Daf 68a
וְרַבָּנַן אַדְּמוֹקֵי לַהּ בְּחַיָּיבֵי לָאוִין נוֹקְמַהּ בְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה
Rachi (non traduit)
ורבנן. דמוקי להאי כי תהיין בחייבי לאוין כיון דמצינו למילף ביבמה במה מצינו שאין קידושין תופסין בהן אדמוקי ליה בחייבי לאוין נוקמה בחייבי עשה:
וְכָל מִי שֶׁאֵין לָהּ עָלָיו וְכוּ' שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית מְנָלַן אָמַר רַב הוּנָא אָמַר קְרָא שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר אַשְׁכְּחַן דְּלָא תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשֵׁי
Rachi (non traduit)
שפחה מנלן. דלא תפסי בה קידושי:
וְרַבִּי עֲקִיבָא בְּעַל כּוּרְחֵיךְ שִׁבְקֵיהּ לִקְרָא דְּהָוֵי דָּחֵיק וּמוֹקֵי אַנַּפְשֵׁיהּ
Rachi (non traduit)
בעל כרחיך שבקיה לקרא דהוי דחיק ומוקי אנפשיה. כיון דגלי לך קרא ביבמה דלא תפסי בה קידושין נילף מיניה דחייבי לאוין לית בהו קידושין וכי תהיין ע''כ לחייבי עשה קאמר וכגון דחדא מצרית ולרבי ישבב בבעולה לכ''ג:
הָנֵי חַיָּיבֵי עֲשֵׂה בְּמַאי נִינְהוּ אִי שְׁתֵּיהֶן מִצְרִיּוֹת שְׁתֵּיהֶן שְׂנוּאוֹת אִי אַחַת מִצְרִית וְאַחַת יִשְׂרְאֵלִית שְׁתֵּי נָשִׁים מֵעַם אֶחָד בָּעֵינַן אִי בְּעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מִי כְּתִיב תִּהְיֶיןָ לְכֹהֵן
בִּבְעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּמַאי שְׁנָא מִשּׁוּם דְּהָוֵי לֵיהּ עֲשֵׂה שֶׁאֵין שָׁוֶה בַּכֹּל
Rachi (non traduit)
שאינו שוה בכל. שאינו נוהג אלא בכ''ג הילכך קיל:
ומאי שנא. האי עשה מחייבי עשה דמצרי ואדומי:
בבעולה לכ''ג. דעשה הוא דכתיב (ויקרא כ''א:י''ג) אשה בבתוליה יקח ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה וליכא לאקשויי הא זונה היא או אלמנה או גרושה דבעולה פנויה לאו זונה היא כדתנן ביבמות (דף סא.) אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות וביאת איסור לפסול לה:
אֶלָּא אִי טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר וַאֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ
Rachi (non traduit)
אלא אי טעמא דנפשיה קאמר. וכללא כייל ולאו אדרבי סימאי לחודיה פליג אלא אשמועינן דכל שביאתו באיסור הולד ממזר במאי מוקי לה:
וּלְרַבִּי יְשֵׁבָב דְּאָמַר בּוֹאוּ וְנִצְוַוח עַל עֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שֶׁהָיָה אוֹמֵר כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר הָנִיחָא לְרַבִּי יְשֵׁבָב אִי לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי סִימַאי קָאָתֵי שַׁפִּיר
Rachi (non traduit)
הניחא. אי לאו כללא הוא אלא לאפוקי מדרבי סימאי דמפיק חד מחייבי לאוין אתי ואשמועי' דבכל חייבי לאוין עושה ר''ע ממזרין שפיר איכא לאוקמא כי תהיין לרבי ישבב אליבא דר''ע במצרי ואדומי בתוך שלשה דורות דחייבי עשה נינהו דכתיב דור שלישי יבא ולא שני דהוי לה שנואה בנישואיה:
בואו ונצווח על עקיבא בן יוסף. שפוסל הרבה מישראל שהיה אומר כל ביאה בישראל שאין לו היתר בה הולד ממזר:
דְּתַנְיָא רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר מִן הַכֹּל הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא עוֹשֶׂה מַמְזֵר חוּץ מֵאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה לֹא יְחַלֵּל חִילּוּלִים עוֹשֶׂה וְאֵין עוֹשֶׂה מַמְזֵרוּת
וּלְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין כִּי תִהְיֶיןָ בְּמַאי מוֹקֵים בְּאַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וּכְרַבִּי סִימַאי
Rachi (non traduit)
באלמנה לכ''ג. בההוא הוא דתפסי קידושי דגלי רחמנא בה דאין הולד ממזר אלא חלל:
ולר''ע. דאמר ביבמות שאין קידושין תופסין בחייבי לאוין דקתני (שם דף נ:) חלץ ועשה בה מאמר אין לאחר חליצה כלום כלומר אין המאמר תופס בה דקם ליה השתא בולא יבנה ואמר בגמ' (שם דף נב:) תניא רבי אומר אין הדברים הללו אמורים אלא לדברי ר''ע שהיה עושה חלוצה כערוה:
אָמַר רַב פָּפָּא חַיָּיבֵי לָאוִין בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְכִי יֵשׁ שְׂנוּאָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם וַאֲהוּבָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא אֲהוּבָה אֲהוּבָה בְּנִישּׂוּאֶיהָ שְׂנוּאָה שְׂנוּאָה בְּנִישּׂוּאֶיהָ וְקָאָמַר רַחֲמָנָא כִּי תִהְיֶיןָ
Rachi (non traduit)
שנואה בנישואיה. שנישואיה שנואים לפני המקום כגון חייבי לאוין וקאמר רחמנא כי תהיין אלמא אית בהו הויה ולקמן פריך דילמא בחייבי עשה הוא דקאמר ולא בחייבי לאוין:
וכי יש אהובה לפני המקום. כלומר וכי אהבתו או שנאתו של בעל חשובה לפני המקום לשנות דין הנחלה בשבילה שהוצרך הכתוב לכתוב לא יוכל לבכר את בן האהובה לא הוה ליה למיכתב אלא כי את הבכור יכיר ואנא ידענא לא שנא אמו אהובה ולא שנא אמו שנואה:
בהדיא כתיב בהו. דתפסו:
Tossefoth (non traduit)
וכי יש אהובה ושנואה לפני המקום. ואין לפרש דצדקת ורשעת קאמר דאם כן לא היה צריך לומר לא יוכל לבכר דאטו משום דאמיה רשעה יפסיד בנה שהוא בכור נחלתו אבל השתא כיון דרעה בנישואין דחייבי לאוין ס''ד דלאו בנו גמור הוא:
רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִיבָמָה וּמָה יְבָמָה שֶׁהִיא בְּלָאו לָא תָּפְסִי בָּהּ קִידּוּשִׁין חַיָּיבֵי מִיתוֹת וְחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לֹא כָּל שֶׁכֵּן אִי הָכִי שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין נָמֵי
Rachi (non traduit)
א''ה שאר חייבי לאוין נמי. נהי דלא אתי בק''ו נייתי בבנין אב במה מצינו ביבמה שהיא בלאו ואין קידושין תופסין בה אף כל שהוא בלאו אין קידושין תופסין בה:
ה''ג חייבי מיתות וחייבי כריתות לא כ''ש:
אתיא. שאר עריות בק''ו מיבמה לשוק שאין קידושין תופסין בה כדאמר רב ביבמות (דף יג:) מנין שאין קידושין תופסין ביבמה דכתיב לא תהיה אשת המת החוצה לא תהא בה הויה לזר:
Tossefoth (non traduit)
ומה יבמה שהיא בלאו לא תפסי בה קידושין. וא''ת אמאי לא קאמר נדה תוכיח שהיא בכרת ותפסי בה קידושין אף אני אביא כל העריות שבכרת וי''ל דק''ו זה אינו אלא גילוי מילתא בעלמא דיש לנו להקיש לאחות אשה ואין לנו לומר נדה תוכיח:
מִכְּדֵי אִיכָּא לְאַקּוֹשַׁהּ לְנִדָּה וְאִיכָּא לְאַקּוֹשַׁהּ לַאֲחוֹת אִשָּׁה מַאי חָזֵית דְּמַקְּשַׁתְּ לְהוּ לַאֲחוֹת אִשָּׁה אַקְּשַׁהּ לְנִדָּה קוּלָּא וְחוּמְרָא לְחוּמְרָא מַקְּשִׁינַן
Rachi (non traduit)
לחומרא. לעשות הולד ממזר שהממזרות תלוין בקידושין דכל מי שאין לה עליו קידושין הולד ממזר (דילפינן לה מאשת אב ביבמות (דף מה:) מה אשת אב דלא תפסי בה קידושין והולד ממזר אף כל שאין עליו קידושין הולד ממזר):
מכדי. הך היקישא דרבי יונה איכא לאקושינהו שאר עריות לאחות אשה דלא ליהוו קידושין ואיכא לאקושינהו לנדה דהוו קידושין:
Tossefoth (non traduit)
לחומרא מקשינן. וא''ת אדרבה חומרא לומר דתפסי בה קידושין לאוסרה לעלמא וי''ל דאדרבה חומרא הוא לומר דלא תפסי בה דמתוך כך אנו אומרים דהולד ממזר דאי הוו תפסי בה קידושין הייתי אומר אין הולד ממזר ולא הייתי לומד שאר חייבי כריתות מזקוקת יבם של אביו והייתי אומר שבכולן אין הולד ממזר כמו בנדה אבל מאחר דלא תפסי בה קידושין יש לנו לומר שיהו כולן למדות מזקוקת אביו וא''ת לרבי יהושע דאמר אין ממזר מחייבי כריתות מאי חומרא איכא למימר דלא תפסי בה קידושין וי''ל דאשמועינן ליה דאמר פגום מיהא הוי ואי תפסי בה קידושין אפילו פגום לא הוי:
אֲפִילּוּ נִדָּה נָמֵי אַלְּמָה אָמַר אַבָּיֵי הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה וְעַל הַסּוֹטָה שֶׁאֵין הַוָּלָד מַמְזֵר אָמַר חִזְקִיָּה אָמַר קְרָא וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ תְּהֵא בָּהּ הֲוָיָה
Rachi (non traduit)
הכל מודים. שמעון התימני דאמר (יבמות מט.) יש ממזר מחייבי כריתות מודה בבא על הנדה ור''ע דאמר (שם) יש ממזר מחייבי לאוין מודה בבא על הסוטה דקינא לה ונסתרה דהויא עליו בלאו דלא יוכל בעלה וגו' כדאמר ביבמות (דף יא:) הא מה אני מקיים אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה:
אלמה אמר אביי. ביבמות בהחולץ:
אפילו נדה נמי. אם קידש פנויה בימי נדותה לא להוו קידושין ואם בא עליה בנדתה יהא הולד ממזר:
שאין הולד ממזר. שהרי עדיין קידושין עומדין בה:
Tossefoth (non traduit)
הכל מודים בבא על הנדה ועל הסוטה שאין הולד ממזר פי' בקונטרס ביבמות (דף מט -) נדה משום דכתיב תהיה בנדתה דמשמע יש לה הויה ואע''ג דקיימא בכרת מ''מ לא הוי ממזר ובא על הסוטה כו' כגון אשתו שזינתה דאסורה לבעלה דנפקא לן ביבמות פ''ק (דף יא:) מייתורא דאחרי אשר הוטמאה דכתיב גבי מחזיר גרושתו ואע''ג דחייבי לאוין הוא שהרי הויא עליו בלאו דלא יוכל בעלה לשוב לקחתה ואם כן הוה לן למימר דהולד ממזר אליבא דר''ע מ''מ מודה הכא בסוטה דאין הולד ממזר שהרי עדיין קידושין תופסין בה משמע מתוך לשון הקונטרס שאינו מודה אלא בסוטה שלא יצאת מתחת בעלה דהכי משמע לישנא שהרי עדיין קידושין תופסין בה כלומר הקידושין שנתקדשה בהן כבר אבל מחזיר סוטתו כלומר שגרשה וחזר וכנסה לא מיירי דבהא לא מודה ר''ע דודאי הולד ממזר וקשה דהא בפרק יש מותרות (יבמות דף פה:) משמע בהדיא דאפילו מחזיר סוטתו שאין הולד ממזר דקאמר התם מחזיר סוטתו איכא בינייהו וא''כ לא שייך בה טעמא דפירש בקונטרס שפירש הטעם דמשום הכי לאו ממזר משום דעדיין קידושין תופסין בה לכך אומר ר''י דידעינן בסוטה דתפסי בה קידושין אף במחזיר סוטתו ואין הולד ממזר ממשמעות דהאי קרא דמפיק מיניה (שם דף יא:) דסוטה אסור להחזיר דהיינו מלא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה וכתיב להיות לו לאשה דמשמע שאם החזירה איכא הויה וכיון דתפסי בה קידושין אין הולד ממזר מיהו קשה דהא עיקר קרא במחזיר גרושתו הוא דכתיב ואפ''ה אמר ר''ע דמחזיר גרושתו לא תפסי בה קידושין וגם הולד ממזר כדאמר פרק החולץ (יבמות מד.) ולא דרשי' להיות לו לאשה לשון הויה ובמחזיר סוטתו דלא אתיא אלא מדרשא אמר דתפסי בה קידושי ודרשינן להיות לו לאשה לשון הויה ואין סברא לומר כן לכך אומר ה''ר שלמה מדריו''ש דיש ליישב פי' הקונט' דכיון דכל זמן דלא גרשה לא יהא הולד ממזר כדפי' אין לומר דמשום שגרשה יהא איסור נוסף דמה גריעותא יש בה אחר הגירושין יותר מלפני הגירושין וכיון דסברא הוי לומר דלאחר גירושין נמי אין הולד ממזר הכי נמי איכא למימר דתפסי בה קידושין דהא בהא תליא מילתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source