Vayedaber

עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא. אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ קָדַשׁ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְרוּמָה וְהַשְּׁאָר טֵבֵל טָבוּל לְמַעְשְׂרוֹת. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר יוֹתֵר מִכֵּן יַעֲשֶׂנָּהּ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּחִזְקִיָּה קַשְׁיָא. אֶחָד מֵעֲשָׂרָה שֶׁבּוֹ קָדַשׁ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְהַשְּׁאָר אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְרוּמָה וְהַשְּׁאָר טֵבֵל טָבוּל לַכֹּל. וְתַנִּינָן יוֹתֵר מִכֵּן יַעֲשֶׂנָּה כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר. סָבַר חִזְקִיָּה כְּהָדָא דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָא דְּתַנֵּי רִבִּי חִייָא יוֹתֵר מִכֵּן יַעֲשֶׂנָּה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

סבר חזקיה. כלומר דאי משום הא לא קשיא דבאמת חזקיה לא שנה במתני' אלא כדתני רבי חייא יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר בדוקא ולא על השאר שבכרי עצמו:

א' מעשרה שבו קידשה לשם תרומה. כלומר הא אין כאן שקדשה לשם תרומה אלא א' מעשרה שכבר הפריש:

על דעתיה דחזקיה. אלא לדעתיה דחזקיה דלעיל דלא ס''ל כר' יוחנן מכיון שנתן דעתו להפריש כאילו נסתיימה כולה במקומה דהא מהאי טעמא פליג אדר' יוחנן וס''ל התם דהטבל בטל ברוב וא''כ כאן דלא שייך ביטול ברוב ממילא לחומרא הוא לדידיה דאין כל הכרי נתקן מתרומה גדולה אלא אותו אחד מעשרה שהפריש בראשונה בלבד הוא דהויא תרומה וזהו דקאמר דלדידיה קשיא הכא:

לפום כן צריך מימר יותר מכאן יעשנה תרומת מעשר אבל לא למקום אחר. כצ''ל שכך היא נסחת המתני' דהכא וכדמוכרח מענין הקושיא ומדקאמר בהדיא כן אליבא דחזקי' ולבתר הוא דמשני דתני כר' חייא כדלקמן כלומר והשתא לר' יוחנן ניחא הוא דקאמר דיעשה היותר מה שריבה על א' מעשרה לתרומת מעשר על מה שבאותו הכרי שהרי השאר הוא טבול למעשר בלבד ולפי שקרא שם תרומה להיותר שבכרי עצמו ונמצא מדומע הוא עם הטבול למעשר לפיכך יעשנה לתרומת מעשר עליו עצמו ולא על מקום אחר דשם תרומה שקרא על היותר שבאותו כרי צריך שיהיה לתרומת מעשר עליו עצמו ושפיר מצי נמי לעשותה לתרומת מעשר עליו שהרי כבר ניתקן כולו מתרומה גדולה לסברת ר' יוחנן ואין כאן אלא להפריש המעשר והתרומת מעשר:

א' מעשרה שבו קדש לשם תרומה והשאר א' מעשרה תרומה וכו'. כלומר דהניחא לר' יוחנן דס''ל מכיון שנתן דעתו להפריש נסתיימה התרומה במקומה א''כ כאן לסברתו קולא הויא דהרי מכיון שנתן דעתו להפריש ולקרות שם תרומה לא' מעשרה חלה שם תרומה מכל או''א מעשרה שיש בהכרי ואף אם יש בו מאה סאין ויותר ניתקן הכל ממילא מתרומה ואע''פ שלא הפריש כולן דכיון שנתן דעתו להפריש כך כאילו נסתיימה כאו''א במקומה וזהו דקאמר אחד מעשרה קדשה לשם תרומה מה שהפריש בראשונה והשאר אף שעדיין לא הפריש מ''מ א' מעשרה תרומה ולכל עשרה ועשרה שיש בהכרי וממילא השאר והוא מה שניתקן מתרומה טבל טבול למעשרות בלבד הוא דהרי מתרומה גדולה כבר נתקן כל הכרי ונסתיימה כל תרומה ותרומה מכל א' מעשרה שיש בו כדאמרן:

על דעתיה דר' יוחנן ניחא. פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן לעיל בפרקין בהל''א גבי ניתקן רובו של כרי דקאמר חזקיה טבל בטל ברוב וכדפרישית שם דטבל כה''ג שנשאר בכרי בטל ברוב המתוקן ור' יוחנן ס''ל דאף טבל הנשאר בכרי אינו בטל ברוב וכדקאמר הטעם דמכיון שנתן דעתו להפריש התרומה נסתיימה כל חטה וחטה במקומה כלומר כאילו הוא מצוין במקומו לפי מה שהפריש ומה שנתקן נתקן ומה שלא נתקן נשאר טבל ואינו מתבטל והשתא מפלוגתייהו דהתם שמעינן הכא דאיפכא הויא לענין דינא דר''א במתני' דלסברא דחזקיה הוי הכא לחומרא ולסברא דר' יוחנן קולא הויא דהא הכא לא שייך ביטול ברוב לכ''ע דאין כאן ניתקן רובו של כרי אלא דלענין מאי הוא הטבל שנשאר כאן הוא דאיכא בינייהו והיינו דקאמר על דעתיה דר' יוחנן ניחא וכדלקמן:

והשאר א' מעשרה תרומה. בתמיה הא והשאר טבל טבול לכל הוא וזהו כדאמרן דלסברת חזקיה לא מצית אמרת דהשאר מהכרי כאו''א מעשרה שבכרי הויא תרומה דהא לדידיה לא חלה שם תרומה כ''א על א' מעשרה הראשונים שהפריש וממילא השאר טבל גמור הוא וטבול לכל ואף לתרומה גדולה צריך הוא לתקן את כל השאר והשתא קשיא ותנינן בהא דיעשנה תרומת מעשר על אותו הכרי עצמו בתמיה הא יעשנה תרומת מעשר על מקום אחר מיבעי ליה שהרי על אותו השאר שבכרי עצמו אי אפשר לעשותה לתרומת מעשר מפני שטבול הוא לכל וגם לתרומה גדולה והאיך יפריש המעשר ויקרא שם לתרומת מעשר קודם שמתקן כל הכרי מתרומה גדולה דהא לכתחילה צריך להפריש כסדרן תרומה גדולה ומעשר ותרומת מעשר ועל מקום אחר מה שכבר ניתקן מתרומה גדולה הוא דיכול לעשותה לתרומת מעשר ולא על אותו השאר שבכרי עצמו:

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אַתְיָא דְּרִבִּי לִיעֶזֶר 21b כְּבֵית שַׁמַּאי כְּמָה דְבֵית שַׁמַּאי אָֽמְרִין קִדְּשׁוּ מְדוּמָעִין. כֵּן רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר קִדְּשׁוּ מְדוּמָעִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' אתייא דר' ליעזר כב''ש. האי דב''ש הוא בפ''ק בה''ד והובא גם לעיל בפ''ג בהל''ה דקסברי ב''ש דתרומה קדשה מדומע אע''פ שאינה ניכרת בפ''ע כדאמרי התם גבי התורם זיתים על השמן תרומת עצמן בהן וכדמפרשי שם חברייא בשם ר' יוחנן ואפי' על אתר שאמר מיד ובבת אחת תרומה זו על הזיתים ועל השמן דתרומת זיתים מדומע היא עם השאר שאינה תרומה ואפ''ה תרומה הויא לדידהו וה''נ לר''א דהכא דס''ל דאם מרבה יותר מא' מעשרה דהשאר לא הוי תרומה וצריך לעשותו לתרומת מעשר ואע''פ שהתרומה מדומע היא עם השאר אפ''ה קדשה ועד שיעור א' מעשרה הויא תרומה:

משנה: בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים מְשַׁעֲרִין אֶת הַכַּלְכָּלָה בְּבִיכּוֹרוֹת וּבִסְיָפוֹת וּבְאֶמְצַע הַקַּיִץ. הַמּוֹנֶה מְשׁוּבָּח וְהַמוֹדֵד מְשׁוּבָּח הִימֶּינּוּ וְהַשּׁוֹקֶל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והמונה משובח. בגמ' בעי מעיקרא לפרש דמשובח מן התורם מאומד וכהאי מ''ד דס''ל דתרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה כמו התרומה גדולה ודחי לה אלא דה''ק המונה משובח הוא והמודד משובח ממנו והשוקל הוא המשובח שבשלשתן. ממי הוא משובח. המונה וקא''ר חונה דמשובח הוא מן התורם מן האומד וכאבא אלעזר בן גומל דס''ל לעיל בפ''ק דתרומת מעשר ניטלת באומד ומחשבה:

ובסיפות. הוא סוף הקיץ שכבר התחילו להצטמק ומחזיק הרבה מהן ובאמצע הקיץ שאינם מלאים וקשים כל כך ולא צנומות כל כך והסל מחזיק מהן שיעור הבינוני ומפני שלפעמים הוא מתחיל להיות מעשר ותורם במנין ואח''כ אינו רוצה להטריח ומעשר ותורם וגומר במדה ולפעמים הוא בהיפך לפיכך משערים בזמנים הללו כדי לידע כמה ראוי להיות המנין מהן בכל זמן מאלו ג' הזמנים:

בבכורות. בתחלת הקיץ בזמן שביכרו הפירות והן קשות ומלאין ואין הסל מחזיק הרבה מהן:

מתני' בשלשה פרקים משערין את הכלכלה. הסל שמודדין בו המעשרות ותרומת מעשר שמפרישין במדה במשקל ובמנין אבל תרומה גדולה אין מפרישין אותה אלא מאומד כדתנן בפ''ק בהלכה ז':

מַה טַעֲמָא דְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל רֵאשִׁית דְּגָֽנְךָ דַּייוֹ לְרֵאשִׁית שֶׁיְּהֵא כְדָגָן. מְנַייִן שֶלֹּא עָשָׂה כְלוּם עַד שֶׁיְּשַׁייֵר מִקְצָת. תַּלמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִׁית וְלֹא כָל רֵאשִׁית.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ת''ל מראשית ולא כל ראשית. הכי דריש לה בספרי פ' שלח לך דכתיב גבי חלה מראשית עריסותיכם מקצתה ולא כולה ומדקרייה רחמנא תרומה כדכתיב תרימו תרומה ילפינן נמי לתרומה כן:

מנין שלא עשה כלום עד שישייר מקצת. כדקאמרי ר''ט ור''ע דעד שישייר שם חולין מיהת בעינן:

מה טעמא דר' ישמעאל וכו'. כדפרישית במתני':

הלכה: רִבִּי אִיסִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן טַעֲמָא דְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת שֶׁנָּֽפְלוּ לְתוֹךְ הַלְּבָנוֹת אוֹכֵל אֶת הַלְּבָנוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכמה הוא אחד ממאה. שכך הוא השיעור לתרומת מעשר שממאה סאין מפריש עשרה למעשר ראשון ומאותן עשרה מפריש א' מהן לתרומת מעשר ולמדנו שכל שם תרומה אם נפלה לחולין ואין שם אלא מאה בין הכל בלבד מקדש הכל וצריך שיהו יותר ממאה וכמה יותר בהא פליגי דר''א מוסיף סאה על מאה שיהא בין הכל א' ומאה ואז מעלה ור' יהושע מוסיף כל שהוא ואז מעלה וכו' כדפרישית במתני':

גמ' טעמא דר' אליעזר. דאוסר משום דס''ל תאנים שחורות של תרומה שנפלו לתוך הלבנות חולין אוכל את הלבנות כלומר בדין הוא שהלבנות בלבד הוא שאוכל דבהן אין חשש תרומה:

כתיב. גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו. והאי ממנו מיותר הוא ללמד דבר שאתה מרים ממנו אם יפול לתוכו מקדשו ונעשה הכל מדומע ואסור לזרים:

גמ' מנין שאין עולין. אם נפלה לתוך חולין ואין כאן אלא מאה בלבד דלד''ה אינה עולה ורמז לזה מנין. ולקמן בפ''ב דערלה בהלכה א' הגי' מנין שהן עולין ויותר נכונה היא:

אמר ר' חיננה. דלאו מילתא היא תיפתר דה''ק השוקל משובח בשלשתן אלו דתנינן כאן ולית את שמע מינה כלום דמתני' כאבא אלעזר בן גומל אלא כרבנן אתיא דאין תרומת מעשר ניטלת באומד וכדמשנינן לעיל שם:

גמ' מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמעינן דאתית כהאי תנא דקתני והשוקל משובת משלשתן אלמא דאיכא שלשה לבר מהשוקל:

משנה: רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַלְּבָנוֹת וְהַלְּבָנוֹת מַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁחוֹרוֹת. עִיגּוּלֵי דְבֵילָה הַגְּדוֹלִים מַעֲלִין אֶת הַקְּטַנִּים וְהַקְּטַנִּים מַעֲלִין אֶת הַגְּדוֹלִים. הָעִיגּוּלִין מַעֲלִין אֶת הַמַּלְבֵּנִים וְהַמַּלְבֵּנִים מַעֲלִין אֶת הָעִיגּוּלִין וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר. וְרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּיָדוּעַ מַה נָֽפְלָה אֵין מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּכְשֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ מַה נָֽפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. כֵּיצַד חֲמִשִּׁים תְּאֵינִים שְׁחוֹרוֹת וַחֲמִשִּׁים לְבָנוֹת נָֽפְלָה שְׁחוֹרָה שְׁחוֹרוֹת אֲסוּרוֹת וּלְבָנוֹת מוּתָּרוֹת. נָֽפְלָה לְבָנָה הַלְּבָנוֹת אֲסוּרוֹת וְהַשְּׁחוֹרוֹת מוּתָּרוֹת. וּבְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נָֽפְלָה מַעֲלוֹת זוֹ אֶת זוֹ. וּבְזוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַחְמִיר וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מֵיקֵל. וְכֵן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיקֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַחְמִיר בְּדוֹרֵס לִיטְרָא קְצִיעוֹת עַל פִּי הַכַּד וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֶן פְּרוּדוֹת וְהַתַּחְתּוֹנוֹת מַעֲלוּת אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא תַעֲלֶה עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מֵאָה כַּדִּים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' תאנים שחורות מעלות את הלבנות וכו'. אם היו כאן מאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות ונפלה תאנה של תרומה שחורה או לבנה לתוכן מצטרף הכל להעלותה:

עיגולי דבילה הגדולים. דבילות תאנים הנדרסים בעיגולי גדולים מעלין את הקטנים וכו' מפרש בגמ' הגדולים מעלין את הקטנים במשקל והקטנים מעלין את הגדולים במנין כלומר שהיו כאן עשרים עיגולי גדולים שכל אחת מהן ד' ליטרות ועשרים קטנים שכל אחת מהן ליטרא א' ונפל עיגול קטן של תרומה לתוכן אין אומרין הרי זה נפל לתוך הארבעים והרי הוא מדומע אלא העגולים הגדולים מצטרפין לפי משקלן עם הקטנים והן מאה ליטרות וה''ז עולה באחד ומאה והקטנים מעלין את הגדולים במנין כגון שהי' תשעים עגולי קטנים משקל כל א' מהן ב' שלישי ליטרא שהן ששים ליטרין ועשרה עיגולי גדולים משקל כל א' מהן ד' ליטרין והרי יש כאן מאה עיגולין והן מאה ליטרין ונפל עיגול גדול של תרומה לתוכן שמשקלו ד' ליטרין אין הולכין אחר המשקל ויהי' הכל מדומע שזה הוא חלק א' מכ''ה של החולין אלא הולכין אחר המנין וה''ז עולה באחד ומאה וכן כל כיוצא בזה הולכין לעולם להקל וכן בעיגולים ומלבנים הנדרסים בעיגול הן עיגולים והנדרסות ברבוע כצורת המלבן הן המלבנים מצטרפות זו עם זו להעלות התרומה שנפלה לתוכן:

ורבי אליעזר אוסר. דס''ל אין אלו מצטרפות עם אלו ואם נפלה שחורה השחורות אסורות וכן כולן ור''ע ס''ל בידוע מה נפלה אז אין מעלות זו את זו וכר''א אבל אם אינו ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה וכן בעיגולים אינו ידוע אם גדול נפל אם קטן וכן אם מלבן נפל או עיגול אז מצטרפין ומעלות זו את זו והלכה כר''ע:

מתני' כיצד חמשים תאנים שחורות וכו'. דברי ר''ע דמתני' דלעיל הוא מסיק:

ובזו ר' אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל. כדתנינן במתני' דלעיל דר''א אוסר אבל בדינא דמתני' דלקמן איפכא הוא דמה דר''א מיקל ר' יהושע מחמיר הוא:

מתני' ובזה ר' אליעזר מיקל ור' יהושע מחמיר בדורס ליטרא קציעות. ליטרא של תאנים של תרומה והן יבשות שדורסין אותן בעיגול ונקראין קציעות על שם הכלי שמחתכין אותן כשעושין מהן עיגולים או על שם המחצלאות שמניחין אותן עליהם לייבשן כדתנן בפ''ח דנדרים עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצעות:

עלפי הכד. של חולין ויש שם הרבה כדים ואינו ידוע באיזה כד דרסה הליטרא של תרומה:

רא''א רואין אותן כאלו הן פרודות. אם יש בכל כד וכד מאה ליטרות אע''פ שהתרומה היא בפי של כד רואין אותן כאלו כל מה שבכדים נפרדות ומעורבות הן והתחתונות שבכדים מעלין ומצטרפין את העליונות להעלות את הליטרא של תרומה באחד ומאה:

ר' יהושע אומר לא תעלה. מכיון דאין מעורבות הן והתרומה על פי הכד אין התחתונות מצטרפות עם העליונות לבטל וכל הפומים של הכדים מדומעות הן והשולים הן שמותרים:

עד שיהא שם מאה כד. ואז עולה היא במאה פומין של הכדין ולוקח כד אחד מהן ומוכרה לכהן בדמי תרומה חוץ מאותה ליטרא והשאר מותרין הן והלכה כר' יהושע:

ר' יוסי בן משולם אומר ועוד. זה צריך שיהא קב למאה סאה שנפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאה ועוד קב של חולין שהוא שתות למדמע שהיא הסאה של תרומה המדמעת והסאה ששה קבין והרי הקב שתות למדמע והא דהדר נקט להאי שתות למדמע שלא תטעה לומר דהאי קב היותר למאה סאה לא צריך שיהא ג''כ כולו של חולין אלא אפי' אם אין כאן אלא צ''ט של חולין ועוד קב פחות משהו ונפלה לתוכן סאה תרומה ועוד משהו שהוא בין הכל מאה סאה וקב נמי עולה קמ''ל דהאי קב היותר צריך שיהא נמי כולו של חולין שהוא שתות להמדמע והוא הסאה של תרומה. והלכה כר' אליעזר דסתם לן תנא בפ''ב דערלה כוותיה וכן בכמה דוכתי דתרומה עולה באחד ומאה והכל מודים שאם נפלה לתוך מאה בלבד שאינה עולה כדאמרי' בגמ':

במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור. אם נפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאין ועוד משהו של חולין ומשהו זה אין לו שיעור דאפי' כל שהוא הואיל ויש בין הכל מאה ועוד משהו נוטל סאה אחת ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:

מתני' רא''א תרומה עולה באחד ומאה. סאה תרומה שנפלה לתוך מאה חולין שהן בין הכל א' ומאה ונתערבו הכל ביחד ה''ז נוטל סאה אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:

הלכה: מְנַייִן שֶׁאֵין עוֹלִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה כְּתִיב מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ. דָּבָר שֶׁאַתְּ מֵרִים מִמֶּנוּ שֶׁאִם יִפּוֹל לְתוֹכוֹ מְקַדְּשׁוֹ. וְכַמָּה הוּא אֶחָד מִמֵּאָה. רִבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר מוֹסִיף סְאָה וּמַעֲלֶה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מוֹסִיף כָּל שֶׁהוּא וּמַעֲלֶה. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשׁוּלָּם אוֹמֵר וְעוֹד קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לִמְדוּמָּע. וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמעינן דאתית כהאי תנא דקתני והשוקל משובת משלשתן אלמא דאיכא שלשה לבר מהשוקל:

משנה: רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בְּמֵאָה וְעוֹד. וְעוֹד זֶה אֵין לוֹ שִׁעוּר. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשׁוּלָּם אוֹמֵר וְעוֹד קַב לְמֵאָה סְאָה שְׁתוּת לִמְדַמֵּעַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' כיצד חמשים תאנים שחורות וכו'. דברי ר''ע דמתני' דלעיל הוא מסיק:

עלפי הכד. של חולין ויש שם הרבה כדים ואינו ידוע באיזה כד דרסה הליטרא של תרומה:

הלכה: מִמִּי הוּא מְשׁוּבָּח. אָמַר רִבִּי הוּנָה מְשׁוּבָּח מִן הַתּוֹרֵם מִן הָעוֹמֵד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן וְהַשּׁוֹקֶל מְשׁוּבָּח מִשְּׁלָשְׁתָּן. 22a אָמַר רִבִּי חִינְנָא תִּפְתָּר בִּשְׁלָשְׁתָּן וְלֵית אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמעינן דאתית כהאי תנא דקתני והשוקל משובת משלשתן אלמא דאיכא שלשה לבר מהשוקל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source