Chap. 5
שִׁמְעוּ־זֹ֨את הַכֹּהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ | בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־תָּבֽוֹר:
Écoutez ceci, ô prêtres, soyez attentifs, maison d’Israël, et vous, maison du roi, prêtez l’oreille ! Car c’est vous qui êtes mis en cause. Aussi bien, vous avez été un piège pour Miçpah, un filet tendu sur le Thabor.
Rachi
כִּי לָכֶם הַמִּשְׁפָּט. מִשְׁפָּט הַיִּסּוּרִין עֲלֵיכֶם בֵּית הַמֶּלֶךְ כִּי אַתֶּם הֱיִיתֶם פַח עַל הַמִּצְפָּה וְרֶשֶׁת עַל תָּבוֹר עַל שְׁנֵי הָרִים הַלָּלוּ הוֹשִׁיבוּ פַּרְדְּסִיאוֹת לִשְׁמוֹר שֶׁלֹּא יַעֲלוּ יִשְׂרָאֵל לָרֶגֶל לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
1
וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם:
Vaste et profonde a été leur aberration, et moi [je prépare] leur châtiment à tous.
Rachi
וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ. מָשַׁךְ שְׁטִיּוֹתָם הֶעְמִיקוּ אֲנִי אָמַרְתִּי כָּל שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה לָרֶגֶל עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה וְהֵם גָּזְרוּ כָּל הָעוֹלֶה לָרֶגֶל יֵהָרֵג הֲרֵי שֶׁהֶעֱמִיקוּ יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְשַׁחֲטָה לְשׁוֹן זָהָב שָׁחוּט (מְלָכִים א י) נִמְשָׁךְ וְנִטְוָה וי''ת ל' שְׁחִיטַת זְבָחִים לעכו''ם: וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם. וְאַף אֲנִי אֲיַיסְּרֵם בְּיִסּוּרִין אָכִין מוּסָר לְכוּלָּן:
2
אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל:
Je connais bien Ephraïm, et Israël ne peut se dérober à moi ; oui, vraiment, tu t’es livré à la prostitution, ô Ephraïm, Israël s’est rendu impur.
Rachi
כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם. עַד הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה הָיוּ תּוֹלִין הַקַּלְקָלָה בְּמַלְכֵיהֶם שֶׁהָיוּ מְעַכְּבִין אוֹתָן מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל עָמַד זֶה וּבָטֵל פַּרְדִּיסָאוֹת וְלֹא עָלוּ לְפִיכָךְ גָּלוּ כִּי עַתָּה הִזְנֵיתָ אֶפְרַיִם וְאֵין לָהֶם לִתְלוֹת בַּמֶּלֶךְ כֵּן לָמַדְתִּי בְּסֵדֶר עוֹלָם:
3
לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ:
Leur manière d’agir ne leur permet pas de retourner à leur Dieu, car le goût de la prostitution règne au milieu d’eux, mais l’Éternel, ils ne le connaissent point.
Rachi
לֹא יִתְּנוּ מַעַלְלֵיהֶם. לֹא יַעַזְבוּ דַּרְכָּם הָרָעָה כְּמוֹ (שִׁיר ב) נָתַן רֵיחוֹ (רֵאשִׁית לֹא) וְלֹא נָתְנוּ לְהָרַע עִמָּדִי (בַּמִּדְבָּר כא) וְלֹא נָתַן סִיחוֹן:
4
וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֹנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם:
Aussi l’orgueil d’Israël sera-t-il humilié en sa présence ; Israël et Ephraïm trébucheront à cause de leur iniquité, même Juda trébuchera avec eux.
Rachi
וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל. וְיִמְאַךָ יְקַר דְּיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ (שְׁמוֹת י) לֵעָנֹת מִפָּנַי לְשׁוֹן עֲוֹנִי וְהַכְנָעָה: בְּפָנָיו. וְאִינוּן חַזַּן וְדוּנַשׁ בֶּן לַבְּרָט פֵּירְשׁוּ לְשׁוֹן עֵדוּת בְּבֹא לָהֶם פּוּרְעֲנוּתָם יָעִיד בָּהֶם וּבִפְנֵיהֶם גַּאֲוָה וְגוֹבָהּ שֶׁהָיוּ מִתְגָּאִין וְעוֹבְרִין עַל רְצוֹנִי:
5
בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם:
Avec leur menu et gros bétail, ils iront se mettre à la recherche de l’Éternel, mais ne le trouveront point ! Il s’est retiré d’eux.
Rachi
בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם. בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם: חָלַץ. נִשְׁמַט כְּמוֹ (שְׁמוּאֵל ב ב) וְקַח לְךָ אֶת חֲלִצָתוֹ בְּגָדִים שֶׁתְּשַׁמֵּיט מֵעֲלֵיהֶם:
6
בַּיהוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם: (ס)
Ils ont trahi l’Éternel, car ils ont donné le jour à des enfants étrangers : maintenant il les consumera en un seul mois avec leurs biens.
Rachi
בָנִים זָרִים יָלָדוּ. שֶׁנִּתְחַתְּנוּ עִם עכו''ם: יֹאכְלֵם חֹדֶשׁ. חֹדֶשׁ אָב:
7
תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין:
Sonnez le chofar à Ghibea, la trompette à Rama, poussez des cris de guerre à Beth-Awên ! Benjamin, [on est] derrière toi !
Rachi
תִּקְעוּ שׁוֹפָר. שֶׁיִּזָּהֲרוּ לְהִשָּׁמֵר מִן חֶרֶב הַגְּיָיסוֹת שֶׁיָּבֹאוּ עֲלֵיהֶם: הָרִיעוּ בֵּית אָוֶן וגו' אַחֲרֶיךָ. הַגַּיִיס הוֹלֵךְ אַתָּה בִּנְיָמִין זֹאת הָרִיעוּ בְּבֵית אָוֶן וי''ת תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּשׂוֹרַת חֶרֶב בָּאָה בַּעֲוֹן שֶׁהִמְלִיכוֹ עֲלֵיהֶם אֶת שָׁאוּל שֶׁהָיָה בַּגִּבְעָה וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל שְׁמוּאֵל שֶׁהָיָה מִן הָרָמָה וּמַלְכֵיהֶם גָּרְמוּ לָהֶם לָסוּר מֵאַחֲרַי כְּגוֹן יָרָבְעָם וַחֲבֵירָיו הָרִיעוּ עֲלֵיהֶם אָוֶן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל: אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין. עַל שֶׁאֲחַרְתֶּם וַחֲזַרְתֶּם אָחוֹר מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל לב''המ שֶׁהוּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין: אַחֲרֶיךָ בִּנְיָמִין. עַל אִיחוּרְךָ אֶת בִּנְיָמִין:
8
אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה:
Ephraïm sera réduit en ruines au jour de la répression, j’en fais l’annonce véridique parmi les tribus d’Israël.
Rachi
לְשַׁמָּה תִהְיֶה בְּיוֹם תּוֹכֵחָה. וּכְשֶׁאָבֹא לְהִתְוַוכֵּחַ עִמָּהֶם יָשׁוּמוּ וְיִהְיוּ תּוֹהִים וְאֵין מַעֲנֶה בְּפִיהֶם לָמָּה כִּי בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי תּוֹרָה נֶאֱמָנָה וְהֵם עָבְרוּ עָלֶיהָ: אֶפְרַיִם לְשַׁמָּה וגו'. בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה ר' אֲבוּהוּ בְּשֵׁם ר' יוֹסֵי ב''ר חֲנִינָא אָמַר בְּיוֹם שֶׁיִּתְוַוכֵּחַ עִמָּהֶם הקב''ה בְּדִין לֹא יִהְיֶה לָהֶם פִּתְחוֹן פֶּה שֶׁהֲרֵי בַּשְּׁבָטִים הוֹדַעְתִּי שֶׁהַדִּין דִּין אֱמֶת אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁגָּלוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לֹא גָּלוּ יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְהָיוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁהֵם בְּנֵי פָּלָטִין שֶׁלּוֹ לֹא הֶגְלָה אוֹתָן מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בְּדָבָר חַס וְשָׁלוֹם אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים אֶלָּא עֲדַיִין לֹא נִתְמַלְּאָה סְאָתָם כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ גָּלוּ אָז שָׁמְעוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים מֵאֵין מַעֲנֶה בְּפִיהֶם וְאָמְרוּ הָא אֱלָהָא הָא תַקִּיף הָא קְשׁוֹט דַּאֲפִילּוּ לִבְנֵי בֵּיתֵיהּ לֹא נְסִיב אַפִּין לְקַיֵּים מַה שנא' בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הוֹדַעְתִּי נֶאֱמָנָה:
9
הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי:
Les princes de Juda ont été de ceux qui reculent les bornes ; sur eux je répandrai mon courroux comme l’eau.
Rachi
כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל. כְּאָדָם הַמַּדְבִּיק גְּבוּל חֲבֵירוֹ כָּךְ הֵם מִהֲרוּ לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל חַבְרֵיהֶם לְפִיכָךְ עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ וְגוֹמֵר וּכְמַשְׁמָעוֹ הָיוּ גּוֹזְלִים שָׂדוֹת אַךְ קָשֶׁה בְּעֵינַי כִּי הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב מַסִּיגֵי גְּבוּל וְלֹא כְּמַסִּיגֵי:
10
עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־צָֽו:
Ephraïm est accablé, écrasé à juste titre, puisqu’il s’est plu à suivre de [vaines] prescriptions.
Rachi
עָשׁוּק אֶפְרַיִם. בְּיַד העכו''ם: רְצוּץ מִשְׁפָּט. מְיוּסָּר בְּיִסּוּרִים וְלָמָּה לוֹ כָּל זֹאת כִּי הוֹאִיל וְרָצָה וְהָלַךְ אַחֲרֵי צַוָּואוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל נְבִיאֵי הַבַּעַל:
11
וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה:
Aussi serai-je, moi, comme la teigne pour Ephraïm, comme un ver rongeur pour la maison de Juda.
Rachi
וְכָרָקָב. תּוֹלַעַת הָאוֹכֵל הָעֵץ וְשׁוֹחֲקוֹ:
12
וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר:
Ephraïm s’est aperçu de son mal et Juda de sa plaie : Ephraïm est donc allé trouver Achour, il a envoyé [une ambassade] au roi Protecteur. Mais lui ne peut vous guérir ni soulager votre plaie.
Rachi
מְזֹרוֹ. לְשׁוֹן חוֹלִי: וַיֵּלֶךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר. זֶה הוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה שֶׁהָיָה לוֹ לַעֲבֹד וַיָּשֹׁב וַיִּמְרֹד (מְלָכִים ב יז): וַיִּשְׁלַח. יְהוּדָה: אֶל מֶלֶךְ יָרֵב. זֶה אָחָז שֶׁנָּתַן שׁוֹחַד לְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר לְעוֹזְרוֹ עַל רְצִין מֶלֶךְ אֲרָם וּפֶקַח בֶּן רְמַלְיָה (מלכים ב טז): וְהוּא לֹא יוּכַל לִרְפֹּא לָכֶם. מֵהַרְבֵּה גְּדוּדִים מפלשתים וְעַרְבִיִּים שֶׁבָּאוּ עַל אָחָז כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב כד) כִּי חָלַק אָחָז אֶת בֵּית ה' וְיִתֵּן לַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא לְעֶזְרָה לוֹ: וְלֹא יִגְהֶה מִכֶּם מָזוֹר. לֹא יָסוּר מִכֶּם מַכְאוֹב וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא מִן הַתֵּיבוֹת הַהֲפוּכוֹת לְשׁוֹן כַּאֲשֶׁר הוֹגָה מִן הַמְסִלָּה (שְׁמוּאֵל ב כ) הוֹרוּ וְהוֹגוּ מִלֵּב (יְשַׁעְיָה נט) הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף (מִשְׁלֵי כה):
13
כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל:
Car moi, je suis comme un chacal pour Ephraïm et comme un lion pour la maison de Juda ; moi, oui moi, je mets en pièces et me retire, j’emporte [la proie], et personne ne peut me l’arracher.
Rachi
אֶשָּׂא וְאֵין מַצִּיל. אֶשָּׂא אֶת הַטֶּרֶף:
14
אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי:
Je m’en vais reprendre le chemin de ma résidence, jusqu’à ce qu’ils s’avouent coupables et désirent ma présence : quand ils seront dans la détresse, ils me rechercheront.
Rachi
אֵלֵךְ. אִסְתַּלֵק מֵהֶם: אָשׁוּבָה. אֶל הַשָּׁמַיִם: עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ. יַחֲזִיקוּ עַצְמָם כַּאֲשֵׁמִים לְהוֹדוֹת עַל אַשְׁמָתָם: יְשַׁחֲרֻנְנִי. יִבְקַשׁוּנְנִי:
15
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source