך שנשתהא בארץ לגדל אמהות וכשעוקרין אותו נראה כחדש משנה זו יכול הוא להערים ושלא ילך ויביא מן האיסור שנזרע בשביעית ואם יאמרו לו מה זה שנראה חדש יאמר מן האמהות הבאתי ונראין כחדש אבל הוא משנה שעברה ויסברו כדבריו שהוא מספיחי שנה שעברה ובאמת מן האיסור הוא לפיכך קסבר ר' שמעון דגזרו על ספיחי כרוב:

מִשּׁוּם אַרְבָּעָה זְקֵינִים אָֽמְרוּ כָּל הַנֶּאֱכַל עִירוּבוֹ בָּרִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא כִבְנֵי עִירוֹ בַשֵּׁינִי. רַב הוּנָא בְשֵׁם רַב הֲלָכָה כְאַרְבָּעָה זְקֵנִים. רַב חִסְדָּא בְּעֵי מִחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב. תַּמָּן הוּא עֲבַד לָהּ שְׁתֵי קְדוּשׁוֹת. וָכָא הוּא עֲבַד לָהּ קְדוּשָׁה אַחַת. דְּאִיתְפַּלְּגִין שְׁיֵרֵי פְּתִילָה שְׁיֵרֵי מְדוּרָה שְׁיֵרֵי שֶׁמֶן שֶׁכָּבוּ בְשַׁבָּת מַהוּ לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב. רַב וְרִבִּי חֲנִינָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתָּר. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן מַה אַפְּכָה לָהּ פְּתִילָה גַּבֵּי בֵּיצָה אָמַר לֵיהּ מִן מָה דַאֲנָן חָמֵיי רַבָּנִין מְדַמּוֹי לָהּ הָדָא אָמַר הִיא הָדָא הִיא הָדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

משום ארבעה זקנים אמרו. איידי דאיירי בהאי ענינא מסיק לה לכולה מילתא דאיירי התם כדרך הש''ס:

כל הנאכל וכו'. דהתם פליגי ר''א וחכמים במתני' בי''ט הסמוך לשבת רא''א מערב שני עירובין דס''ל שתי קדושות הן וחכמים סברי מוליך עירובו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ומוליכו בשני ומחשיך עליו ואוכלו נאכל עירובו בראשון אינו עירוב לשני והרי הוא כבן עירו ועלה קאמר התם דמשום ארבעה זקנים שהורו כן וקאמר רב דהלכה כד' זקנים:

מחלפה שיטתיה דרב דתמן. בהאי דינא דעירובין עבד לה שתי קדושות בענין נאכל עירובו והכא גבי שירי פתילה עבד לה קדושה אחת דאתפלגון וכו' כדלעיל והתם משני לה דלחומרא עביד בתרוייהו:

רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא בְשֵׁם רִבִּי יַצְחָק מִן קוֹמוֹי אִילֵּין תַּרְתֵּיי מִילַּייָא נְחַת לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן מִצִּיפּוֹרִין לְטִבֵּירִיָּא. אָמַר מַה אֲתִיתוֹן לִי הָדֵין דַּייָנָא סַבָּא דְּאִי אֲנָא שָׁרֵי וְהוּא אָסַר אֲנָא אָסַר וְהוּא שָׁרֵי. אָמַר רִבִּי וָוא אֲתָא עוֹבְדָּא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא וּבְעָא מֵיעֲבָד כְּרִבִּי יוֹחָנָן כַּד שָמַע דְּרַב וְרִבִּי חֲנִינָא מִתְפַּלְּגִין שְׁרַע מִינֵּיהּ. דְּאִיתְפַּלְּגִין שְׁיֵרֵי פְתִילָה שְׁיֵרֵי מְדוּרָה שְׁיֵרֵי שֶׁמֶן שֶׁכָּבוּ בְשַׁבָּת מַהוּ לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב. רַב וְרִבִּי חֲנִינָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין אָסוּר. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוּדָן קוֹמֵי רִבִּי מָנָא מַפְכָּה לָהּ גַּבֵּי בֵּיצָה אָמַר לֵיהּ מִן מָה דַאֲנָן חָמֵיי רַבָּנִין מְדַמֵּיי לָהּ הָדָא אָמַר הִיא הָדָא הִיא הָדָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אתא עובדא קומי ר' יסא. בדין ביצה שנולדה בזה אם מותרת בזה:

ובעא מיעבד. מעיקרא כר' יוחנן להתירא וכד שמע דרב ג''כ סובר כר' חנינא ופליגין עליה דר' יוחנן:

שרע מינה. הסיר ומנע עצמו מזה:

דאיתפלגון. והיכא איתמר להא וקאמר דפליגי בשירי פתילה וכו' שכבו בשבת מהו להדליקן ביו''ט שלאחריו. אם אסור משום מוקצה כמו בביצה או לא:

א''ר מנא קומי ר' יודן. צ''ל וכך הוא בפ''ג דעירובין ובפ''ק דביצה וכן הוא בהא לקמן:

מה אפכא לה גבי ביצה. מה זה שאתם מהפכים ומחזרים לדמות דין פתילה לדין ביצה דהא שאני ביצה דנולד הוי אבל פתילה הרי היא עצמה שהדליקו בה בשבת אלא שכבתה ונשתייר בה וכן אינך ובפ''ג דעירובין גריס מכפלה פתילה גבי ביצה והיינו הך:

א''ל מן מה דאנן חמיין דרבנן מדמיין לה. והיינו רב ור' חנינא הדא אמרה שהיא הדא היא הדא ודין אחד להם:

מן קומוי וכו'. מפני אלו שני דברים ירד והלך לו ר' יוחנן מצפורי לטבריה ולא היה רוצה לדור בצפורי משום דר' חוניה והוא ר' חנינא הורה בצפורי בחרדל כר' יודה ובפ''ק דביצה גריס בהדיא ר' חנינה הורי לצפוראיי בספיחי חרדל ובביצה כר' יודה ור' יוחנן ס''ל בחרדל לאיסורא ובביצה להתירא כדלקמן ואמר מה זה שהביאו לי להדין דיינא סבא שהוא מתנגד אותי דאי אנא שרי והוא אסור ומה דאנא אסור הוא שרא והלך לו משם שלא להחזיק במחלוקת:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הָיָה בְחִיקוֹק חָֽמְתוֹן מְגַלְגְּלִין בְּהָדֵין חַרְדְּלָא נְפַל מִינֵיהּ וְהוּא לָא נְסַב לֵיהּ. אֲמַר מָאן דְּמַייְתֵי לִי חַרְדְּלָא אֲנָא מוֹרֵי כְרִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא הוֹרֵי רִבִּי חוֹנִיָּא דְמִין חַוְורָן בְּבֵית חַוְורָן כְּהָדָה דְרִבִּי יוּדָה. עָאַל רִבִּי יוֹחָנָן וְדָרַשׁ כְּרַבָּנִין דְהָכָא וּכְרַבָּנִין דְּתַמָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עאל ר' יוחנן ודרש כרבנן דהכא וכרבנן דתמן. דאסרי ספיחי חרדל בשביעית:

נפל מניה. מהנושא אותו. ולא נסב ליה. שלא היה חושש עליו מכיון דאינו מותר בשביעית ואמר ר''ל מאן דמייתי לי חרדלא ולשאול אותי מה דינו. אנא מורי כר' יודא. כצ''ל. אני מורה לו להיתר כר' יודה דמתני':

חמתון מגלגלין בהדין חרדלא. ראה אותן מגלגלין ומבזין את החרדל בשביעית:

בחיקוק. שם מקום ובפ''ק דפסחים יוחנן חקוקאה:

עַד כְּדוֹן יַרְקוֹ זַרְעוֹ אֵיפְשַׁר מֵימַר זַרְעוֹ מוּתָּר יַרְקוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד כדון זרעו ירקו. כצ''ל דלר''י הוא דבעי דעד כאן לא שמעינן ליה דמתיר אלא בזרע שזהו הנקרא חרדל ירקו מאי וקאמר אפשר מימר בתמיה ומאי תיבעי לך אליבא דר' יהודה זרעו מותר והוא העיקר ירקו לכ''ש שמותר:

25a מַהוּ שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין מִשּׁוּם סְפִיחִין נִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סְפִיחֵי חַרְדָּל מוּתָּרִין שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵירָה וְאֵלּוּ הוֹאִיל וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עֲלֵיהֶן עוֹבְרֵי עֲבֵירָה יְהוּ מוּתָּרִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר וכו'. הרי לא אמר הטעם דמותרין אלא מפני שלא נחשדו עליהן עוברי עבירה לזורען בשביעית וא''כ ממילא ש''מ שאלו לכ''ע הואיל ולא נחשדו עליהן עוברי עבירה שהרי נלקחין הן מכל אדם וגם הספיחין שלהן מותרין דלא גזרו על אלו וכיוצא בהן כדפרישית במתני' ולא פליגי רבנן על ר' יהודה אלא בספיחי חרדל בלבד דס''ל הואיל ודרך רוב האדם לזרוע אותן גזרו עליהן בכלל כל הספיחין:

מהו שיהו אסורין משום ספיחין. לאלו דקחשיב להו במתני' דלא קתני אלא שהן נלקחין מכל האדם לפי שחזקחן הפקר הן אבל אם עלו שלא במקום הפקר מהו שיהו אסורין משום ספיחי שביעית כדקתני בסיפא דמתני' וחכמים אומרין כל הספיחין אסורין באכילה ואם אלו המינים ג''כ בכלל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source