Vayedaber

הַכֹּהֲנִים מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו

Traduction

the priests,'' the verse is interpreted as referring to the matter that precedes it and to the matter that succeeds it. Before mentioning the priests, the verse states the halakha of pouring the oil on the meal offering, and after mentioning the priests, it states the halakha of the removal of the handful. Therefore, a priest is required for each of these rites.

Rachi non traduit

מקרא. הכהן נדרש לפניו לויצק:

ולאחריו. וקמץ משם באצבעו:

וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו וְהָתַנְיָא וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעוֹ וְלָקַח מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְּהֵא קַבָּלָה אֶלָּא בְּיָמִין בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְּהֵא נְתִינָה אֶלָּא בְּיָמִין

Traduction

The Gemara questions this explanation: And does Rabbi Shimon hold that a verse is interpreted as referring to the matter that precedes it and to the matter that succeeds it? But isn’t it taught in a baraita: The verse states: ''And the priest shall take of the blood of the sin offering with his finger and put it upon the corners of the altar'' (Leviticus 4:34). The term ''with his finger'' is interpreted as referring to the term ''and the priest shall take.'' This teaches that the collection of the blood shall be performed only with the right hand, since the term ''finger,'' when stated in the context of the sacrificial rites, always is referring to the finger of the right hand. The term ''with his finger'' is also interpreted as referring to the term ''and put it.'' This teaches that the placing of the blood on the altar shall be performed only with the right hand.

Rachi non traduit

ולקח. ולקח (קבלת) הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנות וגו':

אלא בימין. דכל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין:

נתינה. מתנת הקרן דמזבח:

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכִי נֶאֱמַר יָד בְּקַבָּלָה הוֹאִיל וְלֹא נֶאֱמַר יָד בְּקַבָּלָה קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל כָּשֵׁר

Traduction

The baraita continues: Rabbi Shimon said: But is the term hand stated with regard to the collection of the blood? Since the term hand is not stated with regard to the collection of the blood, only with regard to the placement of the blood, then even if the priest collected the blood with his left hand, the offering is fit.

Rachi non traduit

וכי נאמרה יד. כלומר וכי נאמרה אצבע בולקח והלא בונתן הוא אמור:

וְאָמַר אַבָּיֵי בְּמִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו קָא מִיפַּלְגִי (וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לְאַחֲרָיו נִדְרָשׁ וּלְפָנָיו אֵין נִדְרָשׁ)

Traduction

And Abaye said: Rabbi Shimon and the Rabbis disagree with regard to whether a verse is interpreted as referring to the matter that precedes it and to the matter that succeeds it. The Rabbis hold that the term ''with his finger'' is referring to both to the term ''and the priest shall take'' that precedes it, and the term ''and put it'' that succeeds it. And Rabbi Shimon holds that a verse is interpreted as referring to the matter that succeeds it, but is not interpreted as referring to the matter that precedes it. In that case, Rabbi Shimon’s opinion that the pouring of oil must be performed by a priest can no longer be ascribed to the opinion that the phrase ''Aaron’s sons, the priests'' should be interpreted as referring to the description of pouring the oil that precedes it.

Tossefoth non traduit

במקרא נדרש לפניו ולאחריו קא מיפלגי. וא''ת מנלן דבהכי פליגי דילמא טעמא דרבנן כדאסיקנא בפ''ק (לעיל מנחות דף י.) ופרק שני דזבחים (דף כד:) דכל מקום שנאמר אצבע או כהונה אינו אלא ימין ור''ש בעי תרתי וי''ל דלשון הברייתא משמע משום דקאי עליה באצבעו כדקתני באצבע ולקח והא דלא מפרשי רבנן טעמייהו מדכתיב הכהן משום דאיצטריך הכהן בכיהונו ואע''ג דבפ' שני דזבחים (דף כד:) קאמר אליבא דר''ש ואלא הכהן ל''ל ומשני הכהן בכיהונו הוא הדין דלרבנן איצטריך נמי אלא נטר עד לבסוף דמקשי לר''ש ומשני ליה והוא הדין לרבנן וא''ת דבפ' השואל (ב''מ דף צה. ושם) פליגי תנאי במקרא נדרש לפני פניו ופריך תנן השואל את הפרה כו' והא שומר חנם דלפני פניו לא קתני וליטעמיך שומר שכר דלפניו מי קתני מאי קושיא לימא דההיא משנה ר''ש היא דקסבר הכא ובפ' ב' דזבחים (דף כד:) דמקרא נדרש לאחריו ולא לפניו וי''ל דהתם [טעמא] דר''ש משום דוי''ו מוסיף על ענין ראשון כדאמרינן הכא גבי והביאה וא''ת ואמאי לא אמרינן הכא דקאי אתרוייהו כמו תתננה ואכלה ומכור בפ' כל שעה (פסחים דף כא:) ובפ' כל הבשר (חולין ד' קיד.) ובפ''ק דמסכת ע''ז (ד' כ.) וגבי נשך ומרבית בפ' איזהו נשך (ב''מ דף סא.) דלא דמי לתקום והדרת בפ''ק דקדושין (דף לב:) ומיהו לא דמי לתתננה ואכלה דתרי מילי נינהו אבל הכא חדא מילתא דבאצבעו חדא קאי דכי האי גונא מחלקין אה' מקראות דאין להם הכרע שאת מחר משוקדים ארור וקם וכי תימא באצבעו נמי לא יהיה לו הכרע ויש לחלק משום דאשכחן ונתת על קרנות המזבח באצבעך כדאמרינן. בפ' ב' דזבחים (ד' כד:) וצריך עיון במסכת תענית (ד' טו.) דכתיב אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה דאמרינן צדיקים לאורה וישרים לשמחה ולא אמרינן דקיימי אתרוייהו כמו תתננה ואכלה:

אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וֶהֱבִיאָהּ וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן

Traduction

Rather, this is the reasoning of Rabbi Shimon: The verse states: ''And he shall pour oil upon it and put frankincense upon it. And he shall bring it to Aaron’s sons, the priests'' (Leviticus 2:1–2). He therefore employs the principle that the conjunction ''and,'' represented by the letter vav, adds to the previous matter, demonstrating that the rite of the pouring of the oil is to be performed by Aaron’s sons, the priests.

Rachi non traduit

וי''ו דוהביאה מוסיף על ענין ראשון. [וכ''ת וי''ו דונתן נמי יהא] מלמד קבלה מנתינה תריץ ליכא למימר הכי דאי כתיב ונתן באצבעו הוי גמירא ולקח מונתן בוי''ו מוסיף על ענין ראשון אבל השתא באצבעו הפסיק הענין:

Tossefoth non traduit

אלא ה''ט דר''ש והביאה וי''ו מוסיף על ענין ראשון. אפילו לא ידרוש ר''ש לפניו ולאחריו וי''ו מוסיף דריש וגבי ולקח ונתן לא אמרינן וי''ו מוסיף למילף קבלה מנתינה בימין כדפי' בקונטרס דבאצבעו מפסיק בין ולקח לונתן דה''ל למכתב ולקח הכהן ונתן מן הדם באצבעו וא''ת בפ' ב' דזבחים (ד' כד:) דא''ר אלעזר בן שמוע כל מקום שנאמר אצבע בנתינה שינה בנתינה פסול בקבלה כשר והיכן נאמרה אצבע בנתינה דכתיב ולקחת מדם הפר ונתת על קרנות המזבח באצבעך וקסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ולאחריו לימא וי''ו מוסיף על ענין ראשון ושמא ר''א בר ר''ש לית ליה וי''ו מוסיף על ענין ראשון א''נ לא דריש וי''ו מוסיף כדי לדרוש המקרא לפני פניו:

וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה מְלַמֵּד עַל שְׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁירָה בְּזָר אִי לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וָיו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן שְׁחִיטָה הָכִי נָמֵי בְּזָר תְּהֵא פְּסוּלָה

Traduction

The Gemara asks: But does Rabbi Shimon hold that the letter vav adds to the previous matter? If that is so, then this would pose a problem with regard to that which is written: ''And he shall slaughter the bull before the Lord, and Aaron’s sons, the priests, shall sacrifice the blood and sprinkle the blood'' (Leviticus 1:5). The Sages infer from here that from the stage of the sacrificing of the blood, which begins with the collection of the blood, and onward, it is the mitzva exclusively of members of the priesthood. By inference, this teaches that the slaughter of the offering, which is performed earlier, is valid when performed by a non-priest. If according to the opinion of Rabbi Shimon the letter vav adds to the previous matter, if the slaughter of the offering is performed by a non-priest, it should also be unfit.

שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא וְסָמַךְ וְשָׁחַט מָה סְמִיכָה בְּזָרִים אַף שְׁחִיטָה בְּזָרִים

Traduction

The Gemara answers: There, with regard to the slaughter of an offering, it is different, as earlier the verse states: ''And he shall place his hands upon the head of the burnt offering; and it shall be accepted for him to make atonement for him. And he shall slaughter the bull before the Lord'' (Leviticus 1:4–5), associating the placing of the hands on the head of an offering, which is performed by the owner of the animal, with the slaughter of the offering. Therefore, just as the placing of the hands on the offering is performed by non-priests, so too, the slaughter of the offering is performed by non-priests.

אִי מָה סְמִיכָה בִּבְעָלִים אַף שְׁחִיטָה בִּבְעָלִים הָהוּא לָא מָצֵית אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר וּמָה זְרִיקָה דְּעִיקַּר כַּפָּרָה לָא בָּעֲיָא בְּעָלִים שְׁחִיטָה דְּלָאו עִיקַּר כַּפָּרָה לֹא כָּל שֶׁכֵּן

Traduction

The Gemara asks: If there is a juxtaposition of the placing of the hands and the slaughter of the animals, why not also say that just as the placing of the hands on the offering is performed only by the owner of the animal, so too, the slaughter of the offering may be performed only by the owner of the animal? The Gemara answers: You cannot say that, due to an a fortiori inference from the halakha of the sprinkling of the blood: And just as the sprinkling of the blood, which is the essential rite that enables the one who brings the offering to achieve atonement, does not require the owner to perform it, as the priests perform this rite on his behalf, with regard to the slaughter of the offering, which is not the essential rite that enables the one who brings the offering to achieve atonement, is it not all the more so clear that it does not need to be performed by the owner?

Rachi non traduit

ואי מה סמיכה. לר''ש פריך וסמך ידו על ראש קרבנו אלמא סמיכה בבעלים אף שחיטה בבעלים ולא באחר זריקה לא בעינן בבעלים דכהן זורק:

וְכִי תֵּימָא אֵין דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר גַּלִּי רַחֲמָנָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְשָׁחַט אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ מִכְּלָל דִּשְׁחִיטָה בְּעָלְמָא לָא בָּעֵינַן בְּעָלִים

Traduction

And if you would say that one cannot derive the possible from the impossible, and the owner may not sprinkle the blood as he is not a priest, but he may still be obligated to slaughter the animal, as this rite may be performed by a non-priest, the Merciful One revealed in the Torah in the context of the Yom Kippur service with regard to the High Priest: ''And he shall slaughter the bull of the sin offering which is for himself'' (Leviticus 16:11). By inference, from the fact that the verse specifies that here the High Priest, who is the owner of the offering, must perform the slaughter, it is clear that usually the slaughter does not require the participation of the owner.

Rachi non traduit

לא אפשר. זריקה בבעלים דכתיב וזרקו בני אהרן:

אפשר. שחיטה:

Tossefoth non traduit

גלי רחמנא גבי פרו של אהרן כו'. משמע הכא דלר''ש שחיטת פרו בזר פסולה ואף ע''ג דמסקינן בפרק קמא דזבחים (דף יד.) לר''ש שחיטה לאו עבודה היא ל''ק מידי כדפי' בפ''ק (לעיל מנחות ד' ה.):

אָמַר רַב כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר תּוֹרָה וְחוּקָּה אֵינוֹ אֶלָּא לְעַכֵּב קָא סָלְקָא דַּעְתִּין תַּרְתֵּי בָּעֲיָא כְּדִכְתִיב זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה

Traduction

§ Apropos the mishna’s list of rites that are not indispensable for the meal offering, the Gemara explains that Rav says: With regard to any sacrificial rite where the term law and statute are stated, they are stated only to teach that the absence of the performance of that rite invalidates the offering. The Gemara comments: It enters our mind to say that the two terms are both required for this principle to be in effect, as it is written with regard to a red heifer: ''This is the statute of the law'' (Numbers 19:2).

(סימן נתץ יקמל)

Traduction

Before continuing its discussion of this principle, the Gemara presents a mnemonic for the questions that follow: Nun, tav, tzadi; yod, kuf, mem, lamed. They represent: Nazirite; thanks offering [toda]; leper [metzora]; Yom Kippur; offerings [korbanot]; meal offering [minḥa]; shewbread [leḥem hapanim].

וַהֲרֵי נָזִיר דְּלָא כְּתִיבָא בֵּיהּ אֶלָּא תּוֹרָה וְאָמַר רַב תְּנוּפָה בְּנָזִיר מְעַכְּבָא שָׁאנֵי הָתָם כֵּיוָן דִּכְתִיב כֵּן יַעֲשֶׂה כְּמַאן דִּכְתִיבָא בְּהוּ חוּקָּה דָּמֵי

Traduction

The Gemara asks: But what of the offering of a nazirite, about which it is written only ''law,'' as the verse states: ''This is the law of the nazirite who vows, and of his offering to the Lord for his naziriteship, beside that for which his means suffice; according to his vow which he vows, so he must do after the law of his naziriteship'' (Numbers 6:21), and yet Rav says that the lack of waving of the offering by a nazirite invalidates the offering? The Gemara answers: There it is different, since it is written in the continuation of the verse: ''So he must do,'' and therefore it is considered as if the term statute were written with regard to it.

Rachi non traduit

כן יעשה. על תורת נזרו:

תנופה בנזיר. דכתיב ונתן על כפי הנזיר לעכב משום דכתיב תורת ואע''ג דלא מעכבא בעלמא כדאמרינן בשמעתא קמייתא דמס' יומא (ד' ה.) שאם עשאה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר וכפר:

נזיר. כתיב ביה זאת תורת הנזיר אשר ידור (במדבר ז):

Tossefoth non traduit

ואמר רב תנופה מעכבא בנזיר. ממתני' הוה מצי לאקשויי דתנן (לקמן מנחות ד' כז.) ב' מינין שבנזיר מעכבין זה את זה אלא ניחא ליה לאקשויי דרב אדרב א''נ משום דאפילו תנופה שהיא שירי מצוה בשאר קרבנות מעכבת בנזיר:

הֲרֵי תּוֹדָה דְּלָא כְּתִיבָא בֵּיהּ אֶלָּא תּוֹרָה וּתְנַן אַרְבָּעָה שֶׁבַּתּוֹדָה מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה שָׁאנֵי תּוֹדָה דְּאִיתַּקַּשׁ לְנָזִיר דִּכְתִיב עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו וְאָמַר מָר שְׁלָמָיו לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר

Traduction

The Gemara asks: But what of the thanks offering, about which it is written only ''law,'' as the verse states: ''This is the law of the sacrifice of peace offerings'' (Leviticus 7:11), and we learn in a mishna (27a) that with regard to the four types of loaves that accompany the thanks offering, failure to bring each of them prevents fulfillment of the mitzva with the others? The Gemara answers: The thanks offering is different, since it is juxtaposed in the Torah to the offering of a nazirite; as it is written in a verse describing the thanks offering: ''With the sacrifice of his peace offerings for thanksgiving'' (Leviticus 7:13), instead of simply stating: The sacrifice of his thanks offering. And the Master says: The term ''his peace offerings'' serves to include the loaves of the peace offering of the nazirite, to teach that the same halakhot apply to both.

Rachi non traduit

ד' מינין. חמץ חלות ורקיק ורבוכה בפרק התודה (לקמן מנחות דף עז.):

שלמיו. על זבח תודת שלמיו לרבות שלמי נזיר לעשרה קבין ירושלמיות ולרביעית שמן בתודה (בפ' התודה):

תודה. כתיב בה וזאת תורת זבח השלמים וגו' אם על תודה יקריבנו וגו' (ויקרא ז':י''א):

Tossefoth non traduit

ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר. לקמן איתא בפ' התודה (מנחות ד' עח.):

וַהֲרֵי מְצוֹרָע דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ אֶלָּא תּוֹרָה וּתְנַן אַרְבָּעָה מִינִין שֶׁבַּמְּצוֹרָע מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה שָׁאנֵי הָתָם כֵּיוָן דִּכְתִיב זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע כְּמַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ חוּקָּה דָּמֵי

Traduction

The Gemara asks: But what of the offering of a leper, about which it is written only ''law,'' as the verse states: ''This shall be the law of the leper'' (Leviticus 14:2), and we learn in a mishna (27a) that with regard to the four species that are used in the purification process of the leper, i.e., cedar, hyssop, scarlet wool, and birds, failure to bring each of them prevents fulfillment of the mitzva with the others? The Gemara answers: There it is different, since it is written: ''This shall be the law of the leper.'' Due to the added emphasis of the term ''shall be,'' it is considered as if the term statute were written with regard to it.

Rachi non traduit

תהיה. משמע עיכובא:

ארבעה שבמצורע. עץ ארז ושני תולעת ואזוב וצפרים:

וַהֲרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ אֶלָּא חוּקָּה וּתְנַן שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה אֶלָּא אוֹ תּוֹרָה אוֹ חוּקָּה

Traduction

The Gemara asks: But what of Yom Kippur, about which it is written only ''statute,'' as the verse states: ''And it shall be a statute for you forever'' (Leviticus 16:29), and we learn in a mishna (27a) that with regard to the two goats of Yom Kippur, the absence of each goat prevents fulfillment of the mitzva with the other? Rather, it must be that Rav meant that wherever either the term law or the term statute is employed, this signifies that the rite is an indispensable requirement.

Rachi non traduit

יוה''כ. כתיב והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי וגו' באחרי מות:

וַהֲרֵי שְׁאָר קָרְבָּנוֹת דִּכְתִיב בְּהוּ תּוֹרָה וְלָא מְעַכְּבִי תּוֹרָה בָּעֲיָא חוּקָּה וְחוּקָּה לָא בָּעֲיָא תּוֹרָה

Traduction

The Gemara questions this understanding of Rav’s statement: But what of the rest of the offerings, as the term ''law'' is written with regard to them, and yet failure to perform all of their different rites does not invalidate those offerings? The verse states: ''This is the law of the burnt offering, of the meal offering, and of the sin offering, and of the guilt offering, and of the consecration offering, and of the sacrifice of peace offerings'' (Leviticus 7:37). The Gemara answers: When the term law appears, it is still necessary for the term statute to appear, in order to teach that failure to perform the rites invalidates the offering. But when the term statute appears, it is not necessary for the term law to appear as well. The term statute is sufficient.

Rachi non traduit

שאר קרבנות כתיב בהו תורה. זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' (ויקרא ז':ל''ז):

ולא מעכבי. דאמר בפ''ק (לעיל מנחות ד' ד.) באשם הוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר ובמנחה כתיב וזאת תורת המנחה הקרב וגו' (ויקרא ו':ז') דהיינו הגשה ותנן לא הגיש כשר:

Tossefoth non traduit

חוקה לא בעיא תורה. וא''ת ותורה למאי אתא דכה''ג פריך בפ''ק (לעיל מנחות ד' י.) גבי אצבע לא בעיא כהונה דפריך אלא כהן ל''ל וי''ל דתורה אתא לשום דרשה:

תורה בעיא חוקה וחוקה לא בעיא תורה. אומר ר''ת דכל מקום דאמרי' חוקה עיכובא לא ממשמעותא אלא מג''ש ילפינן לה בריש פרק ב' דזבחים (ד' יח. ושם) דאמרי' אשכחן מחוסר בגדים פירוש דאם עבד חילל שתויי יין מנלן אתיא חוקה חוקה ממחוסר בגדים דמעכב כדיליף התם לעיל אף שתויי יין לעכב ואם ממשמעותא הוא ל''ל למילף ג''ש ומיהו מעיקרא ודאי הוה בעי למימר בשמעתין ממשמעותא דהוה בעי תורה וחוקה:

וְהָא תּוֹרָה וְחוּקָּה קָא אָמַר הָכִי קָאָמַר אַף עַל גַּב דִּכְתִיב תּוֹרָה אִי כְּתִיבָא חוּקָּה אִין וְאִי לָא לָא

Traduction

The Gemara questions this explanation: But doesn’t Rav say: Wherever the terms law and statute appear? Apparently, both are necessary for his principle to apply. The Gemara answers: This is what Rav is saying: Even in a context where the term law is written, if the term statute is written as well, then yes, failure to perform the rites invalidates the offering; but if the term statute does not accompany the term law, then failure to perform the rites does not invalidate the offering.

Rachi non traduit

הא תורה וחוקה קאמר. משמע תרוייהו כי הדדי שקולין:

וַהֲרֵי מִנְחָה דִּכְתִיב בָּהּ חוּקָּה וְאָמַר רַב כָּל מָקוֹם שֶׁהֶחְזִיר הַכָּתוּב בְּתוֹרַת מִנְחָה אֵינוֹ אֶלָּא לְעַכֵּב הֶחְזִיר אִין לֹא הֶחֱזִיר לָא

Traduction

The Gemara questions this explanation: But what of the meal offering, as the term ''statute'' is written with regard to it, as the verse states: ''Every male among the children of Aaron may eat of it, as a statute forever'' (Leviticus 6:11), and yet Rav says: With regard to every sacrificial rite of the law of the meal offering that the verse repeats, as the details of the meal offering are discussed in Leviticus, chapter 2, and again in Leviticus, chapter 6, it is repeated only to teach that the failure to perform that rite invalidates the offering? Doesn’t this demonstrate that where the verse repeated the command, then yes, failure to perform the rite invalidates the offering; but if the verse did not repeat it, then failure to perform the rite does not invalidate the offering, whether or not the term statute appears?

Rachi non traduit

מנחה כתיבא חוקה. כל זכר בבני אהרן יאכל חק עולם (וגו') (שם):

שהחזיר הכתוב. בצו את אהרן מה שכבר אמור בויקרא אינו אלא לעכב:

שָׁאנֵי הָתָם דְּכִי כְּתִיבָא חוּקָּה אַאֲכִילָה כְּתִיבָא

Traduction

The Gemara answers: There it is different, as when the term statute is written, it is written with regard to the eating of the meal offering rather than with regard to the sacrificial rites.

Rachi non traduit

אאכילה כתיבא. הילכך לאו לעיכובא אתא:

וַהֲרֵי לֶחֶם הַפָּנִים דְּכִי כְּתִיבָא חוּקָּה אַאֲכִילָה כְּתִיבָא וּתְנַן שְׁנֵי סְדָרִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה שְׁנֵי בָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה הַסְּדָרִין וְהַבָּזִיכִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה

Traduction

The Gemara asks: But what of the shewbread, where when the term statute is written, it is written with regard to the eating of the shewbread, as the verse states: ''And they shall eat it in a holy place, for it is most holy to him of the offerings of the Lord made by fire, a perpetual statute'' (Leviticus 24:9), and we learn in the mishna (27a): With regard to the two arrangements of the shewbread, failure to place each of the arrangements prevents fulfillment of the mitzva with the other. With regard to the two bowls of frankincense that accompany the shewbread, failure to place each of the arrangements prevents fulfillment of the mitzva with the other. With regard to the arrangements of the shewbread and the bowls of frankincense, failure to bring each of them prevents fulfillment of the mitzva with the other.

Rachi non traduit

לחם הפנים. ואכלוהו במקום קדוש כי קדש קדשים הוא לו מאשי ה' חק עולם וגו' (שם כד):

אֶלָּא כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיבָא אַאֲכִילָה אַכּוֹלָּא מִילְּתָא כְּתִיבָא

Traduction

Rather, it must be that anywhere that the term statute is written with regard to eating, it is written with regard to the entire matter, i.e., all the halakhot of the offering, and teaches that failure to perform the rites invalidates the offering.

שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ

Traduction

The Gemara answers: There, with regard to the meal offering, it is different, and it is only the rites that are repeated that are indispensable, as the verse states: ''Of its groats, and of its oil'' (Leviticus 2:16), rather than simply: Of the groats and oil,

Rachi non traduit

ושאני התם. גבי מנחה להכי לא הויא חוקה דידה עיכובא משום דכתיב מגרשה ומשמנה מדמצי למכתב מגרש ומשמן וכתיב מגרשה ומשמנה שמע מינה ה''ק גרשה שלם ושמנה שלם שאם חסר כל שהוא פסול ומדאיצטריך למיכתב להכי שמע מינה חוקה דידה לאו חוקה:

Tossefoth non traduit

ושאני התם דאמר קרא מגרשה ומשמנה. פירש בקונטרס דמצי למיכתב מגרש ומשמן וכתב מגרשה ומשמנה שמע מינה הכי אמר רחמנא מגרשה שלם משמנה שלם שאם חיסר כל שהוא פסול ובסמוך דאמר שמואל גרש ושמן מעכבי' ואין דבר אחר מעכב משמע דבריו סותרים זה את זה דתלי טעמא בחזרה ולא בה''א יתירא וע''ק אמאי לא מייתי קרא דמסלתה דדרשי' מיניה בפ''ק (לעיל מנחות ד' ט:) שאם חיסר כל שהוא פסולה [שמע מינה] דה''נ מטעם שינה הכתוב קאמר ונראה דהכא מיירי לענין שיעכבו זה את זה דבעי דשנה עליו הכתוב וסמיך אמסלתה ומשמנה דגבי מנחת העומר כתיב (ויקרא ב':
ב') מגרשה ומשמנה ובשאר מנחות כתיב מסלתה ומשמנה וגרשה וסלתה הכל סולת ולקמן בפירקין (מנחות דף כז.) גבי סולת ושמן מעכבין זה את זה מייתי מגרשה ומשמנה ומסלתה ומשמנה אבל לגבי דמיעוטן מעכב את רובן מייתי מסלתה ומשמנה וכן גבי עיכובא דנפשיה לא בעי שנה לעכב אבל לגבי מעכבין זה את זה בעי שנה לעכב: