Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 44b
ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי
Traduction
''The Lord is upon them, they will live, and altogether therein is the life of my spirit; and have me recover, and make me to live'' (Isaiah 38:16). This is interpreted as referring to those who don phylacteries, which contain the name of the Lord, on their heads; as a result, they will live, be healed and merit long life.
Rachi non traduit
ה' עליהם. אותם שנושאין עליהם שם ה' בתפילין יחיו:
מַתְנִי' הַסּוֹלֶת וְהַשֶּׁמֶן אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן וְלֹא הַיַּיִן מְעַכְּבָן הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ
Traduction
MISHNA: The mishna returns to discussing the halakhot of meal offerings, which are the central theme of this tractate. The absence of the fine flour and the oil for the meal offering accompanying burnt offerings and peace offerings does not prevent libation of the wine, and the absence of the wine for libation does not prevent sacrifice of the flour and the oil. Failure to perform some of the placements of blood on the external altar does not prevent fulfillment of the mitzva with the other placements, as even if the priest performed only one placement of blood, the offering effects atonement after the fact.
Rachi non traduit
המתנות כו'. כגון ד' מתנות של חטאת אין מעכבות זו את זו שאם לא נתן אלא אחת כיפר:
מתני' הסולת והשמן. של מנחת נסכים אין מעכבין את היין שאם הביא יין בלא סולת ושמן מנסכן:
Tossefoth non traduit
הסולת והשמן אין מעכבין את היין. משמע הא סולת ושמן מעכבין אהדדי ותימה דהא לא כתיב שום קרא במנחת נסכים ושמא ילפינן ממנחת נדבה דכתיב בה עיכובא לעיל (מנחות דף כז.) וגלויי מילתא בעלמא הוי דגבי מיעוטו מעכב את רובו כתיב קרא גם במנחת נסכים והתם גלי לן קרא:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם הָבֵא מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ הָבֵא נְסָכִים רַבִּי אוֹמֵר זֶבַח וּנְסָכִים הָבֵא זֶבַח וְאַחַר כָּךְ הָבֵא נְסָכִים
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: The verse concerning the additional offerings sacrificed on Sukkot and the Eighth Day of Assembly states: ''And their meal offering and their libations for the bulls, for the rams and for the lambs'' (Numbers 29:18). This indicates that after the animal is sacrificed, one must bring the meal offering and then bring the libations. Rabbi Yehuda HaNasi says that since the verse states: ''To bring an offering made by fire to the Lord, a burnt offering, and a meal offering, an animal offering, and libations, each on its own day'' (Leviticus 23:37), one must bring the animal offering and then bring the libations, and only then bring the meal offering.
Rachi non traduit
ואחר כך נסכים. אחר האברים מיד ואחר הנסכים המנחה:
גמ' הבא מנחה כו'. דמנחת נסכים קריבים תחילה:
וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם הָהוּא מִיבְּעֵי לְמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בַּלַּיְלָה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אֲפִילּוּ לְמָחָר
Traduction
The Gemara asks: But according to Rabbi Yehuda HaNasi also, isn’t it written: ''And their meal offering and their libations,'' indicating that the meal offering precedes the libations? The Gemara answers: That verse is necessary in order to teach that once the animals have been sacrificed during the day, their meal offering and their libations may be offered even at night, and similarly, their meal offering and their libations may be offered even the next day.
Rachi non traduit
מנחתם ונסכיהם בלילה. דמנחת נסכים קריבין בלילה ואי קשיא הא אמרי' בהקומץ [רבה] (לעיל מנחות כו:) דברים שדרכן ליקרב ביום וקחשיב מנחת נסכים מפרש לה בפ' יש קרבנות במסכת תמורה (דף יד.) דהא דקתני ביום בנסכים הבאים עם הזבח והא דקתני בלילה בנסכים הבאין בפני עצמן כגון שהביא זבח בלא נסכים ולאחר זמן הביא הנסכים בפני עצמן יכול להביאן בלילה:
ואפילו למחר. אם הביא היום יכול להקריב נסכיו למחר ובלבד שלא יקדשו בכלי מאתמול דאי קדשי נפסלין בלינה כדתניא במסכ' מעילה (דף ט.) קדשו בכלי הוכשרו ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה:
Tossefoth non traduit
מנחתם ונסכיהם. פי' בקונט' פ''ק דזבחים (דף ח.) ופרק המזבח מקדש (זבחים פד.) ופ''ב דתמורה (דף יד.) דמנחתם ונסכיהם דפרי החג קדריש וקשה לר''ת היכי משמע מיניה לילה ועוד היכי דרשינן מיניה מנחה ואח''כ נסכים הא קרא דבתריה כתיב לפרים ולאילים ואינם כתובים על הסדר דפרים ואילים קדמי ותו דפריך ורבנן נמי הא בעי ליה ומנחתם וכו' ומאי צריך הא טובא כתיב אלא על כרחין כיון שכולם משונים זה מזה כולהו צריכי לכך נראה לר''ת דדריש מקרא דעצרת פרשת אמור אל הכהנים ואילים שנים יהיו עולה לה' ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחוח לה' מדכתב נסכים בין עולה לאשה ש''מ דבאים בלילה כי אשה דהיינו הקטרה ולא מייתורא ונקט מנחה ברישא דדמי לעולה טפי בהקטרה והא דפ''ק דזבחים (דף ח.) דריש מנחתו ונסכים אפי' בלילה ומשמע התם דמייתורא דווקא קדריש והתם גבי נזיר דרש מדכתי' מנחתו ונסכו וכתיב נמי ומנחתם ונסכיהם למחר נמי שמעינן כיון דגלי גבי עצרת תו אין לחלק ותימה והא הני קראי בבאין עם הזבח כתיבי והנהו לא אתו אלא ביום כדאיתא בפ''ב דתמורה (דף יד.) וי''ל דאם אינו ענין בבאין עם הזבח תנהו ענין בבאין לאחר הזבח והא דאמרינן בריש תענית (דף ב:) מה ניסוך המים בלילה דאמר מר ונסכיהם אפי' בלילה משמע דמקרא דפרי החג מייתי שאין ניסוך המים אלא בחג לאו מילתא היא דכיון דגלי לן קרא בעצרת דהוי נסכי צבור ה''ה לכל נסכי צבור וקרא דאיצטריך בנזיר דהוי נסכי יחיד:
מנחתם ונסכיהם (אפי') בלילה מנחתם ונסכיהם אפילו למחר. בפ''ב דתמורה (דף יד.) מוכח דלמחר נפקא לן דבר יום ביומו מלבד שבתות ה' ודרך הש''ס להביא על פסוק הרהוט בשני דרשות אע''ג דנפקי מקראי אחריני כי ההיא דשבח נעורים לאביה (קדושין דף ג.) וכן מוהתעלמת (ב''מ דף ל.) וכן ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה (גיטין דף כא:) וכן מותר הפסח ושלמים הבאין מחמת הפסח פ''ק דזבחים (דף ט.) ופ''ד דזבחים (דף לז.) ופרק התודה (לקמן מנחות פג:) ופ' מי שהיה טמא (פסחים דף צו:) ופ''ב דבכורות (דף טו.) דדריש אך ולא חלבו ומסיק רבא דאך לאותו ואת בנו הוא דאתא וחלבו מדמו נפקא וכן בשמעתין דתניא בבריית' זבח ונסכים ומסקינן דבסברא פליגי:
וְרַבָּנַן נָמֵי הָכְתִיב זֶבַח וּנְסָכִים הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִזְעֵירִי דְּאָמַר זְעֵירִי אֵין נְסָכִים מִתְקַדְּשִׁין אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח
Traduction
The Gemara asks: But according to the Rabbis also, isn’t it written: ''An animal offering, and libations,'' indicating that the libations immediately follow the animal offering and precede the meal offering? The Gemara answers: That verse is necessary to teach that the halakha is in accordance with the statement of Ze’eiri, as Ze’eiri says: The libations that accompany animal offerings are consecrated only through the slaughter of the animal offering. This means that once the animal is slaughtered, the libations that were set aside to be brought with that animal offering cannot be diverted to accompany a different animal offering.
Rachi non traduit
אין הנסכים. הבאין עם הזבח דכל זמן שלא נשחט הזבח אע''פ שהפרישן לשם זבח זה יכול לשנותן לשם זבח אחר אבל לאחר שחיטה אינו יכול לשנותן לשם זבח אחר:
וְרַבִּי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִזְעֵירִי וְרַבָּנַן נָמֵי מִיבְּעֵי לְהוּ לְמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בַּלַּיְלָה וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם אֲפִילּוּ לְמָחָר
Traduction
The Gemara points out that both opinions remain difficult: But Rabbi Yehuda HaNasi should also require the phrase ''an animal offering, and libations'' to teach that the halakha is in accordance with the statement of Ze’eiri. And the Rabbis should also require the phrase ''and their meal offering and their libations'' to indicate that their meal offering and their libations may be offered even at night, and their meal offering and their libations may be offered even the next day.
אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן דִּכְתִיב עֹלָה וּמִנְחָה וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב עֹלָה וּמִנְחָה
Traduction
The Gemara offers a different explanation of the dispute in the baraita: Rather, this is the reasoning of the Rabbis, as it is written in the verse: ''To bring an offering made by fire to the Lord, a burnt offering, and a meal offering, an animal offering, and libations, each on its own day.'' The Rabbis derive from this that the meal offering should be offered immediately following the animal burnt offering. The Gemara asks: But according to Rabbi Yehuda HaNasi also, isn’t it written: ''A burnt offering, and a meal offering''?
Rachi non traduit
עולה ומנחה. משמע אחר העולה מיד יקריב מנחה:
אֶלָּא בְּבָאִים עִם הַזֶּבַח דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּמִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים דְּהָכְתִיב עֹלָה וּמִנְחָה כִּי פְּלִיגִי בְּבָאִין בִּפְנֵי עַצְמָן רַבָּנַן סָבְרִי מִדְּבָאִין עִם הַזֶּבַח מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים בִּפְנֵי עַצְמָן נָמֵי מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ נְסָכִים
Traduction
Rather, with regard to libations that accompany an animal offering, everyone agrees that the meal offering should be brought and afterward the libations should be brought, as it is written: ''A burnt offering, and a meal offering.'' When they disagree it is with regard to meal offerings and libations that are brought by themselves. The Rabbis hold that from the fact that when meal offerings and libations accompany offerings, the meal offerings are brought and then the libations are brought, it can be derived that when they are brought by themselves also, first the meal offering is brought and then the libations are brought.
וְרַבִּי הָתָם הוּא דְּאַיְּידֵי דְּאַתְחֵיל בַּאֲכִילָה גָּמַר לַהּ לְכוֹלָּא מִילְּתָא דַּאֲכִילָה אֲבָל בִּפְנֵי עַצְמָן נְסָכִים עֲדִיפִי הוֹאִיל דְּמִיתְאַמְרָא שִׁירָה עֲלַיְיהוּ
Traduction
And Rabbi Yehuda HaNasi holds that it is specifically there, in the case of meal offerings and libations that accompany an animal offering, that the meal offering is burned on the altar before the wine libation is poured on the altar. This is because since the altar has started to eat, i.e., consume, the animal offering, one must first complete the entire matter of the altar’s eating, including the meal offering. The pouring of the wine on the altar is likened more to drinking than to eating. But when the meal offering and the libations are brought by themselves, the libations are considered preferable, because the song of the Levites is recited over them. Consequently, the pouring of the libations precedes the burning of the meal offering on the altar.
Rachi non traduit
על הנסכים אומרים שירה. הלוים במס' ערכין בפרק אין נערכין (ערכין דף יא.):
Tossefoth non traduit
כיון דמתאמרא שירה עלייהו. פי' להביאם עם הזבח אבל בפני עצמו בעיא היא פ' אין נערכין (ערכין יב.) ומ''מ אף בלאו זבח עדיפי כיון שהיו ראויין לשירה ולבא עם הזבח:
הַמַּתָּנוֹת שֶׁעַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן אֵין מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ
Traduction
§ The mishna teaches: Failure to perform some of the placements of blood on the external altar does not prevent fulfillment of the mitzva with the other placements, as even if the priest performed only one placement, the offering effects atonement after the fact.
תָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן לְכָל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁכִּיפֵּר שֶׁנֶּאֱמַר וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ
Traduction
Apropos this statement, the Sages taught in a baraita: From where is it derived with regard to all offerings whose blood is to be placed on the external altar that if one placed their blood with one act of placement, as opposed to the two or four that are required depending upon the offering, that the offering has nevertheless effected atonement after the fact, i.e., one has fulfilled his obligation to bring the offering? As it is stated: ''And the blood of your offerings shall be poured out against the altar of the Lord your God'' (Deuteronomy 12:27).
Rachi non traduit
ישפך. שפיכה אחת:
Tossefoth non traduit
ודם זבחיך ישפך. פ' בית שמאי (זבחים דף לו:) מעיקרא דריש מהאי קרא ולא קאי לבסוף:
מַתְנִי' הַפָּרִים וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים וְהַשְּׂעִירִים אֵינָן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרוּבִּים וְלֹא הָיוּ לָהֶם נְסָכִים יָבִיא פַּר אֶחָד וּנְסָכִים וְלֹא יַקְרִיבוּ כּוּלָּם בְּלֹא נְסָכִים
Traduction
MISHNA: Failure to sacrifice one of the bulls, the rams, the sheep, or the goats of the additional offerings brought on Festivals does not prevent the sacrifice of the others. Rabbi Shimon says: If the Temple treasurers had sufficient funds for the numerous bulls that are required to be sacrificed on that day but they did not also have sufficient funds for the accompanying libations, they should rather bring one bull and its libations, and they should not sacrifice all of them without libations.
גְּמָ' הָנֵי פָּרִים וּכְבָשִׂים דְּהֵיכָא אִילֵּימָא דְּחַג כַּמִּשְׁפָּט כְּמִשְׁפָּטָם כְּתִיב בְּהוּ
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: With regard to these bulls, rams, and sheep mentioned in the mishna, on which festival are they offered? If we say that these are the offerings of the festival of Sukkot, this is difficult: It is written with regard to those days that their offerings must be brought: ''According to the ordinance'' (see, e.g., Numbers 29:18), and: ''According to their ordinance'' (Numbers 29:33). This indicates that no deviation from the Torah’s prescription is possible.
Rachi non traduit
כמשפטם. משמע עיכובא: כל הקרבנות האמורים בחומש הפקודים:
Tossefoth non traduit
כמשפט כמשפטם. וביום ראשון דלא כתיב כמשפט כתיב ביה יהיו:
אֶלָּא דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וַעֲצֶרֶת דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים
Traduction
Rather, the mishna must be referring to the two bulls, one ram, and seven sheep of the New Moon and Shavuot, as mentioned in the book of Numbers (28:11, 27).
Tossefoth non traduit
אלא דר''ח ועצרת דכתיב בחומש הפקודים. ואע''ג דכתיב יהיו לכם לאו עלייהו קאי והא דלא פריך מפסח כי היכי דפריך מהני דהא כתיב ביה יהיו ורש''י פי' ביחזקאל דהא דכתיב גבי פסח ז' פרים וז' אילים ליום דלז' ימי פסח קאמר פר ואיל ליום דאם לא מצא שנים בכל יום מביא אחד והשתא ניחא שפיר דהא לא מעכבי אהדדי ותימה דהא כתיב ביה יהיו ואין לומר דקאי אכבשים ולא אפרים ואילים דגבי עצרת לא קאמרינן הכי והא דנקט בסמוך אילים דהכא והכא לא מעכבי הא אינהו מעכבי ה''נ מצי למינקט כבשים ולא דמי לקודש יהיו דגבי לחם דפליגי ר''ע ובן ננס (לקמן מנחות דף מה:) אהייא קאי אי אכבשים אי אלחם אבל אתרוייהו פשיטא להו דלא קאי אע''ג דכתיב בחד קרא היינו כבשים ללחם אבל כבשים אהדדי ה''נ דמעכבי כדתנן בהקומץ רבה (לעיל מנחות כז.) ב' כבשי עצרת מעכבין זה את זה וכן ב' חלות ולא מסתברא נמי למימר דהוייה דפסח לא קיימא אלא אתמימים דלהא לא איצטריך קרא דבעלי מומין פשיטא דפסולין ונ''ל דלשום דרשא אתא דלא מסתבר לדורשו בעיכוב כיון דלא מישתמיט הש''ס ובספרי דורש גבי פסח הרי שמצא פרים ולא מצא אילים אילים ולא מצא כבשים שומע אני שלא יקריב עד שימצא כולן ת''ל שבעת ימים תקריבו אשה אפילו אחד מהן יכול אפי' כולן מצויין ת''ל פרים בני בקר שנים ואיל אחד ומיהו הא דקאמר שומע אני שלא יקריב עד שימצא כולן על כרחין לאו משום דסמיך איהיו דגבי עצרת דריש נמי הכי התם וכן בחג אע''ג דכתיב ביה כמשפט וכו' ואכל חד מייתי קרא דשבעת ימים ואע''ג דלא כתיב לא בעצרת ולא בחג:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source