הלכה: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג כו'. כְּתִיב וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קוֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִישִּׁיתוֹ. שֶׁיְּהֵא הוּא וְחוּמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כתיב ואיש כי יאכל וגו' שיהא הוא וחומשו חמשה. הכי תני בת''כ פרשת אמור ומויסף עליו קדריש דמשמע שיהא החומש מה שמוסיף על הקרן מלבד תשלומי הקרן שלם וזהו חומש מלבר ועם הקרן הוא חמשה כדפרישית במתני' ומכאן למדנו לכל חומש האמור בתורה שהוא כן והכי דריש לה שם נמי גבי מעילה וגבי גזל ונשבע לשקר מדכתיב יוסף עליו:
משנה: 31a הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה וְאֶחָד הַסָּךְ אֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ וְחוֹמֶשׁ חוּמְשָׁא אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה אֶלָּא חוּלִין מְתוּקָּנִין וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה. וְהַתַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה. אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִמְחוֹל אֵינוֹ מוֹחֵל. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁאָֽכְלָה תְרוּמָה וְאַחַר כָּךְ נִשְׂאֵת לְכֹהֵן אִם תְּרוּמָה שֶׁלֹּא זָכָה בָהּ כֹּהֵן אָֽכְלָה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ. וְאִם תְּרוּמָה שֶׁזָּכָה בָהּ כֹּהֵן אָֽכְלָה מְשַׁלֵּם קֶרֶן לְבַעֲלִים וְחוֹמֶשׁ לְעַצְמָהּ מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן לְבַעֲלִים וְחוֹמֶשׁ לְמִי שֶׁיִּרְצֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לא הספיקה לשלם את הקרן בתרומה שזכה בה הכהן ואכלה ולא שילמה עד שנתגרשה מהכהן וזרע אין לה דעכשיו אינה אוכלת בתרומה מהו שתשלם גם את החומש:
משלמת קרן לבעלים. כדין הגוזל את חבירו והחומש תעכב לעצמה:
מתני' בת ישראל. שהפרישה תרומה ולא נתנה לכהן ואכלה בשוגג ואח''כ נשאת לכהן והרי עכשיו ראויה לאכול בתרומה היא:
משלמת היא קרן וחומש. לעצמה לפי שאם היתה אותה התרומה בעין לא היתה צריכה ליתנה לכהן והיא היתה אוכלת הלכך עכשיו התשלומין ג''כ שלה:
מתני' האוכל תרומה שוגג. אם אכל כזית משלם קרן וחומש לכהן כדכתיב ואיש כי יאכל קודש בשגגה ויסף חמישיתו עליו וכל שיעור אכילה הוא בכזית וכל חומש האמור בתורה הוא חומש מלבר שהוא חמשה עם הקרן כגון אם אכל בדינר משלם דינר ורובע שהן חמשה רובע דינר:
אחד האוכל דבר שדרכו לאכול ואחד השותה דבר שדרכו לשתות:
ואחד הסך. שמן דסיכה כשתיה:
ואחד תרומה טמאה. דמיהת קודש מיקריא:
וחומש חומשא. שאם שילם קרן וחומש וחזר ואכל תשלומי החומש משלם אותו ומוסיף עליו חומשו וכן לעולם מוסיף חומש על חומש שנאמר ויסף חמישיתו ודרשינן התורה רבתה חמישיות הרבה:
אינו משלם תרומה. שהרי אינה שלו וצריך ליתנה לכהן:
אלא חולין מתוקנין. שהוציאו מהן התרומה ומעשרות:
והן נעשין תרומה. אלו חולין המתוקנין ששילם דין תרומה להן לכל דבר אלא שאם זרען גידוליהן חולין:
והתשלומין תרומה. שאם חזר ואכל אותן חולין המתוקנין שנשתלמו התשלומין שמשלם עליהן ג''כ דין תרומה להן:
ואם רצה הכהן למחול אינו מוחל. דגזירת הכתוב הוא ואין הדבר תלוי בכהן וכל מקום שצריך לשלם החומש אין הכהן יכול למחול ובמקום שמשלמין הקרן לבד הוא מוחל:
וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן שׁוֹגֵג בְּחֵלֶב מֵזִיד בְּקָרְבָּן מַתְרִין בּוֹ וְלוֹקֶה וּמֵבִיא קָרְבָּן. וֶאֱמוֹר אַף הָכָא מֵזִיד בִּתְרוּמָה וְשׁוֹגֵג בְּחוֹמֶשׁ יִתְרוּ בוֹ וְיִלְקֶה וְיָבִיא חוֹמֶשׁ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא גְּזֵירַת הַכָּתוּב הוּא. וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קוֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה שֶׁתְּהֵא כָּל אֲכִילָתוֹ בִשְׁגָגָה. כְּמֵזִיד בִּסְפֵיקוֹ כְשׁוֹגֵג בְּוַדָּאוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא אָֽמְרָה הַשָּׁב לוֹ מִידִיעָתוֹ. חַייָב עַל שִׁגְּגָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא אמרה השב לו מידיעתו חייב על שגגתו. כלומר כמו דבעלמא בעינן שיהא שב מידיעתו ואז מביא קרבן על השוגג וה''נ כן וש''מ דזהו מיקרי שב מידיעתו שאם ידע בודאי שהיא תרומה היה פורש ולא אוכל והלכך חייב על שגגתה חומש דדין חומש כדין קרבן הוא:
במזיד בספיקו בשוגג בודאו. כלומר אין לנו לרבות כ''א בכה''ג שאם היה לו ספק אם היא תרומה או לא היה אוכל אותה ולא היה חושש להספק ואם ידע בודאי שהיא תרומה לא אכלה וזהו במזיד בספק ובשוגג בודאי דזה הוא חייב חומש דשוגג הוא באכילתה:
א''ר זעירא. שאני הכא דגזירת הכתוב הוא דכתיב ואיש כי יאכל וגו' דמשמע שתהא כל אכילתו בשגגה שצריך שיהא עיקר האכילה בשוגג שלא ידע שהיא תרומה ואכלה:
ולא כן וכו'. הך מילתא דר' יוחנן מייתי הש''ס בריש פרק דלקמן ובפרק אלו נערות ובכמה מקומות דקסבר בהזיד בחלב ושגג בקרבן וכו' כצ''ל וכן הוא לקמן ובפרק מרובה בשתי מקומות. שידע שהוא חלב ולא ידע שחייבין עליו חטאת מתרין בו. משום חלב ומביא ג''כ קרבן הואיל ושגג בו דס''ל שגגת קרבן שמה שגגה והכא מייתי לה לדייק בדין שוגג בתרומה דמכיון דשוגג בחומש הוא דכתיב אימר דאוף הכא נמי כן דאם הזיד וידע שהיא תרומה אלא שלא ידע שחייבין עליה חומש ילקה משום הזיד בתרומה ויביא חומש דבשגגה היא אצלו ואנן תנינן האוכל תרומה שוגג וקשיא לר' יוחנן:
אָמַר אֲנִי פּוֹרֵשׁ מִכְּזַיִת וְאֵינִי פּוֹרֵשׁ מִכַּחֲצִי זַיִת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה נַעֲשֶׂה כְאוֹכֵל חֲצִי זַיִת בְּשׁוֹגֵג וַחֲצִיי זַיִת בְּמֵזִיד. וְאִין יִסְבּוֹר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֵּן לָקִישׁ אָמַר אָכַל חֲצִי זַיִת בְּהֶעֱלֵם אֶחָד פָּטוּר. וְהָכָא אָכַל שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִין וְחָסֵר כָּל שֶׁהוּא פָּטוּר. מוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּאִסּוּרֵי הֲנָייָה וּמוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמוֹדֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָתִיד לְהַשְׁלִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומודי רשב''ל ביוה''כ. דאפילו בכחצי שיעור אסור הוא וכן מודה הוא בעתיד להשלים לכשיעור שהיה דעתו בתחילה לכך אע''פ שעדיין לא אכל אלא כחצי שיעור חל האיסור עליו:
מודה רשב''ל באיסורי הנייה. מן התורה דאפי' בחצי שיעור אסור הוא:
והכא. והשתא למאי דקאמר רבי בון דנעשה כאוכל חצי זית בשוגג משום דחצי זית השני אינו מצטרף שהרי לא שב מידיעתו הוא א''כ לסברת ר''ל הוי הכא כאילו אכל שני חצאי זיתים וחסר כל שהוא כלומר כאוכל פחות מכשיעור בשוגג ופטור מחומש:
ואין יסבור. כלומר ונפקא מינה מהא דר' בון דאם יסבור כרשב''ל דאמר אכל חצי זית בהעלם א' פטור כלומר דאין חצי שיעור אסור מן התורה ודקאמר בהעלם אחד מפני שדין השוגג כך הוא שצריך שיאכל השיעור בהעלם אחד ואין כאן כשיעור בהעלם אחד:
נעשה כאוכל חצי זית וכו'. דאע''פ שעכשיו אכל כזית מ''מ הואיל ולא היה פורש מחצי זית נעשה כאלו אכל חצי זית בשוגג וחצי זית במזיד וכדמפרש ואזיל:
אמר אני פורש מכזית. בעיא היא אם לא היה שב מידיעתו אלא מכזית ואמר אלו הייתי יודע שהוא כזית לא הייתי אוכל אבל איני פורש מכחצי זית והוא אכל כזית מהו אי מיקרי שוגג לכזית או לא:
אִם רָצָא הַכֹּהֵן לִמְחוֹל אֵינוֹ מוֹחֵל. בִּשֶׁלֹּא הִפְרִישׁ. הִפְרִישׁ וְאַחַר כָּךְ אָכַל פְּלוּגְתָא דְּרִבִּי וּדְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנֵּי וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקּוֹדֶשׁ מַתָּנָתוֹ מְקַדְּשָׁתוֹ מִלּוֹכַל בִּתְרוּמָה. וְאַף הַפְרָשָׁתוֹ מְקַדְּשָׁתוֹ לְחַייֵב עָלָיו חוֹמֶשׁ דִּבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. וְאַף הַפְרָשָׁתוֹ מְקַדְּשָׁתוֹ לְחַייֵב עָלָיו קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ מִלּוֹכַל בִּתְרוּמָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם רצה הכהן למחול אינו מוחל. דקתני במתני' ומפרש הש''ס בשלא הפריש שעדיין לא הפריש את התשלומין אבל אם הפריש יכול למחול לו דכמאן דמטי ליד הכהן דמי ומצי מחיל ליה:
הפריש ואח''כ אכל. האי הפריש אתרומה קאי שאם אכל אחר שהפריש אותה וקרא לה שם תרומה ועדיין לא נתנה לכהן:
פלוגתא דרבי ור''א בר''ש היא דתני. בת''כ פ' אמור וה''ג שם ונתן לכהן את הקדש מתנתו מקדשתו לחייב עליו קרן וחומש ואין הפרשתו מקדשתו לחויב עליו קרן וחומש דברי ר' ר''א בר''ש אומר אף הפרשתו מקדשתו לחייב עליו קרן וחומש ובספרים הועתק בשיבוש:
תַּנֵּי תַּשְׁלוּמֵי תְרוּמָה אֵין מְשַׁלְּמִין מֵהֶן קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאֵין מְשַׁלְּמִין עֲלֵיהֶן קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאֵין חַייָבִין בְּחַלָּה וְאֵין הַיָּדַיִם פּוֹסְלוֹת בִּטְבוּל יוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁפּוֹסְלוֹת בְּחוּלִין. וְאוּף רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרִבִּי יוֹסֵי מוֹדֶה בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בחדא ברייתא ופליגא אהא דמדייק ר' יוסי ממתני' כר' זעירא דהתשלומין הרי הן כתרומה לכל דבר מלבד לענין הגידולין והאי ברייתא ס''ל דבמקצת הרי הן כתרומה ובמקצת כחולין:
תשלומי תרומה אין משלמין מהן קרן וחומש. כדרך שאין משלמין מן התרומה:
ואין משלמין עליהן קרן וחומש. אם אכלן בשוגג דלענין זה לא הוו כתרומה:
ואין חייבין בחלה. כתרומה דאין חיוב חלה נוהגת בה:
ואין הידים פוסלות בטבול יום. כלומר אם נגע בהן הטבול יום אין פוסל אותן דלענין זה אינן כתרומה:
כדרך שפוסלות בחולין. כלומר שאין פוסל בהן אלא כדרך שפוסלות בחולין דמה שמטמא בחולין הוא שמטמא בהן אבל לא מה שפוסל בתרומה ואע''ג שאסורין לזרים מ''מ לענין פסול טומאה כחולין הן:
ואוף ר''ש ור' יוסי מודה בה. ר''ש ור' יוסי דמסכת טבול יום פ''ג דתנינן שם עיסה שנדמעה או שנתחמצה בשאור של תרומה אינה נפסלת בטבול יום ר' יוסי ור''ש פוסלין דת''ק ס''ל דאע''ג דאסורה לזרים מ''מ לענין פסול טומאה הולכין אחר עיקר העיסה וחולין היא ור' יוסי ור''ש ס''ל דהואיל ואסורה לזרים נפסלת בטבול יוס והיינו דקאמר דהכא אף רבי שמעון ור' יוסי מודין בה דאין התשלומין נפסלין בטבול יום דלא אמרו אלא בעיסה שנדמעה ונתחמצה בשל תרומה דמיהת איכא תרומה עצמה בה אבל הכא דעיקר התשלומין חולין הן מודים דאע''ג דאסורין לזרים אינן נפסלין בטבול יום:
הֵיךְ עֲבִידָא רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה תַּשְׁלוּמֵי תְרוּמָה הֲרֵי הֵן כִּתְרוּמָה לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁגִּידוּלֵיהֶן חוּלִין. גִּידוּלֵי תְרוּמָה הֲרֵי הֵן כְּחוּלִין לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁאֲסוּרִין לְזָרִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַאֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן תַּשְׁלוּמִין תְּרוּמָה הֲרֵי הֵן כִּתְרוּמָה לְכָל דָּבָר דְּתַנִּינָן אֵינוֹ מְשַׁלֵּם תְּרוּמָה אֶלָּא חוּלִין מְתוּקָּנִין וְהֵן נַעֲשִׂין תְּרוּמָה. אֶלָּא שֶׁגִּידוּלֵיהֶן חוּלִין דְּתַנִּינָן גִּידוּלֵי תְרוּמָה הָא גִידוּלֵי תַשְׁלוּמִין חוּלִין גִּידוּלֵי תְרוּמָה הֲרֵי הֵן כְּחוּלִין לְכָל דָּבָר. דְּתַנִּינָן וְחַייֶבֶת בְלֶקֶט וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲנִיֵי כֹּהֲנִים מְלַקְּטִין אֶלָּא שֶׁאֲסוּרִין לְזָרִים דְּתַנִּינָן וַעֲנִיֵי יִשְׂרָאֵל מוֹכְרִין אֶת שֶׁלָּהֶן לַכֹּהֲנִים בִּדְמֵי תְרוּמָה וְהַדָּמִין שֶׁלָּהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גידולי תרומה. דתנן לקמן בפ''ט דכתרומה הן ומפרש דלכל דבר אהרי הן כחולין אלא לענין זה אמרו גידולי תרומה תרומה שאסורין לזרים כתרומה:
ואנן תנינן תרתיהון. כלומר אף אנן נמי תנינן ודייקינן להני תרתי מילי דר' זעירא ממתני':
תשלומי תרומה דהרי הן כתרומה לכל דבר. דהכי תנינן אינו משלם וכו' והן נעשין תרומה ודקאמר אלא שגידוליהן חולין דייקינן מדתנינן פ''ט גידולי תרומה תרומה ומשמע הא גידולי תשלומין של תרומה חולין הן דאלת''ה לישמעינן רבותא טפי וליתני גדולי תרומה ותשלומיה תרומה:
גידולי תרומה הרי הן כחולין לכל דבר. האי מילתא נמי שמעינן מדתנינן לקמן ריש פ''ט הזורע תרומה וכו' וחייבת בלקט וכו' וכן בתרומות ומעשרות כדתני התם אלמא כחולין לכל דבר הן:
אלא שאסורין לזרים. נמי מדתנינן שם ועניי ישראל מוכרין וכו' דלעצמן אסורין הן:
תשלומי תרומה הרי הן כתרומה לכל דבר. הנוהג בתרומה אלא שלענין זה אינן כתרומה שאם זרען גידוליהן חולין ולא הוו כגידולי תרומה:
היך עבידא. אמתני' קאי דקתני והן נעשין תרומה ומפרש לענין מאי הן תרומה:
תַּנֵּי אָכַל תְּרוּמָה טְמֵאָה מְשַׁלֵּם חוּלִין טְהוֹרִין וְאִם שִׁלֵּם חוּלִין טְמֵאִין יָצָא. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר סוּמָּכוֹס אוֹמֵר שׁוֹגֵג מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי מֵזִיד לֹא עָשָׂה כְּלוּם. תַּמָּן תַּנִּינָן אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. תַּנֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי אִם תָּרַם מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. אַתְיָא דִיחִידָאָה דְהָכָא כִּסְתָמָא דְתַמָּן וִיחִידָאָה דְתַמָּן כִּסְתָמָא דְהָכָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אתיא דיחידאה דהכא. סומכוס דמחלק בהתשלומין בין שוגג למזיד כסתמא דתמן לענין אם תרם מן הטמא על הטהור ויחידאה דתמן ר' יוסי כסתמא דהכא וכדגריס בהאי ברייתא סתמא ואם שילם חולין טמאין יצא ובאוכל תרומה טהורה מיירי כדפרישית:
תמן תנינן. לעיל בפ''ב אין תורמין וכו' ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה ולא כלום ותני עלה בתוספתא בשם ר' יוסי אם תרם וכו' לעולם מה שעשה עשוי ותרומה היא:
תני. בתוספתא פ''ז וחסר כאן דבתרומה טמאה כ''ע ל''פ דמשלם בין חולין טהורין בין חולין טמאין ובאכל תרומה טהורה הוא דפליגי כדגריס שם האוכל תרומה טהורה משלם מן החולין טהורין שילם חולין טמאין מהו סומכוס אומר בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכמים אומרים בין בשוגג בין במזיד תשלומיו תשלומין ויחזור וישלם מן הטהורין:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַמְּגַמֵּעַ חוֹמֶץ שֶׁל תְּרוּמָה לוֹקֶה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַכּוֹסֵס חִיטָּה שֶׁל תְּרוּמָה לוֹקֶה. תַּנֵּי הַכּוֹסֵס אֶת הַחִיטָּה שֶׁל תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. 31b רִבִּי אוֹמֵר אֲנִי אוֹמֵר שֶׁמְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי בִּמְגַמֵּעַ חוֹמֶץ שֶׁל תְּרוּמָה אַחַר טִיבְלוֹ שֶׁמְּשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ שֶׁהַחוֹמֶץ מְיַשֵּׁב אֶת הַנֶּפֶשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מודים חכמים לרבי. דפליגי בשותה חומץ ביוה''כ דלרבי חייב מפני שמשיב את הנפש ולרבנן פטור וה''ה דפליגי בחומץ תרומה ומודים במגמע חומץ של תרומה אחר טיבולו כלומר שבתחילה היה מטבל בו ושוב גמעו שמשלם קרן וחומש גם על הגמיעה שכן דרך [שתיה] ובכה''ג מודים שהחומץ משיב את הנפש:
רבי אומר אני אומר שמשלם קרן וחומש. דדרך אכילה היא ולא נקרא מזיק:
הכוסס את החטה של תרומה. בשוגג:
תני. בברייתא חדא:
הכוסס חטה של תרומה. במזיד לוקה דדרך אכילה היא:
המגמע חומץ של תרומה. במזיד לוקה ולא אמרינן דאין זה דרך שתיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source