Chap. 3
1
הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מִן הַנָּכְרִי וְאֵין יָדוּעַ אִם בִּכְּרָה וְאִם לֹא בִכְּרָה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, עֵז בַּת שְׁנָתָהּ וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק {א}. רָחֵל בַּת שְׁתַּיִם וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק. פָּרָה וַחֲמוֹר בְּנוֹת שָׁלשׁ וַדַּאי לַכֹּהֵן, מִכָּאן וְאֵילָךְ סָפֵק. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, אִלּוּ בַּוָּלָד בִּלְבַד בְּהֵמָה נִפְטֶרֶת, הָיָה כִדְבָרֶיךָ, אֶלָּא אָמְרוּ, סִימַן הַוָּלָד בִּבְהֵמָה דַקָּה, טִנוּף. וּבְגַסָּה, שִׁלְיָא. וּבְאִשָּׁה, שְׁפִיר וְשִׁלְיָא. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁיָּדוּעַ שֶׁבִּכְּרָה, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. וְכֹל שֶׁלֹּא בִכְּרָה, הֲרֵי זֶה לַכֹּהֵן. אִם סָפֵק, יֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בְּהֵמָה גַסָּה שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם, הֲרֵי זוֹ תִקָּבֵר, וְנִפְטְרָה {ג} מִן הַבְּכוֹרָה:
R. Bartenura (non traduit)
הַלּוֹקֵחַ. עֵז בַּת שְׁנָתָהּ. שֶׁיָּלְדָה בְתוֹךְ שְׁנָתָהּ:
וַדַּאי. אוֹתוֹ הַוָּלָד לַכֹּהֵן, דְּקֹדֶם לָכֵן לֹא יָלְדָה:
סָפֵק. יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים. וְאִם סְפֵק פֶּטֶר חֲמוֹר הוּא, מַפְרִישׁ טָלֶה וְהוּא שֶׁלּוֹ:
טִנּוּף. אֲבַעְבּוּעוֹת שֶׁל דָּם שֶׁפּוֹלֶטֶת הַבְּהֵמָה. וּמַרְאִים אוֹתָן לְרוֹעֶה חָכָם וּמַכִּיר בָּהֶן אִם הֵן מֵחֲמַת הֵרָיוֹן שֶׁהִפִּילָה וְשֶׁמָּא טִנְּפָה בְתוֹךְ שְׁנָתָהּ דַּהֲוֵי סְפֵק וָלָד וְנִפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה, הִלְכָּךְ אֲפִלּוּ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ סָפֵק הוּא:
שִׁלְיָא. כְּמִין כִּסּוּי עַל הָעֻבָּר שֶׁהָעֻבָּר מֻנָּח בָּהּ:
שָׁפִיר. לְמַעְלָה מִן הַשִּׁלְיָא קְרוּם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּם נִקְרָשׁ וְהוּא קָרוּי שָׁפִיר. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ, חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צוּרַת אָדָם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְפִיכָךְ נִקְרֵאת שָׁפִיר, לְפִי שֶׁעֲשׂוּיָה כִשְׁפוֹפֶרֶת:
שֶׁשָּׁפְעָה חֲרָרַת דָּם. שֶׁהִפִּילָה חֲתִיכָה דָם:
הֲרֵי זוֹ תִקָּבֵר. לְהוֹדִיעַ {ב} שֶׁנִּפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה. שֶׁהָרוֹאֶה שֶׁקּוֹבְרִים אוֹתָהּ יוֹדֵעַ שֶׁהַבָּא אַחֲרָיו אֵינוֹ קָדוֹשׁ בַּבְּכוֹרָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} סָפֵק. וּבַגְּמָרָא, אַמַּאי סָפֵק, הָלֵךְ אַחַר רֹב בְּהֵמוֹת, וְרֹב בְּהֵמוֹת מִתְעַבְּרוֹת וְיוֹלְדוֹת בְּתוֹךְ שְׁנָתָן, וְהָא וַדַּאי מֵילָד אוֹלִיד. וּמַסִּיק רָבִינָא, כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רֻבָּא, בְּרֻבָּא דְלָא תָלֵי בְּמַעֲשֶׂה, אֲבָל רֻבָּא דְתָלֵי בְּמַעֲשֶׂה כְגוֹן עִבּוּר הַבְּהֵמָה דְּתָלֵי בְּהַרְבָּעָה וְאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא לֹא עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לֹא: {ב} דְּמִשּׁוּם עַצְמָהּ אֵין בָּהּ קְדֻשָּׁה, דִּסְמוֹךְ מִעוּטָא דְּנִדְמֶה לְמֶחֱצָה דִנְקֵבוֹת כוּ'. אֶלָּא הָכָא הַיְנוּ טַעֲמָא דְקוֹבְרָהּ, כְּדֵי לְפַרְסֵם לְפִי שֶׁאֵין הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁתְּהֵא חֲרָרָה פּוֹטֶרֶת. אֲבָל שִׁלְיָא אֵינָהּ צְרִיכָה פִּרְסוּם, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין שִׁלְיָא בְּלֹא וָלָד הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁנִּפְטְרָה מִן הַבְּכוֹרָה. הָרַ''ן: {ג} וְנִפְטְרָה. שֶׁחֶזְקָתָהּ שֶׁהַוָּלָד בְּתוֹכָהּ וְרִבָּה עָלָיו הַדָּם וְהִפְסִידוֹ וּבָטַל. הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואין ידוע אם בכרה כו': טינוף ידוע והכוונה במקום הזה שתפיל שום דבר שיאמרו עליו רועי הבהמות שהוא הריון אלא שנפסד אע''פ שאין בו דמות כל עיקר ואמר אין טינוף פחות מל' יום והדבר הזה שמפלת ר''ל הטינוף צריך להראותו לרועה חכם ואז תפטר מן הבכורה. ויתבונן ממותרות דם הנדות ושכבת הזרע כמין כסוי על העובר בתוך הקרום שעליו ששמו שליא והעובר בתוך השליא ומעל לשליא קרום שיש בו דמות דם נקרש הוא הנקרא שפיר ופירוש ששפעה חררת דם שהפילה חתיכת דם והחתיכה הזאת אינה מטמאה בשום צד לפי שאינה שום דבר אבל היא נקברת להודיע שהיא נפטרת מן הבכורה והלכה כר' אליעזר בן יעקב וכר''ע:
2
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה מְנִיקָה מִן הַנָּכְרִי, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא בְּנָה שֶׁל אַחֶרֶת הָיָה. נִכְנַס לְתוֹךְ עֶדְרוֹ וְרָאָה אֶת הַמַּבְכִּירוֹת מְנִיקוֹת וְאֶת שֶׁאֵינָן מַבְכִּירוֹת מְנִיקוֹת, אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא בְּנָה שֶׁל זוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל זוֹ, אוֹ שֶׁמָּא בְּנָה שֶׁל זוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל זוֹ:
R. Bartenura (non traduit)
אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בְּנָה שֶׁל אַחֶרֶת הָיָה. שֶׁיְּהֵא הַבָּא אַחֲרָיו בְּכוֹר סָפֵק דְּנֵימָא הַךְ בְּהֵמָה לֹא יָלְדָה מֵעוֹלָם אֶלָּא שֶׁאָהֲבָה אֶת זֶה בֶּן חֲבֶרְתָּהּ, וְאִי מִשּׁוּם דְּאִית לָהּ חָלָב, הָא אִיכָּא מִעוּטָא {ד} דְּחוֹלְבוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן יוֹלְדוֹת, הָא וַדַּאי לֹא אָמְרִינַן, אֶלָּא בְּנָה הוּא וּפְטוּרָה מִן הַבְּכוֹרָה:
מַבְכִּירוֹת. בַּחוּרוֹת שֶּׁלֹא יָלְדוּ עַד עַכְשָׁיו:
אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא בְּנָה שֶׁל זוֹ בָא לוֹ אֵצֶל זוֹ. דְּלֵחוּשׁ לְכֻלְּהוּ בִּסְפֵק בְּכוֹרוֹת, אֶלָּא וַדַּאי אוֹתָן הַכְּרוּכִין אַחַר הַמַּבְכִּירוֹת הָווּ בְּכוֹרוֹת וַדָּאִין, וְהַכְּרוּכִין אַחַר שֶׁאֵין מַבְכִּירוֹת הָווּ פְּשׁוּטִין וַדָּאִין. וַהֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} וּמַשְׁמַע דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ לְמִעוּטָא, אֶלָּא הָכָא לֹא אָמְרִינַן שֶׁאָהֲבָה כוּ'. וְקַשְׁיָא דְלָא קַיְמָא לָן כְּרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִעוּטָא כוּ'. אֶלָּא כִדְמַסְּקֵי הַתּוֹסָפוֹת וְהָרֹא''שׁ, דְּהָכָא שֶׁרְאִינוּהָ חוֹלֶבֶת קֹדֶם לֵידָה דְּוַדַּאי הֻחְזְקָה מִן הַמִּעוּט. אֲבָל וַדַּאי בִּשְׁאָר בְּהֵמוֹת חָלָב פּוֹטֵר:
Rambam (non traduit)
רשב''ג אומר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים כו': המאמר הראשון הוא שהואיל ולקח אותה מניקה אומרים עליה שבנה הוא זה שמניקה אותו ומה שתלד אצלו אינו בכור והמאמר השני שהוא הנכנס לעדר הצאן והיו שם מבכירות ושאינן מבכירות ומצא המבכירות מניקות נקבות ושאינן מבכירות מניקות זכרים אינו חושש שמא הדבר בהפך היה בשעת הלידה ושהמבכירות שלא ילדו לעולם הן הן שילדו הזכרים אלא מניח הענין כפי מה שמצא אותו והלכה כרשב''ג:
3
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם אוֹמֵר, הַשּׁוֹחֵט אֶת הַבְּכוֹר, עוֹשֶׂה מָקוֹם בְּקוֹפִיץ מִכָּאן וּמִכָּאן וְתוֹלֵשׁ הַשֵּׂעָר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְזִיזֶנּוּ מִמְּקוֹמוֹ {ז}. וְכֵן הַתּוֹלֵשׁ {ח} אֶת הַשֵּׂעָר לִרְאוֹת מְקוֹם הַמּוּם:
R. Bartenura (non traduit)
עוֹשֶׂה מָקוֹם בְּקוֹפִיץ. גָּרְסִינַן. וּבַגְּמָרָא [דַּף כה] מְפָרֵשׁ, תָּנֵי לְקוֹפִיץ, כְּלוֹמַר לְצֹרֶךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל קוֹפִיץ {ה} תּוֹלֵשׁ שֵׂעָר שֶׁל צַוָּאר. וְאֵין כָּאן מִשּׁוּם לֹא תָגֹז בְּכוֹר צֹאנֶךָ {ו}, דִּתְלִישָׁה בַּיָּד לָאו גְּזִיזָה הִיא. אֲבָל בִּכְלִי וַדַּאי אָסוּר:
וְכֵן מֻתָּר לִתְלֹשׁ אֶת הַשֵּׂעָר. וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, לְהַרְאוֹת בּוֹ לְחָכָם מְקוֹם הַמּוּם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי בֶּן מְשֻׁלָּם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} וְאַף עַל גַּב דִּבְמִשְׁנָה ג' פֶּרֶק ח' דִּשְׁקָלִים מוּכָח דְּאֵין רְגִילִין לִשְׁחֹט בְּקוֹפִיץ, נָקַט הָכָא קוֹפִיץ, מִשּׁוּם דְּבָעֵי עֲשִׂיַּת מָקוֹם גָּדוֹל טְפֵי מִסַּכִּין כוּ' לְפִי שֶׁאֵין קוֹפִיץ נוֹחַ לַחְתֹּךְ בְּלֹא עֲשִׂיַּת מָקוֹם. וּלְהָכָא נַמִּי נָקַט בְּכוֹר, דְּאִלּוּ שְׁאָר קָדָשִׁים נִשְׁחָטִים בָּעֲזָרָה וְיֵשׁ שָׁם סַכִּינִים מְזֻמָּנִים כוּ'. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} וְאִיכָּא לְמֵידַק אַמַּאי תְּנַן שֵׂעָר, דְּהָא בַצֹּאן צֶמֶר מִקְּרֵי, וְהָכִי תְנַן בְּמַתְנִיתִין דִּלְקַמָּן, צֶמֶר הַמְדֻלְדָּל. וְנִרְאֶה לִי דְמִלְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא תָגֹז שַׁיָּךְ נַמִּי בִּבְכוֹר שׁוֹר, וְכִדְאִיתָא בַגְּמָרָא כוּ'. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן לָמָּה חָזַר וְתָנֵי בַמִּשְׁנָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שֵׂעָר. אֶלָּא נִרְאֶה לִי דְּקָא מַשְׁמַע לָן רְבוּתָא אֲפִלּוּ שֵׂעָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻבָּךְ כְּמוֹ צֶמֶר אֲפִלּוּ הָכִי שָׁרֵי. וְכֵן לְקַמָּן אַשְׁמוֹעִינַן רְבוּתָא אַף עַל גַּב דְּשֵׂעָר אֵין דֶּרֶךְ לִפֹּל מֵעַצְמוֹ כְּמוֹ צֶמֶר, גַּם אֵין דָּמָיו יְקָרִים, אֲפִלּוּ הָכִי גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁמָּא יַשְׁהֶה כְּדֵי שֶׁיִּפֹּל שְׂעָרוֹ. תּוֹסָפוֹת חֲדָשִׁים: {ז} שֶּׁלֹא כוּ'. שֶּׁלֹא יֹאמְרוּ גְּזִיזָה עֲבִיד בַּקָּדָשִׁים. אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ מְסֻבָּךְ עִם הַצֶּמֶר מִכָּאן וּמִכָּאן. רַשִׁ''י: {ח} הַתּוֹלֵשׁ. הָכִי גָרְסִינַן. וְהַיְנוּ דִצְרִיכֵי הָרַמְבַּ''ם וְהָרַ''ב לְפָרֵשׁ וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ר' יוסי בן משולם אומר השוחט את הבכור עושה כו': אמר רחמנא לא תגוז בכור צאנך ותולש לאו היינו גוזז ואינו מותר לתלשו בכלי אלא בידו: ומה שאמר בכאן בקופיץ ר''ל מקום ראוי לקופיץ וכן ביאר הגמרא: ומה שאמר וכן התולש ואפילו לכתחלה מותר לו שיתלוש להראות לו המום אבל מניח אותו דבוק בצמר כמו שזכרנו וזה מותר ביו''ט בכל הזבחים וכתוב בגמרא כל כנגדו ביו''ט מותר לפי שהוא עוקר דבר מגידולו כלאחר יד ר''ל שאין דרך הצמר לתלוש אותו כך אבל העוף שדרכו לתלוש כמו שאמרנו בכך היינו אורחיה אינו מותר לתלוש צוארו במועד בשעת שחיטה וזכרתי זה ואע''פ שאינו מכוונת המסכת לפי שרוב בני אדם עוברים עליו והלכה כר' יוסי בן משולם:
4
שְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וְהִנִּיחוֹ בַחַלּוֹן וְאַחַר כָּךְ שְׁחָטוֹ, עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא בָזֶה הִתִּיר עֲקַבְיָא, אֶלָּא בִשְׂעַר בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁנָּשַׁר וְהִנִּיחוֹ בַּחַלּוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת, בָּזֶה עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מַתִּיר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. הַצֶּמֶר הַמְדֻבְלָל בַּבְּכוֹר, אֶת שֶׁהוּא נִרְאֶה מִן הַגִּזָּה, מֻתָּר. וְאֶת שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה מִן הַגִּזָּה, אָסוּר:
R. Bartenura (non traduit)
עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל מַתִּיר. הַצֶּמֶר בַּהֲנָאָה לַכֹּהֵן:
וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. דְּאִי שָׁרֵית לֵיהּ צֶמֶר הַנּוֹשֶׁרֶת מֵחַיִּים אָתֵי לְאַשְׁהוֹיֵי לַבְּכוֹר כְּדֵי שֶׁתַּשִּׁיר צִמְרוֹ כָּל שָׁעָה, וְאָתֵי בָהּ לִידֵי תַּקָלָה שֶׁיִּגְזֹז וְיַעֲבֹד בּוֹ, וּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין אֲסִירֵי בְגִזָּה וַעֲבוֹדָה דִּכְתִיב תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָּשָׂר, תִּזְבַּח וְלֹא גִזָּה:
לֹא בָזֶה הִתִּיר עֲקַבְיָא. כְּלוֹמַר לֹא בָזֶה עֲקַבְיָא מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, דְּבִשְׁחָטוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל שָׁרֵי, דְּמִגּוֹ דִמְהַנְּיָא שְׁחִיטָה לַצֶּמֶר הַמְחֻבָּר בּוֹ לְהַתִּירוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה מְהַנְּיָא נַמִּי לְתָלוּשׁ וּמֻנָּח בַּחַלּוֹן. וְלֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְמֵת, דְּאוֹתוֹ צֶמֶר הַמְחֻבָּר בּוֹ טָעוּן קְבוּרָה, עֲקַבְיָא מַתִּיר לַצֶּמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא בַּחַיִּים, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַשְׁהֶנּוּ כְּדֵי לֵהָנוֹת בַּצֶּמֶר שֶׁנּוֹשֵׁר מִמֶּנּוּ כָּל שָׁעָה וְאָתֵי לְמֶעֱבַד בֵּיהּ גִּזָּה וַעֲבוֹדָה. וּפְסַק הַהֲלָכָה, דַּאֲפִלּוּ לְאַחַר שְׁחִיטָה צֶמֶר שֶׁנָּשַׁר מִמֶּנּוּ בַּחַיִּים אָסוּר:
צֶמֶר הַמְדֻבְלָל. שֶּׁלֹא נִתְלַשׁ לְגַמְרֵי אֲבָל מְחֻבָּר הוּא עִם הַצֶּמֶר וְאֵינוֹ נוֹפֵל:
אֶת שֶׁנִּרְאֶה עִם הַגִּזָּה. כְּשֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ וְגוֹזְזוֹ לְאַחַר שְׁחִיטָה, וִיהֵא הַצֶּמֶר הַמְדֻבְלָל נִבְלָל עִם שְׁאָר הַגִּזָּה וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְמֻפְרָשׁ מִמֶּנָּה, מֻתָּר כִּשְׁאָר הַגִּזָּה:
וְשֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה עִם הַגִּזָּה. שֶׁיָּצָא חוּץ יוֹתֵר מִדַּאי וְנִכָּר לַכֹּל (שֶׁמְּדֻבְלָל) [שֶׁמֻּבְדָּל] מִן הַגִּזָּה:
אָסוּר. כְּמִי שֶׁנָּשַׁר לְגַמְרֵי קֹדֶם שְׁחִיטָה. וּסְתָמָא כְרַבָּנָן {ט} דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דַּעֲקַבְיָא דְהִלְכָתָא כְוָתַיְהוּ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} וּכְרַבִּי יְהוּדָה דְּבַשְּׁחִיטָה פְלִיגֵי, דְּאִי כְרַבִּי יוֹסֵי וּבִשְׁחָטוֹ הָא לְכֻלֵּי עָלְמָא שָׁרֵי, וְאֶלָּא בְמֵת לְרַבָּנָן אִידִי וְאִידִי אָסוּר, וְאִי עֲקַבְיָא אִפְּכָא מִבַּעְיָא לֵיהּ, נִרְאֶה עִם הַגִּזָּה אָסוּר דְּמִיתָה קָאָסְרָה לֵיהּ וּבָעֵי קְבוּרָה וְאֵינוֹ נִרְאֶה עִם הַגִּזָּה מֻתָּר דְּמֵעִקָּרָא תָלֵישׁ. אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְאִי בְמֵת לְכֻלֵּי עָלְמָא אִידִי וְאִידִי מֵיסָר אָסְרֵי אֶלָּא לָאו בִּשְׁחָטוֹ, וְאִי עֲקַבְיָא אִידִי וְאִידִי מִשְׁרֵי שָׁרֵי. אֶלָּא לָאו רַבָּנָן הִיא. גְּמָרָא:
Rambam (non traduit)
שער בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון ואח''כ כו': עיקר המחלוקת האלה כמו שאני מגיד והוא שהכתוב אסר לגזוז צמר הבכור וחייב לאוכלו תוך שנתו שנולד בו כמו שיתבאר אם היה תמים ואם היה בעל מום לפי שנה בשנה וכשיפול בו מום אסור ליהנות בגיזתו כדי שלא יאחר אותו ולא ישחטהו וכשישחטהו מותר לו ליהנות בצמר שעליו אבל מה שנשר ממנו בעודו חי קודם השחיטה ר' יהודה אומר שעקביא מתיר אותו אחר שחיטתו וחכמים מעמידים אותו באיסורו ואפילו אחר שחיטה שהוא אסור בהנאה ור' יוסי אומר אפילו חכמים מתירים ליהנות ממנו אחר שחיטה [ולא שהה] ולא נחלקו אלא אם מת איך יהא דין אותו הצמר שנשר ממנו בעודו חי אחר מותו חכמים אוסרים גזירה שמא ישהה אותו שנים כדי להנות בכל מה שנשר ממנו לאחר מותו ועקביא מתיר ופסק ההלכה שמחלוקתם לאחר שחיטה אבל לאחר מיתה אפילו עקביא אוסר ומה שאמר את שהוא נראה עם הגיזה הרי הוא כאילו נשר ודינו שהוא אסור בהנאה ואפילו לאחר שחיטה על דעת חכמים. אמר היכי דמי שאינו נראה עמו כל שעיקרו הפוך כלפי ראשו והלכה כחכמים:
פרק ד
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source