רִבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲנִינָה. כֵּלִי שֶׁתּוֹכוֹ טָהוֹר וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין אֵין מְטַמְּאִין בּוֹ דָבָר מְמוּעָט אֲפִילוּ לְהַצִּיל בּוֹ דָבָר מְרוּבָּה. וְהָתַנִּינָן תֵּרֵד וְתִיטָּמֵא וְאַל יְטַמְּאֶנָּה בְיָדָיו. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר בְּרֶכְיָה תִּפְתָּר בִּשְׁנֵי כֵלִים. אֶחָד תּוֹכוֹ טָהוֹר וַאֲחוֹרָיו טְמֵאִין וְאֶחָד תּוֹכוֹ טָמֵא וַאֲחוֹרָיו טְהוֹרִין. מֵהָדֵי מַתְנִיתָא בְּכֵלִי אֶחָד טָמֵא. אָמַר רִבִּי מָנָא תִּיפְתָּר בְּבוֹר טָהוֹר. מַה דְמַתְנִיתָא בְּבוֹר טָמֵא. וְהָתַנִּינָן תֵּרֵד וְתִיבָּלַע וְאַל יִבְלָעוּהָ בְיָדָיו. תִּיפִתָּר שֶנִּתְגַּלְגְּלָה לְבֵית הַפְּרָס.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר שנתגלגלה. החבית לבית הפרס ונשפכה דבכה''ג שפיר דייקינן דבידים הוא דלא יטמא אבל בכלי תוכו טהור ואפי' אחוריו טמאין יקבל דמוטב שתטמא דבר מועט משתטמא הכל בתוך בית הפרס והא דר' יוסי בר חנינא כשאין תחתיה שום חשש טומאה מיירי כדאמרן:
והא תנינן. גבי חבית של שמן שנשפכה תרד ותבלע ואל יבלענה בידיו לטמאה ודייקינן דוקא בידים הוא דלא יטמאנה הא בכלי שתוכה טהור ואפי' אחוריו טמאין יקבל כדדייקינן ברישא והא הכא אין כאן תחתיה טומאה כ''א שילך לאיבוד ואפ''ה מציל ואפי' בכגון זה הכלי והדרא קושיא לדוכתה להא דריב''ח:
א''ר מנא. דלא בעינן לאוקמי להא דר' יוסי ב''ח בהאי שנויא דחיקא אלא תיפתר בבור טהור כלומר ריב''ח בעלמא קאי ולא אמתני' וכגון שנשברה חבית של תרומה ותחתיה בור טהור והוא רוצה להציל שלא תשפך מן החבית וירד לבור דבהא הוא דקאמר שאל יציל בכלי שאחוריו טמאין דמוטב שירד לבור שהרי מה שבבור הוא טהור וכשיציל בכלי שתוכו טהור ואחוריו טמאין איכא למיחש מיהת למה שתגע התרומה באחורי הכלי ואין מטמאין אפי' דבר מועט כדי להציל המרובה שלא ישפך אבל מה דמתני' שאני הוא דהא בבור טמא מיירי דשהתחתונה טמאה קתני ובכה''ג מודה ריב''ח דמציל אפי' בכלי שאחוריו טמאין ולא גזרינן מידי ואפי' תגע באחוריו לית לן בה דמוטב שתטמא דבר מועט ואל תטמא הכל:
מה דו מתניתא בכלי אחד טמא. כלומר ומה דדייקת ממתני' דמשמע דדוקא בטומאה בידים ולהדיא הוא דלא יטמאנה בחד כלי מיירי ועלה הוא דקאמר דאם הכלי אחד טמא לא יקבל לתוכו התרומה כדי להציל החולין מפני שבידים הוא מטמאה והשתא דייקינן שפיר הא אם אין כלי טמא לפניו אלא כלי אחד שתוכו טהור אע''פ שאחוריו טמאין מציל לתוכו התרומה דבכה''ג מודה ר' יוסי ב''ח דהיכא דלא חיישינן לאחלופי מציל ואפי' בכלי שאחוריו טמאין ולא גזור שמא יגע באחוריו:
תיפתר. להא דר' יוסי בר' חנינא בכה''ג כגון שיש כאן שני כלים לפניו אחד תוכו טהור ואחוריו טמאין וכגון על ידי משקין כדאמרן ואחד תוכו טמא ואחוריו טמאין. כצ''ל דלא משכחת לה להאי דכתוב בספרי הדפוס וטעות הוא דהא בהדיא תנינן נטמא תוכו כולו טמא וכלומר בכי הא הוא דקאמר ר' יוסי ב''ח שאל יציל אפי' באותו הכלי שתוכו טהור משום דגזור דילמא אתי לאחלופי ויטול את הכלי השני אשר לפניו והוא כולו טמא:
והתנינן תרד ותטמא ואל יטמאנה בידיו. ומשמע דוקא בידים הוא דלא יטמאנה דהטומאה אתיא להדיא אבל בכלי כל דהוא מציל הוא ואף על פי שאחוריו טמא הוא דלא גזרינן שמא תגע באחוריו:
אין מטמאין בו דבר ממועט אפי' להציל בו דבר מרובה. כלומר שאם רוצה להציל תרומה בתוך אותו כלי ואפי' הוא דבר מרובה אין מצילין בתוכו מפני דגזרינן שמא תגע מהתרומה באחוריו ואף ע''פ שמה שתגע באחוריו דבר ממועט הוא אפילו הכי אין מטמאין דבר מועט ואפי' להציל ע''י כך דבר מרובה:
כלי שתוכו טהור ואחוריו טמאין. כגון שנטמא במשקין כדתנן בפ' כ''ה דכלים כלי שנטמא אחוריו במשקין אחוריו טמאין תוכו ואוגנו ואזניו וידיו טהורין נטמא תוכו כולו טמא:
תַּמָּן תַּנִּינָן בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָם אֲפִילוּ מֵת אֵין מַקִּיזִין לֹו אֶת הַדָּם דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יַקִּיז וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בוֹ מוּם. וְאִם עָשָׂה בוֹ מוּם הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁחוֹט עָלָיו. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יַקִּיז וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה בוֹ מוּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אַתְייָה דְרִבִּי יוּדָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל. דְּרַבָּנָן כְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וּדְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. וְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן יַקִּיז וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵון לַעֲשׂוֹת בּוֹ מוּם. וְאַתְייָה כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַחֵרַייָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ טַעֲמָא דְרִבִּי יוּדָה לֹא תֹאכֲלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם. לֹא הִתַּרְתִּי לָךְ דָמוֹ אֶלָּא לְשָׁפְכָם. מָתִיב רִבִּי אַבָּא מָרִי אָחוֹי דְרִבִּי יוֹסֵי. וְהָא פְסוּלֵי מוּקְדָּשִין כְתִיב לֹא תֹאכֲלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם. אָמר 46b רִבִּי חִייָה בַּר אַבָּא לְהֶכְשֵׁר אַתְּ אָֽמְרָת. מַה מַיִם מַכְשִׁירִין אַף דָּם מַכְשִׁיר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא לְרָצוֹן אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לִיתֵּן בּוֹ מוּם. בְּשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ לְרָצוֹן אַתְּ רַשַּׁאי לִיתֵּן בּוֹ מוּם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֲפִילוּ כּוּלּוֹ מוּמִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לִיתֵּן בּוֹ מוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשעה שאינו לרצון. כגון זה שאחזו דם וכבעל מום הוא וחכמים דרשי כל מום דמשמע אפי' כבר כולו מומין אין אתה רשאי להטיל בו עוד מום:
אמר רבי חייה בר אבא. ההיא להכשר איתאמרת. ללמדנו איזה דם הוא מכשיר ואיזה אינו מכשיר דדרשינן תשפכנו כמים מה מים נשפכין ומכשירין אף דם הנשפך והוא דם חולין מכשיר את הזרעים פרט לדם קדשים שאינו מכשיר:
ושניהם. ר''ש וחכמים מקרא אחד דרשו:
תמן תנינן. בפ''ה דבכורות:
וחכ''א יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום. כצ''ל:
אתיא דר' יודה כרבן גמליאל. כצ''ל וכך הוא בפסחים דר' יהודה דס''ל דאין מקיזין לו ואע''ג דאזיל לאיבוד דמית לא יקלקלנו ולא יתקננו כר''ג בחבית שנולד לה ספק טומאה דמתני' דלעיל דאמר אל יחדש בה דבר ודרבנן דאמרי יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום דאסרי לקלקלו ואם יכול לתקנו בלא מום מותר כר''א דאמר אם היתה במקום התורפה יניחנה במקום המוצנע דאסור לגרוס לה טומאה אלא מצניעה שלא תיטמא:
ודר''ש. דאמר יקיז דמותר לגרוס ואע''פ שעושה בו מום כר' יהושע דפסחים כדקאמר ר''ש בתוספתא אליביה דתלויה וטמאה שורפין שתיהן כאחת והאי דמיא לדינא דבכור דכמו דהתם ספק הוא אם ימות או לא ומותר לגרוס בו מום ובלבד שלא יתכוין להמום הכי נמי מותר לגרוס טומאה לספק טמאה וג''כ אינו מכוין לטמאותה אלא ממילא תיטמא כשתשרף עם הטמאה:
ותני. והא דתני בברייתא בשם ר''ש דס''ל יקיז ואע''פ שהוא מתכוין לעשות בו מום ואתייא האי ברייתא כר' יהושע אחרייה וזהו כר' יהושע דמתני' דהכא דאף מתכוין הוא ומטמאה ביד הואיל ובלאו הכי הולכת לאיבוד וקרי ליה ר' יהושע אחרייה משום דתרי תנאי ואליבא דר' יהושע כדאמר לעיל דהאי דהכא כר''מ בשם רבי יהושע והאי תנא דברייתא אליבא דר''ש ס''ל כר''מ אליבא דר' יהושע דכל היכא דהולכת לאיבוד מותר לטמאותה ביד ותנא דמתני' אליבא דר''ש כתנא דתוספתא דפסחים אליבא דר''ש:
לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים. והאי קרא דריש ליה אבכור דכתיב רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים וכתיב בתריה לא תוכל לאכול בשעריך וגו' ובכורות בקרך וצאנך:
אלא לשפכם. ותוכל לאכלו אבל לא להקיז דמו בעוד שהוא חי:
והא כתיב. התם הדר לא תאכלנו וגו' ודרשינן להא בפסולי המוקדשין דכתיב שם אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל וגו' ובפסולי המוקדשין הכתוב מדבר והשתא מאי דרשת בהאי תשפכנו דכתיב בהו דלא מצית למעוטי להקזה כמו בבכור שהרי כבר נפסלו ואינו עובר על מומן:
עַל דַּעְתֵּיהוֹן דַחֲבֵרַייָא חָבִית רִאשׁוֹנָה וְחָבִית שְׁנִייָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי חָבִית שֶׁל יַיִן וְחָבִית שֶׁל שֶׁמֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
על דעתיה דר' יוסי חבית של יין וחבית של שמן. אבל לדעתיה דר' יוסי דאקשי להו לחבריא וס''ל דחבית שניה והיא מתני' דהכא כר' יוסי דפסחים נמי מיתוקמא ומשום דשאני הכא דאיכא הפסד חולין כדשני לעיל והשתא שפיר מחלקינן בין חבית של יין וכן התחתונה של חולין טמאין של יין דבהא הוא דאמרינן דיטמא אותה ביד משום הפסד חולין אבל בחבית של שמן והחולין של שמן דליכא הפסד דהא חזיא להדלקה לא התירו לטמאות התרומה בידים א''כ רישא דמתני' דהכא בחבית של יין מיתוקמא וסיפא היא דמיירי בשל שמן כדקתני לה בהדיא:
על דעתיה דחברייא. השתא מהדר להא דלעיל בריש הסוגיא דחברייא קאמרי דחבית הראשונה כר' יוסי ודלא כר''מ וחבית שניה כר''מ ודלא כר' יוסי ור' יוסי אמורא הקשה עליהם וכדפרישית הכל וקאמר הש''ס דעוד איכא בינייהו בפירושא דחבית במתני' דלחברייא דאוקי למתני' דלעיל והיא חבית ראשונה כר' יוסי דס''ל דאסור לטמאה בידים ואפי' כבר נולד לה ספק טומאה וחבית שניה והיא המתני' דהכא כר''מ דס''ל דמותר לטמאה בידים היכא דהולכת לאיבוד ולדידהו לית להו טעמא משום הפסד חולין כדמוכת מדקאמרי דלית ר' יוסי מודה בחבית שניה ואי חיישי לטעמא דהפסד חולין א''כ אף כר' יוסי מיתוקמא וכדאקשי להו ר' יוסי לחברייא לעיל דמדקאמר ר' יוסי אינה היא המדה ש''מ דמודה הוא בקדמייתא והיינו מתני' דהכא וכ''ת ע''כ מדה ומדה היא לא היא דשאני הכא דאיכא הפסד חולין וכדמשני לה לעיל ר' יוסי אליבא ר' יוסי התנא דפסחים ועל כרחך דלחבריא לית להו האי סברא אלא כל היכא דאזלא לאיבוד ס''ל דמטמאה בידים ולהכי מוקמי מתני' דהכא כר''מ ולא כר' יוסי ולפ''ז איכא בינייהו עוד להא דקאמר הכא דעל דעתיה דחברייא חבית הראשונה וחבית השניה כלומר פירושא דחבית גופה בראשונה היינו הך דחבית שניה והיא הרישא דמתני' דהכא דכמו דחבית ראשונה והיא המתני' דלעיל בסתם חבית קתני שנולד לה ספק טומאה ובין היא חבית של יין ובין חבית של שמן דמ''ש והיינו הך נמי בחבית שניה והיא רישא דמתני' דמוקמי אינהו כר''מ דוקא דג''כ בסתם חבית מיירי בין שהיא של יין ובין שהיא של שמן דהא לית להו טעמא דהפסד חולין וא''כ מאי שנא אם החבית היא של יין או של שמן הא לאו משום טעמא דהפסד חולין נגעו בה:
לֹא מִסְתַּבְּרָא אִם הָֽיְתָה כְּבָר טְמֵאָה. לֹא מִסְתַּבְּרָא אִם הָֽיְתָה שִׁפְחָה אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' לא מסתברא אם היתה כבר טמאה. כלומר דודאי מסתברא הוא שאם היתה אחת מהן כבר טמאה מקודם דלא בזו אמרו וימסרו להן אותה שכבר נטמאה וכן אם היתה שפחה כנענית אחת ביניהן ימסרו אותה להן כדי להציל כולן להנשים הכשרות מישראל:
דִּיֹּקְלוֹט חֲזִירָא מְחַוְּנֵיהּ טַלְיֵי דְרִבִּי יוּדָה נְשִׂייָא. אִיתְעַבִּיד מֶלֶךְ נְחַת לְפַמַּייָס. שְׁלַח כְּתָבִין בָּתָר רַבָּנִין תַּיהֲווֹן גַּבַּיי בְּמַפְקֵי שׁוּבְתָא מִיַּד. אָמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחֵיא לֹא תִתֵּן לָהֶן כְּתָבִין אֶלָּא בֶּעָרוּבְתָא עִם מְטַמְּעֵי שִׁמְשָׁא. וְאָתָא שְׁלִיחָא גַבְּהוֹן בֶּעָרוּבְתָא עִם מְטַמְּעֵי שִׁמְשָׁא. וַהֲוָה רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא וְרִבִּי שְמוּאֵל בַּר נַחְמָן נַחְתִּין לְמִיסְחֵי בְּדֵימוֹסִין דְּטִיבֵּרִיָּא. אָתָא אנגיטריס גַּבְּהוֹן וּבְעָא רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא לְמִינְזַף בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַרְפֵּי לֵיהּ לְנִסָּיוֹן מִיתְחַמֵּי. אָמַר לוֹן מַה רַבָּנִין עָֽבְדִין תַּנּוּן לֵיהּ עוּבְדָא. אָמַר לוֹן סְחוֹן. דְּבָרְיֵיכוֹן עַבִּיד נִיסִּין בְּמַפְקֵי שׁוּבְתָא. טָעַן יַתְהוֹן וְאָעִיל יַתְהוֹן. אָֽמְרוּ לֵיהּ הָא רַבָּנִין לְבַר. אָמַר לָא יֵיחֱמוּן אַפַּיי עַד דְּאִינוּן סַחְייָן. הֲוָה הַהוּא בֵּי בָּנֵי אֲזִייָהּ שִׁבְעָה יוֹמִין וְשִׁבְעָה לֵילְוָן. נְפַק וְאַצְנָהּ קָדֳמֵיהוֹן וְעָֽלְלוּן וְקָמוּן לֵיהּ קַדְמֵיהוֹן. אָמַר לוֹן בְּגִין דְּבָרְיֵיכוֹן עַבִּיד לְכוֹן נִיסִּין אַתּוּן מְבַזִּין מַלְכוּתָא. אָֽמְרִין לֵיהּ דִּיֹּקְלוֹט חֲזִירָא בְזִינָן. דִּיֹּקְלֶיטִאָנוּס מַלְכָּא לָא בְזִינָן. וַאֲפִילוּ כֵן לָֹא מַכְסֵי לָא בְּרוֹמֵי זְעִיר וְלָא בְּחָבַר זְעִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אנגיטריס. הוא שם של שד אחד מאותן השוכנים בבית המרחץ והיה רוצה רבי לנעור בו וא''ל ר''ש בר נחמני הנח לו רבי שלפעמים לאיזה נס הוא נתראה ושאל אותו השד ומה רבנן עבדין ומה אתם שרוים בצער וספרו לו המעשה והשיב להם תרחצו עצמיכם לכבוד שבת והאל הבורא יעשה עמכם נסים ובמוצאי שבת לקח אותם זה השד ונשאם והכניסם לשם בתוך העיר ואמרו לו להמלך הא רבנין באו ועומדים חוץ להפלטין ואמר לא יראון פני עד שירחצו עצמן מקודם והיה שם מרחץ וצוה להסיקו ז' ימים וז' לילות בכדי שלא יוכלו לסבול החום ונפק השד הזה ונצח וצינן את המרחץ לפניהם ורחצו ונכנסו ועמדו לפני המלך והשרים ואמר להן וכי בשביל שבוראכם עושה לכם נסים תמיד אתם מבזין את המלכות והשיבו לו דיקלוט חזירא היינו מבזים ודיקליטיאנוס מלכא לא בזינו והנה אנחנו סרים למשמעתו ואמר להם ואפי' כן תזהרו עצמיכם לא לבזות ולהלבין לא בגוי קטן ולא בתלמיד קטן שמצוין הן להתגדל לאחר זמן:
חזירא. היה רועה חזירים וכשהיו יוצאים התלמידים מבית המדרש של רבי והוא ר' יהודה הנשיא היו מצחקים ומכים אותו ולבסוף נעשה מלך דיקליטיינוס המוזכר בכמה מקומות והיה רוצה להנקם ביהודים וירד לעיר פמייס שהיא רחוקה מטבריא מקום רבי ושלח כתבים ואמר אני רוצה דרבנן יהיו אצלי במוצאי שבת הזה ואמר להשליח שאל ימסור להן הכתבים עד ע''ש עם ביאת השמש כדי שלא יוכלו לקיים ציווי שלו וע''י כך יעליל עליהם לנקום מהן:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אִקְפַּח בַּעֲלֵי קַנְייָה. סְלִיק לְבֵית וַועֲדָא וַהֲוָה רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ שְׁאִיל לֵיהּ וְלָא מֵגִיב. שְׁאִיל לֵיהּ וְלָא מֵגִיב. אָמַר לֵיהּ מַהוּ הָכֵין. אָמַר לֵיהּ כָּל הָאֵיבָרִין תְּלוּיִין בְּלֵב וְהַלֵּב תָּלוּי בַכִּיס. אָמַר לֵיהּ וּמַהוּ כֵן. אָמַר לֵיהּ וּמַה אַתְּ כֵּן. אָמַר לֵיהּ אִיקְפָּחַת בַּעֲלֵי קַנְייָה. אָמַר לֵיהּ חֲמוֹ לִי זְוִיתָא. נְפַק מְחַוֵּי לֵיהּ. חֲמִיתוּן מִן רָחוֹק וְשָׁרֵי מְצַלְצֵל. אָֽמְרִין אִין רִבִּי יוֹחָנָן הוּא יְסַב פַּלְגָּא. אָמַר לוֹן חַיֵיכוֹן כּוּלָּהּ אֲנָא נְסִיב וּנְסַב כּוּלָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חמו לי זויתה. הראני הדרך אשר הלכו מכאן והראה ורדף ר''ל אחריהם וכשראה אותם מרחוק התחיל לצעוק עליהם אם לא תחזירו אנקום נקמתי מכם והשיבו אם של רבי יוחנן הוא אשר לקחנו אם כן יקח החצי אשר נשיב לו ואמר להן ר''ל לא אלא בחייכון צריכים אתם להחזיר את הכל והחזירו הכל ולקח מהם:
איקפח בעלי קנייה. כך שמם של הלסטים שקפחו וגזלו את של ר' יוחנן ונכנס ר' יוחנן לבית המדרש והיה ר''ל שואל לו דבר הלכה ולא השיב וחזר ושאלו ולא השיב וא''ל מהו זה שאתה שרוי בצער כל כך והשיב לו כל האברין תלויין בלב והלב בכיס וא''ל ומהו כן וסיפר לו ואמר נגזלתי מאלו בעלי קנייה ולקחו כל ממוני:
זְעִיר בַּר חִינְנָא אִיתְצַיִד בְּסַפְסוּפָא. סְלַק רִבִּי אִימִּי וְרִבִּי שְׁמוּאֵל מְפַייְסָה עֲלוֹי. אָֽמְרָה לְהוֹן זְנֹבִּיָּה מַלְכְּתָא יְלִיף הוּא בָּרְיֵיכוֹן עֲבַד לְכוֹן נִיסִּין מְעַשִּׂיקִין בֵּיהּ. עָלַל חַד סַרָקַיי טְעִין חַד סַפְסֵר. אָמַר לוֹן בְּהָדָא סַפְסֵירָא קְטַל בַּר נִיצּוֹר לָאָחוֹי. וְאִישְׁתֵּיזִיב זְעִיר בַּר חִינְנָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעשיקין ביה. משהיו עוסקין ומדברין עמו נכנס חד סרקיי ישמעאלי טוען חרב אחד אצלו ואמר להם בחרב הזה קטל בר נצר שהיה ג''כ ראש ומלך הלסטים לאחיו של זה הזנביה ומתוך כך נטרד זה שהיה ירא לנפשו וע''י כן ניצול זעיר בר חיננא שהיה לו פנאי להמלט מידו:
יליף ברייכון עביד לכון נסין. כלומר היה מהתל בהן ואמר מפני מה באתם הלא הבורא שלכם רגיל לעשות נסים לכם:
זנביה מלכותא. כך היה שמו של ראש הלסטים ומלך שלהן:
רִבִּי אִיסִּי אִיתְצַיָּד בְּסַפְסוּפָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן יִכָּרֵךְ הַמֵּת בְּסַדִּינוֹ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַד דַּאֲנָא קַטִּיל וַאֲנָה מִיתְקְטִיל אֲנָא אֵיזִיל וּמְשֵׁיזִיב לֵיהּ בְּחֵיילָא. אָזַל וּפַייְסוֹן וִיהָבוֹנֵיהּ לֵיהּ. אָמַר לוֹן וְאָתוּן גַּבִּי סַבִּין וְהוּא מַצְלֵי עֲלֵיכוֹן. אָתוּן גַּבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לוֹן מַה דַהֲוָה בִּלְבָֽבְכוֹן אִיעְבַד לֵיהּ יִתְעַבִּיד לוֹן יִמְטָא לְהַהוּא עַמָּא. לָא מַטּוֹן אפיפסרוס עַד דְּאָֽזְלוּן כּוּלְּהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
יכרך המת בסדינו. כלומר שנתייאש הימנו ואין לו אלא להכין לעצמו תכריכי המת ושמע רשב''ל ואמר או אני אהרוג או אני נהרג אני אלך ואציל אותו בכח והלך ופייס לאותן הגזלנים והניחוהו ונתנו אותו לידו ואמר להן ותבאו עמי אצל הזקן שלנו והוא ר' יוחנן והוא יתפלל עליכם על אשר החזרתם אותו לי ובאו אצל ר' יוחנן ואמר להן מה שהייתם רוצים לעשות עמו כן יעשה להן ויבא עליהן הכל וכן הוה שלא הגיעו למקום אפיפסרוס עד שנהרגו כולן:
איתציד בסיפספה. ניצוד במקום סכנה הרבה ומלשון האף תספה ופן תספה הוא ודומיהם שכל הניצוד לשם סוף נספה הוא:
47a תַּנֵּי סִיעוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּפָֽגְעוּ לָהֶן גּוֹיִם. וְאָֽמְרוּ תְּנוּ לָנוּ אֶחָד מִכֶּם וְנַהֲרוֹג אוֹתוֹ וְאִם לָאו הֲרֵי אָנוּ הוֹרְגִין אֶת כּוּלְּכֶם. אֲפִילוּ כּוּלָּן נֶהֱרָגִים אַל יִמְסְרוּ נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל. יִיחֲדוּ לָהֶן אֶחָד כְּגוֹן שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי יִמְסְרוּ אוֹתוֹ וְאַל ייֵהָרֵגוּ. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוּא שֶׁיְּהֵא חַייָב מִיתָה כְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַייָב מִיתָה כְשֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי. עוּלָּא בַּר קוֹשַׁב תְּבַעְתֵּיהּ מַלְכוּתָא. עָרַק וְאָזַל לֵיהּ לְלוֹד גַּבֵּי רִבִּי יוֹשׁוּעַ בֶּן לֵוִי. אָתוּן וְאַקְפּוּן מְדִינְתָא. אָֽמְרוּ לָהֶן אִין לֵית אַתּוּן יְהָבוֹן לֵיהּ לָן אֲנָן מַחֲרִבִין מְדִינְתָא. סְלַק גַּבֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וּפַייְסֵיהּ וִיהָבֵיהּ לוֹן. וַהֲוָה אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב יְלִיף מִיתְגְּלֵי עֲלוֹי וְלָא אִיתְגְּלֵי. וְצָם כַּמָּה צוֹמִין וְאִיתְגְּלֵי עֲלוֹי. אָמַר לֵיהּ וְלִמְסוֹרוֹת אֲנִי נִגְלָה. אָמַר לֵיהּ וְלֹא מִשְׁנָה עָשִׂיתִי. אָמַר לֵיהּ וְזוֹ מִשְׁנַת הַחֲסִידִים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא משנה עשיתי. שכך שנינו בתוספתא ואם ייחדו להן מותר והשיב לו וכי זו משנת החסידים והיה לך לסלק עצמך מענין זה:
אתון. אנשי חיל המלך והקיפו להמדינה ואמרו להן אם אין אתם נותנין אותו לנו נחריב את כל המדינה ועלה ריב''ל אצלו ופייסיה שיתרצה לגלות עצמו שלא יסתכנו כל בני המדינה עבורו ונתרצה ומסר אותו להן והיה אליהו זכור לטוב רגיל להתגלות לריב''ל ומאותו שעה לא נתגלה לו עד שהתענה כמה תעניות ולבסוף נתגלה וא''ל וכי למסורת אני נגלה ולפיכך לא נגליתי לך עד שהתענית כל כך:
תבעתיה מלכותא. למשפט חיוב מיתה:
ור' יוחנן אמר אע''פ שאינו חייב וכו'. דכגון שבע בן בכרי דקתני שייחדו אותו כמו שייחדוהו אבל לא כשבע בן בכרי ממש:
והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי. שכל המורד במלכות בית דוד חייב מיתה:
כגון שבע בן בכרי. כמו שייחדו לשבע בן בכרי:
תני בתוספתא סוף פ''ז:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source