Le texte Le vocabulaire Les révisions
Ktouboth
Daf 80b
מִשּׁוּם רְוַוח בֵּיתָא, אֲבָל לְזַבּוֹנֵי — לָא? יְהוּדָה מָר בַּר מָרִימָר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: מַה שֶּׁעָשָׂה, עָשׂוּי. רַב פָּפָּא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם.
Traduction
they did so for the gain of the house, as more food is available when he brings produce home, but in order for him to sell it they did not institute their decree? Two opinions were stated with regard to this issue: Yehuda Mar bar Mareimar said in the name of Rava: What he did is done, i.e., takes effect. Rav Pappa said in the name of Rava: He did not do anything.
Rachi non traduit
משום רווח ביתא. שיכניס הפירות לביתו ויהא מזון הבית מצוי וייטיב לה:
אָמַר רַב פָּפָּא: הָא דִּיהוּדָה מָר בַּר מָרִימָר לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר. דְּהָהִיא אִיתְּתָא דְּעַיִּילָה לֵיהּ לְגַבְרַאּ תַּרְתֵּי אַמְהָתָא, אֲזַל גַּבְרָא נְסֵיב אִיתְּתָא אַחֲרִיתִי, עַיֵּיל לַהּ חֲדָא מִנַּיְיהוּ.
Traduction
Rav Pappa said: This statement of Yehuda Mar bar Mareimar was not stated explicitly in Rava’s name. Rather, it was stated from an inference based on an incident that occurred in which a certain woman brought in for her husband two maidservants as part of her dowry. The man went and married another woman in addition to the first. He subsequently brought in to the second wife one of the maidservants to attend to her needs.
Rachi non traduit
לאו בפירוש איתמר. לא שמעה מרבא בהדיא:
תרתי אמהתא. שפחות מלוג היו ולא שמאתם לו בכתובתה:
עייל לה חדא מנייהו. לשרת לשניה:
אֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, צְוַוחָה, לָא אַשְׁגַּח בַּהּ. מַאן דַּחֲזָא סָבַר מִשּׁוּם דְּסָבַר מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. וְלָא הִיא, מִשּׁוּם רְוַוח בֵּיתָא — וְהָא קָא רָוַוח.
Traduction
The first wife came before Rava and cried about the injustice done to her, but Rava took no notice of her, claiming she had no right to complain. He who observed this incident thought that Rava ruled this way because he holds that what he did is done, i.e., takes effect, and a husband may sell his wife’s usufruct property and use its produce as he sees fit. But that is not so, as the Sages instituted the ordinance that a husband owns the rights to the produce of his wife’s property for the gain of the house, and here the house does gain from his action, as the maidservant also performs work for the house.
Rachi non traduit
אתאי. קמייתא לקמיה דרבא:
מה שעשה עשוי. ואפילו נתנה לאחרת לשימושה:
ולא היא. לעולם משום רווח ביתא אית ליה לרבא תקנת פירות:
והא קא רווח. ביתא שאף עתה היא עושה צרכי הבית:
וְהִלְכְתָא: בַּעַל שֶׁמָּכַר קַרְקַע לְפֵירוֹת — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם. מַאי טַעְמָא? אַבָּיֵי אָמַר: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא תַּכְסִיף. רָבָא אָמַר: מִשּׁוּם רְוַוח בֵּיתָא.
Traduction
The Gemara concludes: And the halakha is that a husband who sold land for produce did not do anything. The Gemara asks: What is the rationale for this ruling? Abaye said: We are concerned that perhaps the land itself will deteriorate over time, as the purchaser has acquired only its produce and has no incentive to take proper care of the land. Rava said: This is because there is no gain of the house here.
Rachi non traduit
שמא תכסיף. השדה שלא יחוש הלוקח לזבלה ולטייבה דקא סבר למחר נפקת מנאי שאין הגוף שלי אבל בעל מצפה שמא תמות היא בחייו ויירש את גוף הקרקע ומשבח לה:
מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אַרְעָא דִּמְקָרְבָא לְמָתָא, אִי נָמֵי: בַּעַל אָרִיס הוּא. אִי נָמֵי, זוּזֵי וְקָא עָבֵיד בְּהוּ עִיסְקָא.
Traduction
The Gemara asks: What is the practical difference between these two explanations? The Gemara explains: The practical difference between them is, e.g., land that is close to the town, as one can check at any time whether the land is being cared for properly. Alternatively, the difference involves a husband who is a sharecropper and works the land himself but sold the rights of the produce to someone else. As a sharecropper, the husband retains part of the produce and will also ensure that the land does not deteriorate. Alternatively, the difference concerns a husband who receives money for the produce and does business with it, which provides gain for the house.
Rachi non traduit
דמקרב למתא. דחזיא ליה כל שעתא אי מכסיף לה:
אי נמי בעל אריס הוא. כלומר שנותן ללוקח פירות מזומנים:
אי נמי זוזי וקא עביד בהו עיסקא. שהבעל עושה סחורה במעות שקיבל מן הלוקח ומשתכר בהן ואיכא רווח ביתא:
מַתְנִי' שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁנָּפְלוּ לָהּ נְכָסִים — מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹכֶרֶת וְנוֹתֶנֶת וְקַיָּים.
Traduction
MISHNA: When a married man dies childless, his brother, the yavam, is obligated to perform levirate marriage or release the widow, the yevama, through a ceremony known as ḥalitza. With regard to a widow waiting for her yavam who had property bequeathed to her, Beit Shammai and Beit Hillel agree that she may sell or give this property away, and the transaction is valid.
Rachi non traduit
מתני' שנפלו לה נכסים. כשהיא שומרת יבם:
מֵתָה, מָה יַעֲשׂוּ בִּכְתוּבָּתָהּ וּבִנְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְלְקוּ יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל עִם יוֹרְשֵׁי הָאָב. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן, וּכְתוּבָּה בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל. נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִים עִמָּהּ — בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב.
Traduction
If this woman died, what should they do with her marriage contract and with the property that comes and goes with her, i.e., her usufruct property? Beit Shammai say: Since she was not yet remarried, the husband’s heirs, such as his brothers or father, divide the property with her father’s heirs. And Beit Hillel say: The property retains its previous ownership status, and therefore the marriage contract is in the possession of the husband’s heirs, as they are responsible for its payment. As for the property that comes and goes with her, it is in the possession of the heirs of the woman’s father, as it belongs to the woman.
Rachi non traduit
בכתובתה. בנדוניא שהכניסה לו ושמאתן לו בכתובתה וקיבל עליו אחריותן ורשאי להוציאם:
ובנכסים הנכנסים והיוצאים עמה. הן נכסי מלוג שאין שמין אותם עליו ואינו רשאי להוציאן אלא משנכנסה לרשותו נכנסין עמה וכשהיא יוצאה יוצאין עמה:
בית שמאי אומרים כו'. ביבמות פרק החולץ קא מפרש מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי שאין לו כח בהם ומאי שנא סיפא כשמתה אמרו ב''ש יחלוקו יורשי הבעל בהם ומפרש נמי דדוקא נקט יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב בנכסי מלוג אבל יורשי האב לא יחלוקו בכתובת הבעל ואף על גב דנקט רישא מה יעשו בכתובתה תניא ושבקה:
וב''ה אומרים נכסים. דצאן ברזל בחזקתן ובבבא בתרא בפרק מי שמת (בבא בתרא דף קנח:) מפרש בחזקת מי הם מוחזקין אי בחזקת יורשי הבעל הואיל ואחריותן עליו או בחזקת יורשי האשה שהיו שלה:
הכי גרסי' כתובתה בחזקת יורשי הבעל. מנה מאתים ותוספת שראויין לבא לה משל בעל בחזקת יורשי הבעל:
Tossefoth non traduit
נכסים בחזקתן. פ''ה דכי היכי דפליגי אמוראי בפרק מי שמת (ב''ב דף קנח:
ושם) בנפל הבית עליו ועל אשתו דקתני נמי התם נכסים בחזקתן ואיכא למ''ד בחזקת יורשי הבעל לפי שהיו באחריותו ואיכא למ''ד בחזקת יורשי האב לפי ששלה היו ואיכא למאן דאמר שהיו בחזקת שניהם ויחלוקו הכי נמי פליגי הכא ואין נראה לרבינו תם אלא הכא מודו כולי עלמא שהם בחזקת יורשי הבעל דהיבם כבר היה מוחזק בנכסים קודם מיתתה משעת מיתת אחיו שהוא יורש דאין לה ליקח כתובה כלל עד שתחלוץ ובית שמאי נמי מודו לבית הלל בהא כדאמר בהחולץ (יבמות דף לח. ושם) אבל בנפל הבית עליו ועל אשתו מוחזקין יורשי אב בנכסים כמו יורשי הבעל דהללו באין לירש והללו באין לירש שעדיין לא הוחזק בנכסים לא זה ולא זה ולהכי פליגי התם בחזקת מי ולבית שמאי יחלוקו בכל הנכסים אף בנכסי צאן ברזל דהתם קתני יחלוקו סתמא ולא קתני יורשי הבעל עם יורשי האב כדקתני הכא דמשמע דווקא בנכסי מלוג שבהן יורשי האב עיקר כמו שמדקדק בהחולץ ועוד דאי פליגי נמי הכא אם כן למאן דאמר בחזקת יורשי האשה תיקשי דאם כן בית שמאי מוקמי נכסי צאן ברזל בחזקת יורשי האשה טפי מנכסי מלוג דבנכסי מלוג קאמרי דיחלוקו ובנכסי צאן ברזל מודו לבית הלל דהוו בחזקת יורשי האשה למאן דאמר וזה אינו דבפרק אלמנה ביבמות (דף סו.) משמע דנכסי צאן ברזל בחזקת הבעל קיימי טפי כדקתני התם דעבדי צאן ברזל יאכלו בתרומה ולא עבדי מלוג וכן בכמה דוכתי ועוד למ''ד התם נמי בחזקת יורשי הבעל הוי טפי בחזקת הבעל מנכסי מלוג דבנכסי מלוג קאמרי דהוו בחזקת יורשי האב והא דלא עריב ותני נכסים עם הכתובה כדי ליתן טעם לדבר כלומר בחזקת מי שהיו עד עתה דהיינו הבעל אבל על הכתובה לא הוצרך טעם שדבר פשוט הוא דהוי בחזקת הבעל טפי מנכסי צאן ברזל וטעם זה אנו צריכין כמו כן לומר התם למ''ד בחזקת יורשי הבעל ובהחולץ הארכתי:
הִנִּיחַ אָחִיו מָעוֹת — יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת. פֵּירוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע — יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Traduction
If his deceased brother left money as part of his estate, land to be used as a lien on her marriage contract is acquired with it, and the yavam consumes the produce. Similarly, if the deceased brother left produce that is detached from the ground, land is acquired with it and the yavam consumes the produce.
Rachi non traduit
ילקח בהן קרקע. לפי שכתובתה על נכסי בעלה הראשון כדקתני לקמן לפיכך נכסי המת אחראין לכתובתה אלא שהיבם אוכל פירות אם מייבם אותה וקסבר מטלטלי משתעבדי לכתובה:
הַמְחוּבָּרִין בַּקַּרְקַע, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: שָׁמִין אוֹתָן כַּמָּה הֵן יָפִין בְּפֵירוֹת, וְכַמָּה הֵן יָפִין בְּלֹא פֵּירוֹת, וְהַמּוֹתָר — יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע, וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Traduction
If he left behind produce that is attached to the ground, Rabbi Meir says: One evaluates the properties to determine how much they are worth with the produce, and how much they are worth without the produce. And as for the surplus, which is the value of the produce, land is acquired with it and the yavam consumes the produce.
Rachi non traduit
שמין אותם. דקסבר כל מה שגדל ברשות המת אחראין לכתובה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פֵּירוֹת הַמְחוּבָּרִין בַּקַּרְקַע — שֶׁלּוֹ. הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע — כָּל הַקּוֹדֵם זָכָה בָּהֶן. קָדַם הוּא — זָכָה, קָדְמָה הִיא — יִלָּקַח בָּהֶן קַרְקַע וְהוּא אוֹכֵל פֵּירוֹת.
Traduction
And the Rabbis say: Produce that is attached to the ground is his. Therefore, it is not used in the purchase of land, but the yavam may eat it. As for the produce that is detached from the ground, which is not mortgaged to her marriage contract, whoever takes possession first has acquired it. If the yavam takes possession of the property first, he has acquired it and may use it as he wishes, but if she is first, land is acquired with it and he consumes the produce.
Rachi non traduit
וחכ''א פירות המחוברין לקרקע שלו. בגמרא פריך עלה:
כל הקודם בהן זכה. קסבר מטלטלי לכתובה לא משתעבדי אא''כ תפסה ומחיים דבעל בעינן תפיסה כדלקמן בהכותב (כתובות דף פד:) וה''ה נמי דפליגי אכספים דמאי שנא כספים מפירות תלושים:
Tossefoth non traduit
והתלושין כל הקודם זכה. ואם תאמר בשלמא קדם הוא זכה דקסבר דמטלטלין לא משתעבדי לכתובה כדפירש בקונטרס אלא קדמה איהי אמאי זכתה לר' עקיבא דאמר לקמן (כתובות דף פד.) דאין מרחמין בדין אלא ינתנו ליורשין ואית ליה דאפילו קדמה היא לא זכתה כדמוכח התם בגמרא וי''ל דהתם דלגבות אפילו קדמה איהי לא זכתה אבל הכא שאין לה אלא שיעבוד בעלמא לא חשו ולקמן הארכתי:
כְּנָסָהּ, הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר. בִּלְבַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן.
Traduction
After the yavam has married her, her legal status is that of his wife in every sense, except that the responsibility for payment of her marriage contract is carried out through mortgaging the property of her first husband, not that of the yavam.
Rachi non traduit
הרי היא כאשתו. מפרש בגמ':
לֹא יֹאמַר לָהּ ''הֲרֵי כְּתוּבָּתִיךְ מוּנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן'', אֶלָּא כָּל נְכָסָיו אַחְרָאִין לִכְתוּבָּתָהּ. וְכֵן: לֹא יֹאמַר אָדָם לְאִשְׁתּוֹ ''הֲרֵי כְּתוּבָּתִיךְ מוּנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן'', אֶלָּא כָּל נְכָסָיו אַחְרָאִין לִכְתוּבָּתָהּ.
Traduction
Therefore, the yavam may not say to her: Your marriage contract is placed on the table. He may not set aside a designated sum of money for this payment. Rather, all of the first husband’s property is mortgaged for her marriage contract as long as he has not divorced her. And similarly, in general a man may not say to his wife: Your marriage contract is placed on the table. Rather, all his property is mortgaged for her marriage contract.
Rachi non traduit
כל נכסיו. שיירש מאחיו:
גֵּירְשָׁהּ — אֵין לָהּ אֶלָּא כְּתוּבָּה. הֶחְזִירָה — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים, וְאֵין לָהּ אֶלָּא כְּתוּבָּה בִּלְבָד.
Traduction
If the yavam divorced her after performing levirate marriage, she has only her marriage contract, as she does not retain any rights to the rest of her first husband’s property. If he subsequently remarried her, she is like all women, and she has nothing but her marriage contract. In this case, the property of her first husband is no longer pledged for the payment of her marriage contract.
Rachi non traduit
גרשה. ליבמתו לאחר שכנסה:
אין לה אלא כתובה. אבל כל זמן שלא גרשה היו כל הנכסים משועבדים לה ואינו רשאי למכור:
הרי היא ככל הנשים. דתנן בפירקין דלקמן המגרש את אשתו והחזירה על מנת כתובה הראשונה החזירה ובגמרא פריך למה לי לאשמועינן ביבמה:
גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה, מִי קוֹבְרָהּ? יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל קָבְרִי לַהּ דְּקָא יָרְתִי כְּתוּבָּה, אוֹ דִלְמָא יוֹרְשֵׁי הָאָב קָבְרִי לַהּ, דְּקָא יָרְתִי נְכָסִים הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ? אָמַר רַב עַמְרָם: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁמֵּתָה —
Traduction
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: In the case of a widow awaiting her yavam who dies, who buries her? Who is obligated to bear the expenses of her burial? Must the husband’s heirs bury her, as they inherit the marriage contract, or perhaps her father’s heirs are obligated to bury her, as they inherit the property that comes and goes with her? Rav Amram said: Come and hear a solution. As it is taught in a baraita: In the case of a widow waiting for her yavam who dies,
Rachi non traduit
גמ' מי קוברה. משום דיש לה שני יורשין קמבעיא לן:
יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובתה. ותניא בפרק נערה שנתפתתה (לעיל כתובות דף מז:) קבורתה תחת כתובתה:
Tossefoth non traduit
יורשי הבעל קברי לה דקא ירתי כתובתה. וא''ת לפירוש הקונטרס דאין ליורשי הבעל אלא מנה ומאתים ולא נדוניא והא אמרי' בפרק נערה (לעיל כתובות דף מז:) דקבורתה תחת נדונייתה מדאינו חייב לקבור ארוסתו וי''ל דשומרת יבם היתה ראויה ליטול קצת מנה ומאתים כדמסקינן דיבם כאחר דמי והוי כאילו הכניסה לו נדוניא שהיתה כתובתה על נכסי בעלה ואותו השעבוד היא מכנסת לו והרי היא כאילו נטלה והחזירה לו ולא דמיא לשאר ארוסה דלא מכנסה ליה מידי ולפי זה אפילו ביבמה מן האירוסין מיבעיא ליה:
או דלמא יורשי האב קברי לה דקא ירתי נכסים הנכנסים והיוצאין עמה. לפי' הקונטרס למאן דאמר בחזקת יורשי האשה הוה ליה למימר דקא ירתי נמי נדונייתה אלא ניחא ליה לאסוקי אפי' למאן דאמר בחזקת יורשי הבעל וא''ת מאי קא מבעיא ליה והתניא לעיל קבורתה תחת כתובתה דהיינו נדונייתא ולא נכסי מלוג וי''ל דלאו דוקא נקט התם כתובתה דה''ה נכסי מלוג אלא דרגילות הוא טפי שמכנסת האשה לבעלה נכסי צאן ברזל מנכסי מלוג ולפירוש הקונטרס נמי מנה ומאתים דהכא כנדוניא דמי כדפירשנו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source