Chap. 7
1
א אֵין הַמִּקְוֶה נִפְסָל לֹא בְּשִׁנּוּי הַטַּעַם וְלֹא בְּשִׁנּוּי הָרֵיחַ אֶלָּא בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה בִּלְבַד. וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מִקְוֶה לְכַתְּחִלָּה פּוֹסֵל אֶת הַמִּקְוֶה בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה. כֵּיצַד. הַיַּיִן אוֹ הֶחָלָב וְהַדָּם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן מִמֵּי כָּל הַפֵּרוֹת אֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשָׁה לוֹגִין שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא מַיִם שְׁאוּבִין. וּפוֹסְלִין בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה אֲפִלּוּ מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֵאָה סְאָה וְנָפַל לוֹ לוֹג יַיִן אוֹ מֵי פֵּרוֹת וְשִׁנָּה אֶת מַרְאָיו פָּסוּל. וְכֵן מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים אוֹ פָּחוֹת מִזֶּה וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה יַיִן אוֹ מֵי פֵּרוֹת וְלֹא שִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים כְּשֶׁהָיוּ. וְאֵין הַסְּאָה שֶׁנָּפְלָה עוֹלָה לְמִדַּת הַמִּקְוֶה. וְאִם נוֹסַף עַל הָעֶשְׂרִים עֶשְׂרִים אֲחֵרִים מַיִם כְּשֵׁרִים הֲרֵי זֶה מִקְוֶה כָּשֵׁר:
Kessef Michneh (non traduit)
אין המקוה נפסל לא בשינוי הטעם ולא בשינוי הריח. פרק כל הבשר (דף ק''ו) מים שנפסלו מלשתות בהמה אין נוטלין אבל מטבילין ובפ''ק דשבת (דף י''ד) אמרינן שהיו טובלין במי מערות סרוחים: ומ''ש אלא בשינוי מראה לבד. פ''ו דמקואות: ומ''ש וכל דבר שאין עושין בו מקוה לכתחילה וכו'. בר''פ חבית (דף קמ''ד ע''ב): ומ''ש כיצד היין וכו' אינם פוסלין את המקוה בשלשה לוגין וכו'. נלמד מדין שלשה לוגין חסר דינר מים שאובים שנפל לתוכן דינר חלב וכו' שכתב רבינו בס''פ זה ובספ''ק דחולין (דף כ''ה ע''ב) ובפ''ז דמקואות תנן התמד משהחמיץ אינו פוסל את המקוה כלומר בשלשה לוגין: ומ''ש ופוסלים בשינוי מראה אפילו מקוה שיש בו ארבעים סאה וכו'. בפרק ז' דמקואות: וכן מקוה שיש בו עשרים סאה וכו'. פשוט הוא שהרי אין כאן לא פיסול שינוי מראה ולא פיסול מים שאובים: ומ''ש ואין הסאה שנפלה עולה וכו'. טעמו משום דבפרק שביעי דמקואות לא משכח שיעלו מי פירות את המקוה אלא כשהיו בו ארבעים סאה ונתן סאה ונטל סאה:
2
ב יֵשׁ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה וְלֹא פּוֹסְלִין פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין לֹא מַעֲלִין וְלֹא פּוֹסְלִין:
3
ג וְאֵלּוּ מַעֲלִין וְלֹא פּוֹסְלִין. הַשֶּׁלֶג. וְהַבָּרָד. וְהַכְּפוֹר. וְהַגְּלִיד. וְהַמֶּלַח. וְטִיט הַנֵּרוֹק. כֵּיצַד. מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אַחַת וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ הֲרֵי זֶה עוֹלֶה לְמִדָּתוֹ וַהֲרֵי הַמִּקְוֶה כָּשֵׁר וְשָׁלֵם. נִמְצְאוּ מַעֲלִין וְלֹא פּוֹסְלִין. אֲפִלּוּ הֵבִיא אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁלֶג בַּתְּחִלָּה וְהִנִּיחָן בַּעֵקָּה וְרִסְּקוֹ שָׁם הֲרֵי זֶה מִקְוֶה שָׁלֵם וְכָשֵׁר:
4
ד וְאֵלּוּ פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין. מַיִם שְׁאוּבִין בֵּין טְהוֹרִין בֵּין טְמֵאִים. וּמֵי כְּבָשִׁים. וּמֵי שְׁלָקוֹת. וְהַתֶּמֶד עַד שֶׁלֹּא הֶחְמִיץ. וְהַשֵּׁכָר. כֵּיצַד. מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר מִשְׁקַל דִּינָר וְנָפַל מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ מִשְׁקַל דִּינָר לְתוֹכָן אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִדַּת הַמִּקְוֶה וְלֹא הִשְׁלִימוֹ. וְאִם נָפַל מֵאֶחָד מֵהֶן שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מֵהֶן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה:
Kessef Michneh (non traduit)
ומ''ש (בהל' ד') והשכר x:
5
ה וְאֵלּוּ לֹא פּוֹסְלִין וְלֹא מַעֲלִין. שְׁאָר הַמַּשְׁקִין. וּמֵי פֵּרוֹת. וְהַצִּיר. וְהַמֻּרְיָס. וְהַתֶּמֶד מִשֶּׁהֶחְמִיץ. כֵּיצַד. מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר אֶחָד וְנָפַל מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ סְאָה לְתוֹכָן לֹא הֶעֱלָהוּ וַהֲרֵי הַמַּיִם כְּשֵׁרִים כְּשֶׁהָיוּ שֶׁאֵין אֵלּוּ פּוֹסְלִין אֶלָּא בְּשִׁנּוּי מַרְאֶה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:
6
ו וּפְעָמִים שֶׁאֵלּוּ מַעֲלִין אֶת הַמִּקְוֶה. כֵּיצַד. מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה וְנָפַל לְתוֹכוֹ סְאָה מֵאֶחָד מֵאֵלּוּ וְחָזַר וְלָקַח סְאָה מִמֶּנָּה הֲרֵי הָאַרְבָּעִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִקְוֶה כָּשֵׁר:
Kessef Michneh (non traduit)
(ב־ו) יש מעלים את המקוה וכו' עד הרי המ' שנשארו מקוה כשר. בפ''ז דמקואות אלו מעלים ולא פוסלים השלג והברד והכפור והגליד והמלח וטיט הנרוק אר''ע היה רבי ישמעאל דן כנגדי לומר השלג אינו מעלה את המקוה והעידו אנשי מידבא משמו שאמר להם צאו והביאו שלג ועשו מקוה בתחילה וסובר רבינו דבשלג דחזינן שהתיר רבי ישמעאל לעשות מקוה בתחילה הוא דמכשרינן ולא גמרינן מינה לאינך דאם איתא לא הוו שתקי מינה במשנה ובתוספתא ומדברי רש''י משמע דאף שלג אם עשה ממנו מקוה שהוא פסול דהא דתנן מעלים את המקוה מעלין היינו משלימין אשלומי אין אבל בפני עצמו לא וא''כ ת''ק דמני שלג בהדי הנך דמעלין סבר דבפני עצמו לא ופליג אר' ישמעאל וקי''ל כת''ק ורבינו סובר דכרבי ישמעאל נקטינן משום דעבד מעשה ומעשה רב אי נמי דתנא קמא נמי כרבי ישמעאל סבר בשלג ומשום אינך נקט לישנא דמעלין: וכתב הראב''ד דשלג צריך למעכן ביד שיהא כעין הכפור והברד אבל התפוח וחלול כמות שהוא לא ונראה שלזה נתכוון רבינו שכתב וריסקו:
7
ז מִקְוֶה שֶׁהֵדִיחַ בּוֹ סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו כָּשֵׁר:
Kessef Michneh (non traduit)
מקוה שהדיח בו וכו'. פ''ז דמקואות:
8
ח מֵי הַצֶּבַע פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה בִּשְׁלֹשָׁה לוֹגִין. וְאֵין פּוֹסְלִין אוֹתוֹ בְּשִׁנּוּי מַרְאָיו:
Kessef Michneh (non traduit)
ומה שכתב מי הצבע וכו'. שם בשם רבי יוסי ומשמע דליכא מאן דפליג עליה במקוה:
9
ט מִקְוֶה שֶׁנָּפַל יַיִן אוֹ מֹהַל אוֹ שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת וְשִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו וְנִפְסַל כֵּיצַד תַּקָּנָתוֹ. יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּרְדוּ גְּשָׁמִים וְיַחְזְרוּ מַרְאָיו לְמַרְאֵה מַיִם. וְאִם הָיָה בַּמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים מְמַלֵּא וְשׁוֹאֵב לְתוֹכָן עַד שֶׁיַּחְזְרוּ מַרְאָיו לְמַרְאֵה מַיִם. נָפַל לְתוֹכוֹ יַיִן אוֹ מֹהַל וְכַיּוֹצֵא בָּהּ וְנִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה מִקְצָתוֹ. אִם אֵין בָּהּ מַרְאֵה מַיִם שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה כְּדֵי אַרְבָּעִים סְאָה הֲרֵי זֶה לֹא יִטְבֹּל בּוֹ. וְהַטּוֹבֵל בְּמָקוֹם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה. אֲפִלּוּ חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁנִּשְׁבְּרָה בַּיָּם הַגָּדוֹל וּמַרְאֵה אוֹתוֹ מָקוֹם כְּמַרְאֶה שֶׁל יַיִן הַטּוֹבֵל בְּאוֹתוֹ מָקוֹם * לֹא עָלְתָה לוֹ טְבִילָה:
Kessef Michneh (non traduit)
מקוה שנפל לתוכו יין וכו' עד הרי זה לא יטבול בו. שם: ומה שכתב והטובל במקום שנשתנה לא עלתה לו טבילה. נלמד ממה שיבא בסמוך: ומ''ש אפילו חבית של יין וכו'. תוספתא פ''ה דמקואות: כתב הראב''ד לא עלתה לו טבילה א''א בתוספתא הטובל בין במקום היין. ופשוט הוא במשנה פ''ז דמקואות ומבואר בדברי רבינו:
Raavade (non traduit)
לא עלתה לו טבילה. א''א בתוספתא הטובל בין במקום היין בין במקום המים כאילו לא טבל ובשאין בו מראה מים מ' סאה קאמר אבל אם יש בו מ' סאה מראה מים טובל במקום המים:
10
י שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן אֲפִלּוּ מִשְׁקַל דִּינָר יַיִן וְשִׁנָּה מַרְאֵיהֶן וַהֲרֵי מַרְאֵה הַכֹּל מַרְאֵה יַיִן וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה לֹא פְּסָלוּהוּ אֶלָּא אִם שִׁנּוּ אֶת מַרְאָיו:
11
יא שְׁלֹשָׁה לוֹגִין חָסֵר דִּינָר מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן דִּינַר חָלָב אוֹ מֵי פֵּרוֹת וַהֲרֵי מַרְאֵה הַכֹּל מַיִם וְנָפְלוּ לַמִּקְוֶה לֹא פְּסָלוּהוּ עַד שֶׁיִּפְּלוּ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁאֵין בָּהֶן תַּעֲרֹבֶת מַשְׁקֶה אַחֵר וְלֹא מֵי פֵּרוֹת:
Kessef Michneh (non traduit)
(י־יא) שלשה לוגין מים שאובים וכו' עד ולא מי פירות. שם וכת''ק ומייתי לה בפ''ק דחולין (דף כ''ז):
12
יב מִקְוֶה שֶׁנִּשְׁתַּנָּה מַרְאֵה מֵימָיו מֵחֲמַת עַצְמוֹ וְלֹא נָפַל לוֹ דָּבָר הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּנָּה * מֵחֲמַת מַשְׁקֶה אַחֵר:
Kessef Michneh (non traduit)
מקוה שנשתנה וכו'. נלמד הוא מדין הדיח בו סלי זיתים וענבים: וכתב הראב''ד מצאתי בתוספתא פ''ה מקוה שאין בו מים מ' סאה וכו'. ורבינו שמשון פי' ולא עוד אלא אפי' חזר אחר כך למראיו כשר להקוות עליו עכ''ל נראה מדבריו כשהקוה עליו להשלימו למ' סאה הוא דכשר אבל היין מעלה אותו כדברי הראב''ד ורבינו נראה שלא היה מפרש כפירוש הראב''ד דא''כ לא הוה שתיק מיניה:
Raavade (non traduit)
מחמת משקה אחר. א''א מצאתי בתוספתא מקוה שאין בו מים מ' סאה ונפל לתוכו יין ונשתנו מראיו אינו נפסל בשלשה לוגין ולא עוד אלא אפילו חזרו מראיו לכמות שהיו כשר פי' כיון שחזר למראה יין הרי הוא כאילו כולו יין ושוב אינו נפסל בשלשה לוגין מים נפקא מינה שאם חזרו למראה מים כשר ולא עוד אלא שהיין עולה לו למ' סאה מתוך שהמים שחזרו יין מטהר אף היין שנפל בהם מיטהר עמהם שזה מושך את זה וזה מושך את זה כך נ''ל ולפי שהיתה לי בחידוש כתבתיה ופירשתיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source