Chap. 4
1
וַֽיִּשְׁמְע֔וּ צָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־בְנֵ֤י הַגּוֹלָה֙ בּוֹנִ֣ים הֵיכָ֔ל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
Les adversaires de Juda et de Benjamin, ayant appris que les [Israélites] revenus de l’exil bâtissaient un sanctuaire à l’Éternel, Dieu d’Israël,
Rachi (non traduit)
צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן. הֵם העכו''ם אֲשֶׁר הוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בא''י כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים ב י''ז) וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמַת וּסְפַרְוַיִם וַיּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
M. David (non traduit)
צרי יהודה. הם העובדי כוכבים אשר הושיב מלך אשור בערי ישראל :
M. Tsion (non traduit)
צרי. אויבי :
Ralbag (non traduit)
צרי יהודה ובנימן. הם הכותים שהעלה סנחריב בערי שומרון :
2
וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹהֵיכֶ֑ם (ולא) וְל֣וֹ | אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה:
se présentèrent à Zorobabel et aux chefs des familles et leur dirent : "Nous voulons bâtir de concert avec vous, car, comme vous, nous recherchons votre Dieu, et c’est à lui que nous offrons des sacrifices depuis les jours d’Essar-Haddôn, roi d’Assyrie, qui nous a transportés ici."
Rachi (non traduit)
וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם. הָיוּ אוֹמְרִים כָּךְ לְמַעַן תִּתְבַּטֵּל מְלֶאכֶת הַבַּיִת עַל יְדֵיהֶם שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עוֹד:
מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר. בְּנוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב שֶׁלְּאַחַר שֶׁסַּנְחֵרִיב הוֹשִׁיבָם שָׁם הֲרָגוּהוּ אַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו וַיִּמְלוֹךְ אֵסַר חֲדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ל''ו) וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרוֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכּוּהוּ בַּחֶרֶב וְגוֹמֵר וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חֲדֹּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו:
M. David (non traduit)
נבנה עמכם. כוונתם היה להתחבר עמהם לדעת מצפוני לבבם למצוא עלילה מה להשבית את המלאכה : ולו אנחנו זובחים. כמ''ש בהם את ה' היו יראים (מ''ב יז) : מימי אסר חדון. כי סנחרב שגלה את ישראל הומת ע''י בניו ומלך אסר חדון בנו תחתיו כמ''ש במלכים והוא הושיב במקומם מבבל ומכותה וכו' :
3
וַיֹּאמֶר֩ לָהֶ֨ם זְרֻבָּבֶ֜ל וְיֵשׁ֗וּעַ וּשְׁאָ֨ר רָאשֵׁ֤י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־לָ֣כֶם וָלָ֔נוּ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לֵאלֹהֵ֑ינוּ כִּי֩ אֲנַ֨חְנוּ יַ֜חַד נִבְנֶ֗ה לַֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔נוּ הַמֶּ֖לֶךְ כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס:
Zorobabel, Yêchoua et les autres chefs des familles d’Israël leur répondirent : "Il ne vous appartient pas de construire avec nous une maison à notre Dieu : nous seuls, tant que nous sommes, nous voulons faire la construction en l’honneur de l’Éternel, Dieu d’Israël, ainsi que nous l’a ordonné Cyrus, roi de Perse."
Rachi (non traduit)
כִּי אֲנַחְנוּ. אֶלָּא אֲנַחְנוּ לְבַדֵּנוּ נִבְנֶה כִּי זֶה מְשַׁמֵּשׁ בִּמְקוֹם אֶלָּא:
M. David (non traduit)
לא לכם ולנו. לא לשנינו יחד אנחנו ואתם לבנות הבית כי מה לכם לבנות הבית לה' רק אנחנו בני ישראל יחד נבנה הבית לה' : כאשר צונו. ר''ל אותנו צוה המלך ולא אתכם :
Ralbag (non traduit)
לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו. למדנו מזה שאין מניחין למי שאינו מישראל לבנות ביהמ''ק עמנו :
4
וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה (ומבלהים) וּֽמְבַהֲלִ֥ים אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת:
Alors la population du pays s’appliqua à décourager les habitants de la Judée et à les détourner de bâtir en les intimidant.
Rachi (non traduit)
עַם הָאָרֶץ. הֵם צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן:
מְרַפִּים. לְבַטְּלָם מִמְּלַאכְתָּם:
לִבְנוֹת. כְּמוֹ מִלִּבְנוֹת, וְכֵן עַד כִּי חָדַל לִסְפּוֹר:
M. David (non traduit)
מרפים. הביאו מורך בלבבם למען ירפו ידיהם מן הבנין : ומבהלים. היו מפחידים אותם מלבנות :
M. Tsion (non traduit)
מרפים. מל' רפיון : לבנות. כמו מלבנות :
Ralbag (non traduit)
ויהי עם הארץ. הם הכותים : ומבהלים אותם לבנות. ר''ל שכבר היו מפחדים אותם על דבר הבניה :
5
וְסֹכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל־יְמֵ֗י כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד־מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס:
De plus, ils soudoyaient contre eux des personnages influents pour entraver leur projet, tant que vécut Cyrus, roi de Perse, et jusqu’au règne de Darius, roi de Perse.
Rachi (non traduit)
וְסֹכְרִים. כְּתִיב בסמ''ך וּפִתְרוֹנוֹ כְּאִלּוּ כָּתוּב בשי''ן שֶׁהָיוּ שׂוֹכְרִים יוֹעֲצִים כְּדֵי לְבַטֵּל הַמְּלָאכָה:
כָּל יְמֵי. מַלְכוּת כּוֹרֶשׁ וּמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֲשֶׁר מָלַךְ אַחַר כּוֹרֶשׁ עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ שֶׁמָּלַךְ אַחַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיְתָה הַמְּלָאכָה בְּטֵלָה:
M. David (non traduit)
וסוכרים. היו שוכרים יועצים בעבורם לייעץ את המלך אחר דעתם ולהפר עצת היהודים : ועד מלכות דריוש. הוא דריוש הפרסי המולך אחר אחשורוש אביו :
M. Tsion (non traduit)
וסוכרים. כמו ושוכרים בשין :
Ralbag (non traduit)
וסוכרים עליהם יועצים. ר''ל שהיו נותנים שכר ליועצים יפרו עצתם וזה התמידו כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס שהוא בן בנו של כורש כמו שזכרנו בספר דניאל. הנה זה מה שראינו לבארו בזאת הפ' שהגבלנו ביאורה בזה המקום. ואולם התועלו' המגיעים מזה הספור הם אלו. התועלת הראשון הוא להודיע קיום יעודי הנביא ישעיה שיעד כי כורש ישלח הגלות באמרו הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד (מ''ה י''ג). ואמר עוד האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים וגו' (מ''ד כ''ח). וכבר נתבאר בזה הספור שכל זה נתקיים כי לא במחיר ולא בשחד היה זה מכורש להשגיח על שיבת ירושלים ולבנותה ולבנות ביהמ''ק. והנה נוסד ההיכל בימי כורש כמו שאמר ישעיה. התועלת השני הוא להודיע שאין לסמוך על חזקת הכהנים באכילתם מקדשים קלים להאכילם מפני זה קדשי קדשים אם לא אחד הבירור שהם כהנים כשרים כשנולד בענינם ספק כמו הענין באלו שאמר להם התרשתא שלא יאכלו בקדש הקדשים עד עמוד הכהן לאורים ולתומים לפי שהיו מתיחסים לסבת מה למי שאינם כהנים. התועלת השלישי הוא להודיע שמקריבין על המזבח שבהר המוריה אע''פ שאין בית ולזה ספר שכבר בנו המזבח והקריבו עליו עולות ואע''פ שהיכל ה' לא יוסד. ומזה המקום נתבאר שאוכלים קדשי קדשים לפנים מן הקלעים אע''פ שאין קלעים ואוכלים קדשים בירושלים אע''פ שאין חומה כי קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא נתבאר בזה בשני משבועות (דף י''ג). התועלת הרביעי הוא להודיע שהוא ראוי להלל ה' ית' ולתת לו תודה על כל הטובה ולזה ספר שאחר שיסדו הבונים את ההיכל הללו ה' ית' ונתנו לו תודה. התועלת החמישי הוא להודיע שאין מניחין הגוים לבנות בית המקדש עמנו ואע''פ שכבר נקבל מהם עולה כמו שנתבאר בפרשת ויקרא (בפי' המחבר) ולזה ספר שכבר אמרו זרובבל וחבריו אל השומרונים. לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו :
6
וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם: (ס)
Sous le règne d’Assuérus, dès le début de son règne, ils envoyèrent une accusation écrite contre les habitants de Juda et de Jérusalem.
Rachi (non traduit)
וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. שֶׁמָּלַךְ אַחַר כּוֹרֶשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁלָּקַח אֶסְתֵּר:
כָּתְבוּ שִׂטְנָה. שֶׁלֹּא לִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ:
עַל יוֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. לְהַלְשִׁינָם וּלְקַנְתְּרָם שֶׁלֹּא יִבְנוּ הַבַּיִת:
M. David (non traduit)
כתבו שטנה. בדבר בנין הבית לבל יתן רשות לבנותו :
M. Tsion (non traduit)
שטנה. ענין קטרוג :
Ralbag (non traduit)
ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו וגו'. עד ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי (לקמן סוף ז'). ספר כי במלכות אחשורוש אשר מלך אחר כורש כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים להשבית מלאכת הבנין :
7
וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִשְּׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר (כנותו) כְּנָוֹתָ֔יו עַל־(ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית: (פ)
Puis, au temps d’Artahchasta, Bichlâm, Mithridate, Tabeêl et consorts écrivirent à Artahchasta, roi de Perse, et la teneur de la missive était écrite en caractères araméens et traduite en araméen.
Rachi (non traduit)
וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. הוּא כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס מִנְיַן אוֹתִיּוֹת שֶׁל כּוֹרֶשׁ עוֹלֶה לְמִנְיַן אוֹתִיּוֹת דָּרְיָוֶשׁ וְכֵן שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת ר''ה הוּא כּוֹרֶשׁ הוּא דָּרְיָוֶשׁ הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כּוֹרֶשׁ עַל שֵׁם שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא עַל שֵׁם הַמַּלְכוּת וּבְסֵדֶר עוֹלָם מָצָאתִי דָּרְיָוֶשׁ הוּא אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא וְכָל הַמַּלְכוּת כּוּלָּהּ נִקְרֵאת אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא וכו':
כָּתַב בִשְּׁלָם. כָּתַב מִכְתָּבוֹ בִּדְבָרִים שֶׁל שָׁלוֹם:
מִתְרְדָת טָבְאֵל. שֵׁם אָדָם הוּא מִצָּרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין:
וּשְׁאָר כְּנָוֹתָיו. חֲבֵרוֹתָיו וְסִיעוֹתָיו:
עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא. אֶל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא:
וּכְתָב הַנִּשְׁתְּוָן. וּכְתָב הָאִגֶּרֶת:
כָּתוּב אֲרָמִית. בָּאוֹתִיּוֹת אֲרָמִית:
וּמְתֻרְגָּם אֲרָמִית. הַמִּכְתָּב הָיָה מְפוֹרָשׁ בל' אֲרָמִית:
M. David (non traduit)
ארתחששתא. הוא כורש הפרסי ושם ארתחששתא הוא כנוי לכל מלכי פרס כמו פרעה למצרים ואבימלך לפלשתים : כתב בשלם. כתב מכתבו בדברי שלום : מתרדת טבאל. הוא היה הראש מן משלחי הכתב ושאר רעיו עמו היו באגודה אחת לשלוח אל ארתחששתא : וכתב הנשתון. כתב המפורש היה כתוב בתואר כתב ארמית ומפורש בלשון ארמית :
M. Tsion (non traduit)
כנותיו. ענינו רעיו וחבריו ובדרז''ל שבת ועבוד' כוכבים בכנותהון (כריתות ג) כן גרס הערוך ור''ל בכל דיניהם המתחבר אליהם : הנשתון. ענינו מפורש ואין לו דומה כי אם בזה הספר : ומתרגם. גם הוא ענין מפורש ובדרז''ל מאן דמתרגם לי חבית (ב''מ מא) :
Ralbag (non traduit)
ובימי ארתחששתא וגו'. ראוי שתדע כי לא היו שם כי אם ארבעה מלכים לפרס כמו שבארנו מנבואת דניאל (ט' א') ולזה הוא מבואר כי אחשורוש הוא ארתחששתא. והנה ספר בלשון ארמית השטנה שכתבו על יושבי יהודה וירושלים במלכות אחשורוש בתחלת מלכותו. וידמה כי ארתחששתא הנזכר בזה המקום הוא זולת ארתחששתא שזכר נחמיה בן המקום דריוש הפרסי כי יתבאר מהאגרת ששלחו לדריוש תתני וחברי, (לקמן ה') כי דריוש לא כתב שטנה על בנין בית המקדש וזה ממה שאינו צריך אל באור שאם היה הדבר כן הנה אם היתה השטנה קודם האגרת ההיא היה שולח לא תתני שהיהודים לא שמרו מצותיו. ואחר האגרת ההיא לא היתה שטנה על בנין הבית כי כבר נבנה. ואין לאמר שיאמר שיהיה ארתחששתא הנזכר אחר זה (ז') בדבר עזרא ונחמיה הוא דריוש שהרי אמר במה שיבא אחר זה ומטעם כורש ודרויש וארתחששתא מלך פרס. אך ידמה כי ארתחששתא שזכר אחר זה בדבר עזרא ונחמיה הוא מלך רביעי לפרס מלך אחר דריוש. ולפי שמצאנו כי אלכסנדרון מוקדון הכה דריוש ולקח המלכות ידענו כי ארתחששתא שהיה אחר דריוש היה נקרא גם כן דריוש ויהיה שמו בלשון אחד דריוש ובלשון אחר ארתחששתא. ואל תתמה מרבוי השמות כי כבר תמצא לסנחריב שמות רבים. ובימי ארתחששתא כתב בשלם. והוא אשר קרא שלום בס' דה''י. ומתרדת וטבאל ושאר סיעתם אל ארתחששתא מלך פרס. וכתב האגרת כתוב כתב ארמית ובלשון ארמי. וזה הוא נוסח האגרת :
8
רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא:
Rehoum, le conseiller, et Chimchaï, le scribe, écrivirent au roi Artahchasta une lettre au sujet de Jérusalem, conçue en ces termes :
Rachi (non traduit)
רְחוּם בְּעֵל טְעֵם. רְחוּם הָיָה מַזְכִּיר וּבַעַל דְּבָרִים לְסַדֵּר הַמִּכְתָּב:
וְשִׁמְשַׁי סָפְרָא. וְשִׁמְשַׁי הָיָה סוֹפֵר הוּא שִׁמְשַׁי בְּנוֹ שֶׁל הָמָן, וְכֵן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְהַזְכִּיר סוֹפֵר וּמַזְכִּיר שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד לְפִי שֶׁהֵם זְקוּקִים זֶה לָזֶה הא' מְסַדֵּר וּמַזְכִּירוֹ וְהַסּוֹפֵר כּוֹתֵב שֶׁנֶּאֱמַר (מְלָכִים א ד') אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סוֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר וּבְמָקוֹם אַחֵר נֶאֱמַר וַיָּבֹא אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ וגו' (שָׁם ב י''ח) וְשֶׁבְנָא הַסּוֹפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר:
כְּתַבוּ אִגְּרָה. הַלָּלוּ שְׁנֵיהֶם רְחוּם וְשִׁמְשַׁי כָּתְבוּ הָאִגֶּרֶת כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֲלֵיהֶם מִתְרְדָת וְטָבְאֵל וְכוּלָּם הָיוּ מְיוּשָּׁבִים בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן:
עַל יְרוּשְׁלֶם. עַל אוֹדוֹת בִּנְיָן ב''ה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם:
כְּנֵמָא. כַּאֲשֶׁר נֹאמַר וְהוּא דּוּגְמַת לְשׁוֹן גְּמָרָא כִּדְבָעִינַן לְמֵימָר קַמָּן:
M. David (non traduit)
בעל טעם. היודע לסדר דברי הכתב במליצה נאותה : ספרא. היודע לאמן ידו בכתיבה : כתבו. הם כתבו אגרת א' להלשין על ירושלים רחום היה המסדר ושמשי היה הכותב : כנמא. ר''ל דברי האגרת היה כאשר נאמר למטה :
M. Tsion (non traduit)
בעל טעם. ענינו היודע מיטב הדבור במליצה נאותה וכן וטע' זקנים יקח (איוב י''ב) : אגרא. כן יקרא כתב השלוח ע''ש שמאוסף בו דברים הרבה והוא מל' אוגר בקיץ (משלי י) : כנמא. ענין אמירה וכן וינאמו נאם (ירמיה כ''ג) :
Ralbag (non traduit)
רחום. בעל הדברים ושמשי הסופר כתבו אגרת אחת על ירושלים לארתחששתא המלך כאשר נאמר :
9
אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א (ארכוי) אַרְכְּוָיֵ֤א בָבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א (דהוא) דֶּהָיֵ֖א עֵלְמָיֵֽא:
"A cette heure, Rehoum, le conseiller, Chimchaï, le scribe, et consorts ; les Dinéens, Afarsatkéens, Tarpeléens, Afarséens, Arkavéens, Babyloniens, Chouchankéens, Déhavéens et Elamites,
Rachi (non traduit)
אֱדַיִן. אָז:
רְחוּם. שֵׁם אָדָם:
בְּעֵל טְעֵם. מַזְכִּיר וּבַעַל דְּבָרִים:
וּשְׁאָר כְּנָוָתְהוֹן. וּשְׁאָר סִיעוֹתֵיהֶם:
דִּינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵא וגו'. הַלָּלוּ כּוּלָּם שֵׁמוֹת שֶׁל עכו''ם שֶׁהוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן:
אֲפָרְסָיֵא. הֵם פַּרְסִיִּים שֶׁהוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן:
אַרְכְּוָיֵא. הֵם בְּנֵי אֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה (בְּרֵאשִׁית י'):
בָבְלָיֵא. הֵם בְּנֵי בָּבֶל:
שׁוּשַׁנְכָיֵא. בְּנֵי שׁוּשָׁן הַבִּירָה:
עֵלְמָיֵא. בְּנֵי עֵילָם מִכָּל העכו''ם הַלָּלוּ הוֹשִׁיב סַנְחֵרִיב בא''י וְכוּלָּן הָיוּ מְשִׁיבִין וּמַסְכִּימִים בִּשְׁלִיחוּת הַמִּכְתָּב זֶה:
M. David (non traduit)
אדין. אז באותו המעמד והעצה היה רחום וכו' ושאר חבריהם : דיניא וכו'. הם שמות עובדי כוכבים ידועות אצלם אשר ישבו בערי שומרון והיו גם המה במעמד העצה היעוצה :
Ralbag (non traduit)
הנה רחום בעל הדברים ושמשי הסופר ושאר חבריהם דיניא אפרסתכיא. והנמשך לזה הם כלם אומות שהביא סנחריב בערי שומרון :
10
וּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֤י הַגְלִי֙ אָסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת:
et les autres peuplades que Asnappar le grand et le glorieux a déportés et établis dans la ville de Samarie et d’autres territoires en deçà du fleuve, et ainsi de suite.
Rachi (non traduit)
וּשְׁאָר אֻמַּיָּא. וּשְׁאָר העכו''ם אֲשֶׁר הֶגְלָה סַנְחֵרִב כּוּלָּם הִסְכִּימוּ:
אָסְנַפַּר. סַנְחֵרִיב:
רַבָּא וְיַקִּירָא. שֶׁהָיָה מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְכוּבָּד שֶׁנֶּאֱמַר כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר (יְשַׁעְיָה ל''ו):
וְהוֹתֵב הִמּוֹ. הוֹשִׁיב אוֹתָם:
בְּקִרְיָה דִּי שָׁמְרָיִן. בֶּעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹת שׁוֹמְרוֹן:
וּשְׁאָר עֲבַר נַהֲרָה. וּשְׁאָר העכו''ם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר לְפִי שֶׁהַנָּהָר נָהָר פְּרָת מַפְסִיק בֵּין א''י לְבָבֶל נִמְצְאוּ אוֹתָן עכו''ם שֶׁלְּצַד א''י הֵם בְּעֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָן הָעוֹמְדִים בְּבָבֶל:
וּכְעֶנֶת. שָׁם מָקוֹם וְאַנְשֵׁי כְּעֶנֶת כּוּלָּם הָיוּ מַסְכִּימִים בִּשְׁלִיחוּת הַמִּכְתָּב הַזֶּה:
M. David (non traduit)
ושאר אומיא. ושאר העובדי כוכבים אשר הגלה אסנפר והוא סנחריב בלשון פרסי : רבא ויקירא. כן נקרא סנחריב על כי היה מלך גדול ומכובד : והותב. הושיב את העובדי כוכבים ההם בהערים של שומרון ר''ל הסמוכים לה ואף שנאמר למעלה שאסר חדון בנו הושיב אותם בערי שומרון מ''מ אמר שהושיב הוא על כי היה במצותו : ושאר. גם שאר היושבים בעבר נהר פרת המפסיק בין בבל לא''י וגם כענת והוא שם מקום מטרפולין לכל אלה ור''ל כל אלה הסכימו בדבר האגרת :
Ralbag (non traduit)
ושאר האומות אשר הגלה סנחריב גדול ונכבד והושיבם בערי שומרון ובשאר ערי עבר הנהר ובעיר אחת ששמה כענת או מחוז אחד והוא הנראה יותר :
11
דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדֶ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת: (פ)
Voici le contenu de la lettre qu’ils ont envoyée au roi Artahchasta : Tes serviteurs, les gens des territoires situés en deçà du fleuve et ainsi de suite.
Rachi (non traduit)
דְּנָה פַּרְשֶׁגֶן אִגַּרְתָּא. וְזֶהוּ פִּתְרוֹן הָאִגֶּרֶת:
פַּרְשֶׁגֶן. כְּמוֹ פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב:
דִּי שְׁלַחוּ עֲלוֹהִי. אֲשֶׁר שָׁלְחוּ אֵלָיו:
עַל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא. אֶל אַרְתַּחְשַׁשְׂתְּא:
עַבְדֶיךְ אֱנָשׁ עֲבַר נַהֲרָה וּכְעֶנֶת. עַבְדֶיךְ הֵם אַנְשֵׁי עֵבֶר הַנָּהָר וְאַנְשֵׁי כְּעֶנֶת כָּל עכו''ם הַמְּנוּיוֹת כָּאן נִכְלָלוֹת בִּכְלַל זֶה שֶׁכּוּלָּן הָיוּ לְצַד א''י שֶׁהוּא עֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָם הַשּׁוֹכְנִים בְּבָבֶל וְזֶהוּ תְּחִלַּת הַמִּכְתָּב עַבְדֶיךְ אֱנָשׁ עֲבַר נַהֲרָה וְגוֹמֵר עַד לָא אִיתַי לָךְ:
M. David (non traduit)
דנה. זאת סדור טופס האגרת אשר שלחו אליו וחוזר ומפרש אל ארתחששתא המלך : עבדך. ר''ל אנחנו הכותבים המה עבדיך אנשי עבר הנהר ויושבי כענת :
M. Tsion (non traduit)
פרשגן. ענין טופס הדבר וענינו כי משנה תורת משה (יהושע ח) ת''י פרשגן אורייתא :
Ralbag (non traduit)
זה פתשגן האגרת אשר שלחו אליו אל ארתחששתא המלך עבדיך אנשי עבר הנהר וכענת :
12
יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהוּדָיֵ֗א דִּ֤י סְלִ֙קוּ֙ מִן־לְוָתָ֔ךְ עֲלֶ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָֽרָדְתָּ֤א וּבִֽאישְׁתָּא֙ בָּנַ֔יִן (ושורי) וְשׁוּרַיָּ֣א (אשכללו) שַׁכְלִ֔לוּ וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ:
Que le roi sache que les Judéens qui sont partis de chez toi sont arrivés près de chez nous à Jérusalem. Ils rebâtissent cette ville rebelle et mauvaise, réparent les murailles et creusent les fondations.
Rachi (non traduit)
יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא. דָּבָר יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ:
דִּי יְהוּדָיֵא. אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים שֶׁעָלוּ מֵאִתְּךָ אֵלֵינוּ בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם:
קִרְיְתָא מָרָדְתָּא וּבִאישְׁתָּא בָּנַיִן. עִיר מוֹרֶדֶת וְחוֹטֵאת הֵם בּוֹנִים:
וְשׁוּרַיָּא שַׁכְלִלוּ. וְהַחוֹמוֹת יָסְדוּ:
וְאֻשַּׁיָּא. הַכְּתָלִים:
יַחִיטוּ. ל' פָּתִיל כְּמוֹ אִם מִחוּט (בְּרֵאשִׁית ט) שֶׁהֵם חוֹפְרִים וּמְחַבְּרִים הַכְּתָלִים זֶה עִם זֶה:
M. David (non traduit)
ידיע להוא. ידוע יהיה למלך אשר היהודים אשר עלו מעמך לבוא אלינו הנה באו לירושלי' : קריתא. העיר המורדת והרעה המה בונים והחומה רוצים לגמור ולכלות והיסודות יקשרו ויחברו זה לזה ר''ל מתקנים מקום המקולקל להיות כל היסוד בחבור אחד :
M. Tsion (non traduit)
ושוריא. חומות וכן אדלג שור (תהלים י''ח) : שכלילו. ענין גמר והשלמה וכת''א על ויכלו השמים (בראשית ב') : ואושיא. ענין יסוד כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיה ט''ז) : יחיטו. מל' חוט ר''ל יחברו כאלו תפרם בחוט ע''י המחט :
Ralbag (non traduit)
ידע המלך כי היהודים עלו מאתך אצלנו באו לירושלים עיר מורדת ורעה בונים והחומות יסדו והיסודות קשרו זו בזו :
13
כְּעַ֗ן יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן מִנְדָּֽה־בְל֤וֹ וַהֲלָךְ֙ לָ֣א יִנְתְּנ֔וּן וְאַפְּתֹ֥ם מַלְכִ֖ים תְּהַנְזִֽק:
Que le roi sache donc que, si cette ville est rebâtie et les murailles réparées, ils ne paieront plus ni tribut, ni impôts, ni péage, ce qui portera préjudice au trésor royal.
Rachi (non traduit)
כְּעַן יְדִיעַ. עַתָּה יָדוּעַ יִהְיֶה לַמֶּלֶךְ:
דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא. אֲשֶׁר אִם הָעִיר הַזֹּאת תִּבָּנֶה:
דָךְ. זֹאת:
וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן. וְהַחוֹמוֹת יִהְיוּ מְיוּסָּדוֹת:
מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ. מִינֵי מִסִּים הֵם וְכֶסֶף גּוּלְגּוֹלֶת:
לָא יִנְתְּנוּן. לֹא יִתְּנוּ עוֹד מַס:
וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק. וּמַס הַמְּלָכִים תּוּזַּק שֶׁלֹּא יִתְּנוּ עוֹד מַס לַמְּלָכִים:
M. David (non traduit)
כען. עתה ידוע יהיה למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יגמרו וישלמו. מנדה וגו' אזי מיני המסים ההם לא יתנו עוד כי יתחזקו בחיזוק העיר וימרדו במלך : ואפתום. הכנסת המלכים יהיה ניזק ונפסד כי לא יתנו עוד מס למלכי פרס :
M. Tsion (non traduit)
מנדה. זה מס המלך המוטל על כל בני המדינה ביחד : בלו. הכסף גולגלתא. והלך. הוא תשודה המביאים למלך בעת יעבור אליהם : ואפתום. הוא ענין הכנסה ואין לו דומה :
Ralbag (non traduit)
עתה ידע המלך כי אם העיד הזאת תבנה והחומות יכוננו הנה מנת המלך ומס ותשורה לא יתנו לך וחזק המלכים תזיק. ר''ל כי הם ימרדו בך ולא יהיה לך מהם דבר ממה שראוי שיהיה למלך מעמו :
14
כְּעַ֗ן כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְלַ֤ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָ֥א אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא:
Puisque donc nous mangeons le sel du palais, et qu’il ne nous sied pas d’être témoins du tort fait au roi, nous mandons ceci au roi et l’en instruisons,
Rachi (non traduit)
כְּעַן כָּל קֳבֵל דִּי מְלַח הֵיכְלָא מְלַחְנָא. עַתָּה כָּל כְּנֶגֶד דָּבָר זֶה אֲשֶׁר חוּרְבָּן הַהֵיכָל אָנוּ רוֹצִים לְהַחֲרִיב, דִּי מְלַח. ל' חוּרְבָּן וְשִׁמָּמוֹן כְּמוֹ אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב:
מְלַחְנָא. אָנוּ רוֹצִים לִסְתּוֹר וּלְהַחֲרִיב:
וְעַרְוַת מַלְכָּא. וּבִזְיוֹן הַמֶּלֶךְ:
לָא אֲרִיךְ. אֵינוֹ הָגוּן לָנוּ לִרְאוֹת, אֲרִיךְ. הָגוּן כְּמוֹ אֲרִיךְ אוֹ לָא אֲרִיךְ בְּמַסֶּכֶת סוּכָּה:
עַל דְּנָה. עַל זֹאת שָׁלָחְנוּ וְהוֹדַעְנוּ לַמֶּלֶךְ:
M. David (non traduit)
כען. עתה בעבור אשר רוצים אנו אשר חורבן המקדש יהיה חרוב כשהיה : וערות. כי בזיון המלך לא יפה וכשר לנו לראות ולשתוק : על דנה. על זאת שולחים אנחנו ומודיעים למלך :
M. Tsion (non traduit)
מלח. ענין חרבן כמו ארץ מלחה (ירמיה י''ז) : וערות. מל' ערוה ר''ל בזיון : אריך. מענין יפה וכשר ובדרז''ל מאה פלפלין במאה ועשרים ואריך (ב''מ עה) ור''ל והדבר יפה וישר ואין בו משום רבית :
Ralbag (non traduit)
לכן מפני שמלח היכלך אנו מולחים. ר''ל מפני שאנו מתעסקים בעניניך לשמרם מההפסד כמו שישמור המלח מההפסד הדברים שיושם בהם. ובשת המלך ונזקו לא טוב לנו לראות על זה שלחנו והודענו למלך :
15
דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר־דָּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּח בִּסְפַ֣ר דָּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הָֽחָרְבַֽת:
aux seules fins qu’on fasse des recherches dans les archives de tes ancêtres. Tu trouveras dans ces archives et t’assureras que cette cité est une cité rebelle et funeste aux rois et aux provinces, qu’on y a fomenté des révoltes dès les temps antiques, ce qui a causé la destruction de cette cité.
Rachi (non traduit)
דִּי יְבַקַּר. אֲשֶׁר יְבַקַּר וְיִדְרוֹשׁ הַדּוֹרֵשׁ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשׁוֹנִים:
וּתְהַשְׁכַּח. וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת וְתֵדַע כִּי הָעִיר הַזֹּאת עִיר מוֹרֶדֶת וּמַזֶּקֶת הַמְּלָכִים וְהַמְּדִינוֹת:
וְאֶשְׁתַּדּוּר עָבְדִין בְּגַוַּהּ. וּמֶרֶד הָיוּ עוֹשִׂים יוֹשְׁבֶיהָ בְּתוֹכָהּ שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מוֹרְדִין בְּמַלְכֵי העכו''ם:
מִן יוֹמָת עָלְמָא. מִימוֹת הָעוֹלָם מִיָּמִים קַדְמוֹנִים כָּךְ הָיָה מִנְהָגָם לִמְרוֹד בְּמַלְכֵי העכו''ם:
עַל דְּנָה. עַל כָּךְ הָיְתָה הָעִיר הַזֹּאת חֲרֵיבָה:
M. David (non traduit)
די יבקר. אשר יחפש בספר הזכרונות של אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע אשר העיר הזאת היא עיר מורדת ומזקת למלכים ולמדינות : ואשתדור. ומרידות וסרבנות עושים בה מן ימי עולם : על דנה. בעבור זאת העיר הזאת נעשית חורבה :
M. Tsion (non traduit)
יבקר. יחפש כמו אבקר את צאני (יחזקאל ל''ד) : ואשתדור. ענינו סרבנות ומרידה והוא מלשון שדר שהוא שליחות בלשון ארמי כי כן דרך המורדים לשלוח שלוחים לשאול עזר להחזיק ידם :
Ralbag (non traduit)
אשר תבקר בספר זכרונות אבותיך ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי זאת העיר מורדת ומזקת מלכים ומדינות ומרד עשו בתוכה מימי עולם ועל זה החרבה זאת העיר :
16
מְהוֹדְעִ֤ין אֲנַ֙חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ: (פ)
Nous faisons savoir au roi que, si cette cité est rebâtie et ses murailles rétablies, la conséquence sera que tu n’auras plus de part au pays en deçà du fleuve."
Rachi (non traduit)
מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָה לְמַלְכָּא. מוֹדִיעִין אֲנַחְנָא לַמֶּלֶךְ:
דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ. אֲשֶׁר אִם הָעִיר הַזֹּאת תִּבְנֶה וְחוֹמוֹתֶיהָ מְיוּסָּדִין:
לָקֳבֵל דְּנָה. כְּנֶגֶד כֵּן וּבִשְׁבִיל כָּךְ אֵין לְךָ חֵלֶק בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל יִהְיוּ מוֹרְדִין בְּךָ וַיִּקְחוּ הַכֹּל מִיָּדֶךָ:
בַּעֲבַר נַהֲרָא. הִיא כָּל הָאָרֶץ שֶׁל צַד א''י שֶׁהוּא עֵבֶר הַנָּהָר לְאוֹתָן שֶׁבְּבָבֶל:
M. David (non traduit)
מהודעין. מודיעים אנחנו למלך אשר אם העיר הזאת תבנה והחומות יוגמרו ויושלמו : לקבל דנה. בעבור זאת לא יש לך חלק בעבר הנהר כי הכל ימרדו בך בעבור זאת או היהודים יתגברו וימשלו הם על כל אנשי עבר הנהר :
Ralbag (non traduit)
מודיעים אנחנו למלך כי אם תבנה העיר הזאת והחומות יכוננו אין לך חלק בעבר הנהר :
17
פִּתְגָמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל־רְח֤וּם בְּעֵל־טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת: (ס)
Le roi fit parvenir la notification suivante à Rehoum, le conseiller, Chimchaï, le scribe, et consorts, établis à Samarie et dans les autres territoires en deçà du fleuve : "Salut, etc !
Rachi (non traduit)
פִּתְגָמָא שְׁלַח מַלְכָּא. דָּבָר שָׁלַח הַמֶּלֶךְ:
עַל רְחוּם בְּעֵל טְעֵם. אֶל רְחוּם הַמַּזְכִּיר וְשִׁמְשַׁי הַסּוֹפֵר וְלִשְׁאָר סִיעוֹתֵיהֶם הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרֵי שׁוֹמְרוֹן וְלִשְׁאָר העכו''ם אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַנָּהָר לְצַד א''י:
שְׁלָם וּכְעֶת. מְקוֹמוֹת הֵם וּכְעֶת כְּמוֹ וּכְעֶנֶת פְּעָמִים קוֹרֵהוּ כָּךְ וּפְעָמִים כָּךְ:
M. David (non traduit)
פתגמא. דבר שלח המלך : על רחום וכו'. אל רחום וכו' ושאר חבריהם אשר יושבים בשומרון ושאר אנשי עבר הנהר לכולם יהיה שלום וגם לכעת יהיה שלום והיא כענת הנזכר למעלה ונפל הנו''ן :
Ralbag (non traduit)
דבר שלח המלך אל רחום בעל הדברים ושמשי הסופר ושאר חבריהם היושבים בערי שומרון ושאר עבר הנהר. והמקומות הנקראים שלם וכענת :
18
נִשְׁתְּוָנָ֕א דִּ֥י שְׁלַחְתּ֖וּן עֲלֶ֑ינָא מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קָדָמָֽי:
La missive que vous nous avez envoyée a été lue distinctement devant moi.
Rachi (non traduit)
נִשְׁתְּוָנָא. כָּתַב הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר שְׁלַחְתֶּם אֵלֵינוּ הָיָה מְפוֹרָשׁ וְקָרוּי לְפָנָי:
M. David (non traduit)
נשתונא. הדברים המפורשים אשר שלחתם אלי מפורש נקרא לפני :
Ralbag (non traduit)
האגרת אשר שלחתם אלינו נקרא לפני :
19
וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ וּבַקַּ֣רוּ וְהַשְׁכַּ֔חוּ דִּ֚י קִרְיְתָ֣א דָ֔ךְ מִן־יוֹמָת֙ עָֽלְמָ֔א עַל־מַלְכִ֖ין מִֽתְנַשְּׂאָ֑ה וּמְרַ֥ד וְאֶשְׁתַּדּ֖וּר מִתְעֲבֶד־בַּֽהּ:
Sur l’ordre que j’en ai donné, on a fait des recherches, et on a constaté que cette cité, dès les temps antiques, s’est insurgée contre les rois, et qu’on y a fomenté des révoltes et des séditions.
Rachi (non traduit)
שִׂים טְעֵם. וּמֵאִתִּי הָיְתָה שִׂימַת דְּבַר צִיוּוּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי:
וּבַקַּרוּ וְהַשְׁכַּחוּ. וּבָדְקוּ בְּסֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת הַמְּלָכִים וּמָצְאוּ כָּתוּב אֲשֶׁר הָעִיר הַזֹּאת מִימוֹת הָעוֹלָם הָיְתָה מִתְנַשֵּׂאת וּמִתְרוֹמֶמֶת עַל כָּל מַלְכֵי העכו''ם:
וּמְרַד. וְסַרְבָנוּת הָיוּ עוֹשִׂים בָּהּ לִמְרוֹד בְּמַלְכֵי העכו''ם:
M. David (non traduit)
ומני. וממני הושם גזרת אומר וחפשו בספר הזכרונות ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מן ימי עולם מתנשאת עצמה על מלכי העובדי כוכבים : ומרד. ומרידה וסרבנות נעשה בה :
M. Tsion (non traduit)
טעם. ענינו צווי וגזירה ועצה כמו מטעם המלך (יונה ג) :
Ralbag (non traduit)
ומאתי נגזר הדבר ויבקרו וימצאו כי העיר הזאת מימי עולם מתנשאת על מלכים ומרד והשתדלות למרוד עושים בתוכה :
20
וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל־יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן:
Des rois puissants ont régné à Jérusalem, qui étendaient leur domination sur toute la contrée de l’autre côté du fleuve, et à qui l’on payait des tributs, des impôts et des péages.
Rachi (non traduit)
וּמַלְכִין תַּקִּיפִין. וּמְלָכִים חֲזָקִים הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁלִים וְשַׁלִּיטִים בְּכֹל עֵבֶר הַנָּהָר שֶׁל צַד א''י כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלֹמֹה כִּי הוּא רוֹדֶה בְּכֹל עֵבֶר הַנָּהָר וגו' (מְלָכִים א ד'), וּמִסִּים, וְכֶסֶף גּוּלְגּוֹלֶת הָיָה נָתוּן לָהֶם שֶׁהָיוּ העכו''ם מַעֲלִין לָהֶם מַס:
M. David (non traduit)
ומלכין. ומלכים חזקים היו על ירושלים ומשלו בכל עבר הנהר : ומדה. הוא מנדה ר''ל מיני המסים ההם היו נותנים להם :
Ralbag (non traduit)
ומלכים חזקים על יורשלים ומושלים בכל עבר הנהר ומנת ומס ותשורה היה נתן להם :
21
כְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְּעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֙ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד־מִנִּ֖י טַעְמָ֥א יִתְּשָֽׂם:
Prenez donc des dispositions pour paralyser ces gens, afin que cette ville ne soit pas rebâtie jusqu’à nouvel ordre de ma part.
Rachi (non traduit)
כְּעַן שִׂימוּ טְּעֵם. עַתָּה שִׂימוּ דָּבָר לְהַכְרִיז בָּאָרֶץ לְבַטֵּל אֲנָשִׁים הַלָּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַבִּנְיָן וְהָעִיר הַזֹּאת יְרוּשָׁלַיִם לֹא תִּבָּנֶה עַד אֲשֶׁר מִמֶּנִּי יוּשַׂם הַדָּבָר לִבְנוֹת הָעִיר עַל דַּעְתִּי וּרְשׁוּתִי:
M. David (non traduit)
כען. עתה עשו גזרת אומר לבטל האנשים האלה מן הבנין : וקריתא. והעיר הזאת לא תבנה עד ממני יושם גזרת אומר ר''ל עד שאתן רשות לבנותה :
Ralbag (non traduit)
לכן שימו דבר לבטל האנשים האלה והעיר הזאת לא תבנה עד ממני יצא דבר על זה :
22
וּזְהִירִ֥ין הֱו֛וֹ שָׁל֖וּ לְמֶעְבַּ֣ד עַל־דְּנָ֑ה לְמָה֙ יִשְׂגֵּ֣א חֲבָלָ֔א לְהַנְזָקַ֖ת מַלְכִֽין: (ס)
Et soyez sur vos gardes pour éviter toute négligence en cette affaire : pourquoi laisser s’aggraver le mal au détriment des rois ?"
Rachi (non traduit)
וּזְהִירִין הֱווֹ שָׁלוּ. וּזְהִירִין תִּהְיוּ לַעֲשׂוֹת דִּחוּי וּשְׁגָגָה, שָׁלוּ דשטורביר בלע''ז:
לְמֶעְבַּד עַל דְּנָה. לַעֲשׂוֹת עַל כָּךְ:
לְמָה יִשְׂגֵּא. מַדּוּעַ יִגְדַּל מַעֲשֶׂה הַשְׁחָתָה בָּעִיר הַזֹּאת לְהַזִּיק הַמְּלָכִים, ע''כ תְּשׁוּבַת כּוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֵשִׁיב:
M. David (non traduit)
וזהירין. הוו זהירים מלעשות שגגה על זאת ר''ל על אל תשגו לעבור מצותי בשגגה : למה ישגא. למה יתגדל ויתרבה מעשה השחתה להזיק את המלכים כי אם יתגברו הנה ישחיתו כל מלכי הארץ :
M. Tsion (non traduit)
וזהירין. הוא מל' זהירות הידוע בדרז''ל שהוא כענין זריזות אלא שזריזות הוא להשמר שלא תבוא הדבר לידו וזהירות הוא להשמר ממנה בעת באה לידו : שלו. משגה ושגגה וכן על השל (ש''ב ו') :
Ralbag (non traduit)
הזהרו מעשות שגגה על זה למה ירבה נזק להזיק למלכים :
23
אֱדַ֗יִן מִן־דִּ֞י פַּרְשֶׁ֤גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּ֚י (ארתחששתא) אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּ מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם־רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָפְרָ֖א וּכְנָוָתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֤וּ לִירֽוּשְׁלֶם֙ עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל: (ס)
Aussitôt que le contenu de la lettre d’Artahchasta eut été lu devant Rehoum, Chimchaï, le scribe, et consorts, ils se rendirent en toute hâte à Jérusalem auprès des Judéens et les réduisirent à l’inaction, en employant la force et la violence.
Rachi (non traduit)
אֱדַיִן. אָז:
דִּי פַּרְשֶׁגֶן. מִן פִּתְרוֹן כָּתַב הַנִּשְׁתְּוָן שֶׁל אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הַמֶּלֶךְ הוּא כּוֹרֶשׁ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה:
קֱרִי קֳדָם. שֶׁהָיָה כָּתַב הַנִּשְׁתְּוָן קָרוּי לִפְנֵי רְחוּם וְשִׁמְשַׁי וְסִיעָתֵיהֶם וְהָלְכוּ בִּמְרוּצָה וּבְבֶהָלָה לִירוּשָׁלַיִם אֶל הַיְּהוּדִים וּבִטְּלוּ אוֹתָם בִּזְרוֹעַ וְכֹחַ שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עוֹד הַבִּנְיָן:
עַל יְהוּדָיֵא. אֶל הַיְּהוּדִים:
הִמּוֹ. הֵם:
M. David (non traduit)
אדין. אז מן אשר טופס הדברים המפורשים של המלך נקראו לפני רחום וכו' וחבריהם : אזלו. הלכו בחפזון לירושלים אל היהודים ובטלו אותם ממלאכתם בזרוע ובכח :
Ralbag (non traduit)
אז מאשר פתשגן כתב ארתחששתא המלך נקרא לפני רחום ושמשי הסופר וחבריהם הלכו במהירות לירושלים בטלו אותם בזרוע וכח :
24
בֵּאדַ֗יִן בְּטֵלַת֙ עֲבִידַ֣ת בֵּית־אֱלָהָ֔א דִּ֖י בִּירוּשְׁלֶ֑ם וַהֲוָת֙ בָּֽטְלָ֔א עַ֚ד שְׁנַ֣ת תַּרְתֵּ֔ין לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס: (פ)
Dès lors, les travaux du temple de Dieu, à Jérusalem, furent arrêtés jusqu’à la deuxième année du règne de Darius, roi de Perse.
Rachi (non traduit)
בֵּאדַיִן. אָז הָיְתָה בְּטֵלָה מְלֶאכֶת בִּנְיָן בֵּית אֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס שֶׁאַחַר כּוֹרֶשׁ מָלַךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁלָּקַח אֶסְתֵּר וְאַחַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מָלַךְ דָּרְיָוֶשׁ בְּנוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁהוּא בֶּן אֶסְתֵּר וּמִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ י''ח שָׁנָה שֶׁהִשְׁלִימוּ שִׁבְעִים שָׁנָה לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהֲרֵי מֵחוּרְבַּן הַבַּיִת שֶׁגָּלָה צִדְקִיָּהוּ עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה כִּמְפוֹרָשׁ בְּסֵדֶר עוֹלָם וי''ח שָׁנָה מִשְּׁנַת א' לְכוֹרֶשׁ עַד שְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ נִמְצְאוּ שִׁבְעִים שָׁנָה שְׁלֵימִים וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הִתְחִילוּ לִבְנוֹת הַבִּנְיָן עַד שֶׁגְּמָרוּהוּ:
M. David (non traduit)
באדין. אז בטלה מלאכת בית אלהים אשר בירושלים : והות. והיתה בטלה עד השנה השניה למלכות דריוש הפרסי :
Ralbag (non traduit)
אז שבתה מלאכת בית האלהים אשר בירושלים ותשבח עד שנת שתים למלכות דריוש מלך פרס :
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source