Daf 35b
הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה, בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא — הוּא מוּתָּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו, וְלֹא פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.
Rachi (non traduit)
מתני' החולץ הוא מותר בקרובותיה. דלאו חליצה היא דהא לא בעיא:
קרובותיה וקרוביו. מפרש לקמן במתני' הנך דנאסרות על האיש מחמת אשתו וקרוביו שנאסרים על האשה מחמת בעלה:
Tossefoth (non traduit)
מתני' החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת. הא דלא נקט החולץ למעוברת כדנקט בגמ' משום דרבותא היא דאע''ג דלא היה עוברה ניכר בשעת חליצה ונראית חליצה מעולה אפילו הכי לא פסלה בזמן שהולד של קיימא ובגמ' נקט נמי למעוברת לרבותא דאע''פ שהוכר עוברה כיון שהפילה חליצה מעלייתא הויא א''נ נקט נמצאת משום סיפא דהתם לא מצי למיתני הכונס ליבמתו מעוברת דא''כ מזיד הוא ולא מיחייב קרבן דלא שב מידיעתו הוא:
ונמצאת מעוברת. בחולץ תוך ג' חדשים איירי דומיא דסיפא דהכונס יבמתו דאיירי תוך ג' דאי לאחר ג' אמאי חייב קרבן כיון דרוב נשים עוברן ניכר לשליש וזו הואיל ולא הוכר עוברה מאי הוה ליה למיעבד וכה''ג אמרינן בשבועות (דף יח. ושם) פרט לאנוס גבי שלא בשעת וסתה וא''ת אם כן אם אין הולד של קיימא אמאי אסור בקרובותיה דתוך שלשה חדשים לאו חליצה היא דהא תנן לקמן היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהיו לה ג' חדשים ומפרש בגמ' טעמא דכיון דאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה ואר''י דנהי דלאו חליצה היא מ''מ אסור בקרובותיה כיון דמדאוריי' הויא חליצה ועוד דדיעבד אם חלצה אפילו מדרבנן אינה צריכה חליצה אחרת דאמר לקמן יבמה שחלצו לה אחין בתוך ג' צריכה להמתין ג' חדשים משמע דלא בעיא חליצה:

אֵין הַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא — הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה.
Rachi (non traduit)
אם אין הולד של קיימא. שהיה נפל:
הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה, בִּזְמַן שֶׁהַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא — יוֹצִיא, וְחַיָּיבִין בְּקָרְבָּן.
Rachi (non traduit)
וחייבין בקרבן. שבעל אשת אח שלא במקום מצוה:
וְאִם אֵין וָלָד שֶׁל קַיָּימָא — יְקַיֵּים.
סָפֵק בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן, סָפֵק בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן — יוֹצִיא, וְהַוָּלָד כָּשֵׁר. וְחַיָּיבִין בְּאָשָׁם תָּלוּי.
Rachi (non traduit)
הולד כשר. ממה נפשך:
גְּמָ' אִיתְּמַר: הַחוֹלֵץ לִמְעוּבֶּרֶת וְהִפִּילָה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין.
Rachi (non traduit)
גמ ' אינה צריכה חליצה מן האחין. דהך חליצה מעלייתא היא:
Tossefoth (non traduit)
צריכה חליצה מן האחין. לאו דוקא מן האחין דה''ה דלא פקעה זיקת החולץ אי נמי מן האחין של מת קאמר:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין, חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת — שְׁמָהּ חֲלִיצָה, וּבִיאַת מְעוּבֶּרֶת — שְׁמָהּ בִּיאָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין, חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת — לֹא שְׁמָהּ חֲלִיצָה, וּבִיאַת מְעוּבֶּרֶת — לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה.
Rachi (non traduit)
שמה חליצה. היכא דהפילה דאיגלאי מילתא דבת חליצה הואי:
בְּמַאי קָמִפַּלְגִי? אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא.
אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר דְּהָא דְּאִיעַבַּרָא אַפּוֹלֵי מַפְּלָה, מִי לָאו בַּת חֲלִיצָה וְיִבּוּם הִיא? הַשְׁתָּא נָמֵי תִּגַּלֵּי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ.
וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: תִּגַּלֵּי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ לָא אָמְרִינַן.
Tossefoth (non traduit)
תגלי מילתא למפרע לא אמרינן. אע''ג דלקמן (יבמות דף מא:) גבי ספקות שקידש אחת משתי אחיות חשבינן לה בת חליצה ויבום כיון דאם יבוא אליהו ויאמר דהא קדיש לא דמי דהכא אין זה ספק ראוי להתברר עכשיו שא''א לידע העתידות אבל התם א''צ לידע אלא מה שבאותה שעה וא''ת לריש לקיש הכונס יבמתו מעוברת והפילה אמאי פטור מן הקרבן כיון דביאת מעוברת לא שמה ביאה א''כ אשת אח שלא במקום מצוה היא ואר''י דאפ''ה לא מחייב מידי דהוה אקטן שבא על יבמתו גדולה דאמר לקמן (יבמות דף לט) דתגדלנו:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: ''וּבֵן אֵין לוֹ'' אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לֵית לֵיהּ. וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: ''וּבֵן אֵין לוֹ'' — עַיֵּין עָלָיו.
Tossefoth (non traduit)
והא לית ליה. כיון דהפילה לבסוף אבל בר קיימא לא א''נ כשהוא בר קיימא נפקא לן מלהקים שם ומלא ימחה פרט לזה שאין שמו מחוי:
וריש לקיש סבר בין אין לו עיין עליו. הואיל ובאותה שעה היה ראוי להתקיים וא''ת א''כ תפטר לשוק בלא חליצה כמו בזרע פסול דנפקא לן (לעיל יבמות דף כב:) נמי מאין לו ואמאי נמי אמרינן לקמן דולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם ויש לומר דאמרינן נמי עיין עליו שלא תחלוץ ולא תנשא כל זמן שעומדת בספק:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: אֵין הַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא — הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת שְׁמָהּ חֲלִיצָה — מִשּׁוּם הָכִי פָּסְלָה, אֶלָּא לְדִידָךְ, דְּאָמְרַתְּ חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת לֹא שְׁמָהּ חֲלִיצָה, אַמַּאי פָּסְלָה מִן הַכְּהוּנָּה?
אֲמַר לֵיהּ: מִדְּרַבָּנַן, וּלְחוּמְרָא בְּעָלְמָא.
Rachi (non traduit)
מדרבנן ולחומרא. דלמא אתי למישרי חלוצה לכהונה דלא ידעי דהואי מעוברת:
אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא — הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו, וּפְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת לֹא שְׁמָהּ חֲלִיצָה, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ''פְּסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָּה'' — לְחוּמְרָא, וְלָא קָתָנֵי ''אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין''.
Rachi (non traduit)
היינו דקתני פסולה ולחומרא. ולא קתני בהדיא אין צריכה חליצה מן האחין:
אֶלָּא לְדִידָךְ, ''אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: אִין הָכִי נָמֵי. וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ''לֹא פְּסָלָהּ'' — תְּנָא [נָמֵי] סֵיפָא ''פְּסָלָהּ''.
Rachi (non traduit)
אלא לדידך. דאמרת חליצה מעלייתא היא לישמעינן הא דאינה צריכה חליצה ואנא ידענא דאסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה:
ואיידי דתנא רישא לא פסלה. ולא תנא חליצה דהתם לא מצי למימר וצריכה חליצה תנא נמי סיפא פסלה ולא איירי בחליצה:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: אֵין הַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא — יְקַיֵּים. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת — שְׁמָהּ חֲלִיצָה, וּבִיאַת מְעוּבֶּרֶת — שְׁמָהּ בִּיאָה, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ''יְקַיֵּים''.
Rachi (non traduit)
אין הולד של קיימא יקיים. הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת:
אֶלָּא לְדִידָךְ, דְּאָמְרַתְּ חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת — לֹא שְׁמָהּ חֲלִיצָה, וּבִיאַת מְעוּבֶּרֶת — לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה, ''יַחְזוֹר וְיִבְעוֹל וִיקַיֵּים'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! מַאי ''יְקַיֵּים'' — יַחְזוֹר וְיִבְעוֹל וִיקַיֵּים, דְּלָא סַגִּי.
אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַוָּלָד שֶׁל קַיָּימָא — יְקַיֵּים. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת — לֹא שְׁמָהּ חֲלִיצָה, וּבִיאַת מְעוּבֶּרֶת — לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ''יְקַיֵּים'', ''יַחְזוֹר וְיִבְעוֹל וִיקַיֵּים'', דְּלָא סַגִּי בְּלָאו הָכִי,
Rachi (non traduit)
היינו דקתני יקיים. דלא מצריך ביאה לאחר שהפילה ואם בא לגרשה בגט מגרשה דאיפטרה לה בביאה קמייתא וביאת מעוברת שמה ביאה דקס''ד יקיים דקתני מתני' לאו חובה היא אלא התירא משום דתנא רישא אם הולד של קיימא יוציא:
דלא סגי בלא''ה. דלא מיפטרה בלא ביאה לאחר שהפילה דאם לא יחזור ויבעול לא מצי למפטרה בגט דאין אדם יכול להוציא את יבמתו בגט אא''כ כנסה תחלה וביאת מעוברת לאו שמה ביאה ובחליצה נמי לא אפשר למפטרה הואיל ומ''מ בא עליה:
אֶלָּא לְדִידָךְ — ''רָצָה יוֹצִיא, רָצָה יְקַיֵּים'' מִיבְּעֵי לֵיהּ! אִין הָכִי נָמֵי, אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ''יוֹצִיא'', תְּנָא נָמֵי סֵיפָא ''יְקַיֵּים''.
Rachi (non traduit)
רצה יוציא. בגט רצה יקיים מיבעי ליה:
Tossefoth (non traduit)
רצה יוציא רצה יקיים מיבעיא ליה. והא דקתני לעיל גבי ד' אחין ב''ש אומרים יקיימו ולא קתני רצו משום דהתם ליכא למיטעי:
מֵיתִיבִי: הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ וְנִמְצֵאת מְעוּבֶּרֶת — הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא צָרָתָהּ, שֶׁמָּא יְהֵא וְלָד בֶּן קַיָּימָא. אַדְּרַבָּה, כִּי הָוֵי הַוָּלָד בֶּן קַיָּימָא, מִיפַּטְרָה צָרָתָהּ! אֶלָּא אֵימָא: שֶׁמָּא לֹא יְהֵא הַוָּלָד בֶּן קַיָּימָא.
Rachi (non traduit)
אלא שמא לא יהא ולד של קיימא. ונמצאת זקוקה ליבם וביאת מעוברת לא שמה ביאה:
Tossefoth (non traduit)
הרי זו לא תנשא צרתה. כ''ש היא שלא תנשא ושלא תבעל אלא צרתה איצטריך שלא תאמר תנשא ממה נפשך:
וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּיאַת מְעוּבֶּרֶת שְׁמָהּ בִּיאָה, אַמַּאי לֹא תִּנָּשֵׂא צָרָתָהּ? תִּיפְּטַר בְּבִיאָה שֶׁל חֲבֶירְתָּהּ!
אָמַר אַבָּיֵי: בְּבִיאָה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא פָּטְרָה, כִּי פְּלִיגִי בַּחֲלִיצָה.
Tossefoth (non traduit)
כולי עלמא לא פליגי. הא דקאמר לעיל איתיביה הכונס יבמתו להד''מ וכה''ג איכא בפרק המפלת (נדה דף כד.) גבי פניו ממוסמסין ובכמה דוכתין:
כי פליגי בחליצה. ובביאה מודה שלא יבא לידי איסור:
רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת — שְׁמָהּ חֲלִיצָה, בִּיאַת מְעוּבֶּרֶת — לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה. רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: בִּיאַת מְעוּבֶּרֶת לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה, וַחֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת לֹא שְׁמָהּ חֲלִיצָה.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא, מָה נַפְשָׁךְ: אִי בִּיאַת מְעוּבֶּרֶת שְׁמָהּ בִּיאָה — חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת שְׁמָהּ חֲלִיצָה. וְאִי בִּיאַת מְעוּבֶּרֶת לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה — חֲלִיצַת מְעוּבֶּרֶת נָמֵי לֹא שְׁמָהּ חֲלִיצָה. דְּהָא קַיְימָא לַן,
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source