Daf 156b
אָמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְּאִמָּן שֶׁל בְּנֵי רוֹכֵל שֶׁהָיְתָה חוֹלָה וְאָמְרָה תְּנוּ כְּבִינְתִּי לְבִתִּי וְהִיא בִּשְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה וּמֵתָה וְקִיְּימוּ אֶת דְּבָרֶיהָ אָמַר לָהֶן בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּן:
Tossefoth (non traduit)
כבינתי לבתי. פי' רבינו שמואל נושק''א בלע''ז שחוגרת בה צוארה ואין נראה לר''י מדאמר בשבת פרק במה אשה יוצאה (שבת דף סב.) ולא תצא בכוליאר וקאמרי' בגמרא מאי בכוליאר אמר רב מכבנתא היינו כבינתי דהכא ופי' רש''י התם נושקא ולמה אסור לצאת בו בשבת והלא אינו עשוי אלא דרך מלבוש ושלפא ומחוי נמי לא שייך ביה כיון שתגלה בשרה ועוד אמרי' ביומא פרק אמר להם הממונה (דף כה.) גבי כהנים תנא היו עומדים בכוליאר פירוש עומדין בעיגול ע''כ נראה לר''י כפירוש הערוך שפירש בכוליאר הוא כעין עטרה ומ''מ יש בה שום דבר חד כדאמרי' בשילהי דשבת (דף קנו:) דשקלה למכבנא ויהבא בעיני דחיויא וכבינתי דהכא אין לפרש נושקא אפילו תחלק בין מכבנתא דשבת לכבינתי דהכא דהא כתיב בישעי' (ג) ובתי הנפש והלחשים ופי' רש''י שם בתי הנפש נושקא שהיא כנגד שהנפש נתון שם וכתוב נמי והרדידים ומתרגמינן כבינתי ועוד תנן במס' כלים (פכ''ט מ''א) והסגוס והרדיד כו' ופירש בערוך דהיינו רדידים וקרוי בלשון ישמעאל ריד''א והוא צעיף דק שהאשה מתכסה בה ראשה ותכס בצעיף ותתעלף מתרגם בתרגום ירושלמי רדידא (בראשית לח):
גְּמָ' תַּנְיָא אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים מַעֲשֶׂה בְּמָרוֹנִי אֶחָד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיוּ לוֹ מִטַּלְטְלִין הַרְבֵּה וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָם בְּמַתָּנָה אָמְרוּ לוֹ אֵין לָהֶם תַּקָּנָה עַד שֶׁיַּקְנֶה עַל גַּב קַרְקַע
הָלַךְ וְלָקַח בֵּית סֶלַע אֶחָד סָמוּךְ לִירוּשָׁלַיִם וְאָמַר צְפוֹנוֹ לִפְלוֹנִי וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת וּדְרוֹמוֹ לִפְלוֹנִי וְעִמּוֹ מֵאָה צֹאן וּמֵאָה חָבִיּוֹת וָמֵת וְקִיְּימוּ חֲכָמִים אֶת דְּבָרָיו אָמְרוּ לוֹ מִשָּׁם רְאָיָה מָרוֹנִי בָּרִיא הָיָה:
אָמַר לָהֶן בְּנֵי רוֹכֵל תִּקְבְּרֵם אִמָּן וְכוּ' מַאי טַעְמָא קָא לָיֵיט לְהוּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מְקַיְּימֵי קוֹצִים בַּכֶּרֶם הָיוּ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דִּתְנַן הַמְקַיֵּים קוֹצִים בַּכֶּרֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר קִדֵּשׁ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא קִדֵּשׁ אֶלָּא דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּימִין
בִּשְׁלָמָא כַּרְכּוֹם חֲזֵי אֶלָּא קוֹצִים לְמַאי חֲזֵי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְיָא מְקַיְּימִין קוֹצִים בַּשָּׂדוֹת לִגְמַלֵּיהֶן
אָמַר רַבִּי לֵוִי קוֹנִין קִנְיָן מִשְּׁכִיב מְרַע אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת וְלֹא לָחוֹשׁ לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא שֶׁמָּא תִּטָּרֵוף דַּעְתּוֹ עָלָיו:
Tossefoth (non traduit)
קונין מש''מ ואפי' בשבת. במצוה מחמת מיתה או בכותב כל נכסיו אתי שפיר דשייך התם טירוף דעת כי אע''פ שהקנין אינו מעלה ומוריד מ''מ מצטער על הדבר וה''ה נמי בכותב מקצת אע''פ שסבור הוא עדיין לחיות שהרי אינו יכול לחזור בו ומשייר לנפשו מ''מ שייך ביה טירוף דעת כדפי' רבינו שמואל ואפי' בשבת נמי מותר להקנות כדאמר בהזורק (גיטין עז:
ושם) ההוא ש''מ דכתב לה גיטא לדביתהו למחר תקיף ליה עלמא טובא אמר רבא מי איכא דוכתא דלינסבא גיטא ותיזל איהי ותיחוד ותפתח כו' והיכי קא קניא ליה הא אקנייה רשותא בשבת אסור אלא ש''מ בש''מ הקילו וא''כ מותר להקנות גם הכא ותדע דבש''מ הקילו דהא תקשה היכי הוה מצי לגרש בשבת והתניא בתוספתא דביצה אין מגרשין בשבת אלא בש''מ הקילו:
מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת דְּבָרָיו קַיָּימִין מִפְּנֵי שֶׁאֵין יָכוֹל לִכְתּוֹב אֲבָל לֹא בַּחוֹל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת אָמְרוּ קַל וָחוֹמֶר בַּחוֹל
כַּיּוֹצֵא בּוֹ זָכִין לַקָּטָן וְאֵין זָכִין לַגָּדוֹל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לַקָּטָן אָמְרוּ קַל וָחוֹמֶר לַגָּדוֹל:
גְּמָ' מַתְנִיתִין מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּתַנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בַּחוֹל דְּבָרָיו קַיָּימִין מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִכְתּוֹב אֲבָל לֹא בַּשַּׁבָּת
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source