Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 49a

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עִידִּית דְּנִיזָּק כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן

Traduction

With what are we dealing here? We are dealing with a case where, after appraising the damage, the court comes to collect from the one who caused the damage, but he does not have money available to pay for the damage he caused. And the tanna’im disagree in a case where the superior-quality land of the injured party was equal in quality to the inferior-quality land of the one who caused the damage, and the one who caused the damage also has land of superior quality. With regard to such a case, Rabbi Yishmael holds: We appraise the value of the land of the injured party, and therefore the one who caused the damage can pay with his inferior-quality fields, which are equal in quality to the best fields owned by the injured party. And Rabbi Akiva holds: We appraise the value of the land of the one who caused the damage and have him pay with his fields of superior quality.

Rachi non traduit

הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק. ולרבי ישמעאל נמי אין שמין אכילת ערוגה אלא לפי מה שהיתה אם שמינה שמינה אם כחושה כחושה ולאחר שנישומה בבית דין ואמר אין לי מעות לפורעו יטול קרקע בדמי מעות נזקו ובא להגבותו מזיבורית שלו והיא טובה כעידית של ניזק והלה אומר מעידית שלך הגביני לפי דמי נזקי שכן אמרה תורה מיטב שדהו וגו':

רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן. ומיטב שאמרה תורה שאם בא להגבותו קרקע גרוע מעידיתו של ניזק ויש לו להגבותו ערוגה במיטב של ניזק על כרחו יגבהו ממיטב אבל טובה מעידיתו של ניזק אין לנו לכוף את המזיק לפרוע ואפילו יש לו:

בדמזיק שיימינן. ממיטב שדותיו אמרה תורה שיגבנו:

Tossefoth non traduit

כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק. ואיפכא לא מצי למימר דכ''ע מודו דאינו נותן אלא מעידית שיש לו ואינו חייב לקנות כדאמרינן בפ''ק דבבא קמא (דף ז:) אין לו אלא זיבורית כולן גובין מן הזיבורית ומיהו אי בשל עולם הן שמין לר''ע הוה מצי למימר כגון דאית ליה למזיק עידית בינונית וזיבורית וזיבורית דידיה כעידית דעלמא ועידית דידיה כעידית דניזק ואפילו למאן דאמר בשלו הן שמין הוה מצי למימר דאיכא בינייהו כגון דעידית דמזיק כזיבורית דניזק דלמ''ד או כסף או מיטב משלם כסף לר' ישמעאל ולר''ע משלם מיטב שלו:

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל נֶאֶמְרָה שָׂדֶה לְמַטָּה וְנֶאֶמְרָה שָׂדֶה לְמַעְלָה מָה שָׂדֶה הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה דְּנִיזָּק אַף שָׂדֶה הָאֲמוּרָה לְמַטָּה דְּנִיזָּק

Traduction

What is the reason of Rabbi Yishmael? The word ''field'' is stated below, toward the end of the verse: ''Of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he pay'' (Exodus 22:4). And the word ''field'' is also stated above, at the beginning of that same verse: ''If a man shall cause a field or vineyard to be eaten, and shall put in his beast, and shall feed in another man’s field.'' Just as the field which is stated above belongs to the injured party, so too, the field stated below belongs to the injured party.

Rachi non traduit

נאמרה שדה למעלה. לענין נזק ובער בשדה אחר:

ונאמרה שדה למטה. לענין תשלומין מיטב שדהו וגו':

וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר מֵיטַב שָׂדֵהוּ יְשַׁלֵּם דְּהַאיְךְ דְּקָא מְשַׁלֵּם

Traduction

And Rabbi Akiva holds: When the verse says: ''Of the best of his own field and of the best of his own vineyard shall he pay,'' it means from the best of the one who is paying, i.e., from the best fields belonging to the one who caused the damage.

Rachi non traduit

ורבי עקיבא. שדהו ישלם כתיב במשלם הכתוב מדבר דהיינו מזיק והכי קאמר ר''ע לא בא הכתוב להקל על המזיק להפטר בזיבורית שלו אם היא כעידית של ניזק אלא להגבות לניזקין מן העידית של מזיק:

וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אַהֲנַי גְּזֵרָה שָׁוָה וְאַהֲנִי קְרָא אַהֲנַי גְּזֵרָה שָׁוָה לִכְדַאֲמַרַן אַהֲנִי קְרָא דְּאִי אִית לֵיהּ לְמַזִּיק עִידִּית וְזִיבּוּרִית וְזִיבּוּרִית דִּידֵיהּ לָא שָׁוְיָא כְּעִידִּית דְּנִיזָּק דִּמְשַׁלֵּם לֵיהּ מִמֵּיטַב

Traduction

And how would Rabbi Yishmael respond to this? The verbal analogy between the two instances of the word ''field'' is effective, and the straightforward meaning of the verse itself is effective. The verbal analogy is effective, as we said. It serves to teach that when it says that he pays from the best of his field, it means from land equal in quality to the best field owned by the injured party. And the straightforward meaning of the verse itself is effective, as it serves to teach a different halakha, namely, that if the one who caused the damage has superior-quality land and inferior-quality land, and his inferior-quality land is not as good as the superior-quality land belonging to the injured party, the one who caused the damage pays the injured party from his best land, i.e., from the superior-quality land that he owns.

Rachi non traduit

אהני גזירה שוה. דשדה שדה דבניזק שיימינן:

ורבי ישמעאל. אמר לך:

וזיבורית דידיה לא שויא כעידית דניזק. אהני קרא לשלומי מעידית דידיה דאי לאו קרא הוה אמינא לא חייביה רחמנא טפי ממיטב דניזק ולא רמי דיניה דניזק אעידית דמזיק ולישקול מאי דמשכח גביה כאילו לא הוה ליה עידית:

ואהני קרא. דשדהו ישלם דמשמע דבמזיק שיימינן:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לַגְבּוֹת לַנִּיזָּקִין מִן הָעִידִּית וְקַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ

Traduction

§ The baraita teaches that Rabbi Akiva says: The verse comes only to allow injured parties to collect compensation from superior-quality land belonging to the one who caused the damage, in the event that he has no money or movable property. And by means of an a fortiori inference one can derive that the Temple treasury collects from superior-quality land.

Rachi non traduit

וק''ו להקדש. וקא סלקא דעתך בניזקין נמי קאי:

מַאי קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ אִילֵימָא דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר רֵעֵהוּ אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ

Traduction

The Gemara asks: What is the a fortiori inference from ordinary damage to damage involving the consecrated property? To which case does this refer? If we say that our ox, i.e., an ox belonging to a Jew, gored an ox that is consecrated property, there is a difficulty, as the Merciful One states: ''And if one man’s ox hurts another’s ox'' (Exodus 21:35). This teaches that the halakha applies only if the ox hurt an ox belonging to another Jew, but not if it hurt an ox that is consecrated property. In the latter case no damages are collected.

Tossefoth non traduit

שור רעהו אמר רחמנא ולא שור של הקדש. תימה אמאי לא מוקי לה בשן ורגל שהזיק את ההקדש דהתם לא כתיב רעהו ומקרן ליכא למילף שכן אינה מועדת מתחילתה וגזירה שוה דתחת נתינה ישלם כסף לא נתקבלה אלא לענין מיטב דוקא ולא לענין תשלומין דאי לכל מילי א''כ נפטרו כולהו ברשות הרבים וכלים ושור פסולי המוקדשים וטמון וי''ל כיון דכתיב רעהו תו ליכא למילף מיטב בשן ורגל שהזיק את ההקדש מק''ו דהדיוט דאיכא למיפרך מה להדיוט שכן יפה כחו לענין קרן וכה''ג פריך בסמוך שכן יפה כחו בניזקין וכי קאמר אלא באומר הרי עלי מנה וכו' לא בעי לאוקמא בשן ורגל משום דמנזקין אנזקין אסיק אדעתיה שפיר דאיכא למיפרך שכן יפה כחו אבל מנזקין אמלוה לא הוה סלקא דעתיה למיפרך דהא כי מוקי לה כר''ש בן מנסיא לא פרכינן מה להדיוט שכן יפה כחו לענין ריבית ואונאה אנזקין ועוד יש לומר דכולהו נזקין פטורין בהקדש כדמוכח בירושלמי בריש פרקא דאמר במה אנן קיימין אי בהכשר נזקין הא תנינא שור רעהו ולא שור של הקדש ואי בנזקי גופו הא תני רבי חייא נזקין להדיוט ואין נזקין לגבוה אלא באומר הרי עלי מנה כו' משמע דלא משכח נזקין להקדש לא בשן ורגל ולא באדם המזיק ובפ''ק דבבא קמא (דף ט:) נמי תנן נכסים שאין בהן מעילה ואכולהו ד' אבות קאי ואפילו אנזקי אדם למ''ד מבעה זה אדם והא דמשמע בפרק השואל (ב''מ דף צט:) דאדם המזיק את ההקדש חייב לשלם קרן היינו מדרבנן וא''ת והא הקדש יליף מתרומה דכתיב בה (ויקרא כב) כי יאכל פרט למזיק והתם בתרומה חייב לשלם קרן דמזיק ממון כהן הוא וי''ל דאע''ג דבתרומה חייב לשלם מ''מ לא מהאי קרא מפיק אלא מקרא אחרינא דהוי כגוזל חבירו ומזיקו והשתא כולהו נזקין דפטירי בו בהקדש ילפינן מאדם דיותר ראוי לחייב אדם המזיק בידים ממזיק ע''י כריית בור או שולח בעירו וא''ת א''כ רעהו דכתב רחמנא למה לי וי''ל דאי לאו דאשכחן בחד דוכתא דפטר רחמנא להדיוט בהקדש לגמרי לא הוה דרשינן כי יאכל פרט למזיק אלא לפטור מחומש לחודיה:

אֶלָּא לְאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי מָנֶה לְבֶדֶק הַבַּיִת דְּאָתֵי גִּזְבָּר וְשָׁקֵיל מֵעִידִּית

Traduction

Rather, we say that the a fortiori inference is not referring to a case of damage, but rather to one who says: It is incumbent upon me to donate one hundred dinars for Temple maintenance, and the inference teaches that if the one who took the vow has no money, then the Temple treasurer comes and collects the hundred dinars from his superior-quality land.

לֹא יְהֵא אֶלָּא בַּעַל חוֹב וּבַעַל חוֹב דִּינוֹ בְּבֵינוֹנִית וְכִי תֵּימָא קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא בַּעַל חוֹב שָׁקֵיל בְּעִידִּית כְּנִיזָּקִין אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְבַעַל חוֹב שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחוֹ בְּנִיזָּקִין תֹּאמַר בְּהֶקְדֵּשׁ שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ בְּנִיזָּקִין

Traduction

The Gemara challenges this understanding: The Temple treasurer should not be treated any better than an ordinary creditor, and, as stated in the mishna, the halakha of a creditor is that he collects only from intermediate-quality land. And if you would say that Rabbi Akiva holds that even a creditor can collect the money owed him from superior-quality land like payment for damages, there is still a difficulty; the a fortiori inference can still be refuted in the following manner: If an ordinary creditor can collect the money owed him from superior-quality land, this is because the Torah enhanced his power with regard to payment for damages, as a common person can collect payment for damages caused him by another’s ox. But can you say the same about the Temple treasury, with regard to which the Torah weakened its power with regard to payment for damages, not allowing it to collect such compensation?

Rachi non traduit

לא יהא אלא בעל חוב. בדבורא בעלמא דקביל עליה מי עדיף מחוב דתנן בבינונית דאם החמירה תורה בניזקין לא ילפינן חוב מיניה:

איכא למיפרך. כלומר אפילו סבירא ליה הכי לא ילפינן הקדש מיניה דאיכא למיפרך מה לבעל חוב שהוא הדיוט דינא הוא דלישקול בעידית:

שכן יפה הכתוב כחו בניזקין. שחברו חייב בנזקו:

לְעוֹלָם דְּנַגְחֵיהּ תּוֹרָא דִידַן לְתוֹרָא דְהֶקְדֵּשׁ וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶדְיוֹט פָּטוּר וְשֶׁל הֶדְיוֹט שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בֵּין תָּם וּבֵין מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם

Traduction

The Gemara rejects this: Actually, we can explain that we are dealing here with a case where our ox gored an ox that is consecrated property, and Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Menasya with regard to this issue, as it is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Menasya says: If an ox that is consecrated property gored an ox belonging to a common person, the Temple treasury is exempt from liability. By contrast, if an ox belonging to a common person gored an ox that is consecrated property, whether the ox that gored the other ox was an innocuous ox [shor tam], i.e., an ox with no consistent history of causing damage with the intent to injure, or it was a forewarned ox [shor muad], i.e., an ox whose owner was forewarned because his ox had already gored another ox three times, the ox’s owner pays the full cost of the damage.

Rachi non traduit

משלם נזק שלם. ודריש רעהו הכי רעהו הוא דמשלם חצי נזק אבל להקדש נזק שלם ולגבי הזיק הקדש דריש הכי לרעהו הוא דמחייב אבל הקדש שהזיקה פטור:

אִי הָכִי מִמַּאי דִּבְעִידִּית דְּנִיזָּק כְּזִיבּוּרִית דְּמַזִּיק פְּלִיגִי דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי

Traduction

The Gemara asks: If so, from where do you know to say that Rabbi Akiva and Rabbi Yishmael disagree about a case where the superior-quality land belonging to the injured party is equal in quality to the inferior-quality land belonging to the one who caused the damage, and the one who caused the damage also has land of superior quality, as the dispute was previously interpreted by Rav Aḥa bar Ya’akov? Perhaps everyone, including Rabbi Akiva, agrees that we appraise the value of the land of the injured party, and here they disagree with regard to the dispute between Rabbi Shimon ben Menasya and the Rabbis.

Rachi non traduit

אי הכי. דר''ע כר''ש אוקמת ליה מאי דוחקיך דאוקמת פלוגתא דרישא בשומא דניזק ומזיק דלמא לגבות מן העידית דקאמר ר''ע נמי מעידית דניזק קאמר דהיא זיבורית דמזיק כר' ישמעאל ואמינא לא פליג עליה אלא בק''ו להקדש דר' ישמעאל לא סבירא ליה דר''ש בן מנסיא:

דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן

Traduction

The Gemara explains this suggestion: As Rabbi Akiva holds in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Menasya, that in the case of damage caused by the ox of a common person to the property of the Temple treasury, compensation is collected from superior-quality land belonging to the one who caused the damage. And Rabbi Yishmael holds in accordance with the opinion of the Rabbis, that the owner of the ox bears no liability.

Tossefoth non traduit

ורבי עקיבא סבר לה כר''ש בן מנסיא. ואם תאמר בפ''ק דבבא קמא (דף ה.) דפרכינן וליתני תרי גווני שור ומשני הא תבריה ר''ע לגזיזיה אכתי תיקשי לו דליתני שור דאזיק הדיוט ושור דאזיק הקדש דדינייהו חלוקין אליביה וי''ל דבהקדש לא קמיירי וא''ת אכתי איכא למיפרך מה להדיוט שכן יפה כחו בנזקי אדם ובור תאמר בהקדש שהורע כחו באדם המזיק דכי יאכל פרט למזיק ובור דכתיב (שמות כ''א:
ל''ד) והמת יהיה לו שהמת שלו וי''ל דאיכא למיעבד ק''ו הכי מה קרן הדיוט דקיל דתם אינו משלם אלא ח''נ גובה במועד מן העידית קרן הקדש דחמיר לא כ''ש:

אִם כֵּן מַאי לֹא בָּא הַכָּתוּב וְעוֹד מַאי קַל וָחוֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ וְעוֹד הָא אָמַר רַב אָשֵׁי

Traduction

The Gemara rejects this suggestion: If it is so that this is the disagreement, then what is the meaning of Rabbi Akiva’s statement: The verse comes only to allow injured parties to collect compensation from superior-quality land? This indicates that Rabbi Akiva disagrees about how to understand this verse. And furthermore, if the subject is the Temple treasury, what is the meaning of: And by means of an a fortiori inference one can derive that the Temple treasury of consecrated property collects from superior-quality land. And furthermore, didn’t Rav Ashi say:

Rachi non traduit

אם כן. דלא פליג עליה דרישא מאי לא בא הכתוב דקאמר דמשמע לא בא לכך אלא לכך:

ועוד. אי ר''ע קולא קאמר לגבי מזיק כר' ישמעאל:

מאי קל וחומר להקדש. דקאמר הואיל וקולא היא היכי מצי למימר וק''ו דמקילינן נמי גבי הקדש:

Tossefoth non traduit

ועוד מאי ק''ו להקדש. פי' בקונטרס הואיל ומן העידית דקאמר ר''ע אניזק קאי ולאקולי אתא דיהיב ליה מזיק מזיבורית אם כן מאי ק''ו להקדש גריעותא הוא וקשה דמ''מ איצטריך ק''ו דמשלם ממיטב דניזק ולא מזיבורית דניזק ונראה דה''פ מאי קל וחומר להקדש דלענין לחיובי מזיק בהקדש לא קאמר דהא מרעהו נפקא כדדריש ר''ש בן מנסיא אלא לענין מיטב קאמר ולא הוה ליה לר''ע לאהדורי לרבי ישמעאל ק''ו כיון שר' ישמעאל עצמו היה מודה בכך אי לאו משום דפטר ליה לגמרי וה''ר שלמה מרודוש תירץ דה''פ מאי ק''ו להקדש דשיימינן בעידית דניזק ולא בדמזיק מי ידעינן עידית דהקדש שמא יש להקדש עידית בסוף העולם טובה שאין כמוה ועל כרחיך בדמזיק שיימינן דלא שייך כלל למישם בדניזק:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source