מַה טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ. אֶת שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. יָצָאת זוֹ שֶׁהִיא רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. נִישְׂאֵת לְכָשֵׁר וְזִינָת הֲרֵי הִיא רְאוּיָה לַחֲזוֹר לְבֵית אָבִיהָ. מַיי כְדוֹן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת הַזְּנוּת וְלֹא חִילּוּלָהּ מַחְמַת נִישּׂוּאִין. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִין וּבַת אִישׁ כֹּהֵן מִכָּל מָקוֹם. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חֲלָלָה מִבְּנָהּ. תַּנָּא רִבִּי חִינְנָא בַר פַּפָּא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת. אֶת שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת עַצְמָהּ. וְלֹא שֶׁחִילּוּלָהּ מַחְמַת אָבִיהָ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה שׁוֹנֶה אֲנִי עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וַאֲפִילוּ חֲלָלָה מִבְּנָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שונה אני על דרבי ישמעאל. שונה אני בברייתא דרבי ישמעאל דס''ל ואפי' היא חללה מכונה מכיון שנולדה מכהן כשר דינה כבת כהן לענין שתהא מיתתה בשריפה:
את אביה היא מחללת. כתיב את שחילולה מחמת עצמה שזינתה ומחללת אביה יצאת זו שחילולה מחמת אביה שנשא אשה מאסורי כהונה וזו חללה נולדה ואין דינה כבת כהן כלל:
מעתה ואפי' חללה מכנה. כלומר מעתה דדרשי ובת איש כהן מ''מ א''כ אפי' היא עצמה נקראת חללה וזהו חללה מכונה כגון שנשא אביה גרושה או זונה האסורה עליו ונולדה זו דהיא חללה נימא נמי דהואיל ומ''מ בת כהן היא תהא דינה כבת כהן ואם זינתה לאחר שנשאת תהא בשריפה:
מאי כדון. אלא מ''ט דר''מ וקאמר דהכי הוא דדריש כי תחל לזנות את שחילולה מחמת הזנות ואם לא זינתה היתה ראויה לחזור לבית אביה כגון שנשאת לכשר ולאפוקי אם נשאת לאחד מן הפסולין שחילולה מחמת הנשואין מקודם שזינתה:
נשאת לכשר וזינתה הרי היא ראויה לחזור לבית אביה. בתמיה כלומר דפריך אם בראויה לחזור לבית אביה לבד קפיד קרא א''ה לא משכחת לה בת כהן נשואה שזינתה שתהא בשריפה דאפי' אם נשאת לכשר כשזינתה תחתיו כבר אינה ראויה לחזור לבית אביה:
את שהיא ראויה לחזור לבית אביה יצאת זו שאינה ראויה לחזור לבית אביה. כצ''ל וכדפרישית במתני' ובספרי הדפוס נתחלפו התיבות בטעות:
ובת איש כהן. כתיב מכל מקום כשהיא בת כהן מיתתה בשריפה ואפי' נשאת לאחד מן הפסולין:
הלכה: 37a כָּךְ הִיא מַתְנִיתָא זִינְתָה מִיתָתָהּ בִּשְׂרֵיפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' כך היא מתניתא וכו'. משום דבמתני' סתמא קתני ומיתתה בשריפה הלכך מפרש לה דה''ק אם זינתה מיתתה בשריפה:
לֹא הִסְפִּיק לְשַׁלֵּם עַד שֶׁנִּשְׁתַּחְרֵר נוֹתֵן. הָיוּ לוֹ נְכָסִים שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בָּהֶן נוֹתֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לא הספיק לשלם. האדון את הקרן בשביל העבד עד שנשתחרר ממנו נותן העבד את הכל קרן וחומש דמה שלא שילם עד עתה משום שאין לו דכל מה שקנה העבד קנה רבו ומכיון שנשתחרר משלם הוא את הכל וכן אם היו לו נכסים שנתנו לו אחרים על מנת שאין לרבו רשות בהן משלם הוא מיד את הכל:
וְהָתַנִּינָן רִבִּי לִיעֶזֶר מְחַייֵב קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ. וְרִבִּי יוֹשׁוּעַ פּוֹטֵר. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר מַה פְלִיגִין בְּחוֹמֶשׁ אֲבָל בְּקֶרֶן אֲפִילוּ רִבִּי יוֹשׁוּעַ מוֹדֵי. מַה פְלִיגִין לְשֶׁעָבַר אֲבָל לָבֹא אֲפִילוּ רִבִּי יוֹשׁוּעַ מוֹדֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוון בעיי מימר. בני בית המדרש. דלא היא דמה פליגין בחומש אבל בקרן אף ר' יהושע מודי ומה פליגין בלשעבר על מה שכבר אכלו באותה שעה קודם שנודע שאסורין מלאכול בתרומה אבל להבא אפי' ר' יהושע מודה שאסורין הן וחייבין כמו זר האוכל תרומה והשתא מתני' כר' יהושע אלא דהכא מכיון דמיהת לאו זרה היא הלכך משלמת את הקרן ולא את החומש:
והתנינן וכו'. אהא דקתני במתני' משלמת את הקרן פריך דהא תנינן בר''פ דלקמן האשה שהיתה אוכלת בתרומה ובאו ואמרו לה מת בעלך וכו'. וכן כהן שהיה אוכל בתרומה ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה ר''א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר וקס''ד דלגמרי פוטר ר' יהושע הואיל ומתחלה היו ראויין לאכול בתרומה וא''כ נימא מתני' דקתני משלמת את הקרן דלא כר''א ודלא כר' יהושע דהא נמי היתה ראויה בתחלה לאכול בתרומה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁנִייָה רוֹב. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּשְׁנִייָה רוֹב. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר סְפֵיקָן בָּטֵל בְּרוֹב וְהָכָא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. וְהָכָא בְשֵׁם בַּר קַפָּרָא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. תַּמָּן הוּא אָמַר כּוּלְּהֶם נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. שַׁנְייָה הִיא הָכָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּמַה לִתְלוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והוא שיש בהשניה רוב. באותה שאין בה כדי לעלות צריך מיהת שתהא בהרוב נגד התרומה שאז אפי' אם נחוש דשמא לתוכה נפלה ואין בה כדי לעלות עכ''פ בטלה התרומה ברוב:
ר' יוחנן אמר. דלעולם תולין באותה שיש בה כדי לעלות אע''פ שאין בשנייה אפי' רוב נגד התרומה:
מיחלפא שיטתיה דרשב''ל תמן הוא אומר. לעיל בפ''ד בהלכה ח' גבי היו לפניו עשרים תאנים ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וחזרה ונפלה אחת של תרומה לתוכן ואבדה אחת מהן וכן עוד כמה פעמים דקאמר ר''ל שספיקן. בטל ברוב כלומר הספק שיש בכל אחת מהן אם של תרומה היא שאבדה או של חולין תולין להקל ובטל ברוב אם נשאר שם רוב נגד אותן שאבדו אמרינן דשל תרומה הן שאבדו אע''ג דספק הוא בטל ברוב שמעינן מיהת דר''ל מיקל בספק מדומע והכא הוא מחמיר טפי דקאמר עד שתהא בשניה רוב נגד התרומה דחוששין אנו שמא לתוכה נפלה:
תמן בשם גרמיה. התם משמיה דנפשיה קאמר והכא בשם בר קפרא ואיהו לא ס''ל כותיה:
מחלפא שיטתיה דר' יוחנן. הא דר' יוחנן מיהת קשיא דידיה אדידיה דתמן הוא פליג אדר''ל ומחמיר דקאמר כולהם נעשו הוכיח בתמיה וכי על כולן שנפלו ונאבדה אחת מהן קאמר שנעשו הוכיח לומר דאותן של תרומה הוא שאבדו הא איכא למיחש נמי דשמא אותן כולן שאבדו של חולין היו והנשארים יש בהן משל תרומה ואין כאן לבטל אותן אלמא מחמיר הוא ר' יוחנן בספק מדומע והכא מיקל דאע''פ שאין בהשנייה רוב:
שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות. באותה שיש בה כדי לעלות וכיון דלא מקלקלינן אותה שהרי יש בה כדי להעלות התרומה תולין בה שלא לקלקל השנייה שאין בה כדי להעלות ואע''פ שאין בה רוב נגד התרומה:
הלכה: אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ טְמֵאָה נָֽפְלָה. אַחַת מְדוּמָּעַת וְאַחַת אֵינָהּ מְדוּמָּעַת אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ מְדוּמָּעַת נָֽפְלָה. אַחַת יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת וְאַחַת אֵין בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת אֲנִי אוֹמֵר לְאוֹתָהּ שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לַעֲלוֹת נָֽפְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אחת טמאה ואחת טהורה. בתוספתא פ''ו והתם גריס אתת של תרומה טמאה ואחת של תרומה טהורה וגי' דהכא יותר נכונה היא דשתיהן של חולין הן ואני אומר לתוך טמאה נפלה שלא לקלקל את החולין הטהורין דאלו לגי' התוספתא מ''ט תלינן בטמאה ולא בטהורה הרי הטהורה לא תתקלקל ואילו היתה אותה הסאה תרומה טמאה אז שפיר אמרינן הכי אבל לא כך הוא ל' התוספתא אלא סתם נפלה תרומה לתוך אחת מהן קתני:
אחת מדומעת. שנפלה בתחלה סאה תרומה לתוכה ואחת אינה מדומעת תולין במדומעת שלא לקלקל את שאינה מדומעת:
אחת יש בה כדי להעלות. את הסאה תרומה ואחת אין בה כדי להעלות. אני אומר לאותה שיש בה כדי לעלות נפלה. כצ''ל כדינא דלעיל וכדינא דמתני' מפני שזה הכלל אם אחת לא תתקלקל והשניה תהא מקולקלת תולין בזו שאינה מתקלקלת כדי שלא לקלקל השניה:
משנה: שְׁתֵּי קוּפּוֹת אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִין שֶׁנָּֽפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זֶה מֵהֶן נָֽפְלָה הֲרֵי אֲנִי אוֹמֵר לְתוֹךְ שֶׁל תְּרוּמָה נָֽפְלָה. אֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא שֶׁל תְּרוּמָה וְאֵי זוֹ הִיא שֶׁל חוּלִין. אָכַל אֶת אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהֶן כִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי פוֹטֵר. אָכַל אֶחָד מִן הַשְּׁנִייָה פָטוּר. אָכַל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶן מְשַׁלֵּם כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. נָֽפְלָה אַחַת מֵהֶן לְתוֹךְ הַחוּלִין אֵינָהּ מְדַמְּעָתָן וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּּהּ בִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי פוֹטֵר. נָֽפְלָה שְׁנִייָה לְמָקוֹם אַחֵר אֵינָהּ מְדַמְּעָתָוֹ. נָֽפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְמָקוֹם אֶחָד מְדַמְּעוֹת כִּקְטַנָּה שֶׁבִּשְׁתֵּיהֶן. זָרַע אֶת אַחַת מֵהֶן פָּטוּר. וְהַשְּׁנִייָה נוֹהֵג בָּהּ כִּתְרוּמָה וְחַייֶבֶת בְּחַלָּה דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וְרִבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. זָרַע אַחֵר אֶת הַשְּׁנִייָה פָּטוּר. זָרַע אֶחָד אֶת שְׁתֵּיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָלָה מוּתָּר. וּבְדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָלָה אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אכל אחר את השניה פטור. דהא ג''כ ספק הוא:
אכל אחד מן שתיהן משלם כקטנה שבשתיהן. דתלינן להקל ואם מזיד משלם את הקרן ובשוגג משלם קרן וחומש:
מתני' נפלה אחת מהן לתוך החולין. אדלעיל קאי שנפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה ואם אח''כ נפלה אחת משתי הקופות לתוך החולין אינה מדמעתן דתולין להקל דשמא אותה של חולין נפלה ולפיכך השנייה נוהג בה דין תרומה מספק וחייבת בחלה וכו' כדלעיל:
מתני' זרע את אחת מהן. מן אותן שתי קופות:
פטור. כלומר דלא הוי כזורע תרומה דתנן לקמן רפ''ט הזורע תרומה שוגג יופך וכן הגידולין חולין הן דלא הוו כגידולי תרומה:
זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה. כגון מיני תבואה וקטנית מותר הגדולין הן ולא גזרו בכה''ג ובדבר שאין זרעו כלה כגון השום והבצלים דאין זרען כלה בארץ החמירו ואסור הגידולין משום מדומע דהרי זרע שתיהן:
ר' יוסי פוטר. דהוי לה כמדומע ומדומע פטור מן החלה והלכה כר' יוסי בכל הני תלתא בבי דמתני':
והשנייה נוהג בה. כדין תרומה מספק וחייבת בחלה דשמא חולין הן:
אכל את אחת מהן פטור. מן התשלומין דשמא של חולין אכל והמוציא מחבירו עליו הראיה:
ואם אין ידוע איזהו תרומה ואיזהו חולין. והרי החולין מדומעין מספק:
הריני אומר לתוך של תרומה נפלה. דתלינן להקל שלא לקלקל את החולין:
מתני' שתי קופות אחת של תרומה. שידוע היא שהיא של תרומה ואחת של חולין ואף על פי שהן שוין במדה:
הֵיךְ עֲבִידָא. רְאוּבֵן שֶׁגָּזַל מִשִּׁמְעוֹן וְהֶאֱכִילָהּ לְלֵוִי יָצָא יְדֵי גְזֵילוֹ. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי חִייָה רַבָּא וְרִבִּי יַנַּאי. דְּאִיתְפַּלְּגוּן גָּזַל מַעֲפָרָתוֹ שֶׁל זֶה וְנָתַן לְזֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה מוֹצִיאִין מִן הָרִאשׁוֹן וְאֵין מוֹצִיאִין מִן הַשֵּׁנִי. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֶׁם רִבִּי יַנַּאי אַף מוֹצִיאִין מִן השֵּׁנִי. וְאַף רִבִּי 37b חִייָה רוֹבָה מוֹדֵי מִכֵּיוָן שֶׁנְּתָנָהּ לְלֵוִי יָצָא בָהּ יְדֵי גְזֵילוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואף ר' חייא רבה מודי. הדר קאמר הש''ס דלא היא דמודה ר' חייה דאם שילם לוי דמכיון שנתן יצא בה ראובן ידי גזילו. ולא פליג אלא דלכתחילה אין מוציאין מלוי וה''ה במתני' דאם נתן העבד את הכל כ''ע מודים דיצא הבעה''ב ידי גזילו:
ר' יוחנן בשם ר' ינאי אמר אף מוציאין מן השני. כלומר דרצה מזה גובה רצה מזה גובה והשתא מאי דאמרינן בעבד תליא בהאי פלוגתא:
ר' חייא רבה. סבר דמוציאין מן הראשון הוא הגזלן ואין מוציאין מן השני שהוא לא גזל ואין להנגזל עליו כלום:
גזל מעפרתו של זה. טליתו ונתנו לזה:
היך עבידה. ושואל הש''ס היכי דמי להאי דינא אם ראובן שגזל משמעון והאכילה ללוי יצא ידי גזילו כלומר אם בתשלומי לוי יצא ראובן ידי גזילו ובמתני' נמי כה''ג דהבעל הבית הוא הגזלן שגזל התרומה מהכהן והאכילה לעבדו וקאמרת דאם נשתחרר העבד הוא משלם וכי יוצא הבעה''ב ידי גזילו במה שמשלם העבד וקאמר דפלוגתא היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source