Chap. 5
1
הָיוּ בוֹדְקִין {א} אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת {ב}, בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם {ח}. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם {ט}. מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ. הִתְרֵיתֶם בּוֹ. הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה {י}, אֶת מִי עָבַד, וּבַמֶּה עָבָד:
R. Bartenura (non traduit)
הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן. אַחַר שֶׁאִיְּמוּ עֲלֵיהֶן הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן:
בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בַּמִּקְרָא {ג} בְּחַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב (דְּבָרִים יג), הֲרֵי כָאן שְׁלֹשָׁה. וְשָׁאַלְתָּ אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן {ד}, שֶׁמִּמֶּנּוּ לָמַדְנוּ בְדִיקוֹת. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר {ה} (שָׁם יז) וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב, יֵשׁ כָּאן שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הֲרֵי לְךָ חֲמִשָּׁה, וּבְמָקוֹם אַחֵר אוֹמֵר {ו} (שָׁם יט) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב, שְׁנַיִם אֲחֵרִים, הֲרֵי כָאן שִׁבְעָה:
בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ. שֶׁל יוֹבֵל:
בְּאֵיזוֹ שָׁנָה. שֶׁל שָׁבוּעַ:
בְּאֵיזֶה יוֹם. שֶׁל שַׁבָּת {ז}:
בְּאֵיזוֹ שָׁעָה. שֶׁל יוֹם. שֶׁכָּל שֶׁבַע חֲקִירוֹת הַלָּלוּ מְבִיאוֹת אוֹתָן לִידֵי הֲזָמָה, וְשֶׁמָּא אֵין עֵדִים לַהֲזִמָּן לְכָל הַיּוֹם וְיֵשׁ עֵדִים לַהֲזִמָּן לְאוֹתָהּ שָׁעָה:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵין צָרִיךְ אֶלָּא שָׁלֹשׁ חֲקִירוֹת, בְּאֵיזֶה יוֹם בְּאֵיזוֹ שָׁעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָמְרוּ הָעֵדִים אֶתְמוֹל הֲרָגוֹ, בּוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתָּן עֲלֵיהֶן וְיוֹדוּ אִם יֵשׁ פְּסוּל בְּעֵדוּתָן:
מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ. הֶהָרוּג. שֶׁמָּא נָכְרִי הוּא. וְזוֹ אֵינָהּ מִן הַחֲקִירוֹת שֶׁמְּבִיאוֹת לִידֵי הֲזָמָה, אֶלָּא כִשְׁאָר בְּדִיקוֹת שֶׁאֵינָן אֶלָּא לַעֲשׂוֹת הָעֵדוּת מֻכְחֶשֶׁת, שֶׁמָּא לֹא יֹאמַר הָאֶחָד כְּדִבְרֵי חֲבֵרוֹ, וְהוּא וְהֵן יִהְיוּ פְטוּרִים:
אֶת מִי עָבַד. לִפְעוֹר אוֹ לְמַרְקוּלִיס:
וּבַמֶּה עָבָד. בְּזִבּוּחַ אוֹ בְהִשְׁתַּחֲוָיָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} הָיוּ בוֹדְקִין. לָאו בְּפַעַם אַחַת וְזֶה בִּפְנֵי זֶה: {ב} חֲקִירוֹת. נָקַט חֲדָא מִתַּרְתֵּי דִקְרָא. אַף עַל גַּב דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק דִּלְעֵיל נָקַט תַּרְתֵּי, הָכָא סַגִּי לֵיהּ בַּחֲדָא. וְנָקַט חֲקִירָה אַף עַל גַּב דִּכְתִיב אַחַר דְּרִישָׁה, לְפִי שֶׁהַחֲקִירָה הוּא מוֹרֶה יוֹתֵר עַל הָעֲמִידָה עַל אֲמִתַּת הָעִנְיָן מִדְּרִישָׁה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר [אִיּוֹב כה] וּלְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר: {ג} בְּעִיר הַנִּדַּחַת: {ד} דִּוְשָׁאַלְתָּ לֹא מַשְׁמַע חֲקִירָה אֶלָּא עַד דְּאִיכָּא הֵיטֵב בַּהֲדֵיהּ. אֲבָל וְדָרַשְׁתָּ בְּלֹא הֵיטֵב מַשְׁמַע דְּרִישָׁה מְעַלְּיָא. רַשִׁ''י: {ה} בְּיָחִיד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה: {ו} בְּעֵדִים זוֹמְמִין. וּמַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא דְּכֻלְּהוּ יָלְפִינַן מֵהֲדָדֵי לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ז} אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ בְּכָךְ וְכָךְ בַּחֹדֶשׁ, אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹאֲלִין לָהֶם בְּאֵיזֶה יוֹם בְּשַׁבָּת הָיָה, לְפִי שֶׁכָּל הַשֶּׁבַע הַלָּלוּ בָּאוֹת לַהֲבִיאָן לִידֵי הֲזָמָה, וְאֵין מַעֲלִין עַל לִבָּן חֶשְׁבּוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ אִם הָיוּ אֵלּוּ עִמָּהֶן אוֹתוֹ יוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתָן בְּאֵיזֶה יוֹם וְהֵם אוֹמְרִים בְּיוֹם פְּלוֹנִי, נִזְכָּרִים עֵדֵי הֲזָמָה לַהֲזִמָּם. רַשִׁ''י: {ח} מָקוֹם. שֶׁזּוֹ הִיא הַמּוֹעֶלֶת לְהָבִיא אֶת כָּל הַחֲקִירוֹת לַהֲזָמָּה, דִּבְלָאו הָכִי לֹא מִתַּזְמֵי. רַשִׁ''י: {ט} רַבִּי יוֹסֵי כוּ'. בַּגְּמָרָא מוּכָח דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא פָלֵיג אֶלָּא כְשֶׁמִּתּוֹךְ עֵדוּתָן נִכָּר שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמְּעִידִין עָלָיו בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ וּבְאֵיזֶה חֹדֶשׁ וְשָׁנָה וְשָׁבוּעַ, דְּאִי לָאו הָכִי אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִמָּם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {י} הָעוֹבֵד כוּ'. אִם מְעִידִין בְּכָךְ, שׁוֹאֲלִין אֶת מִי עָבַד. רַשִׁ''י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
היו בודקין אותן בשבע חקירות באיזו וכו' ־ רבי יוסי אומר שאין צריך לשאול אם באי זה שבוע באי זה חודש בכמה לחודש אלא באי זה יום באי זה שעה באי זה מקום בלבד.
ואמרו מכירין אתם אותו התריתם בו, אין זה מכלל החקירות והדרישות אבל הוא דבר שאין שם עדות שיצטרך הדרישות וחקירות אלא שידע אמתתו. וחיוב אלו השבע חקירות ממה שנאמר באותם אנשים שחייבים מיתה ודרשת וחקרת ושאלת והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ודרשו השופטים, אלה השבעה חיזוקים לעמוד על אמתת הדבר ולעשות תכלית הדרישה והחקירה. ואין הלכה כרבי יוסי אלא אפילו אמרו העדים אתמול הרגו ראוי לומר להם באי זה שבוע באי זו שנה באי זה חודש באי זה יום באי זו שעה וזה לפי מה שהם אומרים מסיעין את העדים ממקום למקום כדי שתטרף דעתם עליהם ויחזקו בהם רוצה לומר שמאריכים עליהם ומוציאין אותם מסיפור לסיפור ויכבידו בשאלות עד שיקוצו ואם יש בעדות פסלות יחזרו בהם.
2
כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִיקוֹת, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעֻקְצֵי תְאֵנִים. וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת. חֲקִירוֹת, אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. בְּדִיקוֹת, אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם {יג} אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, עֵדוּתָן קַיָּמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁין {יד} זֶה אֶת זֶה, עֵדוּתָן בְּטֵלָה:
R. Bartenura (non traduit)
בֶּן זַכַּאי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְתַלְמִיד דָּן לִפְנֵי רַבּוֹ הָיָה {יא} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְכָךְ קוֹרְאוֹ בֶּן זַכַּאי:
בְּעֻקְצֵי תְאֵנִים. שֶׁהָיוּ מְעִידִים עָלָיו שֶׁהֲרָגוֹ תַחַת הַתְּאֵנָה. וּבָדַק בֶּן זַכַּאי, תְּאֵנָה זוֹ עֻקְצֶיהָ דַקִּים אוֹ גַסִּים. עֹקֶץ, זְנַב הַפְּרִי מְקוֹם חִבּוּרוֹ לָאִילָן:
אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵלָה. דְּשׁוּב אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִמָּן בְּאוֹתָהּ חֲקִירָה, וְכָל זְמַן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם תּוֹרַת הֲזָמָה בְאֶחָד מִן הָעֵדִים, כָּל הָעֵדוּת בְּטֵלָה {יב}, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵאָה, דְּאֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִים עַד שֶׁיִּזּוֹמוּ כֻלָּן:
בְּדִיקוֹת. אֲפִלּוּ אָמְרוּ כֻלָּן אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, מִצְוַת הֲזָמָה רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם, דְּאֵין הֲזָמָה תְּלוּיָה אֶלָּא בַחֲקִירָה לוֹמַר עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּמָקוֹם אַחֵר:
עֵדוּתָן בְּטֵלָה. כָּל עֵדוּתָן בְּטֵלָה. [שֶׁבַּגְּמָרָא], הוּא וְהֵן פְּטוּרִים:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} בִּפְנֵי הִלֵּל רַבּוֹ. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כָּתַב אוֹתוֹ בִּשְׁעַת חִבּוּרוֹ כְּמוֹ שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ. הָרַמְבַּ''ם: {יב} דְּרַחֲמָנָא אָמַר [דְּבָרִים יט] וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד וְגוֹ' וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת וְגוֹ', עֵדוּת שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּם בָּהּ תּוֹרַת הֲזָמָה הָוֵי עֵדוּת, וְאִי לֹא לֹא. רַשִׁ''י: {יג} וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם. וּבַגְּמָרָא, מַאי אֲפִלּוּ, פְּשִׁיטָא דְּכֵיוָן דְּאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ הַשֵּׁנִי לֹא מַעֲלֶה בִידִיעָתוֹ. וּמַסִּיק דְּהָכִי קָאָמַר, אֲפִלּוּ בַחֲקִירוֹת שְׁנַיִם אוֹמְרִים יָדַעְנוּ וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, פֵּרוּשׁ אִם יֵשׁ שְׁלשָׁה עֵדִים. וְעַד שֶׁיִּזּוֹמוּ כֻלָּן יֵשׁ לְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ כְּשֶׁכִּוְּנוּ עֵדוּתָן. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יד} שֶׁמַּכְחִישִׁין. בֵּין שֶׁהֵם שְׁנַיִם, אוֹ שְׁלשָׁה וְהַשְּׁלִישִׁי מַכְחִישׁ. דְּהַכְחָשָׁה עֲדִיפָא מֵאֵינִי יוֹדֵעַ. וְכֵן כָּתַב הָרַמְבַּ''ם:
Rambam (non traduit)
כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח וכו' ־ בן זכאי הוא רבן יוחנן בן זכאי, ולא היה אותו שבדק אבל זה המעשה היה לפני רבו הלל הזקן והוא היה תלמיד לפניו ואמר הלל לעדים באיזה מקום אמרו לו במקום פלוני תחת אילן תאנה ואמר ריב''ז יש לשאול תואר התאנים היאך היו עוקציהן שהם תלוים בהן מן העץ אם עוקציהם ארוכים או קצרים ואם הם עבות או דקות וכל זה כדי להאריך על העדים כמו שזכרנו וראה דבריו נכוחים וטובים ושאלם כמו שאמר ובאותה שעה לא היו קורים אותו אלא בן זכאי בלבד ונזכר המעשה בלשון בן זכאי ורבינו הקדוש כתב אותו בשעת חיבורו כמו שקבל אותו.
ואמרו ואפילו שנים אומרים, רוצה לומר אפילו בחקירות שהם העיקר כששנים אומרים אנו יודעים ואחד אומר איני יודע עדותן קיימת וכן פירשו התלמוד והטעם אשר בגללו אם אמר אחד מן העדים בחקירות איני יודע עדותן בטלה ואם אמרו כולם בבדיקות אין אנו יודעים עדותן קיימת הוא מה שאומר לך והוא זה כי מעיקרנו כל עדות שאין אתה יכול להזימה אינה עדות והזמה אי אפשר אלא כשסיים הזמן והמקום שבהן היה המעשה ההוא כדי שיוכל לומר להם אותו כת שיזים אותם והלא עמנו הייתם באותה שעה במקום פלוני כמו שיבאר עוד ושבע חקירות הם לסיים הזמן והמקום ואם אמר בחקירות איני יודע אי אפשר בהם הזמה בשום פנים ולפיכך עדותן בטלה ונאמר עדות שקר הוא וזה שאומר בחקירות איני יודע הוא כדי שלא תתקיים עליהם ההזמה.
3
אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה בַחֹדֶשׁ {טו}, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ {טז} שֶׁל חֹדֶשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁלֹשָׁה וְאֶחָד אוֹמֵר בַּחֲמִשָּׁה, עֵדוּתָן בְּטֵלָה {יז}. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת {יח}. אֶחָד אוֹמֵר בְּשָׁלֹשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ, עֵדוּתָן בְּטֵלָה {יט}. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, קַיָּמֶת. אֶחָד אוֹמֵר בְּחָמֵשׁ וְאֶחָד אוֹמֵר בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַמַּעֲרָב {כ}:
R. Bartenura (non traduit)
שֶׁזֶּה יָדַע בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. זֶה שֶׁאָמַר בִּשְׁנַיִם יָדַע שֶׁהַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר מָלֵא הָיָה, וְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חֹדֶשׁ שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשִׁים, מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר הָיָה. וְדַוְקָא עַד חֲצִי הַחֹדֶשׁ, אֲבָל מֵחֲצִי הַחֹדֶשׁ וָאֵילָךְ עֵדוּתָן בְּטֵלָה, שֶׁחֲזָקָה אֵין עוֹבֵר חֲצִי הַחֹדֶשׁ עַד שֶׁכָּל הָעוֹלָם יוֹדְעִים מָתַי קִדְּשׁוּ בֵית דִּין הַחֹדֶשׁ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר קַיֶּמֶת. דַּעֲבִיד אֱינָשׁ דְּטָעֵי כֻלֵּי הַאי:
חַמָּה בַמִּזְרָח. מִמְּקוֹם זְרִיחַת הַחַמָּה עַד אֶמְצַע הָרָקִיעַ קָרוּי מִזְרָח, וּמֵאֶמְצַע הָרָקִיעַ עַד מְקוֹם הַשְּׁקִיעָה קָרוּי מַעֲרָב:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טו} אֶחָד אוֹמֵר כוּ'. בָּרְבִיעִי בְשַׁבָּת בִּשְׁנַיִם לַחֹדֶשׁ, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר בָּרְבִיעִי בְשַׁבָּת בִּשְׁלֹשָׁה לַחֹדֶשׁ: {טז} בְּעִבּוּרוֹ כוּ'. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר זֶה יָדַע בְּחֶסְרוֹנוֹ דְּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר חָסֵר הָיָה. תּוֹסָפוֹת. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יז} בְּטֵלָה. דְּבִתְרֵי עִבּוּרֵי לֹא טָעוּ אֱנָשֵׁי. גְּמָרָא. וַהֲוָה מָצֵי לְמֵימַר אֶחָד אוֹמֵר בְּב' וְאֶחָד בְּד', אֶלָּא דְמַתְחִיל בְּמַאי דְּסִיֵּם: {יח} קַיֶּמֶת. דְּאָדָם טוֹעֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת חָסֵר מַשֶּׁהוּ, דְּכִי נַמִּי אָמַרְתְּ זֶה שֶׁאָמַר שְׁתַּיִם בִּתְחִלַּת שְׁתַּיִם וְזֶה שֶׁאָמַר שָׁלֹשׁ בְּסוֹף שָׁלֹשׁ כָּל רְגָעִים שֶׁבֵּינְתַיִם שֶׁאֵרַע הַמַּעֲשֶׂה בָהֶן יֵשׁ לְאֵלּוּ לִטְעוֹת וְלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ. עַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יט} בְּטֵלָה. וְאִם תֹּאמַר וְנִשְׁאָלֵם דִּלְמָא הַאי דְּקָאָמַר שָׁלֹשׁ סוֹף שָׁלֹשׁ, (אִי נַמִּי) הַאי דְּקָאָמַר חָמֵשׁ תְּחִלַּת חָמֵשׁ. וְיֵשׁ לוֹמַר דִּלְבַטֵּל עֵדוּת בָּדְקִינַן לְהוּ מִשּׁוּם דִּכְתִיב וְהִצִּילוּ הָעֵדָה, וְלֹא לְקַיֵּם עֵדוּתָן. תּוֹסָפוֹת: {כ} שֶׁבְּחָמֵשׁ כוּ'. וְאֵין לְהַקְשׁוֹת דִּבְמִשְׁנָה ד' פֶּרֶק קַמָּא דִפְסָחִים גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם יוֹם הַמְעֻנָּן דְּטָעֵי עַל הַשְּׁבִיעִית לוֹמַר חֲמִישִׁית וּפָסַק הָרַ''ב כֵּן הֲלָכָה. דְּהָתָם לְחֻמְרָא וְהָכָא לְחֻמְרָא, דְּלֹא גָזְרִינַן וְלֹא קָטְלִינַן מִסְּפֵקָא:
Rambam (non traduit)
אחד אומר בשנים בחודש ואחד אומר בשלושה וכו' ־ זו שאמרנו שכשיהיה מחלוקת ביום אחד עדותן קיימת אמנם דין זה עד חצי החודש בלבד אבל אם אמר האחד בששה עשר בחודש והאחד בשבעה עשר עדותן בטלה ואע''פ שהסכימו על היום מן השבוע לפי שאי אפשר שיעבור חצי חודש שלא ידעו כל העולם איזה יום היה ראש חודש. ומפאת המזרח עד אמצע הרקיע נקרא מזרח, ומאמצע השמים עד פאת המערב נקרא מערב, וכבר בארנו במסכת ברכות (פ''א ה''ב) שכל השעות הנזכרות בכל המשנה שעות זמניות.
4
וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, מַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵינֵיהֶן, וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, שׁוֹמְעִין לוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת, שׁוֹמְעִין לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו:
R. Bartenura (non traduit)
נִמְצְאוּ דִבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין. וּמֵעַתָּה צְרִיכִין לִשָּׂא וְלִתֵּן בַּדָּבָר:
פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אִם לֹא עָבַרְתָּ אַל תִּירָא:
אָמַר אַחַד מִן הָעֵדִים יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת. אֲפִלּוּ זְכוּת, וְכָל שֶׁכֵּן חוֹבָה. מְשַׁתְּקִים אוֹתוֹ, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר לה) וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה {כא}:
אָמַר אַחַד מִן הַתַּלְמִידִים. הַיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי הַדַּיָּנִים. יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה:
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. דִּכְתִיב (שָׁם) וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת, לָמוּת הוּא דְאֵינוֹ עוֹנֶה, הָא לִזְכוּת עוֹנֶה:
אֵינוֹ יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם. וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו {כב}. אֲבָל יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, אֵינוֹ יוֹרֵד מִשָּׁם לְעוֹלָם {כג}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כא} וְאַף עַל גַּב דִּקְרָא מְסַיֵּם לָמוּת כוּ', מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא דִּבְעֵד לֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי מִשּׁוּם דְּמֵחֲזֵי כְּנוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ, פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁמִּתְחָרֵט בּוֹ וְדוֹאֵג שֶׁמָּא יִגָּמֵר הַדִּין לְחוֹבָה וְיָבִיא זֶה עֵדִים לַהֲזִמָּן. וּמִהְדַּר לֹא מָצֵי הָדְרֵי בְהוּ לְאַחַר כְּדֵי דִבּוּר, דְּכֵיוָן שֶׁהִגִּיד כוּ': {כב} גְּמָרָא. כְּדֵי שֶּׁלֹא תְהֵא עֲלִיָּתוֹ יְרִידָה לוֹ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ''י שֶׁאִם יוֹרִידוּהוּ הַיּוֹם לְעֵין כֹּל בּוּשָׁה הוּא לוֹ: {כג} גְּמָרָא. וְנִרְאֶה וַדַּאי דְּאֵינוֹ נִמְנֶה עִמָּהֶן, שֶׁאִם כֵּן יִהְיֶה בֵית דִּין זוּגוֹת. אֶלָּא זוֹכֶה לִהְיוֹת בְּמוֹשָׁב בֵּית דִּין וְעַל הַסַּפְסָל כְּמוֹתָם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ואחר כך מכניסין את השני ובודקים אותו וכו' ־ אינו יורד משם כל היום אמנם הוא זה כשלא היה ממש בדבריו אבל אם היה ממש בדבריו אינו יורד משם לעולם.
ואין שומעין מן העד דבר בין לזכות בין לחובה משום שנאמר ועד אחד לא יענה; ואמר בנפש למות הוא חוזר על אחד כאילו אמר אחד לא יענה בנפש למות ולפיכך אינו נהרג עד שיהיו המחייבין יותר על המזכין שנים או יותר כמו שבארנו בפרק שלפני זה (משנה א').
5
אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ. וְאִם לָאו, מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר. הָיוּ מִזְדַּוְּגִין {כד} זוּגוֹת זוּגוֹת, וּמְמַעֲטִין בְּמַאֲכָל, וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כָּל הַיּוֹם, וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין כָּל הַלַּיְלָה {כה}, וְלַמָּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לְבֵית דִּין. הַמְזַכֶּה {כו} אוֹמֵר אֲנִי מְזַכֶּה וּמְזַכֶּה אֲנִי בִמְקוֹמִי, וְהַמְחַיֵּב אוֹמֵר אֲנִי מְחַיֵּב וּמְחַיֵּב אֲנִי בִמְקוֹמִי. הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה {כז}. טָעוּ בְּדָבָר {כח}, שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין מַזְכִּירִין אוֹתָן. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ. וְאִם לָאו, עוֹמְדִים לְמִנְיָן. שְׁנֵים עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין, זַכַּאי. שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאַחַד עָשָׂר מְזַכִּין, וַאֲפִלּוּ אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִין. עַד כַּמָּה מוֹסִיפִין, שְׁנַיִם שְׁנַיִם עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּבִין, זַכַּאי. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּבִין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּין, דָּנִין אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְחַיְּבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין {לא}:
R. Bartenura (non traduit)
מַעֲבִירִין אוֹתוֹ לְמָחָר. מַעֲבִירִין אֶת הַדִּין עַד לְמָחָר, מִשּׁוּם הֲלָנַת הַדִּין:
שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאַחַד עָשָׂר מְזַכִּין. וְהַטָּיָתְךָ לְרָעָה עַל פִּי אֶחָד לֵיתָא, הִלְכָּךְ יוֹסִיפוּ דַיָּנִים:
וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יוֹסִיפוּ דַיָּנִים. דְּהַאי דְּאָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמִי {כט}, וְאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לֹא לִזְכוּת וְלֹא לְחוֹבָה בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים:
שְׁנַיִם שְׁנַיִם. אִם נִתְחַלְּקוּ הַשְּׁנַיִם שֶׁהוֹסִיפוּ זֶה לְכָאן וְזֶה לְכָאן, דְּאַכַּתִּי לֵיכָּא הַטָּיָה לֹא לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד וְלֹא לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם, צָרִיךְ לְהוֹסִיף עוֹד שְׁנַיִם. וְכֵן עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד:
עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְחַיְּבִים דִּבְרֵי הַמְזַכִּין. דְּאִיכָּא הַטָּיָה לְטוֹבָה עַל פִּי אֶחָד. וְהוּא הַדִּין אִם יִרְאֶה אֶחָד מִן הַמְזַכִּים דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִים {ל}, דְּבִשְׁעַת גְּמַר דִּין קַיְמָא לָן דְּאַף הַמְלַמֵּד זְכוּת יָכוֹל לְלַמֵּד חוֹבָה. וְהַאי דְּלֹא תָנֵי אוֹ עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְזַכִּין דִּבְרֵי הַמְחַיְּבִין, דְּתַנָּא אַזְּכוּת קָמְהַדַּר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{כד} מִזְדַּוְּגִים. בְּיוֹם רִאשׁוֹן לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ (הֵן) לָדוּן מִמְּקוֹם הַיְשִׁיבָה, מִזְדַּוְּגִים בְּבָתֵּיהֶן אוֹ בַשּׁוּק וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. רַשִׁ''י: {כה} הַלַּיְלָה. אִישׁ אִישׁ לְעַצְמוֹ. רַשִׁ''י. אוֹ עִם זוּג שֶׁלּוֹ. הָרַמְבַּ''ם: {כו} הַמְזַכֶּה. אֶתְמוֹל, אוֹמֵר אֲנִי הוּא הַמְזַכֶּה אֶתְמוֹל וַעֲדַיִן מְזַכֶּה אֲנִי, עַל כָּרְחוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וְהַמְחַיֵּב אוֹמֵר אִם לֹא מָצָא הַלַּיְלָה זְכוּת, אֲנִי הַמְחַיֵּב וּמְחַיֵּב אֲנִי בִמְקוֹמִי. רַשִׁ''י: {כז} אֵינוֹ יָכוֹל כוּ'. בַּהַשְׁכָּמָה שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר. אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין יָכוֹל לַחֲזֹר: {כח} טָעוּ כוּ'. וְלֹא יָדוּעַ מִי הֵם שֶׁחִיְּבוּ אוֹ זִכּוּ מִטַּעַם אֶחָד, שֶׁאֵין נֶחֱשָׁבִין אֶלָּא כְאֶחָד. הָרַמְבַּ''ם: {כט} וְהָא דְּמַשְׁמַע דְּמַתְנִיתִין רְבוּתָא קָא מַשְׁמַע לָן בְּהָא כִּדְקָתָנֵי וַאֲפִלּוּ כוּ' וְאֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ. יֵשׁ לוֹמַר דִּלְפִי שֶׁאַף אִם אָמַר חַיָּב לֹא מְחַיְּבִין כֵּיוָן שֶׁאֵין הָרֹב הָיָה אֶלָּא בְאֶחָד, וְאִם כֵּן נַחְשְׁבֵהוּ כְּאִלּוּ הָיָה מִן הַמְזַכִּין שֶׁמַּטִּין לִזְכוּת עַל פִּי אֶחָד, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא: {ל} דַּהֲווּ לְהוּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה מְחַיְּבִים. רַשִׁ''י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {לא} עַד שֶׁיִּרְאֶה כוּ'. לֹא רָאוּ מַאי, פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. וּפָרֵיךְ וְלִפְטְרֵיהּ מֵעִקָּרָא מִשֶּׁהוֹסִיפוּ עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד וְנֶחְלְקוּ, לָמָּה מְאַחֲרִין הַדָּבָר לָדוּן אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, מִי אִית לָן לְאַהְדּוֹרֵי בָתַר חוֹבָה. וּמְשָׁנֵי כְּדֵי שֶּׁלֹא יֵצְאוּ מִבֵּית דִּין מְעֻרְבָּבִין. גְּנַאי לְבֵית דִּין שֶׁיֵּצְאוּ בְמַחֲלֹקֶת וְאֵין יוֹדְעִין לִגְמֹר אֶת הַדִּין. גְּמָרָא וְרַשִׁ''י. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין וכו' ־ כל זה מבואר, וכבר הקדמנו זכרון עקריו כי הטיתך לטובה ע''פ עד א' ולרעה ע''פ ב' או יותר.
פרק ו
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source