Chap. 5
1
הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, כֵּיצַד הוּא מְעַשֵּׂר. נוֹטֵל כְּדֵי תְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, וְאוֹמֵר, אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ כָּאן, הֲרֵי {א} בְצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר {ב} עָלָיו, וְהַשְּׁאָר חַלָּה, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ {ג} אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם. כְּשֶׁהַנַּחְתּוֹם מוֹכֵר בְּמִדָּה גַסָּה הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ חַיָּב לְתַקֵּן מַה שֶּׁהוּא לוֹקֵחַ, וְהַנַּחְתּוֹם פָּטוּר. וְהָא דִתְנַן לְעֵיל בְּפֶרֶק ב' שֶׁהַנַּחְתּוֹמִים חַיָּבִים לְהַפְרִישׁ כְּדֵי שִׁעוּר תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה, הָתָם מַיְרֵי בְּמוֹכֵר בְּמִדָּה דַקָּה, שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁהוּא מִשְׂתַּכֵּר הַרְבֵּה הִטִּילוּ עָלָיו לְעַשֵּׂר, אִי נַמִּי מִפְּנֵי הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלּוֹקְחִים מִמִּי שֶׁמּוֹכֵר בְּדַקָּה כְּדֵי שֶּׁלֹא יֹאכְלוּ טְבָלִים הִטִּילוּ עָלָיו לְתַקֵּן. מִדָּה גַסָּה וְדַקָּה מְפֹרָשִׁים לְעֵיל סוֹף פֶּרֶק ב':
נוֹטֵל כְּדֵי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. דְּהַיְנוּ אֶחָד מִמֵּאָה, וּכְדֵי חַלָּה אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה. וְלֹא שֶׁיַּפְרִישָׁם מִן הַכִּכָּר שֶׁלָּקַח מִן הַנַּחְתּוֹם, אֶלָּא קוֹבֵעַ לָהֶם מָקוֹם וּמַנִּיחָם מְחֻבָּרִים בִּמְקוֹמָם:
אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶׁיֶּשׁ כָּאן. מִכָּל מַה שֶׁיֶּשׁ כָּאן מַשְׁמַע, אַף עִם כְּדֵי שִׁעוּר חַלָּה שֶׁהִפְרִישׁ, עָשׂוּי מַעֲשֵׂר, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מַעֲשֵׂר אַף מִן הַחַלָּה:
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר. דְּהַיְנוּ עוֹד תִּשְׁעָה סָמוּךְ לוֹ, הֲרֵי קָבַע מָקוֹם לְכָל הַמַּעֲשֵׂר, וְאוֹתוֹ הָאֶחָד שֶׁקָּרָאתִי לוֹ שֵׁם מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל הַתִּשְׁעָה הַסְּמוּכִים לוֹ:
וְהַשְּׁאָר חַלָּה. אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה שֶׁהִפְרַשְׁתִּי חַלָּה:
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ. קוֹבֵעַ לוֹ מָקוֹם וְאַחַר כָּךְ מְחַלְּלוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹסִיף חֹמֶשׁ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{א} הֲרֵי זֶה. פֵּרוּשׁ זֶה הָאֶחָד מִמֵּאָה יִהְיֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר וְהַיְנוּ קְבִיעַת מָקוֹם: {ב} תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. לְפִי שֶׁהַהַפְרָשָׁה הִיא לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּלְבָד, אֲבָל הַמַּעֲשֵׂר אֵין צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ דְּכֵיוָן שֶׁקָּרָא שֵׁם וְנָטַל תְּרוּמָתוֹ הֲרֵי הַלֵּוִי הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, הִלְכָּךְ קֹבֵעַ מָקוֹם וּמְסַיֵּם לְאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁזֶּה יַפְרִישׁ אַחַר כָּךְ, וְאֵין צָרִיךְ יוֹתֵר. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ג} בִּצְפוֹנוֹ. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בְּהוֹשָׁטַת יַד יָמִין נוֹטֵל מַה שֶּׁכְּנֶגֶד יְמִינוֹ, וְהִיא שְׂמֹאלוֹ שֶׁל אוֹתוֹ דָבָר, לְכָךְ מַקְדִּים צְפוֹנוֹ. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ושאר המעשר סמוך לו. ר''ל התשעה חלקים המחוברים בו ויהיה החלק ההוא מעשר ראשון ואחר כן יאמר זה החלק אשר שמתיהו מעשר עם המחובר לו שמתי אותו תרומת מעשר על התשעה חלקים המחוברים בו והנוסף שיש בו על החלק ממאה הוא חלה ונמצא שהוציא תרומת מעשר אחר שקרא שם למעשר ראשון ונמצא מוציאו על סדר כמו שביארנו ומפריש אח''כ החלה וחוזר אחר כן ואומר מעשר שני מאותו הככר הוא בצד פלוני ממנו ויאמר אחר כן הרי מחולל על המעות ומצניע אותם המעות עד שיעשה בהם מה שיעשה במעות מעשר שני ואחר כן יפריש מה שפירש מן הככר תחלה שהוא כדי תרומת מעשר וחלה ויתנם לכהן ויאכל שאר הככר והקשו בגמרא מפני מה הקדים הפרשת מעשר קודם החלה ואמרו כי הראוי להקדימה תחלה על המעשרות כולם כי נתחייבו בה כשנכנסו בא''י והוא שאמר הכתוב והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו אבל אחרו אותה מפני שקרא הכתוב שם מעשר ראשון ראשית ולא קרא שם מע''ש ראשית ולפיכך תקנו להפרישה אחר מעשר ראשון וקודם מעשר שני ושמור אלו העקרים וזה הענין בשאר מתנות הנזכרות בזאת המסכתא ואל תשאל ממני לשנותם:
דע שהלוקח מן הנחתום הוא דמאי וכבר בארנו בתחלת המסכת שמפרישין מן הדמאי תרומת מעשר והיא חלק ממאה ומעשר שני ואם יהיה לחם יתחייב בחלה ולא יפריש ממנו מעשר ראשון וכבר בארנו הטעם ותרומת מעשר אי אפשר להפרישה קודם המעשר שהיא לו תרומה והוא מעשר ראשון כאשר בארנו בברכות (פ''ז) אבל הסדר לה.וציא מעשר ראשון ואח''כ יוציא ממנו עשיריתו והוא תרומת המעשר כמו שאמר הכתוב מעשר מן המעשר ובשביל זה הוצרכו לזה המעשר הנזכר והוא כי מי שיקח ככר לחם מן הנחתום יפריש ממנו שיעור חלתה ותרומת מעשר המחויבת לאותו הככר. ולא יפריש מה שפירש מן הככר אבל יניחהו מחובר ויאמר חלק ממאה מן העוגה הזאת והוא מזה הצד מעשר ר''ל בצד אשר הפריש:
2
הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר כְּאַחַת, נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלשִׁים וְשָׁלשׁ וּשְׁלִישׁ {ד}, וְאוֹמֵר, אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה חֻלִּין, וְהַשְּׁאָר תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. וּמֵאָה חֻלִּין שֶּׁיֵּשׁ כָּאן, הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר סָמוּךְ לוֹ, זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עָלָיו, וְהַשְּׁאָר חַלָּה {ו}, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִדְרוֹמוֹ, וּמְחֻלָּל עַל הַמָּעוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
נוֹטֵל אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ. הַיְנוּ שְׁלִישׁ מִמֵּאָה. וּסְאָה שֶׁנּוֹטֵל יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה שְׁלִישִׁים, שְׁנַיִם מֵהֶן לִתְרוּמָה שֶׁהִיא תְּרֵי מִמֵּאָה וְאֶחָד לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁהִיא אֶחָד מִמֵּאָה. וְאוֹמֵר עַל אוֹתָהּ סְאָה שֶׁנָּטַל, אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁיֶּשׁ כָּאן בֵּין הַכֹּל, דְּהַיְנוּ שְׁלִישׁ אוֹתָהּ סְאָה:
הֲרֵי הוּא בְּצַד זֶה חֻלִּין. פֵּרוּשׁ יִשָּׁאֵר חֻלִּין כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה בְּטִבְלוֹ בְּצַד שְׁנֵי שְׁלִישִׁים שֶׁעִמּוֹ, וְהַשְּׁאָר דְּהַיְנוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים יִהְיוּ תְּרוּמָה עַל הַכֹּל:
מֵהַחֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן. דְּהַיְנוּ הַשְּׁלִישׁ שֶׁאָמַרְתִּי עָלָיו שֶׁיִּשָּׁאֵר חֻלִּין. הֲרֵי זֶה בְּצַד זֶה מַעֲשֵׂר:
וּשְׁאָר מַעֲשֵׂר. דְּהַיְנוּ עוֹד תִּשְׁעָה סָמוּךְ לִשְׁלִישׁ זֶה, אוֹתָם עֲשָׂרָה שְׁלִישִׁים יִהְיוּ מַעֲשֵׂר עַל הַמֵּאָה שְׁלִישִׁים. וְלָאו דַּוְקָא עֲשָׂרָה אֶלָּא מְעַט פָּחוּת כְּפִי הַמַּגִּיעַ לִשְׁנַיִם שֶׁל תְּרוּמָה:
זֶה שֶׁעָשִׂיתִי מַעֲשֵׂר. הַיְנוּ הַשְּׁלִישׁ שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם מַעֲשֵׂר תְּחִלָּה עָשׂוּי תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל תִּשְׁעָה הַשְּׁלִישִׁים. וְלֹא שְׁלִישׁ שָׁלֵם אֶלָּא חָסֵר דָּבָר מֻעָט, וּלְהָכִי קָאָמַר מֵהַחֻלִּין שֶׁיֶּשׁ כָּאן דְּמַשְׁמַע וְלֹא כָל הַחֻלִּין. וּמַתְנִיתִין אַתְיָא כְּאַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל דְּאָמַר בְּסוֹף פֶּרֶק כָּל הַגֵּט (גִּטִּין לא.) כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְבַעַל הַבַּיִת רְשׁוּת לִתְרֹם תְּרוּמָה גְדוֹלָה כָּךְ יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִתְרֹם תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. וְאִיהוּ נַמִּי שָׁרֵי לְהַפְרִישׁ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּאֹמֶד {ה} בְּעַיִן יָפָה בְּפֶרֶק כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה (מְנָחוֹת דַּף נד:
נה.). הִלְכָּךְ אוֹתוֹ שְׁלִישׁ שֶׁהוּא מַפְרִישׁ מִשָּׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת חָסֵר מְעַט, בְּעַיִן יָפָה הוּא מַפְרִישׁ וְשָׁרֵי:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ד} מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ שֶׁחוֹלֵק הַמֵּאָה לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּמִכָּל חֵלֶק נוֹטֵל עֲשִׂירִית הָעֲשִׂירִית וְשָׁלֹשׁ הָעֲשִׂירִיּוֹת הֵן אֶחָד מִשְּׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ וּשְׁלִישׁ. וְעַיֵּן בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: {ה} כְּלוֹמַר דְּהַשְׁתָּא אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְפָרֵשׁ חָסֵר דָּבָר מֻעָט כֵּיוָן דִּבְלָאו הָכִי מַתְנִיתִין כְּאַבָּא אֶלְעָזָר: {ו} וְהַשְּׁאָר חַלָּה. בַּיְרוּשַׁלְמִי הָרוֹצֶה לְהַפְרִישׁ תְּרוּמָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה כְּאַחַת כַּמָּה הֵן אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וּפֵרֵשׁ הָרַ''שׁ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים הַיְנוּ חָמֵשׁ סְאָה מִמֵּאָה. שְׁתַּיִם מֵהֶן תְּרוּמָה גְדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וּשְׁתַּיִם לְחַלָּה שֶׁהִיא אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה, אֶלָּא דְכָךְ אֵין הַחֶשְׁבּוֹן מְכֻוָּן:
Rambam (non traduit)
כבר בארנו שתרומה גדולה חלק מחמשים ותרומת מעשר חלק ממאה ובכללם מה שיתקבץ של תרומה ותרומת מעשר שלשה חלקים ממאה והיא חלק משלשה ושלשים ושליש לפיכך פירש החלק ההוא והוא שלשה חלקים ממאה כמו שאמרנו ולא יפרישהו ואח''כ יאמר חלק ממאה מכלל זה הרי הוא בצד זה חולין ותהיה כוונתו בדבר זה *לג' חלקים שפירש וישארו ב' חלקים והוא שיעור תרומה ויאמר היא תרומה גדולה המחויבת לכל זה אחר כן יאמר מאה חולין שיש בכאן הרי בצד זה מעשר ותהיה כוונה לחלק הנשאר מן הג' חלקים שנעשו חולין ושאר הדבר הוא מבואר כפי מה שבארנו בהלכה שהקדמנו:
3
הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹם, מְעַשֵּׂר מִן הַחַמָּה עַל הַצּוֹנֶנֶת, וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה, אֲפִלּוּ מִטְּפוּסִין הַרְבֵּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חִטִּים שֶׁל אֶמֶשׁ הָיוּ מִשֶּׁל אֶחָד, וְשֶׁל הַיּוֹם הָיוּ מִשֶּׁל אַחֵר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּמַתִּיר בְּחַלָּה:
R. Bartenura (non traduit)
וּמִן הַצּוֹנֶנֶת עַל הַחַמָּה. אַף עַל פִּי שֶּׁהוּא מְעַשֵּׂר מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה, סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אִלְעַאי דְּאָמַר (קִדּוּשִׁין מו:
) הַתּוֹרֵם מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, וּבִדְמַאי הִתִּירוּ אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה: וַאֲפִלּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא אֶתְמוֹל קָנָה הַנַּחְתּוֹם תְּבוּאָה מִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר וְהַיּוֹם מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב, דְּנַחְתּוֹם מֵחַד גַּבְרָא זְבִין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם שֶׁל אֶמֶשׁ אוֹ שְׁנֵיהֶם שֶׁל הַיּוֹם מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לְרַבִּי מֵאִיר דַּאֲפִלּוּ מִדְּפוּסִים הַרְבֵּה שָׁרֵי, דְּלֹא חַיֵּשׁ לִדְפוּסִים {ז}. אֲבָל אֶחָד שֶׁל אֶמֶשׁ וְאֶחָד שֶׁל הַיּוֹם אֲפִלּוּ מִדְּפוּס אֶחָד אָסַר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר וְכוּ':
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר. דַּאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל הַיּוֹם אוֹ שֶׁל אֶמֶשׁ, כֵּיוָן דְּבִשְׁנֵי דְפוּסִים הוּא אָמְרִינַן מִתְּרֵי גַבְרֵי זְבַן אֶת הַתְּבוּאָה, וְשֶׁמָּא הָאֶחָד עִשֵּׂר וְהָאֶחָד לֹא, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:
וּמַתִּיר בְּחַלָּה. דִּבְחַלָּה כֻּלֵּי עַלְמָא מוֹדוּ אֲפִלּוּ שֶׁל אֶמֶשׁ בְּשֶׁל הַיּוֹם וַאֲפִלּוּ מִשְּׁנֵי דְפוּסִים, דְּאִי נַמִּי מִתְּרֵי גַבְרֵי זְבַן לֹא חַיְשִׁינַן, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל הַנַּחְתּוֹם מִתְחַיְּבָה בְּחַלָּה, שֶׁהוּא גִלְגֵּל אֶת הָעִסָּה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ז} כִּי הַנַּחְתּוֹם בְּעַצְמוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעִסָּה אַחַת מִינִים הַרְבֵּה מִן הַלֶּחֶם בִּדְפוּסִים מִשְׁתַּנִּים זֶה מִזֶּה. הָרַ''מ:
Rambam (non traduit)
ור' יהודה אוסר. אפי' יהיה הכל עשוי בדפוס אחד שהוא חושש שמא יהיה זה הלחם מחטה ישנה וזה האחר מחטה חדשה והעיקר בידינו שאין מעשרין מן החדש על הישן ולא מן הישן על החדש ועוד יתבאר זה במאמר ב' בזה הסדר והלכה כר' שמעון:
וטפוסין. הוא כמו דפוסין לפי שהיו עושין הלחם בדפוסין:
המה. הוא הלחם החם וצוננת הוא הלחם הקר ור' מאיר אומר *שיכלול הכל ויוציא המתנות שחייב בהם *בכל מאיזה שירצה מן הצונן או מן החם:
4
הַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר, מְעַשֵּׂר מִכָּל טְפוּס וּטְפוּס {ח}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵאַחַת עַל הַכֹּל. מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּלוֹקֵחַ מִן הַמַּנְפּוֹל, שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
R. Bartenura (non traduit)
פַּלְטֵר. הוּא הַלּוֹקֵחַ מִן הַנַּחְתּוֹמִים כִּכָּרוֹת הַרְבֵּה בְּבַת אַחַת וּמוֹכְרָן אַחֵר כָּךְ בַּשּׁוּק אֶחָד אֶחָד:
מְעַשֵּׂר מִכָּל דְּפוּס וּדְפוּס דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר פַּלְטֵר מִתְּרֵי תְּלָתָא נַחְתּוֹמֵי זְבַן, וְאָנוּ אוֹמְרִים דְּפוּס זֶה קָנָה מִנַּחְתּוֹם אֶחָד וְהַשֵּׁנִי מִנַּחְתּוֹם אַחֵר. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר פַּלְטֵר מֵחַד נַחְתּוֹם זְבַן, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם מִשְּׁנֵי דְפוּסִים כֻּלָּן מִנַּחְתּוֹם אֶחָד הֵן, הִלְכָּךְ אִם כֻּלָּן מִשֶּׁל אֶמֶשׁ אוֹ מִשֶּׁל הַיּוֹם מְעַשֵּׂר מֵאֶחָד עַל הַכֹּל, כְּדִין נַחְתּוֹם:
מַנְפּוֹל. קוֹנֶה מִן פַּלְטֵרִין הַרְבֵּה וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים, וְכֵיוָן שֶׁהוּא רָגִיל לִקְנוֹת מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה הַלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ מְעַשֵּׂר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ח} וּטְפוּס. כְּמוֹ דְּפוּס, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין הַלֶּחֶם בִּדְפוּס. הָרַ''מ:
Rambam (non traduit)
מי שילוש הקמח ועושה אותה ככרים ואופהו נקרא נחתום והלוקח מן הנחתום למכור לבני אדם נקרא פלטר ועיקר מחלוקת ר'מאיר ור' יהודה שרבי מאיר אומר שהמתקן הלחם יתקנהו בדפוס אחד יהיה קטן או גדול וכשנמצא אצל זה המוכר דפוסים הרבה משתנים זה מזה נדע שהוא לקח מאנשים רבים ועל כן מעשר מכל דפוס ודפוס לפי שלכל דפוס מין ממיני הזרע ורבי יהודה אומר כי הנחתום בעצמו המתקן הלחם אפשר שיעשה מעיסה אחת מינים הרבה מן הלחם בדפוסים משתנים זה מזה לפיכך אלו הדפוסים המשתנים אשר נמצאו אצל פלטר זה מאיש אחד לקחם:
ומנפול. פי' הוא מוכר הלחם כמו כן אבל הוא קונה משני נחתומים שלא יכירם כגון שיהיו ט' מוכרים ועשרה נחתומין נותנין להם הלחם ואין ספק שאחד מאלו הט' מוכרים לקח משנים על כן כל מי שלוקח מאחד מהם מעשר מכל דפוס ודפוס והלכה כרבי יהודה:
5
הַלּוֹקֵחַ מִן הֶעָנִי, וְכֵן הֶעָנִי שֶׁנָּתְנוּ לוֹ פְרוּסוֹת פַּת אוֹ פִלְחֵי דְבֵלָה {ט}, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד. וּבִתְמָרִים וּבִגְרוֹגָרוֹת, בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מֻעֶטֶת, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
R. Bartenura (non traduit)
הַלּוֹקֵחַ מִן הֶעָנִי. הַמְּחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים:
פִּלְחֵי דְבֵלָה. חֲתִיכוֹת שֶׁל דְּבֵלָה:
בּוֹלֵל וְנוֹטֵל. דּוֹרֵס הַתְּמָרִים אוֹ הַגְּרוֹגָרוֹת וּמְעָרְבָן יַחַד, וְהֵן נִבְלָלִים וּמִתְעָרְבִים, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַחִיּוּב, דְּקָסָבַר יֵשׁ בְּלִילָה בְּדָבָר הַיָּבֵשׁ. אֲבָל פְּרוּסוֹת שֶׁל לֶחֶם וּפִלְחֵי דְבֵלָה אֵין נִבְלָלִין, וְאָתֵי לְאַפְרוּשֵׁי מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:
בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מְרֻבָּה. בִּזְמַן שֶׁהַכֹּל נוֹתְנִין מַתָּנָה מְרֻבָּה, שֶׁכָּל הַמַּתָּנוֹת שָׁווֹת, אָז מוֹעֶלֶת בְּלִילָה:
אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהַמַּתָּנָה מֻעֶטֶת. כְּלוֹמַר שֶׁמַּתָּנָה אַחַת מְעוּטָה מֵחֲבֶרְתָּהּ, לֹא מְהַנְיָא בְּלִילָה, דְּדִלְמָא כָּל חַד וְחַד לֹא מִתְרְמֵי דִידֵיהּ, וְחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִן הָרֹב מַפְרִישׁ עַל הַמֻּעָט. כָּךְ נִרְאֶה פֵּרוּשׁ מִשְׁנָה זוֹ בַּיְרוּשַׁלְמִי {י}:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{ט} פִּלְחֵי דְבֵלָה. כְּשֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ וּדְרוּסוֹת בְּעִגּוּל מִתְעַגֵּל לִפְלָחִים שֶׁיֵּשׁ בְּפֶלַח כַּמָּה דְבֵלוֹת. הָרַ''שׁ. וּפֶלַח מִלְּשׁוֹן פּוֹלֵחַ וּבוֹקֵעַ: {י} הָרַמְבַּ''ם מְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ אַחֵר. לְפִי שֶׁנֹּאמַר שֶׁזֶּה שֶׁנָּתַן מַתָּנָה גְדוֹלָה אִישׁ נָדִיב הוּא וְעַל כָּל פָּנִים הוֹצִיא הַמַּעַשְׂרוֹת, וְזֶה שֶׁנָּתַן מַתָּנָה מֻעֶטֶת אִישׁ כִּילַי הוּא וְלֹא עִשֵּׂר, לְכָךְ לֹא יִתְעָרֵב הַכֹּל, שֶׁמָּא יַפְרִישׁ מִדְּמַאי עַל הַוַּדַּאי:
Rambam (non traduit)
בולל ונוטל. הוא שיערב הכל ויוציא המעשר מהכל וזה יהיה כשיתנו לו הרבה לפי שנאמר מאחר שנתן זה הנותן מתנה גדולה איש נדיב הוא ולא יקשה בעיניו המעשר ונאמר שעכ''פ הוציא המעשרות ויתעשר הכל דמאי ואםהיתה מתנה מועטת נחשב עליו שהוא עכ''פ כילי ולא עישר ולפיכך לא יתערב הכל שמא יפריש מדמאי על הודאי וזה אינו מותר כמו שיתבאר אחר כן והלכה כרבי יהודה שהוא (*מפריש הרבה מהמוקדם):
6
הַלּוֹקֵחַ מִן הַסִּיטוֹן וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג, אֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נֶאֱמָן הַסִּיטוֹן לוֹמַר, מִשֶּׁל אֶחָד הֵם:
R. Bartenura (non traduit)
סִיטוֹן. סוֹחֵר הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִבַּעֲלֵי בָתִּים הַרְבֵּה בְּיַחַד וּמוֹכֵר לַאֲחֵרִים בְּמִדָּה גַסָּה:
לֹא יְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. דְּשֶׁמָּא מַה שֶּׁלָּקַח מִמֶּנּוּ בַּשְּׁנִיָּה מֵאָדָם אַחֵר קְנָאוֹ, וְאָתֵי לְאַפְרוּשֵׁי מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב:
וַאֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַסּוּג. כְּלוֹמַר מֵאוֹתָהּ קֻפָּה. וְדוֹמֶה לוֹ בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים (פֶּרֶק טז מִשְׁנָה ג) הַסּוּגִים הַגְּדוֹלִים:
וַאֲפִלּוּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. דִּשְׁנֵיהֶם שְׁחַמְתִּית אוֹ שְׁנֵיהֶם לְבָנָה. וְאִם אָמַר הַסִּיטוֹן דְּמֵאָדָם אֶחָד קָנָה, נֶאֱמָן:
Rambam (non traduit)
וסוג. קופה גדולה כמו שיתבאר במשנה כלים ודבר זה מבואר כולו:
סיטון. הוא המוכר פירות וכל דבר לח כגון דבש ושמן:
7
הַלּוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ שְׁנִיָּה, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי קֻפּוֹת, אֲפִלּוּ מִשְּׁתֵּי עֲיָרוֹת. בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה מוֹכֵר יָרָק בַּשּׁוּק, בִּזְמַן שֶׁמְּבִיאִין לוֹ מִגַּנּוֹתָיו, מְעַשֵּׂר מֵאַחַת עַל הַכֹּל. וּמִגַּנּוֹת אֲחֵרוֹת {יא}, מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:
R. Bartenura (non traduit)
מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה. דְּכֻלּוֹ מְעֻשָּׂר אוֹ כֻּלּוֹ אֵינוֹ מְעֻשָּׂר. וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה מִמִּין אֶחָד וּבְתוֹךְ שְׁנָתוֹ, שֶׁאֵין תּוֹרְמִין מִשֶּׁל שָׁנָה זוֹ עַל [שֶׁל] שָׁנָה אַחֶרֶת:
וּמִגַּנּוֹת אֲחֵרוֹת מְעַשֵּׂר מִכָּל אַחַת וְאַחַת. דְּבַעֲלֵי הַגַּנּוֹת שֶׁמָּא זֶה עִשֵּׂר וְזֶה לֹא עִשֵּׂר:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יא} וּמִגַּנּוֹת אֲחֵרוֹת. אִם לָקַח מִמֶּנּוּ וְחָזַר וְלָקַח מִמֶּנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. הָרַ''מ:
Rambam (non traduit)
חזקת בעה''ב הוא שימכור מה שנמצא אתו מגנותיו ושאר הדבר מבואר:
8
הַלּוֹקֵחַ טֶבֶל מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת, מְעַשֵּׂר מִזֶּה עַל זֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, אֵין אָדָם רַשַּׁאי {יב} לִמְכֹּר טֶבֶל אֶלָּא לְצֹרֶךְ:
R. Bartenura (non traduit)
מִשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת. שֶׁשְּׁנֵי הַמּוֹכְרִים הוֹדִיעוּהוּ שֶׁהוּא טֶבֶל:
אֶלָּא לְצֹרֶךְ. כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרֵב לַחֲבֵרוֹ חֻלִּין מֻעָטִין בְּטֶבֶל מְרֻבֶּה, שֶׁאֵין לְטֶבֶל זֶה תַּקָּנָה עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר {יג}. וְדַוְקָא לְחָבֵר {יד} מֻתָּר לִמְכֹּר טֶבֶל, אֲבָל לֹא לְעַם הָאָרֶץ. וְעַם הָאָרֶץ שֶׁנִּתְעָרֵב לוֹ חֻלִּין בְּטֶבֶל כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, הוֹלֵךְ אֵצֶל חָבֵר וְהוּא לוֹקֵחַ לוֹ טֶבֶל מִמָּקוֹם אַחֵר וּמְעַשֵּׂר לוֹ:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יב} אֵין אָדָם רַשַּׁאי. שֶׁאֵין רַשַּׁאי לְהוֹצִיא מִיָּדוֹ בִּלְתִּי מְתֻקָּן, דְּשֶׁמָּא לֹא יוֹדִיעַ לַלּוֹקֵחַ: {יג} דְּאִי אִפְּכָא טֶבֶל מֻעָט בְּחֻלִּין מְרֻבִּין נִתְבַּטֵּל בָּרֹב מִדְּאוֹרַיְתָא וְלֹא נִתְחַיֵּב אֶלָּא מִדְּרַבָּנָן. וְאִם יְתַקֵּן בְּטֶבֶל וַדַּאי מִמָּקוֹם אַחֵר יִהְיֶה מִן הַחִיּוּב עַל הַפָּטוּר: {יד} הוּא הַדִּין לְנֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת:
Rambam (non traduit)
??
9
מְעַשְּׂרִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל נָכְרִי, מִשֶּׁל נָכְרִי עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל כּוּתִים, מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים:
R. Bartenura (non traduit)
מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. הַאי תַּנָּא סָבַר אֵין קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר, וְרַבִּי מֵאִיר הִיא, וְאֵינָהּ הֲלָכָה, דְּקַיְמָא לָן יֵשׁ קִנְיָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעֲשֵׂר דִּכְתִיב (וַיִּקְרָא כה) וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִיתוּת, הָא אִם נִמְכְּרָה צְמוּתָה הִיא {טו}:
עַל שֶׁל כּוּתִים. פֵּרוֹת הַכּוּתִים וַדַּאי טֶבֶל מוֹכְרִין אוֹתָן. דְּאַף עַל פִּי דִּכְשֶׁאוֹכְלִין פֵּרוֹתֵיהֶן עִשּׂוּרֵי מְעַשְּׂרֵי, כְּשֶׁמּוֹכְרִין אֵינָן מְעַשְּׂרִין, דְּלֹא חַיְשֵׁי עַל לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל {טז}:
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר מִשֶּׁל כּוּתִים עַל שֶׁל כּוּתִים. דְּזִמְנִין דִּמְעַשֵּׂר לְנַפְשֵׁיהּ וְנִמְלַךְ וּמוֹכְרוֹ, וְשֶׁמָּא הָאֶחָד מְעֻשָּׂר וְהָאֶחָד לֹא, וְנִמְצָא מַפְרִישׁ מִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב {יז}. וּבַזְּמַן הַזֶּה הַכּוּתִים עֲשָׂאוּם כְּעוֹבְדֵי כוֹכָבִים גְּמוּרִים לְכָל דִּבְרֵיהֶם:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{טו} וּלְרַבִּי מֵאִיר קָא מַשְׁמַע לָן קְרָא שֶּׁלֹא תוּכַל לְמָכְרָם לַחֲלוּטִין לְהַפְקִיעַ מִן הַמַּעַשְׂרוֹת: {טז} דְּדָרְשֵׁי לֵיהּ כְּפַשְׁטֵיהּ. וּמִשּׁוּם גֶּזֶל הַכֹּהֵן נַמִּי לֹא חַיְשֵׁי דַּהֲוֵי מָמוֹן שֶׁאֵין לוֹ תּוֹבְעִים וְעוֹד דְּלֹא הֻבְרַר חֶלְקָן. הָרַ''שׁ: {יז} וְכָל שֶׁכֵּן דְּמֵהַאי טַעֲמָא פָּלֵיג עַל מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל כּוּתִים. תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
Rambam (non traduit)
ור' אליעזר אוסר בכותים. כי יש מהם מי שנזהר מהמעשרות מאד ומהם מי שלא יפרישם כלל שכך הם מינים משתנים אלו מאלו וכשיפריש מזה על זה אפשר שיעשר מן החיוב על הפטור וזה אסור כמו שנבאר וכבר הודעתיך בברכות כי הכותים מוחזקין בתורת נכרים בכל דבריהם:
כבר בארנו שאין קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות ולמדו מן הענין הזה כי הנכרי כשיקנה קרקע בארץ ישראל היו פירותיו חייבין במעשר כמו פירות ישראל ולפיכך מעשרין מזה על זה וזה דעת ר' מאיר ואינה הלכה אלא יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מן המעשרות:
10
עָצִיץ נָקוּב, הֲרֵי זֶה כָּאָרֶץ. תָּרַם מֵהָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב, מֵעָצִיץ נָקוּב עַל הָאָרֶץ, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
עָצִיץ נָקוּב. כְּלִי שֶׁמְּשִׂימִין בְּתוֹכוֹ עָפָר וְזוֹרְעִים בּוֹ, אִם נָקוּב כְּדֵי שֹׁרֶשׁ קָטָן שֶׁהוּא פָּחוֹת מִכַּזַּיִת הֲרֵי הוּא כָּאָרֶץ וּפֵרוֹתָיו טֶבֶל גָּמוּר דְּאוֹרַיְתָא:
תָּרַם מִן הָאָרֶץ. אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה נַמִּי מָצֵי לִתְרֹם, וּמִשּׁוּם סֵיפָא נָקַט לְשׁוֹן דִּיעֲבַד:
תְּרוּמָה וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. דְּמִן הַפָּטוּר עַל הַחִיּוּב הִפְרִישׁ וְלָאו תְּרוּמָה הִיא, הִלְכָּךְ יַחֲזֹר וְיִתְרֹם, וּמִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם תְּרוּמָה נוֹתְנָהּ לַכֹּהֵן דְּלֹא לֵיתֵי לְזִלְזוּלֵי בִּתְרוּמָה. וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר כְּמוֹ בְּסֵיפָא, מִשּׁוּם דְּמִדְּאוֹרַיְתָא לָאו טֶבֶל הוּא, אֲבָל מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב דְּמִן הַחִיּוּב עַל הַפָּטוּר הִפְרִישׁ, הַתְּרוּמָה הַוְיָא טֶבֶל דְּאוֹרַיְתָא {יח}, הִלְכָּךְ לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יח} וְאָסוּר אַף לַכֹּהֲנִים כְּדִתְנַן בְּמִשְׁנָה ב' פֶּרֶק ח' דִּתְרוּמוֹת, וְנִדְרָשׁ מִפָּסוּק כֵּן תָּרִימוּ גַּם אַתֶּם לְרַבּוֹת כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם:
Rambam (non traduit)
עציץ. הוא כלי שחורשין בו* וכשיהיה נקוב כפי שיעור שורש קטן והוא פחות מכזית היא נחשבת כארץ מפני שהיא נחברת לארץ ומה שצומח בכלי ההיא כמו הצומח בארץ ומה שצומח בארץ הוא חייב בתרומה ומעשרות מן התורה והצומח בכלים שאינם נקובים אינם חייבים בתרומה ולא במעשרות אלא מדרבנן לפי שהם נבדלין מן הארץ: ומה שאמר תרומה ויחזור ויתרום עוד יתבאר במסכת תרומות היאך דין א] הראשונה והשניה: ומה שאמר מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל לפי שהיא כמו טבל ואסור לכהן לאכול שכל דבר הגדל בעציץ שאינו נקוב אינו חייב בתרומ' מן התורה לפיכך היא חובה להוציא מזרע אחר התרומה והמעשרות המחויבות לתרומה זו ואז יתננה לכהן ויהיה מותר לאכילה:
11
תָּרַם מִן הַדְּמַאי {יט} עַל הַדְּמַאי, מִדְּמַאי עַל הַוַּדַּאי, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם {כ}. מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא {כא} עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:
R. Bartenura (non traduit)
מִן הַדְּמַאי עַל הַדְּמַאי. דִּלְמָא הַאי מְעֻשָּׂר וְהַאי לֹא מְעֻשָּׂר:
תְּרוּמָה. וְאֵין צָרִיךְ לְתַקֵּן אֶת הַתְּרוּמָה כֵּיוָן דְּסָפֵק הוּא וְרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן:
מִן הַוַּדַּאי עַל הַדְּמַאי תְּרוּמָה וְלֹא תֵאָכֵל. דַּהֲוֵי דּוּמְיָא דְּמַפְרִישׁ מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב מִן הַחִיּוּב עַל הַפָּטוּר, שֶׁאִם הַדְּמַאי מְעֻשָּׂר נִמְצֵאת הַתְּרוּמָה טֶבֶל דְּאוֹרַיְתָא, הִלְכָּךְ לֹא תֵאָכֵל:
Toss. Yom Tov (non traduit)
{יט} מִן הַדְּמַאי. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בִּדְמַאי, וּבְוַדַּאי אַף תְּרוּמָה גְדוֹלָה בִּכְלַל, לְהָכִי תְּנַן סְתָמָא: {כ} וְיַחֲזֹר כוּ'. שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד מֵהֶן טֶבֶל. אֲבָל אִם תָּרַם מֵעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּעֵרֶךְ אֶחָד וְחִיּוּבָן מִדְּרַבָּנָן. הָרַ''מ: {כא} עַד שֶׁיּוֹצִיא. הַבַּעַל הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ יִתְּנֶנָּה לַכֹּהֵן. הָרַ''מ:
Rambam (non traduit)
כל זה מבואר כשתבין מה שהקדמנו בהלכה הקודמת לפי שהדמאי כמו הגדל בעציץ שאינו נקוב והודאי כמו הגדל בארץ שהוא חייב בתרומה ומעשרו' בלי ספק אבל אם תרם מעציץ שאינו נקוב על שאינו נקוב תרומתו תרומה לפי ששניהן בערך אחד וחיוב התרומ' לשניהם מדרבנן ואינו כן תרומת דמאי על הדמאי שאפשר שאחד מהם טבל בלי ספק והוא חייב במעשרות מן התורה ע''כ אמר תרם מן הדמאי על הדמאי תרומתו תרומה ויחזור ויתרום:
פרק ו
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source