Vayedaber

Simple Havroutah

Ta'anith

Daf 22b

''וַיִּשְׁלַח אֵלָיו מַלְאָכִים לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא עָלֶיךָ אַתָּה הַיּוֹם כִּי אֶל בֵּית מִלְחַמְתִּי וֵאלֹהִים אָמַר לְבַהֲלֵנִי חֲדַל לְךָ מֵאֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי וְאַל יַשְׁחִיתֶךָ''.

Traduction

''But he sent ambassadors to him saying: What have I to do with you, king of Judea? I do not come against you this day, but against the house with which I am at war; and God has commanded me to make haste. Forbear from meddling with God, Who is with me, so that He will not destroy you'' (II Chronicles 35:21). This clearly shows that Pharaoh Neco had no intention of engaging Josiah in battle.

Rachi non traduit

וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי וגו' לא עליך אני הולך היום. יאשיה יצא לקראתו למלחמה ולא נתנו לעבור בארצו ושלח לו פרעה נכה מלאכים לאמר כו':

מַאי: ''אֱלֹהִים אֲשֶׁר עִמִּי''? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה. אֲמַר: הוֹאִיל וְקָא בָּטַח בַּעֲבוֹדָה זָרָה — יָכֵילְנָא לֵיהּ.

Traduction

The Gemara asks: What is the meaning of the phrase ''God, Who is with me''? Rav Yehuda said that Rav said: This is referring to Neco’s idolatry, which he brought for assistance. In other words, it is a secular reference and should be read as: The god that is with me, in my possession. Josiah said: Since he trusts in idolatry, I will be able to defeat him.

Rachi non traduit

מאן אלהים. דקאמר ליה פרעה נכה חדל לך מאלהים אשר עמי:

''וַיֹּרוּ הַיֹּרִים לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד'', מַאי ''כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד''? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ כָּל גּוּפוֹ כִּכְבָרָה.

Traduction

With regard to Josiah’s battle with Pharaoh Neco, the verse states: ''And the archers shot at King Josiah and the king said to his servants: Move me away, for I am seriously wounded'' (II Chronicles 35:23). What is the meaning of the phrase: ''For I am seriously wounded''? Rav Yehuda said that Rav said: This teaches that the Egyptian archers made his entire body like a sieve from the many arrows they shot at him.

Rachi non traduit

מלמד. מדכתיב ויורו המורים דמשמע יריות רבות יורו המורים:

אמר רב יהודה אמר רב מלמד שעשו כל גופו ככברה:

אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ יֹאשִׁיָּהוּ — מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לִימָּלֵךְ בְּיִרְמְיָהוּ וְלֹא נִמְלַךְ. מַאי דְּרַשׁ: ''וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם'',

Traduction

Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yoḥanan said: For what reason was Josiah punished? Because he should have consulted with the prophet Jeremiah to find out if he should go to war, but he did not consult with him. How did Josiah interpret the verses of the Torah? How did they lead him to go to war? The verse states: ''Neither shall a sword go through your land'' (Leviticus 26:6).

מַאי ''חֶרֶב''? אִילֵּימָא חֶרֶב שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שָׁלוֹם, וְהָכְתִיב: ''וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ''! אֶלָּא אֲפִילּוּ שֶׁל שָׁלוֹם. וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין דּוֹרוֹ דּוֹמֶה יָפֶה.

Traduction

What is the meaning of the term: ''Sword''? If we say that it is referring to a sword that is not of peace, but isn’t it written earlier in the same verse: ''And I will give peace in the land''? Rather, the verse must mean that even a sword of peace shall not pass through the land, and Josiah sought to prevent this occurrence, in fulfillment of the blessing. But he did not know that his generation did not merit these blessings, and he would therefore not receive divine assistance in this regard.

Rachi non traduit

הא כתיב ונתתי שלום בארץ. ולמאי הלכתא כתביה רחמנא לאידך קרא וחרב לא תעבור בארצכם אלא אפי' חרב של שלום:

שאין דורו דומה יפה. בעיני המקום:

כִּי הֲוָה נִיחָא נַפְשֵׁיהּ, חֲזָא יִרְמְיָהוּ שִׂפְווֹתֵיהּ דְּקָא מְרַחֲשָׁן, אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם מִילְּתָא דְּלָא מְהַגְּנָא אֲמַר אַגַּב צַעֲרֵיהּ. גְּחֵין וְשַׁמְעֵיהּ דְּקָא מַצְדֵּיק עֲלֵיהּ דִּינָא אַנַּפְשֵׁיהּ, אֲמַר: ''צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי''. פְּתַח עֲלֵיהּ הַהִיא שַׁעְתָּא: ''רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'''.

Traduction

The Gemara discusses Josiah’s deathbed reflections. When Josiah was dying, Jeremiah saw his lips moving. Jeremiah said: Perhaps, Heaven forbid, he is saying something improper and complaining about God’s judgment on account of his great distress. Jeremiah bent over and heard that he was justifying God’s judgment against himself. Josiah said: ''The Lord is righteous, for I have rebelled against His word'' (Lamentations 1:18). At that moment, Jeremiah began his eulogy for Josiah: ''The breath of our nostrils, the anointed of the Lord, was trapped in their pits'' (Lamentations 4:20).

מַעֲשֶׂה וְיָרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם כּוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּמְלֹא תַנּוּר תְּבוּאָה, אוֹ דִלְמָא כִּמְלֹא תַנּוּר פַּת.

Traduction

§ The mishna taught: An incident occurred in which Elders descended from Jerusalem to their cities and decreed a fast throughout the land because a small amount of blight was seen in the city of Ashkelon, enough to fill the mouth of an oven. A dilemma was raised before the Sages: Did they mean enough grain to fill an entire oven, or perhaps they meant enough grain to prepare bread to fill an oven? This is far less, as bread is stuck to the walls of the oven and does not fill its inner area.

Rachi non traduit

איבעיא להו כמלא תנור תבואה. דהיינו שיעור גדול יותר ממלא תנור פת דשיעור קטן הוא שאין דרך למלאות כל חלל התנור פת אלא בדפנות מדביקין אותו:

Tossefoth non traduit

כמלא תנור תבואה או דלמא כמלא תנור פת. כמלא תנור תבואה הוי פי' כמלא חלל התנור תבואה דהיינו יותר ממלא תנור פת תא שמע כמלא פי תנור פת ואם כן מיירי בפת:

תָּא שְׁמַע: כִּמְלֹא פִי תַנּוּר. וַעֲדַיִין תִּיבְּעֵי לְהוּ: כְּכִיסּוּיָא דְתַנּוּרָא, אוֹ דִלְמָא כִּי דָרָא דְרִיפְתָּא דְּהָדַר לֵיהּ לְפוּמָּא דְתַנּוּרָא? תֵּיקוּ.

Traduction

The Gemara answers: Come and hear the phrase of the mishna: Enough to fill the mouth of an oven. This indicates that the bread referred to does not fill the entire oven, but rather covers the mouth of the oven. The Gemara further asks: And still you can raise this dilemma before them: Is the mishna referring to the bread of the cover of the oven? Perhaps it is referring to a row of bread around the mouth of the oven. No resolution was found, and the Gemara states that the dilemma shall stand unresolved.

Rachi non traduit

ת''ש. דקתני חדא כי האי לישנא כמלא פי התנור דהיינו פת דאילו תבואה לא מצי קיימא על פי התנור:

או דלמא כי דרא דריפתא. שורה של לחם הדבוקין זה אצל זה בפי התנור אי נמי שמדביקין זה למעלה מזה עד פי התנור:

Tossefoth non traduit

ועדיין תבעי לך כמלא פי תנור כמלא עגול פי תנור. דהיינו שורה של לחם סביבות פי התנור או דלמא כי דרא דריפתא ואהדר ליה לפומיה דתנורא שורות שורות של לחם זו למעלה מזו עד פי התנור:

וְעוֹד גָּזְרוּ תַּעֲנִית עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים כּוּ'. אָמַר עוּלָּא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: מַעֲשֶׂה וּבָלְעוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת וֶהֱקִיאוּם דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְטִיהֲרוּ אֶת הַבָּשָׂר, וְטִמְּאוּ אֶת הָעֲצָמוֹת.

Traduction

§ The mishna taught: And furthermore, they decreed a fast because wolves had eaten two children in Transjordan. Ulla said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: An incident occurred in which wolves swallowed two children and excreted them. And the incident came before the Sages for a ruling. They were asked if the remains were ritually impure even after they had passed through the animal’s digestive tract, and they pronounced the flesh ritually pure, as it had been digested, but they pronounced the intact bones ritually impure.

Rachi non traduit

ובלען. כשהן שלימין:

וטהרו את הבשר. שאינו מטמא טומאת מת דנתעכל ונתבטל תוך מעיו וכגון ששהו ימי עיכול ופירשא בעלמא הוא:

וטימאו את העצמות. דלא מתעכלו:

Tossefoth non traduit

וטהרו את הבשר. פירוש לפי שנתעכלו במעי הזאבים וטמאו את העצמות דלא מיעכלו:

עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ נָכְרִים אוֹ נָהָר, וְאֶחָד סְפִינָה הַמִּיטָּרֶפֶת בַּיָּם, וְאֶחָד יָחִיד שֶׁנִּרְדָּף מִפְּנֵי נָכְרִים אוֹ מִפְּנֵי לִסְטִין וּמִפְּנֵי רוּחַ רָעָה — מַתְרִיעִין בְּשַׁבָּת. וְעַל כּוּלָּן יָחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף אֶת עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית.

Traduction

§ The mishna further taught: For the following calamities they sound the alarm even on Shabbat: For a city that is surrounded by gentile troops, for a place in danger of being flooded by a river that has swelled its banks, or for a ship tossed about at sea. The Sages taught: In the case of a city that is surrounded by gentile troops or a river that has swelled beyond its banks, and this also applies to both a ship tossed about at sea and an individual who is being pursued by gentiles, or by thieves, or by an evil spirit, which may lead him to harm himself, they sound the alarm even on Shabbat. And in all these cases, an individual is permitted to afflict himself by fasting to annul the evil decrees against him.

Rachi non traduit

מפני רוח רעה. שנכנס בו רוח שידה ורץ והולך ושמא יטבע בנהר או יפול וימות:

לסגף. לענות נפש מתרגמינן לסגפא נפש (במדבר ל':י''ד):

Tossefoth non traduit

ועל כולן רשאי לסגף עצמו בתענית. פי' לענות נפש מתרגמינן לסגפא נפש:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין הַיָּחִיד רַשַּׁאי לְסַגֵּף אֶת עַצְמוֹ בְּתַעֲנִית, שֶׁמָּא יִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת וְאֵין הַבְּרִיּוֹת מְרַחֲמוֹת עָלָיו. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי — דִּכְתִיב: ''וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה'' — נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְּךָ הַחְיֵיה.

Traduction

Rabbi Yosei says: An individual is not permitted to afflict himself by fasting, lest he become too weak to work and be beholden to other beings, and those beings will not have mercy on him. Rav Yehuda said that Rav said: What is the reason of Rabbi Yosei? It is as it is written: ''And man became a living soul'' (Genesis 2:7). Rabbi Yosei interprets this verse as a command: The soul I placed within you, preserve and sustain it.

Rachi non traduit

יצטרך לבריות. כי אין בו כח להרויח ולהתפרנס מיגיעו:

דכתיב לנפש חיה. החייה:

Tossefoth non traduit

ר' יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף. ונ''ל דהני תנאי ל''פ בהא דמיירי הני אמוראי בפרקין דלעיל (תענית דף יא:) אם נקרא חוטא או נקרא קדוש וכו' דהאמוראי פליגי במצי לצעורי נפשיה והני תנאי פליגי בדלא מצי לצעורי נפשיה:

שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: אַף עַל הַדֶּבֶר כּוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים בַּשַּׁבָּת, אֲבָל בַּחוֹל — הוֹדוּ לוֹ, אוֹ דִלְמָא: לֹא הוֹדוּ לוֹ כְּלָל?

Traduction

§ The mishna taught that Shimon the Timnite says: One may cry out on Shabbat even for pestilence, but the Rabbis did not agree with him. A dilemma was raised before the Sages: Does this mean that the Rabbis did not agree with him with regard to crying out in these cases on Shabbat, but if they occur on a weekday they agreed with him? Or perhaps they did not agree with him at all, as they maintain that one never cries out over pestilence.

תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: מַתְרִיעִין עַל הַדֶּבֶר בַּשַּׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּחוֹל. רַבִּי חָנָן בֶּן פִּיטוֹם תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין מַתְרִיעִין עַל הַדֶּבֶר כָּל עִיקָּר.

Traduction

The Gemara answers: Come and hear, as it is taught in a baraita: One cries out for a plague of pestilence on Shabbat, and needless to say on weekdays. Rabbi Ḥanan ben Pitom, the student of Rabbi Akiva, says in the name of Rabbi Akiva: One does not cry out for pestilence at all. This opinion attributed to Rabbi Akiva is the ruling of the Rabbis in the mishna.

Rachi non traduit

חנן בן פטום אומר אין מתריעין על הדבר. אפי' בחול דגזירה היא:

עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר כּוּ'. תָּנוּ רַבָּנַן: עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא עַל הַצִּבּוּר מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, חוּץ מֵרוֹב גְּשָׁמִים. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְפִי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רוֹב הַטּוֹבָה.

Traduction

§ The mishna further states that they sound the alarm on account of any trouble that should not befall the community, a euphemism for trouble that may befall the community, except for an overabundance of rain. The Sages taught in a baraita: For any trouble that should not befall the community, they sound the alarm for it, except for an overabundance of rain. The Gemara asks: What is the reason for this? Rabbi Yoḥanan said: Because one does not pray over an excess of good. Since rain is generally good for the world, it is not appropriate to pray for it to stop, even when it falls in excess.

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין עַל רוֹב הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וְגוֹ'''. מַאי ''עַד בְּלִי דָּי''? אָמַר רָמֵי בַּר רַב יוֹד: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר ''דָּי''.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said: From where is it derived that one does not pray over an excess of good? It is stated: ''Bring the whole tithe into the storeroom, that there may be food in My house, and test Me now by this, said the Lord of hosts, if I will not open for you the windows of heaven, and pour out for you a blessing that there shall be more than sufficiency'' (Malachi 3:10). What is the meaning of the phrase: ''That there shall be more than sufficiency [ad beli dai]''? Rami bar Ḥama said: It means that the abundance will be so great that your lips will be worn out [yivlu], similar to the word beli, from saying enough [dai]. In other words, even when a blessing is delivered in gross excess, one should not pray for it to cease, as the verse blesses the people with an excess.

Rachi non traduit

רמי בר רב יוד. חכם ששמו יוד:

אָמַר רָמֵי בַּר רַב יוֹד: וּבַגּוֹלָה, מַתְרִיעִין עָלֶיהָ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁנָה שֶׁגְּשָׁמֶיהָ מְרוּבִּין, אַנְשֵׁי מִשְׁמָר שׁוֹלְחִין לְאַנְשֵׁי מַעֲמָד: תְּנוּ עֵינֵיכֶם בַּאֲחֵיכֶם שֶׁבַּגּוֹלָה, שֶׁלֹּא יְהֵא בָּתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶם.

Traduction

Rami bar Rav Yud said: This is true in Eretz Yisrael, but in the Diaspora, i.e., Babylonia, they do sound the alarm over excessive rain. The reason is that Babylonia is in a low-lying region, where excessive rain poses a real danger. That opinion is also taught in a baraita: In a year whose rains are abundant, the members of the priestly watch in the Temple would send a message to the members of the non-priestly watch: Cast your eyes on your brothers in the Diaspora and have them in mind when you pray, so that their houses should not collapse from excessive rain and become their graves.

Rachi non traduit

ובגולה. בבל שהיא במצולה:

מתריעין על רוב גשמים. שלא ירדו:

אנשי משמר ואנשי מעמד. מפרש בשלשה פרקים לקמן (תענית דף כו.):

תנו עיניכם. התבוננו בתפלתכם בתעניות עליהם שלא ירדו רוב גשמים:

שלא יהו בתיהם קבריהן. שעמוקה היא ונטבעים בתיהם במים:

Tossefoth non traduit

לאנשי משמר. פי' דהיינו אנשי מעמד דיש בישראל שהיו נחלקים למעמדות להתפלל שיתפללו על אחיהם שבגולה פי' לפי שגגותיהם שוים ונימוקים מחמת גשמים:

שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַד הֵיכָן גְּשָׁמִים יוֹרְדִין וְיִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא יֵרְדוּ? אָמַר לָהֶם: כְּדֵי שֶׁיַּעֲמוֹד אָדָם בְּקֶרֶן אָפֵל וִישַׁכְשֵׁךְ רַגְלָיו בַּמַּיִם. וְהָתַנְיָא: ''יָדָיו''! רַגְלָיו כְּיָדָיו קָאָמֵינָא.

Traduction

They asked Rabbi Eliezer: How much rain must fall until they should pray that it should not fall anymore? He said to them by way of exaggeration: Enough rain must fall so that a person stands at the colossal cliff Keren Ophel and dips his feet in water. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer said he must be able to place his hands in water? Rabbi Eliezer could answer: When I said to you that he must be able to place his feet, I meant like his hands, i.e., the water must be high enough that he can dip both his hands and feet into the water with ease.

Rachi non traduit

קרן אפל. שן סלע גבוה וכך שמו:

וישכשך רגליו במים. כלומר לעולם אין מתפללין:

והתניא ידו. עד שישכשך ידו:

רגלו כידו. וכיון דיכול לשכשך ברגלו אי שוחה יכול לשכשך בידו נמי:

Tossefoth non traduit

קרן אפל. פי' שם מקום:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חַזְיָא לִי קֶרֶן אָפֵל, דְּקָם הַהוּא טַיָּיעָא כִּי רְכִיב גַּמְלָא וְנָקֵיט רוּמְחָא בִּידֵיהּ מִיתְחֲזֵי אִינִיבָא.

Traduction

With regard to the height of this great cliff, Rabba bar bar Ḥana said: I personally saw Keren Ophel, and when I peered down I saw that an Arab was positioned below, and while riding a camel and holding a spear in his hand, he looked like a worm [iniva].

Rachi non traduit

טייעא. סוחר ישמעאל:

ומיתחזי. האי טייעא וגמליה ורומחא לרבה בר בר חנה דהוה על קרן אפל:

איניבא. תולעת ל''א כי אנבא לינדינ''א בלע''ז:

Tossefoth non traduit

אינבא. פירוש לנד''א בלע''ז מחמת גובהו של הר:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם'', לֹא שִׁכּוֹרָה, וְלֹא צְמֵאָה, אֶלָּא בֵּינוֹנִית. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַגְּשָׁמִים מְרוּבִּין — מְטַשְׁטְשִׁין אֶת הָאָרֶץ וְאֵינָהּ מוֹצִיאָהּ פֵּירוֹת. דָּבָר אַחֵר:

Traduction

The Sages taught: ''Then I will give your rains in their season'' (Leviticus 26:4). This means that the earth will be neither drunk nor thirsty; rather, a moderate amount of rain will fall. For as long as the rains are abundant, they muddy the soil of the land, and it does not give out its produce. Alternatively,

Rachi non traduit

לא שכורה. לא שתויה יותר מדאי שמטשטשין את הארץ:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source