מוכר שער ראשך. מפרש בגמרא:

ש''מ אין מסדרין לב''ח. ופלוגתא היא בפרק המקבל (ב''מ דף קיד -) דאיכא מ''ד מסדרין מניחין לו כלי תשמישו וכ''ש שער ראשו:

לומר שאין מקרעין כתובה. ומיפטר דלעולם יתחייב בה אף אם אין לו בלתי שער ראשו ונפקא מיניה דאם יעשיר יפרענה כולה דלעולם מסדרין דנהי דטעמא דמסדרין דגמר מיכה [מיכה] מערכין ובערכין תנן נתן סלע והעשיר אינו נותן לו כלום י''ל דלענין השג יד לא גמרינן מערכין אלא לענין סידור דכתיב בקרא ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך והלכך מדינא דב''ח י''ל דמסדרין אבל מדינא דהשג לא [נשוה] לערכין:

אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל. כלומר צריך אתה ליתן לה כל אשר לך ואפי' תצטרך למכור שער ראשך למזונותיך אבל ודאי לפרוע הכתובה לא היה מוכר:

ש''מ מטלטלי משתעבדי לכתובה. ופליגי ביה ר''מ ורבנן בפרק האשה שנפלו (כתובות דף פא:) דרבנן סברי דכתובה גריעה מבמ''ח ולא משתעבדי לה מטלטלי דאפי' מיניה [אינה גובה] ':

בכתובת אשתו. ולא אמרי' [דאין פותחין] בפרעון הכתובה דהוי נולד:

אינו נופל ליד גבאי תחלה. כלומר מיד שהעני אין הגבאי מפרנסו מיד ומוטל על היחידים לפרנסו:

שמא יעני. ונימא כל מאן דמתעני עלי נפיל. בתמיה ומאי פתיחה היא בשביל כך לא יתחרט ואף כי יעני אין מוטל עליו לפרנסו לימנו ליה גבאי ויתפרנס עם שאר עניי העיר:

אלא לר' יוחנן דאמר כבר מת והוי נדר טעות למה לי למתני. כלומר היינו הך דלקמן וטובא קשה דהא הכא פליגי רבנן ובהך דלקמן לא פליגי ואם כן צריכי טובא ואומר הר''ם דה''פ למה לי למתני תרתי ליתני הך בבא גבי הך דלקמן דמיירי בנדר טעות והכי נמי בפרק עשרה יוחסין (קדושין דף עד -) דקאמר אלא למ''ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה אבא שאול מאי אתא לאשמועינן ופירוש אמאי לא תנא האי מילתא דאבא שאול גבי ר''ג ורבי יהושע וכן התם דקאמר מאי קמ''ל יש ממזר מחייבי כריתות תנינא חדא זמנא כלומר וניתני התם מילתא דר''ע וטעמא דלא פליגי רבנן בהך דכעורה ונמצאת שהיא נאה דלא שייך למיגזר אטו היכא שאינה נאה בשעת הנדר ושוב נעשית נאה אבל הכא איכא למיגזר אטו מת או עשה תשובה דהוי נולד:

בשלמא לרב הונא כו'. תרי מילי דלא דמו אהדדי לכך תנא לתרווייהו: