Chap. 4
1
וְלַד {א} חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ, יָמוּתוּ {ב}. שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, תָּמוּת, וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְמוּרָה, לֹא נֶהֱנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין. אִם עַד שֶׁלֹּא כִפְּרוּ הַבְּעָלִים, תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב, וְתִמָּכֵר, וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת, וְעוֹשָׂה תְמוּרָה, וּמוֹעֲלִין בָּהּ:
R. Bartenura (non traduit)
וְלַד חַטָּאת. שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ. לֹא חַזְיָא לְהַקְרִיבָהּ חַטָּאת, דְּבַת שְׁנָתָהּ כְּתִיב. מִיהוּ מִשּׁוּם הַאי פְּסוּלָא לְחוֹדֵיהּ אֵינָהּ מֵתָה, אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב עַד דְּאִיכָּא תַּרְתֵּי לְרִיעוּתָא, שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה, אוֹ שֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם. וְהָכִי מְתָרֵץ לְמַתְנִיתִין בַּגְּמָרָא, דְּהַאי וְשֶׁאָבְדָה דְּקָתָנֵי, עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וְהָכִי קָאָמַר, שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה, וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בָּהּ מוּם {ג}:
אִם מִשֶּׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים. אִם לְאַחַר שֶׁנִּמְצֵאת זֹאת כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת:
תָּמוּת. וַאֲפִלּוּ לְרַבָּנָן דִּפְלִיגֵי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי לְקַמָּן בְּפִרְקִין וְאָמְרֵי דְּאֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים, בְּהָא מוֹדוּ, הוֹאִיל וְאִיכָּא תַּרְתֵּי לְרִיעוּתָא, דְּעָבְרָה שְׁנָתָהּ וְאָבְדָה, אוֹ אָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם. אֲבָל אָבְדָה לְחוֹדַהּ, הוֹאִיל וְנִמְצֵאת קֹדֶם כַּפָּרָה, אַף עַל גַּב שֶׁלְּאַחַר שֶׁנִּמְצֵאת נִתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת, אֵינָהּ מֵתָה אֶלָּא תִּרְעֶה {ד}:
לֹא נֶהֱנִים. מִדְּרַבָּנָן:
וְלֹא מוֹעֲלִין. אִם נֶהֱנוּ מֵהֶן, פְּטוּרִים מִקָּרְבַּן מְעִילָה. דְּכֵיוָן דְּלֹא הִיא וְלֹא דָּמֶיהָ קְרֵבִים, אָזְלָא קְדֻשָּׁתָהּ:
וְאִם עַד שֶּׁלֹא כִפְּרוּ הַבְּעָלִים. שֶּׁלֹא רָצוּ לְהִתְכַּפֵּר בְּאַחֶרֶת:
תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב. וְאַעָבְרָה שְׁנָתָהּ קָאֵי. דְּאוֹתָהּ שֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, תִּמָּכֵר מִיָּד וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת:
וְעוֹשָׂה תְמוּרָה. הוֹאִיל וְדָמֶיהָ עוֹמְדִים לִקָּרֵב. דְּדָבָר הָעוֹמֵד כְּדֵי שֶׁיִּרְעֶה וְיִסְתָּאֵב עוֹשֶׂה תְּמוּרָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְלַד כוּ'. בִּפְסִיקְתָּא יָהֵיב סִימָנַיְהוּ. ותמנ''ע: {ב} יָמוּתוּ. לֹא שֶׁיַּהַרְגֵם בִּכְלִי אוֹ בַּיָּדַיִם, אֶלָּא מַכְנִיסִין אוֹתָן לְבַיִת אֶחָד וּמַנִּיחִין אוֹתָן שָׁם עַד שֶׁתָּמוּת, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין נוֹתְנִין לָהֶם מְזוֹנוֹת. רַשִׁ''י: {ג} וְצָרִיךְ לְמִתְנֵי אִם אָבְדָה גַּבֵּי בַּעַל מוּם, דְּאִי תָּנֵי גַּבֵּי שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ הֲוָה אֲמֵינָא הָתָם הוּא דִמְהַנְּיָא לֵיהּ לְאַבְּדָהּ [לְהָבִיא לִידֵי מִיתָה], מִשּׁוּם דְּלֹא חַזְיָא לְמִלְּתָא [אֲפִלּוּ קֹדֶם אָבְדָה], אֲבָל בַּעַל מוּם דְּאִי לֹא מוּמָא, חַזְיָא, אֵימָא לֹא תְּהַנֵּי לֵיהּ אָבְדָה. וְאִי תָּנָא גַּבֵּי בַּעַל מוּם, הָתָם הוּא כוּ', מִשּׁוּם דְּלֹא חַזְיָא לְהַקְרָבָה [בְּשׁוּם קָרְבָּן], אֲבָל עָבְרָה שְׁנָתָהּ דְּחַזְיָא לְהַקְרָבָה [בִּשְׁאָר קָרְבָּנוֹת] אֵימָא לֹא תְּהַנֵּי לֵיהּ אָבְדָה, צְרִיכֵי. גְּמָרָא: {ד} וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ''ם. וְתֵימַהּ, דְּבַגְּמָרָא מְפָרְשֵׁי דִּבְרֵי הַכֹּל בְּמִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה דְּמֵתָה כוּ'. אֲבָל לְשׁוֹן הָרַמְבַּ''ם שֶׁבְּנֻסְחַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לְפָרֵשׁ כְּשִׁיטַת הַתּוֹסָפוֹת דְּאַדְּרַבָּה בְּרִבּוּי רִיעוּתָא יוֹתֵר מִסְתַּבֵּר לְהָבִיא לִרְעִיָּה וְלֹא לְמִיתָה, וּדְנָקַט בַּעֲלַת מוּם לִרְבוּתָא דְּסָלְקָא דַעְתָּךְ הוֹאִיל וְאִתְרַבֵּי רִיעוּתָא כָּל כָּךְ דְּאָבְדָה וּבַעַל מוּם כוּ' תִּרְעֶה, קָמַשְׁמַע לָן דַּאֲפִלּוּ הָכִי מֵתָה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
וולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו כו': מה שאמר עד שתסתאב הוא שב על שעברה שנתה או שאבדה: ומה שאמר שאבדה משותף והגמרא סדרו כן שעברה שנתה ושאבדה ושנמצאת בעלת מום וכבר בארנו פעמים שענין לא נהנין ולא מועלין שאין מותר ליהנות באותו דבר ואם נהנה אינו חייב קרבן מעילה וראוי שתדע שהאבידה הזאת שאמרו חכמים עליה תמות מן התנאים שלה שתאבד בשעת כפרה לא בשעת הפרשה ושתאבד ביום ולא בלילה ושתתעלם ממנו ומן הרועה ומכל שאר בני אדם עד שלא יהא שום אדם מכירה ואפילו בסוף העולם ושתהא במקום נסתר כגון תוך מערה או אחר הגדר והדומה לו וכל זמן שיחסר שום תנאי מאלו התנאים אינה מתה אלא דינה תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת ועושה תמורה ומועלין בה וכן אם נגנבה או נגזלה תרעה עד שתסתאב אמרו נקטינן אבודה ולא גנובה אבודה ולא גזולה:
2
הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִקְרִיב אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, תָּמוּת. הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאת וְאָבְדוּ, וְהִקְרִיב חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת, יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח:
R. Bartenura (non traduit)
וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה תָּמוּת. דַּהֲוֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת:
יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח. כָּל הֵיכָא דְּאִי הַוְיָא חַטָּאת הַוְיָא מֵתָה, מָעוֹת נַמִּי אָזְלֵי לְיַם הַמֶּלַח:
Rambam (non traduit)
המפריש חטאתו ואבדה (והפריש) [והקריב] אחרת כו': זה הולך אחר העיקר והוא חטאת שנתכפרו בעליה תמות וכן אותם מעות אין נהנין בהם ולפיכך צוה להוליכן עד ים המלח כדי שלא יוכל ליגע בהם לעולם:
3
הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְחַטָּאתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ חַטָּאת תַּחְתֵּיהֶן, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצְאוּ הַמָּעוֹת, וַהֲרֵי חַטָּאת בַּעֲלַת מוּם, תִּמָּכֵר, וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן חַטָּאת עַד שֶׁנִּמְצֵאת חַטָּאתוֹ, וַהֲרֵי הִיא בַעֲלַת מוּם, תִּמָּכֵר וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן בַּעֲלוֹת מוּם, יִמָּכְרוּ, וְיָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ חַטָּאת, וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, לֹא הִסְפִּיק לְהַקְרִיבָהּ עַד שֶׁנִּמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן תְּמִימוֹת, אַחַת מֵהֶן תִּקְרַב חַטָּאת וְהַשְּׁנִיָּה תָּמוּת, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים, וְאֵין הַמָּעוֹת הוֹלְכוֹת לְיַם הַמֶּלַח אֶלָּא שֶׁנִּמְצְאוּ מֵאַחַר שֶׁכִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:
R. Bartenura (non traduit)
יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ. יְעָרְבֵם יַחַד. דְּכֵיוָן דְּמִתַּרְוַיְהוּ מַיְתֵי, לֹא הָוֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת. אֲבָל אִי הֲוָה מַיְתֵי מֵחַד מִנַּיְהוּ, מְדַחוּ אַחֲרִינֵי, דַּהֲווּ לְהוּ דְּמֵי חַטָּאת שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ בְּאַחֶרֶת:
וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה. דַּהֲווּ כִּשְׁאָר מוֹתָרוֹת שֶׁל חַטָּאת דְּאָזְלִי לִנְדָבָה:
וַהֲרֵי חַטָּאת בַּעֲלַת מוּם. אֲבָל אִם חַטָּאת תְּמִימָה, תִּקְרַב הִיא וְהַמָּעוֹת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח, הוֹאִיל וְכִפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת. וְכָל הָנָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי דְּאָמַר אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה כְּגוֹן הָנָךְ מָעוֹת דְּנִמְצְאוּ קֹדֶם כַּפָּרָה, אָזְלֵי לְיַם הַמֶּלַח {ה}:
וְהַשְּׁנִיָּה תָּמוּת דִּבְרֵי רַבִּי וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כוּ'. הַכֹּל מוֹדִים בְּמִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, שֶׁאֲבוּדָה מֵתָה {ו}. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה, דְּרַבִּי סָבַר הַמַּפְרִישׁ לְאָבוּד כְּאָבוּד דָּמֵי, כְּלוֹמַר הַמַּפְרִישׁ תַּחַת קָרְבָּן אָבוּד, דִּינוֹ כְּאָבוּד. וְכִי הֵיכִי דְּאִם נִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינוֹ אָבוּד, הָאָבוּד הַנִּשְׁאַר כְּשֶׁיִּמָּצֵא דִּינוֹ שֶׁיָּמוּת, הָכִי נַמִּי כִּי נִתְכַּפֵּר בְּאֶחָד מֵהֶן וַאֲפִלּוּ בַּאֲבוּדִים, יֵלְכוּ שֶׁאֵינָן אֲבוּדִים לְיַם הַמֶּלַח. וְרַבָּנָן סָבְרֵי, לֹא אָמְרִינַן הַמַּפְרִישׁ לְאָבוּד כְּאָבוּד דָּמִי {ז}, וְדַוְקָא הַמִּתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה וְהָאֲבוּדָה נִשְׁאֲרָה, הָאֲבוּדָה מֵתָה וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצֵאת קֹדֶם כַּפָּרָה. אֲבָל אִם נִתְכַּפֵּר בַּאֲבוּדָה וְנִשְׁאֲרָה שֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה, אֵינָהּ מֵתָה, אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ה} דְּהָא בְּכֻלְּהוּ אִיכָּא לְמֵידַק, יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ, הָא הֵבִיא מֵאֶחָד מֵהֶן, הַשֵּׁנִי יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ו} וְלִישְׁנָא דְּמַתְנִיתִין כוּ' הָכִי קָאָמְרָה, אֵין חַטָּאת מֵתָה וַדַּאי בֵּין אֲבוּדָה בֵּין אֵינָהּ אֲבוּדָה אֶלָּא כוּ'. וְכֵן לְרַב הוּנָא הָכִי קָאָמַר, אֵין חַטָּאת מֵתָה דְּלֹא נוּכַל לִמְצֹא לָהּ תַּקָּנָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת אַחַר שֶׁכִּפְּרוּ, דְּאָז אֵין לָהּ תַּקָּנָה. תּוֹסָפוֹת: {ז} וּמַתְנִיתִין דְּרֵישׁ פֶּרֶק ו' דְּיוֹמָא דְּתָנֵי אֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה, מַשְׁמַע אֲבָל דְּיָחִיד מֵתָה אַף עַל גַּב דַּהֲוֵי כְּמַפְרִישׁ לָאָבוּד שֶׁמַּפְרִישׁוֹ מִפְּנֵי הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּת, כְּרַבִּי אָתְיָא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
המפריש מעות לחטאתו ואבדו והפריש מעות כו': כל הדינים האלה לפי שלא נתכפרו הבעלים אפשר בנותרים שיפלו לנדבה רוצה לומר שמקריבין בהם עולת נדבה ומפני מה היה ראוי תנאי בכלם שיביא חטאתו מאלו ומאלו לפי שאם הביא חטאת מדמי אחד מהן היה חייב להוליך המעות השניות לים המלח לפי שהבעלים כבר נתכפרו ונשארו אלו אחרי הכפרה ויש בזה חלוק ויתבאר בהלכה שאחרי זו ולפיכך יביא מאלו ומאלו ואז יפול השאר לנדבה: אין מחלוקת בין חכמים ורבי שאם הקריב שניה שלא אבדה שאבודה מתה אבל חולקין חכמים אם הקריב האבודה רבי אומר שהשניה תמות לפי שהמפריש על האבודה כאבוד דמי כאילו אבדה ונמצאת אחר שנתכפרו הבעלים וחכמים אינם אומרים כן לפי שהמפריש על האבוד לאו כאבוד דמי והלכה כחכמים:
4
הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, וַהֲרֵי הִיא בַעֲלַת מוּם, מוֹכְרָהּ וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אִם קָרְבָה הַשְּׁנִיָּה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הָרִאשׁוֹנָה, תָּמוּת, שֶׁכְּבָר כִּפְּרוּ הַבְּעָלִים:
R. Bartenura (non traduit)
מוֹכְרָהּ וְיָבִיא בְדָמֶיהָ אַחֶרֶת. דְּמִכִּי מְכָרָהּ לְאַחֵר, חֲשִׁיבָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ בָּעוֹלָם. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְכַּפֵּר בְּאַחֶרֶת, תָּמוּת. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר, כָּל זְמַן שֶׁהִיא בָּעוֹלָם לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ הַבְּעָלִים בְּאַחֶרֶת, בֵּין שֶׁהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ בֵּין בְּיַד אֲחֵרִים, תָּמוּת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Rambam (non traduit)
המפריש חטאתו והרי היא בעלת מום מוכרה כו': רבי אלעזר ב''ר שמעון אומר אין הפרש בין שתהא הבהמה הזאת תחת ידו או תחת יד אחר כל זמן שתמצא אחר שנתכפרו הבעלים תמות וחכמים אומרים אינו כן אבל כל זמן שהיא מצויה תחת יד בעלה דנין בה דין זה אבל אם מכרה הרי היא כאילו אינה מצויה והלכה כחכמים וכבר זכרנו בסדרים שלפני זה שזו שדינה תמות מביאין אותה בבית ונועלים דלת בפניה עד שתמות ברעב וראוי שתדע בכאן שהמפריש שני צבורי מעות לאחריות מתכפר באחד מהם והשני יביא בו עולת נדבה וכן המפריש שתי חטאות באחריות מתכפר באיזו שירצה והשניה תרעה עד שתסתאב ויביא בדמיה עולת נדבה והמקדיש חטאת מעוברת הרי היא וולדה כמפריש שתי חטאות לאחריות:
פרק ה
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source