Daf 50a
דְּתַנְיָא הַמּוֹכֵר אֶת עַבְדּוֹ וּפָסַק עִמּוֹ שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם
Tossefoth (non traduit)
המוכר עבדו ע''מ שישמשנו ל' יום. הא דלא נקט המוכר עבדו לפירות כדנקט בהשולח (גיטין דף מז:) המוכר שדהו לפירות משום דאין דרך למכור עבד כענין זה אלא משכיר אותו לעשות מלאכה:
וְאַחַת שֶׁיִּחֵד לָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ וְאַחַת שֶׁהִכְנִיסָה לוֹ שׁוּם מִשֶּׁלָּהּ
Tossefoth (non traduit)
ה''ג בפי' ר''ח ואחת שהכניס לה שום משלו. וה''פ אחת שכתב לה בכתובה במנה ומאתים ובמה שאדם נותן משלו שייך לשון כתיבה ולא לשון יחוד כגון הכותב כל נכסיו לבניו ואחת שיחד לה בכתובתה תחת הנדוניא שהביאה מבית אביה כי נדוניא נמי נקראת כתובה דבפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מז:
ושם) קתני קבורתה תחת כתובתה דהיינו תחת נדונייתה דתחת מנה מאתים לא קאמרי' דבסוף ההוא פירקא (דף נג.) קאמרי' דארוס' (אית) לה קבורה ואחת שהכניס לה שום משלו ששם לה שדה כנגד תוספת שהוסיף לה משלו על מנה ומאתים וג' עניני ממון אלו כותבין בכתובה בסדר זה תחלה מנה ומאתים ואח''כ נדוניא שמביאה עמה דהנעלת ליה ואחר כך וצבי חתן והוסיף לה מדיליה כו' ובקונט' לא פירש כן:
לְמַעוֹטֵי מַאי אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי שְׁאָר נְכָסִים כָּל שֶׁכֵּן דְּהָוְיָא לֵיהּ אֵיבָה דְּאָמַר לַהּ עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּגֵירוּשִׁין וּבְמִיתָה
Tossefoth (non traduit)
אילימא למעוטי שאר נכסים. בפ' האשה שנפלו (כתובות דף פא.) גבי הרוצה למכור בנכסי אחיו פ''ה דהא דתנן בהניזקין (גיטין דף נה:) לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל הא אוקמינן בג' שדות והקשה ה''ר שמואל דכ''ש בשאר נכסים איירי כדמשמע הכא לכך נראה לר''י לפרש מקחו בטל משעת טריפה וג' שדות לאו למעוטי שאר נכסים ואפילו בג' שדות מקחו קיים עד שעת טריפה ויש ליישב פ''ה דמקחו בטל משמע בטל לאלתר וה''פ למעוטי מאי דלא מציא אמרה נחת רוח עשיתי לבעלי אילימא למעוטי שאר נכסים דלא תטרוף לגמרי כ''ש דהויא לה איבה והא דלא קאמר למעוטי שאר נכסים דאין מקחו בטל לאלתר דמשום הא לא הוה צריך למימר לא נצרכה אלא לאותן ג' שדות דפשיטא הוא דאין מקח בטל אלא באותן ג' שדות דהא כל אדם מוכר קרקע המשועבדת אלא ודאי לא איצטריך לאוקומי באותן שלש שדות אלא למעוטי שאר נכסים דלא טרפה כלל אבל קשיא לרשב''א דהיכי מצית למימר דפשיטא ליה דבשאר נכסים אין מקחו בטל לאלתר הא מקמי דמוקי לה הכא באותן ג' שדות הוה ס''ד דמיירי בשאר נכסים ואע''ג דקתני מקחו בטל:
אֶלָּא לְמַעוֹטֵי נִכְסֵי מְלוֹג הָאָמַר אַמֵּימָר אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁמָּכְרוּ בְּנִכְסֵי מְלוֹג לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם
כִּי אִיתְּמַר דְּאַמֵּימַר הֵיכָא דְּזַבֵּין אִיהוּ וּמִית אַתְיָא אִיהִי וּמַפְּקָא אִי נָמֵי זַבִּנָה אִיהִי וּמִתָה אָתֵא אִיהוּ וּמַפֵּיק בְּתַקַּנְתָּא דְרַבָּנַן וְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ הָאִשָּׁה שֶׁמָּכְרָה בְּנִכְסֵי מְלוֹג וּמֵתָה הַבַּעַל מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת
אֲבָל הֵיכָא דְּזַבִּינוּ תַּרְוַיְיהוּ לְעָלְמָא אִי נָמֵי זַבִּנָה אִיהִי לְדִידֵיהּ זְבִינַהּ זְבִינֵי
וְאִיבָּעֵית אֵימָא אַמֵּימָר דְּאָמַר כְּרַבִּי אֶלְעָזָר
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הָרִאשׁוֹן יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו
Tossefoth (non traduit)
ישנו בדין יום או יומים. אין להקשות השתא בעמידת יום לא יוקם כ''ש ביומים דרש''י פי' בפרשת ואלה המשפטים איזהו יום שהוא כיומים הוי אומר מעת לעת:
קָסָבַר קִנְיַן פֵּירוֹת כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי
Tossefoth (non traduit)
קסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי. דאי משום דדריש תחתיו ה''נ כתיב כספו ומנא ליה דתחתיו דוקא טפי מכספו אלא משום דסבירא ליה קנין פירות כקנין הגוף דמי וא''ת א''כ הוה ליה למימר שניהם אינן בדין יום או יומים כדאשכחן בהחובל (ב''ק דף פט:
ושם) דתני חדא עבדי מלוג יוצאין בשן ועין לאשה אבל לא לאיש ותניא אידך לא לאיש ולא לאשה ומסיק דכ''ע לית להו תקנת אושא ובקנין פירות כקנין הגוף דמי קמיפלגי מר סבר כקנין הגוף דמי ומר סבר לאו כקנין הגוף דמי אלמא הא דחשיב קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מהני שיצא לאיש אלא לענין שלא יצא לאשה ור''י בר ברוך ל''ג ובקנין פירות כקנין הגוף דמי קמיפלגי אלא ה''ג דכ''ע לית להו תקנה ובפלוגתא דהני תנאי כו' והא דקתני לאשה אבל לא לאיש כר' יהודה וההיא דקתני לא לאיש ולא לאשה כר' אלעזר דאמר שניהם אינן בדין יום או יומים ואפילו שניהם יחד אין יכולין לשחרר ומשום הכי לית להו תקנת אושא דלר' אלעזר אין מכירתו כלום הלכך לא שייך לר' אלעזר תקנת אושא דתקנו שהבעל מוציא מיד הלקוחות ולדידיה אין כאן מכירה כלל ויש לתרץ בדוחק גירסת הספרים דהתם סברא הוא שלא יועיל קנין פירות להיות כקנין הגוף אלא לענין שלא יצא בשן ועין לאשה אבל לענין שיצא לאיש לא דלא אלים להפקיע קנין פירותיו את קנין גוף דאשה שיצאו לו לחרות אי נמי דלא דמי קנין פירות דבעל שלא היה לו בגוף כלום מעולם לקנין פירות דמוכר עבדו ע''מ שישמשנו שלשים יום שתחלה היה הכל שלו ועדיין לא יצא מתחת ידו שהפירות שלו וכעין זה מחלקין גבי בהמת ארנונא בפ''ק דפסחים (דף ו.) ומה שהיה קשה עליה מבכורות שם מפורש וכן צ''ל דאין לומר כלל דלר''מ דסבר הכא קנין פירות כקנין הגוף דמי וסבר שם לאיש אבל לא לאשה דהא ביבמות בפרק אלמנה (דף סו. ושם) פליגי במכנסת שום לבעלה היא אומרת כלי אני נוטל בכתובתי והוא המגרש אומר דמים אני נותן לך ר' אמי אמר הדין עמו רב יהודה אמר הדין עמה ואמרינן תניא כותיה דר' אמי עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש אבל לא לאשה ומאי קושיא לרב יהודה דלמא אע''ג דהדין עמה יוצאין לאיש ולא לאשה דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי ואפילו בנכסי מלוג נמי הוי דינא הכי לרבי מאיר אלא ודאי לא מהני כלל קנין פירות להיות כקנין הגוף לצאת לאיש כדפרישית:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַשֵּׁנִי יֶשְׁנוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ בְּדִין יוֹם אוֹ יוֹמַיִם שֶׁאֵינוֹ כַּסְפּוֹ קָסָבַר קִנְיַן פֵּירוֹת לָאו כְּקִנְיַן הַגּוּף דָּמֵי
Tossefoth (non traduit)
קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי כו'. קשה דבסוף השולח (גיטין דף מח. ושם) מסיק אפלוגתא דרבי יהודה ור''ש דכ''ע קנין פירות כקנין הגוף דמי וי''ל דהתם לא קאמר אלא דמהכא ליכא למילף מינה ובערכין (דף כו:) גרס לעולם אימא לך לרבי שמעון כקנין הגוף ול''ג דכ''ע והא דלא מייתי בהשולח הך דהכא משום דניחא ליה לאיתויי תנאי היא דפליגי בשדה דומיא דפלוגתא דרבי יוחנן ור''ל דהתם:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source