Daf 52a
קִבֵּל מִן הַקָּטָן יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה וְאִם מֵת יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו
Tossefoth (non traduit)
קבל מן הקטן יעשה לו סגולה. דמשבא לידו אימור מציאה אשכח ולכך הוו דקטן ויעשה לו סגולה אבל מכל מקום לכתחלה אין מקבלין:
וְכוּלָּן שֶׁאָמְרוּ בִּשְׁעַת מִיתָתָן שֶׁל פְּלוֹנִי הֵן יַעֲשֶׂה כְּפֵירוּשָׁן וְאִם לָאו יַעֲשֶׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁן
דְּבֵיתְהוּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה כִּי קָא שָׁכְבָה אֲמַרָה הָנֵי כֵּיפֵי דְּמָרְתָא וּבְנֵי בְרַתָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ אִי מְהֵימְנָא לָךְ עֲשֵׂה כְּפֵירוּשָׁהּ וְאִי לָא עֲשֵׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁהּ
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי הָכִי אֲמַר לֵיהּ אִי אֲמִידָא לָךְ עֲשֵׂה כְּפֵירוּשָׁהּ וְאִי לָא עֲשֵׂה פֵּירוּשׁ לְפֵירוּשָׁהּ:
מִן הַקָּטָן יַעֲשֶׂה לוֹ סְגוּלָּה מַאי סְגוּלָּה רַב חִסְדָּא אָמַר סֵפֶר תּוֹרָה רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר דִּיקְלָא דְּאָכֵל מִינֵּיהּ תַּמְרֵי:
וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב אָמַר רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ חָלְקוּ רָבָא אָמַר חָלְקוּ לֹא
אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי עֲבַד רַב פַּפִּי עוֹבָדָא חָלְקוּ לֹא כְּרָבָא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אִישְׁתַּעִי לִי רַב חִיָּיא מֵהוֹרְמִיז אַרְדְּשִׁיד דְּאִישְׁתַּעִי לֵיהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב חָלְקוּ לֹא וְהִלְכְתָא חָלְקוּ לֹא תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בֵּן שֶׁחָלַק וְאִשְׁתּוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר כָּל אָדָם:
אִיתְּמַר אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמוֹ וְאָמַר שֶׁלִּי הֵם שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אִמָּא אָמַר רַב עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר עַל הָאַחִין לְהָבִיא רְאָיָה אָמַר שְׁמוּאֵל מוֹדֶה לִי אַבָּא שֶׁאִם מֵת עַל הָאַחִין לְהָבִיא רְאָיָה
Tossefoth (non traduit)
ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה. אומר רשב''א אין לומר משום דטענינן ליתמי דאי הוה אבוהון קיים הוה מייתי ראיה דלעיל (בבא בתרא דף מז.) פריך דאי הוה אתי בטענתא דאבוהון אפי' הנך נמי משמע דפשיטא ליה דבן אומן ובן אריס דאתו בטענתא דאבוהון דאין להן חזקה ומאין פשיט לו כל כך הא לרב יש חזקה לבן אריס אע''פ שלאריס עצמו אין לו חזקה ומיהו י''ל דהתם מבן גזלן פריך כלומר אפי' הנך נמי הוו כבן גזלן אבל מ''מ אין לפרש כן דהא תנן (לעיל בבא בתרא דף מא.) הבא מחמת ירושה אין צריך טענה הא חזקה בעי ואמאי דלמא אם היה אביו קיים היה מביא עדים שלקחה אלא נראה דהכא דוקא הוא דקאמר רב על האחין להביא ראיה אם מת משום דאונות ושטרות יוצאים על שמו דמוכחא מילתא דשלו הן אלא בחייו הוא דקאמר רב עליו להביא ראיה דלא סמכינן אמאי דיוצאין על שמו דאם איתא דנפלו לו מבית אבי אמו היו לו עדים בדבר אבל בבנו דליכא למימר הכי סמכינן אמאי דיוצאין על שמו ונראה דרב מודה במאי דאפיק רבא זוגא דסרבלא מיתמי ולרב פפא דפריך מינה נראה לו לדמותה לאונות ושטרות יוצאין על שמו:
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא כְּלוּם טָעֲנִינַן לְהוּ לְיַתְמֵי מִידֵּי דְּלָא טְעַן לְהוּ אֲבוּהוֹן וְהָא רָבָא אַפֵּיק זוּגָא דְסַרְבָּלָא וְסִפְרָא דְאַגָּדְתָּא מִיַּתְמֵי בְּלֹא רְאָיָה בִּדְבָרִים הָעֲשׂוּיִם לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source