Vayedaber

תַּמָּן תַּנִּינָן כְּבֵיצָה אוֹכְלִין שֶׁהִנִּיחָן בַּחַמָּה וְנִתְמַעֲטוּ כֵּן כְּזַיִת מִן הַנְּבֵילָה וְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ כְּזַיִת פִּיגּוּל כְּזַיִת נוֹתָר כְּזַיִת חֵלֶב הֲרֵי אֵילּוּ טְהוֹרִין. דְּרוֹמָאֵי אָֽמְרֵי וְהוּא שֶׁיְּהֵא כְזַיִת בְּעִיקָּרוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כְזַיִת מֵעִיקָּרוֹ. תַּמָּן תַּנִּינָן אָֽמְרוּ לוֹ אַף הָֽיְתָה חֲסֵירָה אוֹ יְתֵירָה. מָנִי אָמַר לוֹ רִבִּי מֵאִיר פְּעָמִים שֶׁהַשְּׂעוֹר יָפֶה וְהוּא תָפוּחַ הָא אִילּוּ סוֹלֶת הָֽיְתָה צְמוּקָה וְעַכְשָׁיו שֶׁהוּא שְׂעוֹר יָפֶה וְהִיא תָפוּחַ אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַתָּפוּחַ כִּילּוּ צָמֵק וְנִרְאֵית חֲסֵירָה. וּפְעָמִים שֶׁהַשְּׂעוֹר רַע וְהוּא צָמֵק הָא אִילּוּ סוֹלֶת הָֽיְתָה תְפוּחָה וְעַכְשָׁיו שֶׁהַשְּׂעוֹר רַע וְהוּא צָמֵק אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַצָּמֵק כִּילּוּ תָפַח וְנִרְאֵית יְתֵירָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה דְּרוֹמָייָה וְרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד בִּיתֵירָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד בַּחֲסֵירָה. אִילֵּן דְּבַר פָּטִי בַּשְּׁלוּן אוֹרֶז אַנְשׁוֹן מְתַקְּנָה יָתֵיהּ. חֲבֵרַייָא סָֽבְרִין מֵימַר יִיסַב חַיֵּי לוֹ לָקֳבֵל מְבוּשָּׁל. אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵי אוּף אֲנָא אָמַר כֵּן לָמָּה שֶׁדַּרְכּוֹ לִתְפוֹחַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואמר לון ר' יוסי. שפיר הוא ואוף אנא סבר כן שישערו חי נגד החי של המבושל והיינו לו לקביל מבשל למה לפי שדרכו לתפוח כשמבשלו וא''כ אין יכולין לשער את החי נגד המבושל כפי שהוא עכשיו דזה מרבה בשיעור הוא אלא שישערו לו לקביל מבושל כדפרישית שישערו את המבושל לו למאי שהיה חי בתחלה מזה המבושל ולפי אותו השיעור יתקן מן החי:

חברייא סברין מימר ייסב חיין לו לקבל מבושל. כלומר שיקחו מהאורז חי וישערו לו לקבל המבושל לפי מה שהיה בתחלה בו:

אילין דברפטיי. בני בר פטיי בשלו אורז ושכחו לתקן אותו מקודם ושאלו היאך לעשות לפי שהמבושל יותר תפוח מן החי:

ע''ד דדרומייה ור' יונה ור' יוסי שלשתן אמרו דבר אחד בחסירה. כלומר ולסברת ר' יונה ור' יוסי דלעיל דאמרי אין אומרים את רואה את הצמק כאלו תפח שאין דרך הצמק להיות חוזר תפוח אלא דאיפכא אנו אומרים את רואה את התפוח כאלו צמק שכן דרך התפוח להיות צמק וכן לדרומאי דלעיל דפליגי וס''ל דדוקא בשהיה בהן כזית מעיקרא הא לאו הכי אין אנו אומרים את רואה את הצמק כאלו תפח וסברת דרומאי כסברת ר' יונה ורבי יוסי הוא וא''כ שלשתן אמרו דבר אחד בהא דאמרינן גבי פעמים היתה חסירה דרואין את התפוח כאלו צמק:

ע''ד דר' ירמיה ור' יוחנן ור''ל וכו'. כצ''ל ותיבת דרומייה שהוא באמצע מטעות הדפוס הוא שננתקה התיבה משורה שתחתיה לאשר עליה ולקמן היא שייכא. דר' ירמיה ור' יוחנן ורשב''ל שלשתן אמרו דבר אחד ביתירה כלומר דלכולהו ס''ל דאת רואה את הצמק כאילו תפח. ר' ירמיה כדאמר לעיל ור''י ור''ל תרוייהו ס''ל דאע''פ שלא היה בו כזית מעיקרו לפי שאתה רואה אותן עכשיו תפוחין וא''כ מכ''ש דס''ל כר' ירמיה דאת רואה את הצמק עכשיו כמו שהיה תפוח בתחלה והרי לדעת שלשתן דבר אחד הוא כמה שאמרו גבי פעמים שהיתה יתירה לפי שאנו אומרים את רואה את הצמק כאלו היה תפח בתחלה:

ופעמים. הוא בהפך שהשאור רע הוא ויש בו סולת הרבה אלא שלא עלה יפה והוא עכשיו צמק הא אילו סולת היתה תפוחה המידה אלא שעכשיו לפי שהשאור רע והוא צמק ומחזיק המידה ובאמת יש כאן יותר מעשרון אם אתה רואה את הצמק כאלו תפוח היה בתחילה ונראית המידה יתירה:

מני אמרו לו ר''מ. הוא שהשיב כן לר' יהודה דפעמים שהשאור שמביא יפה הוא שהוא תפוח ועלה הרבה ואין בו סולת אלא דבר מועט והא אילו סולת היתה צמוקה שאין כאן עשרון שלם אלא שעכשיו לפי שהשאור יפה הוא ותפח נדמה שיש כאן עשרון כשממלא את המדה ובאמת אנו אומרים את רואה את התפוח כאלו צמק ונראית חסירה שהרי אם תשער לכמות שהיה צמק ודבר מועט אין כאן עשרון והמדה נראית חסירה:

ר''י ור''ל תרווייהו אמרין אע''פ שאין כזית מעיקרו. אלא שעכשיו מאחר שתפחו יש בהן כשיעור הולכין אחר כמות שהן:

תמן תנינן. בריש פ''ה דמנחות כל המנחות באות מצה חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות חמץ ר' מאיר אומר שאור בודה להן מתוכן ומחמצן שמבדיל מקצת סולת מן העשרון בעצמו לאחר שנמדד ולש אותו המקצת וטומנו בהעשרון ומתחמץ כולו מאליו ר' יהודה אומר אף היא אינה מן המובחר שלא תתחמץ יפה לפי שאין כאן שאור מחומץ אלא מביא את השאור מתוך ביתו שהוא מחומץ יפה ונותן לתוך המדה של עשרון ומוסיף סולת וממלא את המדה אמרו לו אף היא היתה חסירה או יתירה וכדמפרש ואזיל:

תמן אמר תנינן. כלומר כך אמר ר' אילא תמן תנינן בפ''ג דטהרות כביצה אוכלין שהוא שיעור לטומאה שהניחן בחמה ונתמעטו מכשיעור וכן כזית מן המת או מן הנבילה וכו' הרי אלו טהורין ובפיגול ונותר וחלב אין חייבין עליהן וקתני התם בסיפא הניחן בגשמים ונתפחו טמאין וחייבין עליהן משום פיגול ונותר וחלב אלמא דכמות שהן עכשיו משערינן ודלא כר' ירמיה:

דרומאי אמרי והוא שיהא כזית במעיקרו. אסיפא דהתם קאי דקתני הניחן בגשמים ותפחו טמאין וחייבין עליהן דוקא בכשהיה בהן כשיעור מעיקרא וצמקו וחזרו ותפחו הוא דאמרינן הכי לפי שאין דיחוי באיסורין:

כָּל מִין תְּאֵינִים וּגְרוֹגֶרֶת וּדְבֵילָה אַחַת וְתוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה. תַּנֵּי תּוֹרְמִין תְּאֵינִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת הַגְּרוֹגְרוֹת בְּמִנְייָן. וּגְרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵינִים בְּמִידָּה אֲבָל לֹא תְאֵינִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בְּמִידָּה וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵינִים בְּמִנְייָן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר סַלֵּי תְאֵינִים וּגְרוֹגְרוֹת מִין אֶחָד הֵן וְתוֹרְמִין וּמְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. אָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אַבָּא הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר גְּרֹגְרוֹת מִן הַמּוּקְצֶה עַל תִּשְׁעִים תְּאֵינִים שֶׁבְּכַלְכָּלָה. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַצָּמֵק כְּאִילּוּ תָפַח וּנְסַב סַלִּין כְּמַה דְאִינּוּן. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵין אָֽמְרִין דֶּרֶךְ הַתַּפָּח לִצְמוֹק וְאֵין דֶּרֶךְ הַצָּמֵק לִתְפוֹחַ. וּנְסַב סַלִּין רַבְרְבִין בִּתְאֵינַייָא. 13b אָמַר לוֹן רִבִּי אָחָא כֵּן רִבִּי אִילַּי רַבְכוֹן הָוֵי בָהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כל מין תאנים וכו' תני. בתוספתא פ''ד והגי' שם מסורסת וגי' דהכא עיקר:

תורמין תאנים על הגרוגרות במנין. כגון עשר תאנים על תשעים גרוגרות אבל לא במדה מפני שממעט בשיעורא לגבי מנין דכלי המחזיק מאה גרוגרות לא יחזיק מן התאנים אלא חמשים שהן לחין ותפוחין וכי מנית להו לא אשכחת לכל עשר גרוגרות דחולין חדא תאנה דמעשר:

וגרוגרות על התאנים במדה אבל לא במנין. דממעט בשיעורא לגבי מדה דתשעים תאנים מחזיקין כמדת כלי גדול ועשר גרוגרות מחזיקין מדה קטנה וכי כיילת להו לא אשכחת אחד מעשרה במידה הגדולה של תשעים התאנים:

רשב''ג אומר וכו'. לקמיה פליגי בפירושא דמילתיה דרשב''ג:

אבא היה נוטל עשר גרוגרות מן המוקצה. כלי שנותנין בו הגרוגרות והיה נוטל עשר מהן להפריש על תשעים תאנים שבכלכלה ולא היה מקפיד:

ר' ירמיה סבר מימר. לפרש מילתיה דרשב''ג דקאמר סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן דה''ק לפי שאתה רואה את הצמק והן הגרוגרות שעכשיו צמקו רואה אתה אותן כאילו תפח כמו שהיו בתחלה קודם שיצמקו ולפיכך נסב סלין כמה דאינון דס''ל לכמות שהיו משערינן ולוקח לפי המנין של התאנים שבסלין מסלי גרוגרות למעשר עליהן כפי שהן עכשיו שהרי אנו רואין להגרוגרות כאילו היו תפוחין כבתחילה ונמצא אפי' אם תורם מהגרוגרות במנין על התאנים אינו ממעט במידה שאם היו כאן תשעה סלי תאנים והיה מן הגרוגרות שמפריש עליהן סל אחד לפי השיעור שהיו תפוחין בתחלה ואע''פ שעכשיו אינם מחזיקין לסל אחד לפי ערך תשעה סלי תאנים והיינו דקאמר נסב סלין כמה דאינון כלומר לוקח מהסלין כמו שהן כדאמרן ופליג רשב''ג אסיפא דמילתיה דת''ק דלדידיה א''צ להפריש מהגרוגרות על התאנים במידה:

תרין אמרין. תרוויהו אמרי דלא כר' ירמיה שהרי דרך התפח לצמוק אבל אין דרך הצמק לחזור ולתפוח והלכך אין משערין הגרוגרות לכמות שהיו בתחלה אלא כמות שהן עכשיו ונסב סלין רברבין בתאינייא כלומר שצריך שיקח להגרוגרות שיהיו בסל גדול כמו סלי תאנים שהן גדולים שאם יש כאן תשעה סלי תאנים יקח ס''ל גרוגרות כמו מדת אלו סלי תאנים ויפריש עליהן והשתא לר' יונה ור' יוסי לא פליג רשב''ג אסיפא דמילתיה דת''ק דאיהו נמי ס''ל דגרוגרות על התאנים במידה וכי פליג ארישא הוא דפליג דת''ק קאמר תאנים על הגרוגרות במנין ועלה הוא דקאמר סלי תאנים וגרוגרות מין אחד הן כלומר ששוין הן ואם יש כאן תשעה סלי גרוגרות מפריש סל אחד תאנים עליהן ואע''פ שממעט הוא לגבי מנין בהא לא איכפת לרשב''ג דס''ל דלעולם אחר המדה אנו הולכין וכל מידת הסלין שוין הן בין אם יהיו מתאנים או מגרוגרות ולפיכך מפריש מזה כיל זה ובלבד שלא יפחות מן המדה:

אמר להון ר' אחא. לר' יונה ור' יוסי כן רבי אילא רבכון הוי בה כך היה ג''כ מקשה ר' אילא רבכם על סברת ר' ירמיה כמו שאתם מקשים עליו והוסיף והביא ראיה ממתני' דלקמיה דלא משערינן לכמות שהיו בתחלה אלא כמות שהן עכשיו משערינן:

משנה: וְתוֹרְמִין זֵיתֵי שֶׁמֶן עַל זֵיתֵי כֶבֶשׁ וְלֹא זֵיתֵי כֶבֶשׁ עַל זֵיתֵי שֶׁמֶן. וְיַיִן שֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל עַל הַמְבוּשָׁל וְלֹא מִן הַמְבוּשָׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בַּחֲבֵירוֹ לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה אֲפִילוּ מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע. וְכָל שֶׁאֵינוֹ כִלְאַיִם בַּחֲבֵירוֹ תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה עַל הָרַע אֲבָל לֹא מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה וְאִם תָּרַם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה חוּץ מִן הַזְּוָנִים עַל הַחִיטִּים שֶׁאֵינָן אוֹכֶל. וְהַקִּישׁוּת וְהַמְּלַפֶּפּוֹן מִן אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי מִינִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יהודה אומר שני מינין. לטעמיה הוא דאזיל דס''ל לעיל בפ''ק דכלאים בהלכה ב' שהן כלאים זה בזה ואין הלכה כר' יהודה:

והקישות. קומקברוס בלע''ז ובערבי פאקו''ס והמלפפון צידרו''ש בלע''ז ובערבי פייא''ר מין אחד הן ותורמין מזה על זה:

חוץ מן הזונין על החטים. זונין מפרש להו בריש כלאים שהן ממין חטים אלא שגרוע ונשחת ואינן אוכל ואין מקיימין אותן אלא ליונים:

כל שהוא כלאים בחבירו לא יתרום מזה על זה. כדיליף בריש הלכה דלעיל דכתיב כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן וגו' ותירוש ודגן כלאים הן זה עם זה:

ויין שאינו מבושל. שהוא יפה לשתייה יותר מן המבושל:

מתני' ותורמין זיתי שמן. שעושין שמן על זיתים שאין עומדין לשמן אלא לכבוש אותן בחומץ או במי מלח לקיימן לאכילה לפי שזיתי שמן יפין הן מזיתי כבש והוה ליה מן היפה על הרע:

וְהַקִּישּׁוּת וְהַמְּלַפֶּפּוֹן מִן אֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁנֵי מִינִין. רִבִּי יְהוּדָה כְדַעְתֵּיהּ וְרַבָּנִין כְּדַעְתֵּין דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַקִּישּׁוּת וְהַמֵּלָפֶּפּוֹן אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בְזֶה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כִּלְאַיִם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך אין תורמין

הקישות וכו' ר' יודה כדעתיה וכו'. כדפליגי בפ''ק דכלאים וכדפרישית במתני':

מַתְנִיתִין דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי. דְּאָמַר רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי מִשּׁוּם אָבִיו תּוֹרְמִין מִן הַיַּיִן עַל הַחוֹמֶץ אֲבָל לֹא מִן הַחוֹמֶץ עַל הַיַּיִן. עָבַר וְתָרַם תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. רִבִּי אוֹמֵר הַיַיִן וְהַחוֹמֶץ שְׁנֵי מִינִין אֵין תּוֹרְמִין וְלֹא מְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִסְתַּבְּרָה יוֹדֶה רִבִּי לִדְבַר תּוֹרָה. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן שֶׁמּוּתָּר לִתְרוֹם מִן הַיַּיִן עַל הַחוֹמֶץ אַף הוּא סָבַר מֵימַר שֶׁמּוּתָּר לִתְרוֹם חוֹמֶץ עַל הִיַּיִן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מסתברא יודה רבי לדבר תורה. מודה הוא דמן התורה מותר לתרום מן היין על החומץ ומ''ע דרבי דקאמר ב' מינין הן שאם אתה אומר וכו' ומדרבנן הוא דקאמר שאין תורמין מן היין על החומץ:

מתני' דקתני מן הרע על היפה הויא תרומה בדיעבד כר' ישמעאל בר' יוסי הוא דאמר וכו'. בתוספתא פ''ד:

הָא דָבָר שֶׁהוּא אוֹכֶל מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הא דבר שהוא אוכל. על הא דקתני חוץ מן הזונין שאינן אוכל קאי דמשמע הא דבר שהוא אוכל מותר לתרום ממנו ואע''פ שאינו יפה כל כך:

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא בְשֵׁם רִבִּי הִילָא וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא מִמָּה שֶׁהוּא בִנְשִׂיאַת עָוֹן אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר בון בר כהנא בשם רבי. אמתני' קאי אהא דקתני ואם תרם מן הרע על היפה תרומתו תרומה דכתיב ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ממה שהוא בנשיאת עון אם אינו תורם מחלבו אתה יודע דמה שעשה עשוי שאם אין תרומתו תרומה נשיאת חטא למה:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן דְּרִבִּי יוּדָה הִיא רִבִּי יוּדָה מַתִּיר 14a מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחָן. וְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר אֵינָהּ מִחְלְפָה תַּמָּן בְּכֹהֵן וְכָאן בִּבְעָלִים. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹתָנָן חָד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֲטוֹ מִשּׁוֹתָיו וְחָד אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֲטוֹ מִמִּידָּתוֹ וְלֹא יָֽדְעִין מָאן אָמַר דָּא וּמָאן אָמַר דָּא. מִן מַה דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה וְאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר אֵינָהּ מוּחְלֶפֶת תַּמָּן בְּכֹהֵן וְכָאן בִּבְעָלִים הֲוֵי רִבִּי יוֹחָנָן דְּהוּא אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֲטוֹ מִשּׁוֹתָיו. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן רִבִּי אִימִּי בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֲטוֹ מִשּׁוֹתָיו. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן וְאַף מִשֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל עַל הַמְּבוּשָׁל וְכָל שֶׁכֵּן מִן הַמְּבוּשָׁל עַל שֶׁאֵינוֹ מְבוּשָּׁל. אָמַר רִבִּי אִימִּי לֹא תַנֵּי רִבִּי יוֹחָנָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ר אימי לא תני ר' יוחנן. להאי ברייתא דסמי להברייתא מקמי המתני':

מתניתא. ברייתא פליגא על ר' יוחנן דתני בה תורמין אף משאינו מבושל וכו' ואם כן כל שכן מהמבושל על שאינו מבושל ולר' יוחנן הא קאמר דשאינו מבושל עדיף הוא:

ר' יהודה וכו'. קאמר נמי כר' יוחנן:

הוי. דע''כ ש''מ דר' יוחנן דקאמר מחלפא שיטתיה דר' יהודא הוא דקאמר דטעמיה דהת''ק מפני שממעטו משותיו והלכך אפי' הכהן אין לו לבשלו ולעשותו גרוע מכמות שהיה:

ולא ידעין. ומספקא לן איזה משניהן אמר טעם הזה ואיזה לאידך אלא מן מה דא''ר יוחנן לעיל מחלפה וכו':

ממידתו. שהוא נחסר על ידי בישול:

ר' אלעזר ור' יוחנן. השתא מייתי פלוגתייהו בטעמא דמתני' דריש פרק י''א ואיידי דלעיל ודלקמן דפליגי התם בטעמא דאין מבשלין את היין של תרומה חד אמר מפני שממעטו משותיו שאינו שוה כ''כ כמו יין חי ובנ''א חפצין יותר לשתות יין חי מהמבושל:

רבי אלעזר אומר אינה מוחלפת. דלא קשיא דתמן בפרק י''א בכהן מיירי ומתיר ר' יהודה לבשלו שאף ע''פ שמחסר את היין בבישול מ''מ משביחו מחמת שהוא מתקיים לו ביותר משאינו מבושל וכאן במתני' בבעלים מיירי וצריך לתרום מן היפה לפי שנוח לו יותר להכהן ליטול יין חי כפי המידה:

דר' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ואמר רבי יוחנן וכו'. כלומר ומהא דלקמן בריש פרק י''א דתנינן אין מבשלין את היין של תרומה מפני שהוא ממעיטו ור' יהודה מתיר מפני שהוא משביחו ואקשי עלה התם ר' יוחנן דמחלפה שיטתיה דר' יהודה דמהתם שמעינן דס''ל דיין מבושל עדיף טפי ומתני' דהכא דמשמע שאינו מבושל עדיף ולא פליג ר' יהודה וכדאמרן דאתיא נמי כר' יהודה וקשיא דידיה אדידיה:

גמ' א''ר יוחנן דר' יודה היא. מתני' דקתני ויין שאינו מבושל על המבושל אתיא אפי' כר' יהודה וכלומר דאע''ג דלעיל ס''ל לר' יודא ופליג בבצל קטן שלם הכא לא פליג ומודה דדוקא שאינו מבושל על המבושל הוא דתורמין ומשום דלקמיה פריך ר' יוחנן דר' יהודה אדר' יהודה אקדמיה להא דמתני' דידן אתיא נמי כר' יהודה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source