Chap. 2
1
הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא, אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא. וְאִם לָאו, לֹא יָצָא. בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב, וּבָאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בָּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, בַּפְּרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם:
R. Bartenura (non traduit)
הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה. פָּרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע:
וְהִגִּיעַ זְמַן. קְרִיאַת שְׁמַע:
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ יָצָא. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה צָרִיךְ לְפָרֵשׁ אִם כִּוֵּן לִבּוֹ שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְהָאוֹמֵר מִצְוֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה מְפָרֵשׁ אִם כִּוֵּן לִבּוֹ לִקְרוֹת כִּנְקוּדָתָן וּכְהִלְכָתָן, לַאֲפּוּקֵי קוֹרֵא לְהַגִּיהַּ שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא הַתֵּבוֹת כִּנְקוּדָתָן אֶלָּא קוֹרֵא כִּכְתִיבָתָן כְּדֵי לְהָבִין בַּחֲסֵרוֹת וִיתֵרוֹת, דְּבִקְרִיאָה כָּזוֹ לֹא יָצָא. וַאֲנַן קַיְמָא לָן כְּמַאן דְּאָמַר מִצְוֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה:
בַּפְּרָקִים. לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין מְפָרֵשׁ מָה הֵם הַפְּרָקִים:
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם אָדָם נִכְבָּד שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם כְּגוֹן אָבִיו אוֹ רַבּוֹ אוֹ שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה:
וּמֵשִׁיב. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֵּשִׁיב לָהֶם שָׁלוֹם אִם הִקְדִּימוּ לוֹ:
וּבָאֶמְצַע. הַפֶּרֶק:
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה. אָדָם שֶׁהוּא יָרֵא מִפָּנָיו שֶׁמָּא יַהַרְגֵהוּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֵּשִׁיב לוֹ שָׁלוֹם. אֲבָל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד לֹא:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בָּאֶמְצַע. הַפֶּרֶק, שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם מִי שֶׁהוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְמִי שֶׁמּוּטָל עָלָיו לְכַבְּדוֹ:
וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל אָדָם. שֶׁהִקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק, כָּךְ אָסוּר לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ בִּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת:
Toss. Yom Tov (non traduit)
אין פירוש למשנה זו
Rambam (non traduit)
היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כוון לבו יצא כו' – זמן המקרא הוא אחד מזמני קריאת שמע הקצובים בפרק הקודם לזה.
ומה שאמר: אם כוון לבו יצא – רוצה לומר, אם ישים ליבו ומחשבתו ורעיוניו לקריאה ההיא, שאפשר לשמור הניקוד ולא יתכוין לקריאת הפרשה. ומה שאמר יצא, רוצה לומר, יצא ידי חובתו.
ובפרקים, הם פרקי קריאת שמע, ונבארם אחרי זאת. ודברי רבי מאיר, בפרקים שואל מפני הכבוד, וקל וחומר להשיב שלום למי שישאל בשלומו. וכמו כן מה שאמר באמצע שואל, יתחיל הוא לתת שלום, וקל וחומר להשיב שלום. ופירוש מפני הכבוד הוא, לתת שלום או להשיב שלום אל איש ראוי לכבדו, כגון אביו או רבו או חכם ממנו. ומפני היראה, איש שהוא מפחד ממנו, כגון אנס או מלשין. והלכה כרבי יהודה:
2
אֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים, בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִ־''שְׁמַע'', וּבֵין שְׁמַע לִ־''וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'', בֵּין ''וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'' לְ־''וַיֹּאמֶר'', בֵּין ''וַיֹּאמֶר'' לֶ־''אֱמֶת וְיַצִּיב''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין ''וַיֹּאמֶר'' לֶ־''אֱמֶת וְיַצִּיב'' לֹא יַפְסִיק. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה, לָמָּה קָדְמָה ''שְׁמַע'' {ב} לִ־''וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'', אֶלָּא כְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת. ''וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'' לְ־''וַיֹּאמֶר'', שֶׁ־''וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'' נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, ''וַיֹּאמֶר'' אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם:
R. Bartenura (non traduit)
בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק. דִּכְתִיב וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת (יִרְמְיָה י), הִלְכָּךְ אֵין מַפְסִיקִין בֵּין אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם לֶאֱמֶת {א}. וְכֵן הֲלָכָה:
וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. דִּכְתִיב בֵּיהּ (דְּבָרִים יא) וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם, וְתַלְמוּד תּוֹרָה נוֹהֵג בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה:
וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּיּוֹם. דְּאִית בֵּיהּ פָּרָשַׁת צִיצִית שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב (בְּמִדְבָּר טו) וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} וְהוֹאִיל וּבַקְּרָא לֹא כְתִיב וְיַצִּיב, נִרְאֶה דְבֵין אֱמֶת לִוְיַצִּיב רַשַּׁאי לְהַפְסִיק, וְכֵן כָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ס''ו. וְהַתַּנָּא דְּנָקַט וְיַצִּיב, אַשִּׁגְרַת לָשׁוֹן וּלְסִימָן בְּעָלְמָא נָקִיט. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב. תוי''ט: {ב} לָמָּה קָדְמָה שְׁמַע. וְאִם תֹּאמַר תֵּיפּוֹק לֵיהּ דְּקָדְמָה בַּתּוֹרָה. וְיֵשׁ לוֹמַר דְּהָכִי קָאָמַר לָמָּה קָדְמָה אַף לְפָרָשַׁת צִיצִית דְּקָדְמָה לְכֻלָּן, אֶלָּא אָמְרִינַן אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, אִם כֵּן הָיָה לָנוּ לְהַקְדִּים וְהָיָה שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן רַבִּים. תּוֹסָפוֹת. וּמִדְּמְשַׁנֵי מִשּׁוּם שֶׁיְּקַבֵּל עֹל כוּ', פָּרֵיךְ לֵיהּ דְּאִם כֵּן תַּקְדִּים וַיֹּאמֶר, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גַּם כֵּן מֵעֵין קַבָּלַת עֹל כוּ' דִּכְתִיב אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְלִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים:
Rambam (non traduit)
אלו הן בין הפרקים בין ברכה ראשונה לשניה כו' – עניין דברו אינו נוהג אלא ביום, כי המצווה האמורה בפרשת ''ויאמר'', והיא מצוות ציצית, אינה מחוייבת אלא ביום, כמו שביארנו קודם זה. והלכה כרבי יהודה.
3
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, לֹא יָצָא. קָרָא וְלֹא דִּקְדֵּק {ד} בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא יָצָא. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא. קָרָא וְטָעָה, יַחֲזֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה:
R. Bartenura (non traduit)
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא יָצָא. דִּכְתִיב שְׁמַע, הַשְׁמַע לְאָזְנְךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ {ג}. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, שְׁמַע בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
וְלֹא דִּקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ. לְהוֹצִיאָן בִּשְׂפָתָיו יָפֶה, בִּשְׁתֵּי תֵּבוֹת שֶׁהַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה מַתְחֶלֶת בָּאוֹת שֶׁהַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה נִגְמֶרֶת, כְּגוֹן עַל לְבָבֶךָ, עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, אִם אֵינוֹ נוֹתֵן רֶוַח בֵּינֵיהֶם לְהַפְרִידָם נִמְצָא קוֹרֵא אוֹתָם שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת כְּאוֹת אַחַת:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָצָא. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְדַקְדֵּק בְּאוֹתִיּוֹתֶיהָ, וְכֵן יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָנִיחַ הַנָּד וְלֹא יָנִיד הַנָּח וְלֹא יְרַפֶּה הֶחָזָק וְלֹא יְחַזֵּק הָרָפֶה, וְצָרִיךְ לְהַתִּיז זַיִ''ן שֶׁל תִּזְכְּרוּ {ה} שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאוֹמֵר תִּשְׂכְּרוּ בְּשִׂי''ן, כְּלוֹמַר כְּדֵי שֶׁתַּרְבּוּ שָׂכָר, שֶׁהֲרֵי אֵין רָאוּי לְשַׁמֵּשׁ אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס:
הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ. הִקְדִּים פָּסוּק שְׁלִישִׁי לְשֵׁנִי וְשֵׁנִי לְרִאשׁוֹן וְכַיּוֹצֵא בָזֶה:
לֹא יָצָא. דִּכְתִיב וְהָיוּ הַדְּבָרִים בַּהֲוָיָתָן יִהְיוּ, כְּלוֹמַר כְּמוֹ שֶׁהֵן סְדוּרִין בַּתּוֹרָה. וּמִיהוּ אִם הִקְדִּים פָּרָשַׁת וַיֹּאמֶר לְפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, וּפָרָשַׁת וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לִשְׁמַע, נִרְאֶה דְּאֵין זֶה חָשׁוּב לְמַפְרֵעַ וְיָצָא, שֶׁהֲרֵי אֵינָן סְדוּרוֹת זוֹ לְאַחַר זוֹ בַּתּוֹרָה {ו}:
יַחֲזֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה. אִם בֵּין פֶּרֶק לְפֶרֶק טָעָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה פֶּרֶק הִפְסִיק וּלְרֹאשׁ אֵיזֶה פֶּרֶק יַחֲזֹר, חוֹזֵר לְהֶפְסֵק רִאשׁוֹן שֶׁהוּא וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. וְהָרַמְבַּ''ם אוֹמֵר שֶׁהוּא וְאָהַבְתָּ אֵת ה' {ז}, וְאִם בְּאֶמְצַע הַפֶּרֶק פָּסַק, שֶׁיּוֹדֵעַ הַפֶּרֶק שֶׁפָּסַק בּוֹ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מָקוֹם מֵאוֹתוֹ פֶּרֶק {ח} פָּסַק, חוֹזֵר לְרֹאשׁ אוֹתוֹ הַפֶּרֶק. הָיָה קוֹרֵא וּכְתַבְתָּם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הוּא בְּוּכְתַבְתָּם שֶׁל שְׁמַע אוֹ בְּוּכְתַבְתָּם שֶׁל וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, חוֹזֵר לְוּכְתַבְתָּם שֶׁל שְׁמַע {ט}, וְאִם נִסְתַּפֵּק לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לְמַעַן יִרְבּוּ, אֵינוֹ חוֹזֵר, שֶׁעַל הֶרְגֵּל לְשׁוֹנוֹ הוּא הוֹלֵךְ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ג} כְּלוֹמַר כֵּיוָן דְּבִלְשׁוֹן שְׁמִיעָה הוֹצִיא הַכָּתוּב, שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּשְׁמִיעַ לְאָזְנָיו, וּכְאִלּוּ כְּתִיב הַשְׁמַע: {ד} וְלֹא דִּקְדֵּק. וְלִמַּדְתֶּם, שֶׁיִּהְיֶה לִמּוּדְךָ תָּם, לִתֵּן רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים. גְּמָרָא: {ה} וּלְעוֹלָם בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת יֵשׁ לְדַקְדֵּק: {ו} וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא קָפִּיד אֶלָּא לְכַתְּחִלָּה: {ז} מִשּׁוּם שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְסִיק בֵּין לְעוֹלָם וָעֶד לִוְאָהַבְתָּ. אִם כֵּן זֶהוּ הֶפְסֵק הָרִאשׁוֹן שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר לוֹ. וּמֵאַחַר שֶּׁבָּרוּר לוֹ שֶׁכְּבָר קָרָא פָּרָשָׁה אַחַת מִקְּרִיאַת שְׁמַע, אִי אֶפְשָׁר שֶּׁלֹא קָרָא עַד לְעוֹלָם וָעֶד, וּלְכָךְ אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַתְחִיל מִתְּחִלַּת שְׁמַע. בֵּית יוֹסֵף: {ח} וְגַם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם קָרָא כְּלוּם מֵהַפֶּרֶק, אֲבָל מַה שֶּׁבָּרִי לוֹ שֶׁקָּרָא אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּקְרָא עוֹד: {ט} הָכִי אִיתָא בַּגְּמָרָא, אֲבָל בֵּין וּקְשַׁרְתָּם לְוּקְשַׁרְתֶּם אֵין לִטְעוֹת דְקַמָּא קָמָץ וְטַעֲמוֹ מַאֲרִיךְ, וְתִנְיָן פָּתוּחַ וְטַעֲמוֹ אַזְלָא:
Rambam (non traduit)
הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא כו' – דקדוק האותיות הוא להשמר במוצא שפתיו בעת הקריאה, כדי שלא יניע אות נחה ולא יניח אות נעה, ויבאר זכרון התנועות הראויות לבארם, ויחטוף התנועות הראויות למהרם בחטיפה, ויוציא האותיות דרך מוצאם, ולא יבליע אות בשנית הסמוכה אליה, בהיות האות מסוף המילה היא בעצמה ראש המילה הבאה אחריה, כגון ''ואבדתם מהרה'', ''בכל לבבך'' וכדומה לו. והדברים האלה כולם אי אפשר לכותבם בספר, אבל יקחו אותם מפי מלמד שילמדם פה אל פה.
ולמפרע פירושו הפוך, והוא שיקרא פסוק, ואחר כן שלפניו, ואחריו השלישי שלפניו.
ופירוש טעה, שגה וחטא. ועניין דברו יחזור למקום שטעה, על הדרך שזכרו בתוספתא הוא שאמר, טעה בין פרק לפרק ואינו יודע באיזה פרק, חוזר לפרק ראשון; באמצע הפרק, חוזר לתחילת הפרק; בין כתיבה לכתיבה, חוזר לכתיבה ראשונה. ואין הלכה כרבי יוסי ולא כרבי יהודה שאמרו לא יצא:
4
הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ, מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְּפִלָּה:
R. Bartenura (non traduit)
נִדְבָּךְ. שׁוּרָה שֶׁל בִּנְיַן אֲבָנִים, כְּמוֹ נִדְבָּכִין דִּי אֶבֶן גְּלָל בְּעֶזְרָא (פֶּרֶק ו), וְאַף עַל גַּב דְּמִסְתְּפֵי דִּלְמָא נָפְלֵי וְלֹא מָצוּ מְכַוְּנֵי, לֹא הִצְרִיכוּם חֲכָמִים לָרֶדֶת, דִּקְרִיאַת שְׁמַע לֹא בָעֵי כַּוָּנָה אֶלָּא פָּסוּק רִאשׁוֹן בִּלְבָד:
מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּתְּפִלָּה. דִּצְלוֹתָא רַחֲמֵי הִיא וּבָעֵי כַּוָּנָה, הִלְכָּךְ יוֹרְדִין לְמַטָּה וּמִתְפַּלְּלִין:
Toss. Yom Tov (non traduit)
אין פירוש למשנה זו
Rambam (non traduit)
ועניין מה שאמר בראש הנדבך, רוצה לומר בראש הקיר, בשעה שיהיו עושי המלאכה רוקעים וכותשים בין הלוחות הנקראין נדבכים. ומה שאסר להם שלא יתפללו שם, מפני טרדת הלב. וקריאת שמע לא תצטרך לכוונת הלב אלא פסוק ראשון בלבד:
האומנין קורין בראש האילן או בראש הנדבך כו' – פירוש אומנין, עושי מלאכה. ומנהג בוני הקירות בעפר להציב שני לוחות, ומשליכים העפר באמצע, וירקעו אותו בכלי עץ יד עד יאחז תבנית הקיר ויקשר, ואחר כך מסירין הלוחות ההם מן הבניין אשר בנו, וזה המעשה נקרא אצל בני אדם היום בלשון ערב טאפי''ה. והלוח האחד מאלו השניים אשר בם יבנה ויכונן הקיר, קורים אותו נדבך, וזהו פירוש המילה על אמיתתה.
5
חָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה {י} הָרִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה {יג} בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁקָּרָא בַּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָמַר לָהֶם, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת:
R. Bartenura (non traduit)
חָתָן. שֶׁנָּשָׂא בְּתוּלָה, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹן, מִשּׁוּם דְּטָרִיד שֶׁמָּא לֹא יִמְצָאֶנָּה בְּתוּלָה. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּתְיָרֵא שֶׁמָּא יֵעָשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה בִּבְעִילָתוֹ, וְטִרְדָּא דְמִצְוָה הִיא {יא}, וְרַחֲמָנָא אָמַר וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, בְּלֶכֶת דִּידָךְ הוּא דִמְחַיְּבַת, הָא דְמִצְוָה פְּטִירַת:
אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. אִם לֹא בָּעַל עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לֵילוֹת, טָרִיד. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ לִבּוֹ גַּס בָּהּ {יב} וְתוּ לֹא טָרִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב בִּקְרִיאַת שְׁמַע:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{י} בַּלַּיְלָה. מִדְּלֹא תָּנֵי מִלַּיְלָה כוּ', יֵשׁ לוֹמַר דְּדַוְקָא בַּלֵּילוֹת פָּטוּר, אֲבָל בַּיּוֹם חַיָּב, דְּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ, אַךְ יֵשׁ לוֹמַר דִּלְכָךְ נָקִיט בַּלַּיְלָה, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן הוּא בּוֹעֵל, וְאִי לֹא, פָּטוּר עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת: {יא} וְהָרַמְבַּ''ם פֵּרֵשׁ מִשּׁוּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה. וּבְאַלְמָנָה אֵין טִרְדָּא עִם הַמִּצְוָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּבְתוּלָה אִיתְנְהוּ טְרָדוֹת בִּתְרֵי גַּוְנֵי כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ''ב: {יב} לְשׁוֹן הֶעָרוּךְ, לִבּוֹ קָרוֹב לָהּ, כְּמוֹ כָּל לְשׁוֹן גַּסּוּת שֶׁבַּתַּלְמוּד. וְלַפֵּרוּשׁ הָאֶחָד כְּשֶׁלִּבּוֹ קָרוֹב לָהּ יִמְחֹל לָהּ אַף אִם לֹא יִמְצָאֶנָּה בְּתוּלָה כוּ', וְלַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי כְּשֶׁהוּא קָרוֹב לָהּ יִשְׁהֶה בִּבְעִילָתוֹ וְלֹא יֵבוֹשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה כְּרוּת שָׁפְכָה. וְהָעִקָּר בְּעֵינַי שֶׁהוּא לְשׁוֹן גַּסּוּת הָרוּחַ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {יג} מַעֲשֶׂה כוּ'. לָאו מַעֲשֶׂה לִסְתֹּר הוּא, דְּקָא מַשְׁמַע לָן אִם אָדָם גָּדוֹל הוּא וּבָטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁיּוּכַל לְהִתְכַּוֵּן וְהוּא רָאוּי לִטֹּל כוּ', הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. תּוֹסָפוֹת:
Rambam (non traduit)
חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון כו' – האדם לא יפטור מקריאת שמע, אלא בהיות לבו טרוד בדבר מצווה, שהעוסק במצווה פטור מן המצווה. ואם ישא בתולה, פטור מקריאת שמע בעוד שהוא יבוא אליה, מפני טרדת ליבו, שמא לא ימצאנה בתולה, והוא שיהא בעניין ההוא מתעסק במצווה, רוצה לומר מצוות פריה ורביה.
אבל אם נשא אלמנה, חייב בקריאת שמע, שאף על פי שהוא טרוד במצווה, אין לו טרדת מחשבה. וכן אם יעמוד ימים לבתולה ולא יבוא אליה, אין לו אז טרדת הלב, שכבר עברה ממנו טרדת הנישואים. וזהו עניין שאמר אם לא עשה מעשה, רוצה לומר, אם לא בעלה, ועמד עד לאחר שבת, שנשאה לפניו, כבר עברה טרדת לבו. וזה המעשה שעשה רבן גמליאל, חומרא שהחמיר על עצמו:
6
רָחַץ {יד} לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ, רַבֵּנוּ, שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחֹץ. אָמַר לָהֶם, אֵינִי כִשְׁאָר כָּל אָדָם, אִסְטְנִיס אָנִי:
R. Bartenura (non traduit)
רָחַץ לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה:
אִסְטְנִיס אֲנִי. קַר וּמְצֻנָּן, לְשׁוֹן צִנָּה {טו}. וְאִיכָּא צַעֲרָא אִם לֹא הָיָה רוֹחֵץ, וְאֵין אִסּוּר בִּימֵי אֶבְלוֹ אֶלָּא רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יד} רָחַץ. בְּמַיִם חַמִּים. הָרַמְבַּ''ם. וְזֶה אָסוּר אֲפִלּוּ בְּמִקְצָת גּוּפוֹ: {טו} מִמִּלַּת צִנַּת שֶׁלֶג (מִשְׁלֵי כה). וְנֶחְלַף בְּסָמֶ''ךְ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מִמּוֹצָא אֶחָד מֵהַשִּׁנַּיִם:
Rambam (non traduit)
רחץ בלילה הראשון שמתה אשתו כו' – זו הרחיצה היתה במים חמין, מפני שאבל אסור לרחוץ במים חמין.
ופירוש אסטניס, קר הגוף, גזור ממילת ''צנת שלג'', ואף על פי שנכתב בסמ''ך, וזה נמצא הרבה בלשונות:
7
וּכְשֶׁמֵּת טָבִי עַבְדּוֹ, קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, לֹא לִמַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶם, אֵין טָבִי עַבְדִּי כִּשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים, כָּשֵׁר הָיָה:
R. Bartenura (non traduit)
אין פירוש למשנה זו
Toss. Yom Tov (non traduit)
אין פירוש למשנה זו
Rambam (non traduit)
וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין כו' – כל זה מבואר:
8
חָתָן אִם רָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן, קוֹרֵא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם {טז} יִטֹּל:
R. Bartenura (non traduit)
לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל. אִם לֹא הֻחְזַק חָכָם וּפָרוּשׁ בִּשְׁאָר דְּבָרִים אֵין [זֶה] אֶלָּא גַּאֲוָה שֶׁמַּרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּן לִבּוֹ, וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְחָזִינַן לִקְצַת מֵרַבּוֹתֵינוּ דְּאָמְרֵי דְּהָאִידְנָא כָּל אָדָם יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ אֵין מְכַוְּנִים כָּל כָּךְ בִּשְׁאָר יָמִים, אִם לֹא יִקְרָא בְּלַיְלָה רִאשׁוֹן מֵחֲזֵי יוֹתֵר כְּיוֹהֲרָא, שֶׁמַּרְאֶה עַצְמוֹ שֶׁהוּא מְכַוֵּן בְּכָל שָׁעָה אֶלָּא הַשְׁתָּא מִשּׁוּם דְּטָרִיד בְּמִצְוָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טז} הַשֵּׁם. שֵׁם טוֹב שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת:
Rambam (non traduit)
חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון, קורא. רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא כל הרוצה ליטול את השם יטול כו' – עניין דברי רבן שמעון הוא אומר, כי כשיקרא, יביטו אליו בני אדם בעין הדור וכבוד, וכשהוא מדקדק במצוות, ואפשר שיהיה מעשהו לפניה ולא לשם שמים. ואין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
פרק ג
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source