Vayedaber

מֵי צִתְרִי רַב אָמַר אָסוּר וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר. אַייְכוֹל שְׁמוּאֵל לְרַב מֵי צִתְרִי.

Pnei Moshe (non traduit)

מי צתרי. צתרי הוא סיאה כדקאמר בפרק מפנין מאי סיאה צתרי ותנן לקמן בפ''ג דמעשרות הסיאה והאיזוב והקורנית שבחצר אם היו נשמרין חייבין בתרומה ומעשרות ופליגי הכא במים היוצאין מלחלוחית שלהן אם אסור לזרים או לא ואיידי דפליגי לעיל בריחא מילתא נקט נמי פלוגתייהו בהא:

אייביל. הביא. א''נ אייכל האכיל שמואל לרב מי צתרי ולא היה חושש לכלום:

מַהוּ לִצְלוֹת שְׁנֵי שְׁפוּדִין אֶחָד שֶׁל בָּשָׂר שְׁחוּטָה וְאֶחָד שֶׁל בּשָׂר נְבֵילָה בְּתַנּוּר אֶחָד. רַב יִרְמְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַב אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בְשֵׁם לֵוִי מוּתָּר. 52a פְּלִיגָא מַתְנִיתִין עַל רַב. אֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְסָחִים בְּתַנּוּר אֶחָד מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. הָא שֶׁלֹּא מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת לֹא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

פליגא מתני'. ברייתא פליגא על רב דקתני אין צולין שני פסחים בתנור אחד מפני התערובות שלא יתערבו של זה בזה ונמצא הפסח נאכל שלא למנוייו הרי דלא אמרו אלא מפני התערובות הגופין הא שלא מפני התערובות לא אלמא דאין חוששין לריח שקולטין זה מזה:

גמ' מהו לצלות וכו'. אי חיישינן משום ריח של בשר נבילה או לא:

הָדֵין טַוִויָּה רַב חִייָה בַּר אַשִׁי בְשֵׁם רַב מַשְׁגֵּר לֵיהּ בְּחָרוּתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדין טוויה. שאמרנו מענין צליית הכשרה עם בשר נבילה בתנור אחד דרב אוסר ורב חייא בר אשי בשם רב מוסיף שהיה מחמיר לעצמו דאפי' נצלה הבשר נבלה מקודם בהתנור היה משגר ליה להתנור בחרותא והיא מכבדת מחריות של דקל לצלות אח''כ בתוכו לבשר הכשרה:

משנה: תִּלְתָּן שֶׁנָּֽפְלָה לִתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל מַיִם בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אִם יֵשׁ בְּזֶרָע כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם אֲבָל לֹא בְעֵץ. וּבַשְּׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ אִם יֵשׁ בְּזֶרֵע וּבְעֵץ כְּדֵי לִיתֵּן טַעַם. מִי שֶׁהָיוּ לֹו חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם יִדָּלֵקוּ. הָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שֶׁל טֵבֵל כּוֹתֵשׁ וּמְחַשֵּׁב כַּמָּה זֶרַע יֵשׁ בָּהֶן וּמַפְרִישׁ אֶת הַזֶּרַע וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ אֶת הָעֵץ. אִם הִפְרִישׁ לֹא יֹאמַר אֶכְתּוֹשׁ וְאֶטּוֹל אֶת הָעֵץ וְאֶתֵּן אֶת הַזֶּרַע אֶלָּא נוֹתֵן אֶת הָעֵץ עִם הַזֶּרַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל שלימי חולין. אפילו כבשן עם פצועי תרומה מותר לפי שהחולין השלימין אין בולעין מהן:

מתני' זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. כדרך שכובשין הזיתים במים ומלח או בחומץ וכשהזיתי חולין הן פצועין ומרוסקות הן בולעות מזיתי תרומה אף כשהן שלימין וכן אם כבשן במי תרומה. והיינו המים שנכבשו בהן זיתי תרומה אסור:

אם הפריש. התרומת מעשר קודם הכתישה חל על הכל וכותש ונותן לו את העץ עם הזרע:

ומחשב. האי אתיא כאבא אלעזר בן גומל דס''ל דתרומת מעשר ניטלת במחשבה ובאומד כמו התרומה גדולה אבל אין הלכה כן אלא כותש ונותן הזרע וא''צ ליתן לו התרומת מעשר מן העץ ומפריש מן הזרע להכהן והעץ או התבן בתבואה מעכב לעצמו:

היו לו חבילי תלתן של טבל. בבבלי פ''ק דביצה מוקי להמתני' בתרומת מעשר וכגון שהקדים הלוי להכהן ונטל המעשר ראשון בשבלים שהדין הוא שפטור מתרומה גדולה והתרומת מעשר שצריך הוא ליתן להכהן כותש הוא ונותנו לו וזהו קנס שקנסו אותו מפני שהקדימו בשבלים והפקיע ממנו התרומה גדולה לפיכך קנסוהו שלא יתן התרומת מעשר בשבלים אלא כותשו ומנקהו:

בכלאי הכרם ידלקו. דכלאי הכרם טעונין שריפה דכתיב פן תקדש ודרשינן פן תוקד אש:

מתני' חבילי תלתן. בגמ' מפרש אין חבילה פחותה מכ''ה קנים:

שנפלה לתוך הבור. של יין אם היה תלתן של תרומה ושל מעשר משערין אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ אע''פ שטעם עצו ופריו שוין מפני שאין העץ קדוש בתרומה ובמעשר שני:

מתני' תלתן. פינגריג''ו בלע''ז ובערבי חולב''א:

ובשביעית וכלאי הכרם והקדש. שאף העץ אסור משערין אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם:

הלכה: וְאֵין עֵץ פּוֹגֵם וְחוֹזֵר וּפוֹגֵם. מַתְנִיתִין כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר. וַאֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר מוֹדֵי הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר. לָמָּה כָּל דָּבָר שֶׁנָּֽפְלָה לְתוֹכָהּ תִּילְתָּן הוּא מַשְׁבִּיחַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' ואין העץ פוגם וחוזר ופוגם. וכי אין העץ נפגם כששרוי ביין וחוזר ופוגם את היין ומשני כמ''ד לעיל בהלכה ב' נטל''פ אסור ודחי לה הש''ס דאפי' כמ''ד נטל''פ מותר מודה הוא הכא שאסור למה לפי שכל דבר שנפלה לתוכו תלתן הוא משביח מחמת הזרע שלו וכשהוא משביח אף העץ משביח לפיכך משערין באלו בעץ ובזרע בנ''ט:

וְכַמָּה הִיא חֲבִילָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה זֵירִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן וְאַרְבָּעָה מִינְהוֹן מִיטָּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וארבעה מנהון מיטה. כלומר ובלבד שיהו ארבעה מהן ראויין לארוכות המטה אז נקראת חבילה:

גמ' וכמה היא חבילה עשרים וחמשה זירין. קנים:

מִילְתֵיהּ אָֽמְרָה עַד שֶׁהֵן בַּחֲבִילוֹת הֵן נִטְבָּלוֹת. מֵעַתָּה וַאֲפִילוּ שִׁבֳּלִים. אֵין מַכְנִיסִין לָכֵן. וַהֲלֹא חַבִּיוֹת מַכְנִיסָן לְכֵן. אֵין גִּידּוּלֵיהֶן לָכֵן. וְאֵלּוּ מַכְנִיסָן לְכֵן וְגִידּוּלֵיהֶן לְכֵן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והלא חביות מכנסן לכן. חביות הן המלילות ועל שם שמוללין ומגלגלין אותן ביד קורא אותן חביות מל' חביות המגולגלות וכלומר דפריך והלא השבלים שעושין מהן מלילות לאכלן על יד על יד והרי מכניסן לכך ואף ע''פ כן אינן נטבלות לחיוב מעשרות ימשני דאפילו הכי לא דמיא דמלילות שבלים אף ע''פ שמכניסן לכך אין גידוליהן לכך שאינו זורע בתחלה לעשות מהשבלים מלילות אלא שלפעמים מכניסן למלילות אבל אלו חבילי תלתן מכניסן לכך וגידוליהן לכך שיהו העצים עם הזרע שמתוך כך הן מתקיימין:

אין מכניסן לכן. שאני תבואה שאין מכניסן לכך שיהו בשבלים אלא לדוש בגורן:

מעתה ואפי' שבלים. כלומר ואמאי לא יהא כן נמי בתבואה דבעודה בשבלים תטבול לתרומה:

מילתיה אמרה. כלומר ש''מ ממתני' דעד שהן בחבילות הן נטבלות לתרומה ולמעשרות דהא קרי להן של טבל ואע''פ שלא נתחבט מהן הזרע:

משנה: זֵיתֵי חוּלִין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְרוּמָה פִּיצּוּעֵי חוּלִין עִם פִּיצּוּעֵי תְרוּמָה פִּיצּוּעֵי חוּלִין עִם שְׁלֵימֵי תְרוּמָה אוֹ בְמֵי תְרוּמָה אָסוּר. אֲבָל שְׁלֵימֵי חוּלִין עַם פִּיצּוּעֵי תְרוּמָה מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל שלימי חולין. אפילו כבשן עם פצועי תרומה מותר לפי שהחולין השלימין אין בולעין מהן:

אם הפריש. התרומת מעשר קודם הכתישה חל על הכל וכותש ונותן לו את העץ עם הזרע:

בכלאי הכרם ידלקו. דכלאי הכרם טעונין שריפה דכתיב פן תקדש ודרשינן פן תוקד אש:

מתני' חבילי תלתן. בגמ' מפרש אין חבילה פחותה מכ''ה קנים:

מתני' תלתן. פינגריג''ו בלע''ז ובערבי חולב''א:

ובשביעית וכלאי הכרם והקדש. שאף העץ אסור משערין אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם:

משנה: דָּג טָמֵא שֶׁכְּבָשׁוֹ עִם דָּג טָהוֹר וְכָל גָּרָב שֶׁהוּא מַחֲזִיק סְאָתַיִם אִם יֵשׁ בּוֹ מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּזֵי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן חָמֵשׁ סְלָעִים בַּגָּלִיל דָּג טָמֵא צִירוֹ אָסוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר רְבִיעיִת בְּסָאתַיִם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֶחָד מִשִּׁשָּׁה עֶשְׂרֵה שֶׁבּוֹ. חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים לֹא פָֽסְלוּ אֶת צִירָן. הֵעִיד רִבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁהוּא טָהוֹר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

העיד ר' צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. לא צריכא למימר דאינו אוסר התערובות אלא אפי' הוא בעצמו טהור ומותר דס''ל שאין בו לחלוחית כללמהן והלכה כעדותו של ר' צדוק:

חגבים וכו' לא פסלו את צירן. דלא החמירו בציר חגבים טמאים מפני שאין להם דם ואינו אלא לחלוחית בעלמא:

ר' יוסי אומר אחד מששה עשר בו. אם יהיה מציר דג טמא אסור ובגמרא פליגי היכי איפסקא הילכתא ולחד מ''ד חד לאלף:

ר' יהודה אומר. אם יש מהציר דג טמא רביעית הלוג בסאתים הכל אסור והוא קרוב למאתים לפי שהסאתים הן קצ''ב רביעיות הלוג:

אם יש בו. בציר דג טמא יש בו משקל עשרה זוז ביהודה שהן משקל חמש סלעים בגליל אם כל כך יש מהדג טמא וכל השאר הוא דג טהור כל צירו אסור ומפרש בגמ' שהוא אחד מתתק''ס הא כיצד סאה הוא כ''ד לוגין וכל לוג יש בו משקל שני ליטרין וכל ליטרא יש בו מאה זוזים נמצא סאה עושה מ''ח מאות וסאתים עושין צ''ו מאות זוזים הצ' מאות הם י' פעמים ט' מאות והששה מאות הם י''פ ס' הרי יש כאן עשרה פעמים תתק''ס זוזים ועשרה זוזים הן אחד מתתק''ס ואם ציר דג טמא פחות מכאן מותר:

כל גרב. הוא שם הכלי שכובשין בו הדגים שיתקיימו שהוא מחזיק סאתים והן מ''ח לוגין שהסאה ששה קבין והקב ד' לוגין:

מתני' דג טמא שכבשו עם דג טהור. במים ומלח או בחומץ:

הלכה: 52b אָמַר רִבִּי יוֹנָה זֹאת אוֹמֶרֶת פְּצוּעִין בּוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְחוֹזְרִין וּבוֹלְעִין. שְׁלֵימִים בּוֹלְעִין וּפוֹלְטִין וְעוֹד אֵינָן בּוֹלְעִין. הָדָא אָֽמְרָה לֹא לִשְׁבָח וְלֹא לִפְגָם אָסוּר. מַתְנִיתִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם אָסוּר. וְהָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּרוּב שֶׁל שִׁקְיָא שֶׁשְּׁלָקוֹ עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והא ר''ש אמר. לעיל בהלכה ב' נטל''פ מותר והיכי קאמרת דר''ש ס''ל אסור ומשני כהדא ר''ש וכו'. כלומר על כרחך תרי תנאי ואליבא דר''ש דהא אשכחן דס''ל אסור דתני לקמן במתני' גבי כל הנשלקין עם התרדין אסורין ר''ש אומר כרוב של שקיא זהו הגדל בארץ יבשה שצריך להשקותו תמיד ששלקו עם כרוב של בעל שמסתפקת ממי גשמים והיא ארץ לחה אסור אם של בעל תרומה היא מפני שהכרוב של שקיא בולע מזה שהוא לח והרי הני תנאי דהאי מתני' ס''ל דנטל''פ אסור דהא כל הנשלק יותר מדאי ודאי נטל''פ הוא ואליבא דהאי תנא דר''ש אמרינן מתני' דר''ש והא קמ''ל דתנאי פליגי אליבא דר''ש והלכך לא קאמר ר' יוסי היא דנמי אוסר בנשלקין:

מתני' דר''ש. כלומר דדחי לה הש''ס דלא מצית למידק ממתני' מידי דלעולם אימא לך דלהאי מ''ד רישא דוקא דכל שהוא נ''ט לשבח הוא דאסור ומתני' לא קשיא דאתיא כר''ש דס''ל אפי' נטל''פ אסור ומכ''ש כשעומד ההיתר בטעם שבתחלה דמיהת נבלע בו גם מטעם האיסור ואכתי לאידך מ''ד לא פשטינן בעיין:

הדא אמרה לא לשבח ולא לפגם אסור. דרך בעיא היא אי נימא דש''מ ממתני' דלמ''ד נ''ט לשבח אסור ונטל''פ מותר וכשאינו לא לשבח ולא לפגם אלא דהוא עומד בטעמו שהיה בתחלה יש סברא לכאן ולכאן דיש לומר דוקא כשהאיסור משביח את ההיתר הוא דאמר אסור ורישא דוקא ויש לומר איפכא דסיפא דוקא דכשהוא נטל''פ בהיתר הוא דמותר אבל אם אינו פוגמו ולא משביחו אסור והשתא מיבעיא ליה אי דנידוק מהמתני' דהסיפא דוקא וכשההיתר עומד בטעמו שבתחלה אסור הוא שהרי אלו הזיתים עם הזיתים אינם משביחים ולא פוגמים אותן בטעמן ועומדין בטעמן שבתחילה וקתני דאסור:

שלימין בולעין ופולטין ועוד אינן בולעין. אבל כשהחולין שלימין הן אע''פ שא''א שלא יבלעו מפצועי תרומה במקצת מ''מ כשם שהן בולעין כך הן פולטין ושוב אינן חוזרין ובולעין מחמת שהן שלימין וכלומר דלעולם בשלימין אמרינן כבליעתן כך פליטתן ולפיכך מותר:

גמ' זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולטין. כלומר דר' יונה מתרץ להא דתנינן כשהזיתי חולין פצועין הן אסור מפני שבולעין מן התרומה והלא כשם שהן בולעין מחמת שנפתחות הן כך פולטין את בליעתן ואמאי לא תלינן לקולא וכ''ת משום חומרא דתרומה א''כ אמאי בשלימי חולין עם פצועי תרומה מותר הא מ''מ אי אפשר שלא יבלעו מקצת מן הפצועי תרומה להכי קאמר דזאת אומרת דאע''פ שג''כ פולטין הן מ''מ חוזרין ובולעין כל זמן שהן נכבשים עם של תרומה ולפיכך אסור:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source