Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 61a

כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי כִּי פְּלִיגִי בְּלֶחִי וְקוּקְרֵי

Traduction

everyone agrees that since they are receptacles that hold the fish or animal entering them, by right the trapped animals belong to the owner of the trap. When they disagree, it is with regard to a fishhook or other traps [kokrei] that merely catch the fish or animal but are not receptacles that hold it. In such cases, there is reason to say that the owner of the trap does not take possession of the trapped animal, and therefore another person who takes it is guilty only of robbery on account of the ways of peace.

Rachi non traduit

כ''ע לא פליגי. דכיון דיש להם תוך קנה לו כליו והוי גזל גמור:

לחי. חכה איי''ם בלע''ז:

קוקרי. שאר מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולה:

מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְכוּ' רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גָּזֵל גָּמוּר אָמַר רַב חִסְדָּא גָּזֵל גָּמוּר מִדִּבְרֵיהֶם לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ לְהוֹצִיאוֹ בְּדַיָּינִין

Traduction

§ The mishna teaches: Taking a lost item found by a deaf-mute, an imbecile, or a minor is considered robbery on account of the ways of peace. Rabbi Yosei says: It is full-fledged robbery. Rav Ḥisda says: Rabbi Yosei means that it is full-fledged robbery by rabbinic law but not by Torah law. The Gemara asks: What difference is there between full-fledged robbery by rabbinic law and robbery on account of the ways of peace? The Gemara answers: If it is full-fledged robbery by rabbinic law, the victim of robbery can recover the property from the robber by appealing to judges, i.e., the court can expropriate it from him by force.

Rachi non traduit

נפקא מינה. מדר' יוסי:

מדבריהם. אפי' לר' יוסי לאו גזל דאורייתא הוא:

להוציאו בדיינים. דלרבנן לא נפיק בדיינים ומיהו לר' יוסי גזל מעליא לא הוי ליפסל לעדות ולעבור עליו בלאו:

עָנִי הַמְנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת מַה שֶּׁתַּחְתָּיו וְכוּ' תָּנָא אִם לִיקֵּט וְנָתַן בַּיָּד הֲרֵי זֶה גָּזֵל גָּמוּר

Traduction

§ The mishna teaches that if a poor person gleans olives at the top of an olive tree and olives fall to the ground under the tree, then taking those olives that are beneath it is considered robbery on account of the ways of peace. According to Rabbi Yosei, it is full-fledged robbery. A Sage taught: If the poor person gathered the olives and placed them in his hand before they fell to the ground, this is full-fledged robbery, because the poor person had already acquired legal ownership of the olives when they were in his hand.

Rachi non traduit

אם ליקט ונתן. על גבי קרקע ביד הואיל ומטו לידיה גזל גמור הוא:

Tossefoth non traduit

ליקט ונתן ביד ה''ז גזל גמור. נראה דאצטריך לאשמועינן בתלשן בידו ומפילן אע''פ שלא נתעכבו בידו ולא אחז בהן אלא להפילם:

רַב כָּהֲנָא הֲוָה קָאָזֵיל לְהוּצָל חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה שָׁדֵי אוּפְיֵי וְקָא נָתְרָן תַּמְרֵי אֲזַל קָא מְנַקֵּיט וְאָכֵיל אֲמַר לֵיהּ חֲזִי מָר דְּבִידַאי שְׁדֵיתִינְהוּ אֲמַר לֵיהּ מֵאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אַתָּה קָרֵי עֲלֵיהּ וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם

Traduction

The Gemara relates that Rav Kahana was once walking to the city of Huzal when he saw a certain man who was throwing sticks at a palm tree and dates were falling to the ground. Rav Kahana went, gathered up some of the dates, and ate them. That man said to Rav Kahana: See, Master, that I threw them down with my hand, i.e., the dates were already in my hand, and therefore they are legally mine. Rav Kahana said to him: You are from the place of Rabbi Yoshiya, who was a great Sage in the city of Huzal. For that reason, you are knowledgeable in halakha. Rav Kahana read the verse about Rabbi Yoshiya: ''And a righteous man is the foundation of the world'' (Proverbs 10:25). Even after his death, Rabbi Yoshiya left a foundation for the world, as his city continued to be a center of Torah study.

Rachi non traduit

אופיי. מקלות:

רבי יאשיה. מן הוצל הוה:

מאתריה דר' יאשיה אתה. לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען:

Tossefoth non traduit

שדי אופיי מדקלא. פירש בקונטרס אופיי מקלות וקשה דרב כהנא היכי הוה מנקיט ואכיל ומי לא הוה חייש לדרכי שלום ונראה כרבינו חננאל שפירש אופיי חריות של דקל הוה שדי מן הדקל ונתרי תמרי ורב כהנא היה סבור שלא היה חושש מן הפירות אלא מן החריות ואמר לו אנא בידאי שדיתינהו וגזל נמי איכא:

אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גוֹיִם בְּלֶקֶט בְּשִׁכְחָה וּבְפֵאָה מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם תָּנוּ רַבָּנַן מְפַרְנְסִים עֲנִיֵּי גוֹיִם עִם עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם עִם חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וְקוֹבְרִין מֵתֵי גוֹיִם עִם מֵתֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם

Traduction

§ The mishna teaches: One does not protest against poor gentiles who come to take gleanings, forgotten sheaves, and the produce in the corner of the field, which is given to the poor [pe’a], although they are meant exclusively for the Jewish poor, on account of the ways of peace. Similarly, the Sages taught in a baraita (Tosefta 5:4): One sustains poor gentiles along with poor Jews, and one visits sick gentiles along with sick Jews, and one buries dead gentiles along with dead Jews. All this is done on account of the ways of peace, to foster peaceful relations between Jews and gentiles.

Rachi non traduit

עם מתי ישראל. לא בקברי ישראל אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל:

מַתְנִי' מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֶירְתָּהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר אֲבָל לֹא תָּבוֹר וְלֹא תִּטְחַן עִמָּהּ

Traduction

MISHNA: A woman may lend utensils to her friend who is suspect with regard to eating produce that grew in the Sabbatical Year after the time that such produce must be removed from the house and may no longer be eaten. The utensils that she may lend her include: A winnow, a sieve, a mill, and an oven. Lending her such utensils is not considered aiding in the commission of a transgression. But she may not select the grain from the chaff or grind wheat with her, i.e., she may not actively assist her in the performance of a sin.

Rachi non traduit

מתני' על השביעית. לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך:

לא תבור ולא תטחון עמה. לסייעה מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה:

Tossefoth non traduit

ריחים ותנור. ובאשת עם הארץ לא תנא תנור וריחים משום דתנא נפה וכברה והוא הדין ריחים ותנור דיגיד עליו ריעו א''נ משום דתנור אין דרך להשאילו דמיטמא וטעון שבירה ואיידי דלא תנא תנור לא תנא ריחים אבל בחשודה אשביעית לא מטמא דלא חשודה אטומאה ומיהו קשה דבפרק עד כמה (בכורות דף ל.) תנן החשוד על זה ועל זה פירוש אשביעית ואמעשרות חשוד על הטהרות ושמא התם בטומאת פירות אבל אטומאת הגוף לא חשוד:

משאלת אשה לחברתה כו'. בסיפא מפרש דקתני מתני' מפני דרכי שלום וקשה לר''ת ותיפוק ליה דהוה שרי משום דאיכא למיתלי בתבואה של היתר כדאשכחן במסכת שביעית בפ''ה (מ''ח) ב''ש אומרים לא ימכור לו פרה החורשת בשביעית וב''ה מתירין מפני שיכול לשוחטה עוד תנן התם (גז''ש מ''ו) אלו כלים שאין האומן רשאי למוכרם בשביעית מחרישה וכלי העול כו' זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור לאיסור ולהיתר מותר וליכא למימר דהתם נמי לא שרי אלא מפני דרכי שלום דבמכר לא שייך דרכי שלום ועוד דקא דייק בפ''ק דמסכת ע''ז (דף טו:) מינה מבית הלל דשרי למכור פרה לעובד כוכבים דאימר לשחיטה זבנה ואפילו שייך דרכי שלום במוכר לישראל משום דנראה כחושדו כשאינו רוצה למכור לו במוכר לעובד כוכבים לא שייך כלל דרכי שלום ועוד דעל כרחך התם לאו משום דרכי שלום הוא מדלא תני להו הכא ואומר ר''ת דהכא בידוע שאין לה אלא פירות שביעית הלכך אי לאו משום דרכי שלום הוה אסור ובמכר דלא שייך דרכי שלום אסור היכא דליכא למיתלי וכן משמע בירושלמי דקאמר אני אומר נפה לספור בה מעו' כברה לכבר בו חול ריחים לטחון בו סמנין תנור לטמון בו אונין של פשתן משמע דמיירי דאין לו תבואה של היתר למיתלי בה וההיא דירושלמי לא הוה תלייה גמורה כפרה לשחיטה דא''כ בלא דרכי שלום נמי הוה שרי כמו במוכר וא''ת לפירוש ר''ת מאי פריך בגמ' מ''ש רישא ומ''ש סיפא כיון דבודאי בפירות שביעית איירי וי''ל דקסבר הש''ס דאחמור רבנן בתבואת החשודים כאילו הוא בודאי טבל דאוקמיה אחזקה:

אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ נָפָה וּכְבָרָה וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ אֲבָל מִשֶּׁתָּטִיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִּגַּע עִמָּהּ לְפִי שֶׁאֵין מַחְזִיקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה וְכוּלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם

Traduction

The wife of a ḥaver, one who is devoted to the meticulous observance of mitzvot, especially the halakhot of ritual purity, teruma, and tithes, may lend the wife of an am ha’aretz, one who is not scrupulous in these areas, a winnow and a sieve, and she may even select, grind, and sift with her. But once the wife of the am ha’aretz pours water into the flour, thereby rendering it susceptible to ritual impurity, the wife of the ḥaver may not touch anything with her, because one may not assist those who commit transgressions. And all of the allowances mentioned in the mishna were stated only on account of the ways of peace.

Rachi non traduit

ובוררת וטוחנת כו'. בגמרא פריך אמאי הרי חשודה על המעשרות:

בזמן שהיא טמאה כו'. לא גרסינן ובברייתא גרסינן לה בגמ':

אבל משתטיל את המים לא תגע. לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:

וכולן לא אמרו. שהתירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה אלא מפני דרכי שלום:

וּמַחְזִיקִין יְדֵי גוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם

Traduction

And one may assist gentiles who work the land during the Sabbatical Year, but one may not assist Jews who do this. Similarly, one may extend greetings to gentiles on account of the ways of peace.

Rachi non traduit

ומחזיקין ידי נכרים. הכא משמע מסייעין ממש:

ושואלין בשלומם. כל הימים ואע''פ שמטיל על הנכרי שם שמים שהשלום שמו של הקב''ה:

גְּמָ' מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא אָמַר אַבָּיֵי רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין הֵן

Traduction

GEMARA: The Gemara asks with regard to the halakhot taught in the mishna: What is different in the first clause of the mishna that teaches that a woman may not select and grind grain with a woman who is suspected of eating produce of the Sabbatical Year after it is forbidden, and what is different in the latter clause that teaches that it is permitted for the wife of a ḥaver to assist the wife of an am ha’aretz in her selecting and grinding? Abaye said: Most amei ha’aretz tithe their produce, and therefore there is no reason to render it prohibited to assist the wife of an am ha’aretz in her work, as she is probably preparing a permitted food. Although there may be concern that the food was not tithed due to the minority of amei ha’aretz who do not separate tithes, this concern is ignored on account of the ways of peace.

Rachi non traduit

גמ' מאי שנא רישא. דקתני לא תבור שמסייעת ידי עוברי עבירה שביעית:

ומאי שנא סיפא. דקתני ובוררת וטוחנת והלא מסייעת ידי עוברי עבירה טבל:

רוב עמי הארץ מעשרין הן. הלכך חששא דרבנן בעלמא היא ומפני דרכי שלום מותר לסייען אבל חשודה על השביעית משמע דמוחזק לן בה שחשודה:

רָבָא אָמַר הָכָא בְּעַם הָאָרֶץ דְּרַבִּי מֵאִיר וְטוּמְאָה וְטָהֳרָה דְּרַבָּנַן דְּתַנְיָא אֵיזֶהוּ עַם הָאָרֶץ כֹּל שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל חוּלָּיו בְּטָהֳרָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כֹּל שֶׁאֵינוֹ מְעַשֵּׂר פֵּירוֹתָיו

Traduction

Rava said: Here the mishna speaks about the am ha’aretz as defined by Rabbi Meir and the issue of ritual impurity and purity by rabbinic law. It does not speak about the matter of separating teruma and tithes. As it is taught in a baraita (Tosefta, Avoda Zara 3:10): Who is an am ha’aretz? Anyone who does not eat his non-sacred produce in a state of ritual purity; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: An am ha’aretz is anyone who does not tithe his produce. Since the mishna is referring to the type of am ha’aretz about whom there is an assumption that he tithes his produce but does not eat his non-sacred produce in a state of ritual purity, and in light of the fact that eating non-sacred produce in a state of ritual purity is stipulated by rabbinic law, on account of the ways of peace, the Sages did not prohibit the wife of a ḥaver from assisting the wife of an am ha’aretz.

Rachi non traduit

רבא אמר. לעולם כמחצה על מחצה (דמי) מספקינן להו ואסור לסייען הואיל ועבירה דאורייתא היא ומתני' במוחזק לעשר קאמר ועם הארץ דר''מ הוא שחשוד לאכול פירות בטומאה והך טומאה וטהרה דחולין דרבנן היא דתורה לא הזהירה לאכול בטהרה אלא תרומה וקדשים בלבד הלכך לאו איסורא דאורייתא היא ומפני דרכי שלום מותר לסייען:

Tossefoth non traduit

רבא אמר בע''ה כו'. אביי מיקל טפי לסייע במעשר מבטומאה וטהרה דרבנן כדמוכח בסמוך ורבא איפכא ורבא נמי אית ליה רוב עם הארץ מעשרין הן והקילו בדמאי בפרק אע''פ (כתובות דף נו:) ובפרק במה מדליקין (שבת דף כג.) אבל סבר הכא אע''ג דרוב עמי הארץ מעשרין הן מ''מ איסור דמאי איכא ואסור לסייעם ואביי בפ''ק דשבת (דף יג.) גבי לא יאכל זב פרוש עם זב ע''ה חייש טפי שמא יאכילנו דברים שאינן מתוקנים אע''ג דרוב מעשרין ורבא לא חייש:

איזהו ע''ה כל שאינו אוכל כו'. בע''ז בתוספתא (פ''ג) מיתניא לענין שנותנים לע''ה בנות חבירים גדולות ופוסקין עמו שלא תעשה על גביו טהרות ורשב''ג אומר אינו צריך לפסוק וקתני בתריה איזהו ע''ה כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר''מ דכיון דמעשר אין להחמיר עליו שלא להשיאו בת חבר וחכמים שרו אפילו אינו מעשר ותנהוג תחתיו דברי חברות ואם תאמר בפרק היה נוטל (סוטה דף כב.) קאמר ר''מ איזהו ע''ה כל שאינו קורא ק''ש ערבית ושחרית בברכותיה וחכ''א כל שאינו מניח תפילין בן עזאי אומר כל שאין לו ציצית ונראה דהתם אתי לפרושי איזהו ע''ה שאין מזמנין עליו כדאמרינן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מז:) ושאין מכריזין על אבדתו כדאמרינן בפ' אלו עוברין (פסחים דף מט:):

וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא מִשֶּׁתָּטִיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִּגַּע עִמָּהּ מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לָאו בְּטוּמְאָה וְטָהֳרָה עָסְקִינַן

Traduction

The Gemara raises an objection: But from the fact that the latter clause of the mishna teaches: Once the wife of the am ha’aretz pours water into the flour, the wife of the ḥaver may not touch anything with her because the water has rendered the dough susceptible to ritual impurity, it may be inferred that in the first clause in the mishna we are not dealing with concern about the halakhot of impurity and purity. Rather, the concern pertains to tithes.

Rachi non traduit

מכלל דרישא לאו בטומאה וטהרה. שיהא שום נדנוד עבירה דטומאה דהא לא הוכשרו ואי בנאמן על המעשרות קמיירי אמאי קתני וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום:

והא מדקתני סיפא כו'. ס''ל להאי דפריך דטעם דמשתטיל את המים אסור משום דהוכשרו עכשיו הוא ועד עכשיו לא הוכשרו:

רֵישָׁא וְסֵיפָא בְּטוּמְאָה וְטָהֳרָה וְרֵישָׁא בְּטוּמְאַת חוּלִּין וְסֵיפָא בְּטוּמְאַת חַלָּה

Traduction

The Gemara answers: Both in the first clause and in the latter clause the concern relates to impurity and purity. The difference is that in the first clause, even if the grain was already rendered susceptible to impurity, the concern is only about impurity of non-sacred produce. Rendering non-sacred produce impure is not prohibited by Torah law; it is a matter about which ḥaverim were meticulous. But in the latter clause, the concern is the impurity of ḥalla, the portion that must be separated from the dough and given to a priest. It is at the time that water is added to the flour that the obligation to separate ḥalla from the dough takes effect. Due to the ḥalla that will be separated from the dough, it is prohibited by Torah law for one to render the dough impure.

Rachi non traduit

וסיפא בטומאת חלה. דאורייתא שאסור לטמאה ביד דכתיב (במדבר י''ח:ד') את משמרת תרומותי עביד לה שימור:

רישא וסיפא בטומאה וטהרה. ובפירות מוכשרין ורישא כל זמן שלא גילגלה אינה אלא טומאת חולין דרבנן ולא גזור בה משום מסייע במקום דרכי שלום ובלבד שלא תאכל:

Tossefoth non traduit

רישא טומאת חולין וסיפא טומאת חלה. ואם תאמר משום חלה ליתסרו משעת ברירה טחינה והרקדה כדאשכחן בעבודה זרה פרק ר' ישמעאל (עבודה זרה דף נו.) דאין בוצרים עם ישראל העושה פירותיו בטומאה אע''ג דשרי התם עם עובד כוכבים עם ישראל אסור משום דטבלא לתרומה אע''ג דעד שירד לבור או יקפה לא נגמרה מלאכתו לתרומה וי''ל דלא דמי דהכא אם מפריש קודם גלגול אין שם חלה עליה כלל אבל התם חל שם תרומה קודם גמר מלאכתו כגון מעשר שהקדימו בשיבולין וגם אסור באכילת קבע ומ''מ אסור הכא משתטיל למים אע''ג דלא מיחייבא בחלה עד שתגלגל ומיהו קשה דתנן נמי התם בפרק ר' ישמעאל (ע''ז דף נה:) נחתום שהיה עושה בטומאה לא לשין ולא עורכים עמו ותני עלה לא בוררין עמו ובירושלמי פריך ומשני כאן בלותת כאן בשאינו לותת ומיהו האי שינויא לא יתיישב אלא לאביי דמחמיר לענין טומאה טפי מלענין דמאי אבל לרבא שרי אפי' בהוכשרו כיון דטומאת חולין הוא ולא אסר אלא משתטיל למים ור''ת תירץ דהתם העושה פירות בטומאה קתני משמע דודאי בטומאה קא עביד וכן נחתום העושה בטומאה להכי החמירו משעת בצירה וברירה אבל הכא לא איירי אלא בחשוד בעלמא והא דפריך הכא מאין טוחנין לאוכלי פירות בטומאה לאוכלי לא משמע אלא חשדא בעלמא וחשוד קרי ליה בתר הכי וא''ת דבפ''ק דנדה (דף ו:) אמרינן תנן התם נולד לה ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה משגלגלה תעשה בטהרה והכא אסרינן משתטיל למים וי''ל דשאני התם דכבר נולד לה ספק טומאה לא חיישינן כל כמה דלא איחייבה בחלה ואין הפסד לכהן דבלאו הכי לא יאכל הכהן את החלה אבל הכא בטהורה אסור משתטיל למים:

וּרְמִינְהוּ

Traduction

And the Gemara raises a contradiction from another baraita (Tosefta, Demai 4:29):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source