Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 33b
דִּלְמָא מַלְקוֹת חָמוּר? דְּאָמַר רַב: אִילְמָלֵי נַגְּדוּהּ לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה — פְּלַחוּ לְצַלְמָא! אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי, וְאָמְרִי לַהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרַב אָשֵׁי: וְלָא שָׁנֵי לָךְ בֵּין הַכָּאָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִצְבָה לְהַכָּאָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה?
Traduction
Perhaps the punishment of lashes is more severe, as Rav said: Had they flogged Hananiah, Mishael, and Azariah (see Daniel, chapter 3) instead of casting them into the fiery furnace, these three would have been induced to worship the graven image. Apparently, the punishment of lashes is more severe than death. Rav Samma, son of Rav Asi, said to Rav Ashi, and some say Rav Samma, son of Rav Ashi, said to Rav Ashi: And is there no difference to you between flogging that has a limit, e.g., forty lashes by Torah law, which is a less severe punishment, and flogging that does not have a limit, i.e., flogging administered to induce compliance, which is more severe?
Rachi non traduit
נגדוה. יסורין:
ולא שני לך כו'. יסורי המלכות הכאה שאין לה קצבה היא אבל מלקות יש לה קצבה ארבעים:
Tossefoth non traduit
ודלמא מלקות חמור. הוה מצי לשנויי מסתברא מיתה חמורה שכן ניתנה לאנשי עיר הנידחת כדאמרי' בפ''ד מיתות (סנהדרין נ.):
אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה הוו פלחי לצלמא. תימה מנא לן דהא אמרי' בהרואה (ברכות סא:) כשהוציאו את ר''ע אמר כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה אימתי יבא לידי ואקיימנו בכל נפשך אלמא משמע דבכל נפשך מיירי אפי' היו מייסרין את האדם ביסורין קשין דומיא דר' עקיבא שהיו מסרקין בשרו במסרקי ברזל וכ''ש לנגודי ואור''ת דאותו צלם לא היה עבודת כוכבים ממש אלא היה עשוי לכבוד המלך ואעפ''כ היה בו קידוש השם ולכך מסרו עצמן למיתה והיינו דכתיב (דניאל ג) לאלהך לית אנן פלחין ולצלם דהבא די אקימת לא נסגוד משמע שהצלם לא היה תופס באלהות ומיהו פלחו לצלמא משמע שהצלם היה עבודת כוכבים מדקאמר פלחו:
מַתְקֵיף לַהּ רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד: הָנִיחָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, אֶלָּא לְרַבִּי דְּאָמַר מָמוֹן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
With regard to the basic proof from the case of the two men quarreling, Rav Ya’akov from Nehar Pekod strongly objects to this. This works out well according to the opinion of the Rabbis, who said that the verse ''And you shall give a soul for a soul'' (Exodus 21:23) is referring to an actual life, and that if he caused the woman’s death he is executed. However, according to Rabbi Yehuda HaNasi, who said that if he did not intend to injure the woman he is not liable to be executed and instead pays money as indemnity for causing her death, what can be said? According to that opinion, there was no forewarning for lashes at all, and the only liability is payment for injuring another.
Rachi non traduit
הניחא לרבנן דאמרי. בסנהדרין באלו הן הנשרפים (עט.) נתכוון להרוג את זה והרג את זה חייב והאי ונתת נפש ממש קאמר אית לן למידק ואוקמי קרא בשהתרו בו ולמילף דאע''ג דאיכא התראה יענש ממון כשאין שם מיתה:
אלא לרבי דאמר. התם נתכוון להרוג את זה והרג את זה אינו נהרג אלא משלם דמי האשה ליורשיה אם כן אפשר לאוקמי קרא בשלא התרו בו ומשום הכי כי אין אסון משלם דמי ולדות וכי יש אסון משלם דמי אשה אבל אתרו ביה אימא לך לוקה ואינו משלם:
מאי איכא למימר. מהיכא תיתי חובל בחבירו לתשלומין ואף כשהתרו בו:
אֶלָּא אָמַר רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, מֵהָכָא: ''אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה'', וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזֶּה מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק, וְזֶה נֶהֱרָג? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁחוֹבְשִׁין אוֹתוֹ, וְאִי מָיֵת — קָטְלִינַן לֵיהּ, וְאִי לָא מָיֵת — ''שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא''.
Traduction
Rather, Rav Ya’akov from Nehar Pekod said in the name of Rava that the halakha that one pays and is not flogged is derived from here. With regard to one who struck another with a stone or his fist and did not kill him but caused him to be bedridden, it is written: ''If he rises and walks outside with his staff, he who struck him is absolved'' (Exodus 21:19). And could it enter your mind that this victim is walking in the marketplace and that aggressor is executed as a murderer? Rather, the verse teaches that one imprisons the aggressor while the injured party recuperates, and if he dies due to the blow he received, we kill him. And if he does not die and recovers, the aggressor’s punishment is based on the verse ''His loss of livelihood he shall give, and he shall cause him to be thoroughly healed'' (Exodus 21:19).
Rachi non traduit
על משענתו. כדמתרגמינן על בוריו ששב לכחו ולאיתנו הראשון:
אלא מלמד שחובשין אותו. לא נאמר מקרא זה אלא ללמדך דהיכא דהכהו ולא מת ונפל למשכב יחבשו את המכה ההוא בבית האסורין עד שנראה אם יקום והתהלך בחוץ אז ונקה המכה מכלל דעד השתא לא יצא מידי בית דין אלא נחבש:
ואי מיית קטלינן ליה. [כיון דאמרת חובשין מכלל דאי מיית ניזק קטלינן ליה להאי דאי לאו לקטלא למאי חבשינן ליה:
הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ — אַמַּאי מִיקְּטִיל! אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאַתְרוֹ בֵּיהּ, וּמוּתְרֶה לְדָבָר חָמוּר, מוּתְרֶה לְדָבָר הַקַּל, וְאָמַר רַחֲמָנָא ''שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא''.
Traduction
The Gemara elaborates: What are the circumstances? If the witnesses did not forewarn him, why is the offender killed if the victim dies? Rather, obviously it is a case where the witnesses forewarned him, and one who is forewarned for a severe matter, such as the potential death penalty, is also forewarned for the lesser matter of injuring another, for which he is liable to be flogged, and nevertheless the Merciful One states: ''His loss of livelihood he shall give, and he shall cause him to be thoroughly healed.'' Apparently, despite his liability to be flogged, he pays and is not flogged.
Rachi non traduit
לדבר חמור. מיתה:
לדבר הקל. מלקות דלא יוסיף דחובל ולא מת]:
ואמר רחמנא. להיכא דלא מת דאיכא ממון ומלקות נידון בממון דכתיב שבתו יתן:
מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִמַּאי דְּמוּתְרֶה לְדָבָר חָמוּר הָוֵי מוּתְרֶה לְדָבָר הַקַּל? דִּלְמָא לָא הָוֵי! וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר הָוֵי, מִמַּאי דְּמִיתָה חֲמוּרָה? דִּלְמָא מַלְקוֹת חָמוּר? דְּאָמַר רַב: אִילְמָלֵי נַגְּדוּהּ לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, פְּלַחוּ לְצַלְמָא!
Traduction
Rav Ashi strongly objects to this proof: First of all, with regard to your initial assumption, from where do you ascertain that one who is forewarned with regard to a severe matter is forewarned with regard to a lesser matter? Perhaps he is not considered forewarned with regard to the lesser matter. Furthermore, even if you say that one is in fact forewarned with regard to a lesser matter, from where do you ascertain that the death penalty is a more severe punishment than lashes? Perhaps the punishment of lashes is more severe, as Rav said: Had they flogged Hananiah, Mishael, and Azariah, instead of casting them into the fiery furnace, they would have been induced to worship the graven image. Apparently, the punishment of lashes is more severe than death.
Rachi non traduit
ממאי. דהאי והכה איש את רעהו במזיד קא משתעי והאי ונקה דילפינן מיניה חבישה ונקה מקטלא קאמר דתשמע מינה דאי מיית קטלינן ליה ועל כרחין בהתרו בו:
אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אַסִּי לְרַב אָשֵׁי, וְאָמְרִי לַהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרַב אָשֵׁי: וְלָא שָׁנֵי לָךְ בֵּין הַכָּאָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קִצְבָה לְהַכָּאָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָה?
Traduction
Rav Samma, son of Rav Asi, said to Rav Ashi, and some say Rav Samma, son of Rav Ashi, said to Rav Ashi: And is there no difference to you between flogging that has a limit, e.g., forty lashes by Torah law, which is a less severe punishment, and flogging that does not have a limit, administered to induce compliance, which is more severe?
מַתְקֵיף לַהּ רַב מָרִי: מִמַּאי דִּבְמֵזִיד, ''וְנִקָּה'' — מִקְּטָלָא? דִּלְמָא בְּשׁוֹגֵג, ''וְנִקָּה'' — מִגָּלוּת? קַשְׁיָא.
Traduction
Rav Mari strongly objects to this proof that one pays and is not flogged: From where do you ascertain that this is referring to one who struck another intentionally, and that the verse ''He who struck him shall be absolved'' means that he shall be absolved of the death penalty? Perhaps the verse is referring to one who struck another unwittingly, and the verse means that he shall be absolved of exile? In that case, there would be no forewarning. Therefore, no proof may be cited from here that one who injures another pays and is not flogged. The Gemara concludes: This is difficult, and no proof may be cited from here.
Rachi non traduit
דלמא בשוגג. משתעי ולא התרו בו וחבישה לאו לקטלא ונקה נמי לאו לקטלא אלא מגלות דערי מקלט וחבישה דילפינן מינה לגלות קאמר ומשום הכי כי נקה מגלות ישלם ממון אבל היכא דאתרו ביה אימא לך דכי לא מיית לוקה ואינו משלם:
Tossefoth non traduit
דלמא בשוגג ונקה מגלות. תימה לר''י היכי שייך גלות אם מת אחר שחבשוהו ב' או שלשה ימים הא אמרינן במי שאחזו (גיטין ע:
ושם) שחט בו שנים או רוב שנים הרי זה אינו גולה דחיישינן שמא הרוח בלבלתו וטעמא דגבי גלות אשכחן מילי טובא דפטור כגון דרך עלייה דגבי מיתה אין חילוק בין דרך עלייה לדרך ירידה הכי נמי גבי גלות בעינן שימות מיד כדכתיב ויפל עליו וימות משמע מיד ואע''ג דגבי מיתה נמי כתיב מכה איש ומת וי''ל דמשכחת לה בביתא דשישא דלא חיישינן שמא הרוח בלבלתו כדאמרינן התם אי נמי דוקא בשחט בו רוב שנים חיישינן שמא הרוח בלבלתו דבקל הרוח מבלבלו אבל בשאר חבלות אין הרוח מזיק כל כך שיכולין לשמור יפה מבלבול רוח לכרוך על המכה שום דבר וא''ת היכי מיתוקם קרא בשוגג הא כתיב שבת בקרא רק שבתו יתן וגו' ובשוגג לא מיחייב כדאמרינן בס''פ כיצד הרגל (ב''ק כו: ושם) דמרבה מפצע תחת פצע לחייב על השוגג כמזיד נזק אבל לא ד' דברים וי''ל דמשכחת לה בהוסיף לו רצועה אחת דאמר בהמניח (שם לב:) דגולה ואם לא מת חייב בד' דברים ולא דמי לשאר שוגג או כגון שנכנס לחנותו של נגר (שלא) ברשות דמוכח התם לרב פפא דשייך ביה גלות וד' דברים או נפל מן הגג ברוח מצויה דחייב בד' דברים כדאמרי' בסוף כיצד הרגל (שם כז.) ומסתברא דאם מת דגולה ועוד דאפשר דהוי שוגג על המיתה ומזיד על החבלה:
רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הָא מַנִּי — רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאָמַר: לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. אִי רַבִּי מֵאִיר — אֲפִילּוּ בִּתּוֹ נָמֵי!
Traduction
§ The Gemara cites another resolution of the apparent contradiction between the mishna here, which obligates one who rapes his sister to pay a fine, and the mishna in Makkot, which rules him liable to be flogged. Reish Lakish said: In accordance with whose opinion is this mishna taught? It is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said: One is flogged and pays. The Gemara asks: If the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, even if one raped his daughter he should also be obligated to pay the fine. However, the mishna lists only those who raped women for whom one is liable to be punished for violating a prohibition or liable to receive karet, not those for whom one is liable to receive court-imposed execution.
Rachi non traduit
ריש לקיש מהדר אשינויא דרומיא דרמינן בריש שמעתין מתני' דמכות אדכתובות:
הא מני. מתניתין דקתני בא על אחותו נותן קנס ר''מ היא דאמר לעיל לוקה ומשלם שלא השם מביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין:
אפי' בתו נמי. דמיקטיל עלה לישלם דהא לא סבירא ליה לר''מ דפטור משום דרבה מיניה ואמאי תנן מתני' הבא על בתו פטור מן הקנס:
וְכִי תֵּימָא: רַבִּי מֵאִיר, לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם — אִית לֵיהּ, מֵת וּמְשַׁלֵּם — לֵית לֵיהּ, וְלָא? וְהָתַנְיָא: גָּנַב וְטָבַח בְּשַׁבָּת, גָּנַב וְטָבַח לַעֲבוֹדָה זָרָה, גָּנַב שׁוֹר הַנִּסְקָל וּטְבָחוֹ — מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין!
Traduction
And lest you say that Rabbi Meir is of the opinion that one is flogged and pays, but is not of the opinion that one dies by execution and pays; and isn’t he of the opinion that one who is executed pays? But isn’t it taught in a baraita: If one stole an animal and slaughtered it on Shabbat, or stole it and slaughtered it for idolatry, or stole an ox that was sentenced to be stoned, from which one may derive no benefit and is therefore worthless, and slaughtered it, he pays the owner a payment of four or five times the principal, as he would in any case of stealing and slaughtering an animal? This is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis exempt him from payment because he is liable to receive the death penalty for slaughtering on Shabbat or for idolatry. Apparently, Rabbi Meir maintains that one is obligated to pay even when he is liable to receive the death penalty.
Rachi non traduit
וטבח בשבת. איכא חיוב מיתה וכן לעבודת כוכבים:
שור הנסקל. לקמן פריך הא לא שוה מידי:
Tossefoth non traduit
גנב שור הנסקל וטבחו משלם תשלומי ד' וה'. תימה דתיקשי מהכא לריש לקיש דאמר בפ' מרובה (בבא קמא עז:
ושם) כל היכא דליתיה במכירה ליתיה בטביחה והכא שור הנסקל ליתיה במכירה וי''ל דהתם קדשים חמירי דליתנהו כלל במכירה אבל שור הנסקל אם ימכרנו לעובד כוכבים אין תופס דמיו ולר''ת שאומר דאין שור הנסקל נאסר מחיים ניחא:
הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ: אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, רַבִּי אָבִין וְרַבִּי אִילְעָא וְכֹל חֲבוּרָתָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: בְּטוֹבֵחַ עַל יְדֵי אַחֵר.
Traduction
The Gemara refutes this: Wasn’t it stated concerning this baraita that Rabbi Ya’akov said that Rabbi Yoḥanan said, and some say that Rabbi Yirmeya said that Rabbi Shimon ben Lakish said, that Rabbi Avin and Rabbi Ile’a and the entire group said in the name of Rabbi Yoḥanan: That case is referring to one who slaughters by means of another? The thief himself did not slaughter the animal; rather, it was his agent. Consequently, the thief pays because the capital crime was committed by his agent. Therefore, this source is unrelated to Rabbi Meir’s opinion with regard to the question of whether one is executed and pays.
Rachi non traduit
בטובח על ידי אחר. הגנב צוה לשלוחו לשחוט:
וְכִי זֶה חוֹטֵא וְזֶה מִתְחַיֵּיב? אָמַר רָבָא, אָמַר רַחֲמָנָא: ''וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ'', מָה מְכִירָה עַל יְדֵי אַחֵר, אַף טְבִיחָה עַל יְדֵי אַחֵר.
Traduction
The Gemara analyzes Rabbi Yoḥanan’s explanation: And does this agent sin and that thief is liable to pay four and five times the principal? This violates the principle: There is no agent for matters of transgression. The Gemara explains that this is a halakha unique to this case. Rava said that the Merciful One states: ''If a man steal an ox or a sheep and slaughter it or sell it'' (Exodus 21:37). Based on the juxtaposition of slaughter and sale, Rava continues: Just as sale is performed by means of another, as there is no sale without a buyer, so too, one is liable to be punished for slaughter by means of another. Although there is no agent for transgression, here there is a Torah decree that one is liable by means of another.
Rachi non traduit
וכי. שליח חוטא ושולח מתחייב קנס דארבעה וחמשה והא קיימא לן בקדושין (מב:) אין שליח לדבר עבירה: מכירה אי אפשר אלא ע''י אחר שהלוקח לוקחו ממנו:
דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ''אוֹ'' — לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ. דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: ''תַּחַת'' — לְרַבּוֹת אֶת הַשָּׁלִיחַ.
Traduction
The Sages of the school of Rabbi Yishmael taught a different source for the halakha that one is liable for slaughter by means of an agent. It is written: ''And slaughter it or sell it''; the term ''or'' comes to include an agent. The Sages of the school of Rabbi Ḥizkiyya taught a different proof from the same verse: ''He shall pay…for an ox…for a sheep''; the term ''for'' comes to include an agent.
Rachi non traduit
תחת השור. מצי למכתב ישלם בשור:
מַתְקֵיף לַהּ מָר זוּטְרָא: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּאִילּוּ עֲבַד אִיהוּ לָא מִיחַיַּיב, וְעָבֵיד שְׁלִיחַ וּמִחַיַּיב? אִיהוּ, לָאו מִשּׁוּם דְּלָא מִיחַיַּיב, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָם לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִינֵּיהּ.
Traduction
Mar Zutra strongly objects to this halakha. Is there any matter with regard to which if one performs it himself, he is not liable, and yet if his agent performs it he is liable? Had he slaughtered the animal himself on Shabbat he would have been exempt from payment. How, then, is he liable if he does so by means of an agent? The Gemara answers: He is exempt not due to the fact that he is not liable for the slaughter; rather, he is exempt due to the fact that he receives the greater of the two punishments, the death penalty, for his desecration of Shabbat. He is liable for both the slaughter and the desecration of Shabbat. In practice, he receives the more severe punishment. However, when he appoints an agent, there is no liability for the desecration of Shabbat, and therefore he must pay for the slaughter.
Rachi non traduit
עבד איהו לא מיחייב. דהא מיקטיל:
לאו משום דלא מיחייב הוא. דחיובא רמיא עליה אלא משום דקם ליה בדרבה מיניה:
Tossefoth non traduit
לאו משום דלא מיחייב כו'. אע''ג דהכא אפי' לצאת ידי שמים אינו חייב דדוקא בממון הוא דאמר רבא בהשוכר את הפועלים (ב''מ צא. ושם) אתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו דמיחייב בבא לצאת ידי שמים אבל קנס לא מיחייב אלא ע''פ ב''ד כדאמרי' אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע עצמו מ''מ ניחא דכיון שהיה ראוי להתחייב אם לא היה מתחייב בנפשו מתחייב נמי אממון ע''י שליח כיון שאינו מתחייב בנפשו:

אִי בְּטוֹבֵחַ עַל יְדֵי אַחֵר, מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן דְּפָטְרִי? מַאן חֲכָמִים —
Traduction
The Gemara returns to Rabbi Yoḥanan’s explanation of the baraita. If the baraita is referring to the case of one who slaughtered by means of another, what is the rationale for the opinion of the Rabbis, who exempt him from payment? As the thief did not perform a transgression for which he is liable to receive the death penalty, why is he exempt from payment for slaughtering the animal? The Gemara answers: Who are the Rabbis who disagree with Rabbi Meir in this case?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source