Daf 52b
מַאי וְכֵן מַהוּ דְּתֵימָא אִשָּׁה כֵּיוָן דִּשְׁבִיחָא לַהּ מִילְּתָא דְּאָמְרִי קָא טָרְחָא קַמֵּי יַתְמֵי לָא גָּזְלָה מִיַּתְמֵי קָא מַשְׁמַע לַן:
Tossefoth (non traduit)
דטרחא קמי יתמי אימא לא גזלה מיתמי. קשה לרשב''א דאדרבה מהאי טעמא דטרחא קמי יתמי גזלה מיתמי כדאמר בהשולח (גיטין דף לה.) בההוא הנאה דטרחא קמי יתמי אתיא לאורויי ותירץ דה''נ קאמר הכא קמ''ל דלא אמרינן דלא גזלה אלא אדרבה אתיא לאורויי כדאמר בגיטין:
כְּדִשְׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין דְּבָרִים הָעֲשׂוּיִן לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר וְאָמַר לְקוּחִין הֵן בְּיָדִי אֵינוֹ נֶאֱמָן קַשְׁיָא:
Tossefoth (non traduit)
דברים העשוין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחים הן בידי אינו נאמן. וקשה דאמר בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מו. ושם) א''ר יהודה ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ויצא ואמר לקוחין הן בידי אין נאמן ולא אמרן אלא בבעל הבית שאינו עשוי למכור כליו ולא אמרן אלא בדברים שאין עשוין להטמין ולא אמרן אלא בדברי' העשוין להשאיל ולהשכיר אלמא דאפילו בדברים העשוין להשאיל ולהשכיר נאמן אי ליכא כל. הני מילי דקאמר שאין עשוי למכור כליו וכלים שאין דרכן להטמין ונראה לר''ת דגרס התם ובכולהו נמי כי ליתנהו לא אמרן אלא בדברים שאין עשוין להשאיל ולהשכיר אבל דברים העשוין להשאיל ולהשכיר אפי' ליתנהו לחד מהני אין נאמן וכן גורס רב האי בשערים (שער מ) וכן ר''ח וכן מוכח בשילהי המקבל (ב''מ דף קטז.) וא''ת דתנא בהגוזל בתרא (ב''ק דף קיד:) המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא שם גנבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול והשתא אפי' לא יצא שם גנבה יהא נאמן לומר שגנבוה מיגו דאי בעי אמר השאלתי לך דספרים הן עשוין להשאיל דאפי' ספרא דאגדתא אמר הכא דעשוין להשאיל כ''ש שאר ספרים כדאמר בנערה שנתפתתה (כתובות דף נ.) וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים ואין לומר דלא מהימן במיגו לומר דגנובים משום דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כדאמר בכל הנשבעין (שבועות דף מו:) דלא דמי דהתם ודאי אינו נאמן לאחזוקי ההוא גברא בגנבי אפי' במיגו אבל הכא שאינו אומר פלוני גנבם אלא שהם גנובים מהימן שפיר דכמה גנבים יש בעולם ואין לומר נמי דלאו מיגו הוא שאינו טוען ברצון השאלתי לך לפי שאותו יודע בו שהוא משקר דהא לעיל (בבא בתרא דף לא.) אמר דנאמן לומר של אבותי הוא שלקחוה מאבותיך במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתיה אע''פ שהוא יודע דלאו מיניה זבנה וכן בפרק שני דכתובות (דף טו:
וע''ש בתוס' ד''ה ומודה) תנן דנאמן לומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו במיגו דאי בעי אמר לא היתה של אביך מעולם אע''פ שהבן יודע שהיתה של אביו ומהנהו עזי דאכלי חושלי בנהרדעא לעיל (בבא בתרא דף לו.) אין ראיה דאיכא למימר כגון שמכחישו ואומר שלא אכלו כל כך דהשתא הוי מיגו טוב ותירץ ר''ת דהתם מיירי באדם שאין עשוין להשאיל ולהשכיר לזה שקנאם כגון דלא גייס ביה ולפי זה אם עשוי להשאיל לו אפי' לא יצא לו שם גנבה נאמן לומר שהם גנובים במיגו ולמה''ר דודי נראה דלא מהימן במיגו דהוי מיגו להוציא אע''פ שנוטל דמים שהוציא:
אָמַר רַב חִסְדָּא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאֵין חֲלוּקִין בְּעִיסָּתָן אֲבָל חֲלוּקִים בְּעִיסָּתָן אֵימוֹר מֵעִיסָּתוֹ קִימֵּץ
Tossefoth (non traduit)
אימא מעיסתו קימץ. אע''ג דלא טעין הכי אלא אומר מבית אבי אמא מ''מ נאמן במיגו דאי בעי אמר מעיסתי קמצתי:
רְאָיָה בְּמַאי רַבָּה אָמַר רְאָיָה בְּעֵדִים רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רְאָיָה בְּקִיּוּם הַשְּׁטָר
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן הָא רַב וְהָא שְׁמוּאֵל הָא רַבָּה וְהָא רַב שֵׁשֶׁת מָר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אֲנָא מַתְנִיתָא יָדַעְנָא דְּתַנְיָא אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁהָיָה נוֹתֵן וְנוֹשֵׂא בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמוֹ וְאָמַר שֶׁלִּי הֵן שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אִמָּא עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה
וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁהִיא נוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וְהָיוּ אוֹנוֹת וּשְׁטָרוֹת יוֹצְאִין עַל שְׁמָהּ וְאָמְרָה שֶׁלִּי הֵן שֶׁנָּפְלוּ לִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא אוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמָּא עָלֶיהָ לְהָבִיא רְאָיָה
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמַחְזִיק אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְכוּ' אַטּוּ כֹּל הָנֵי דְּאָמְרִינַן לָאו בְּנֵי חֲזָקָה נִינְהוּ
Tossefoth (non traduit)
אטו כל הני לאו בני חזקה נינהו. פירוש דמשמע ליה בד''א במחזיק הוא דבעי ג''ש חזקה כלומר במידי דשייך חזקה אבל בנותן כו' מש''ה פריך אטו הני כגון נותן מתנה והאחין שחלקו לאו בני חזקת ג''ש נינהו:
חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בַּחֲזָקָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ טַעֲנָה כְּגוֹן מוֹכֵר אוֹמֵר לֹא מָכַרְתִּי וְלוֹקֵחַ אוֹמֵר לָקַחְתִּי
אֲבָל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טַעֲנָה כְּגוֹן נוֹתֵן מַתָּנָה וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ וְהַמַּחְזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר דִּלְמִקְנֵי בְּעָלְמָא הוּא נָעַל גָּדַר פָּרַץ כָּל שֶׁהוּא הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה
תָּנֵי רַב הוֹשַׁעְיָא בְּקִדּוּשִׁין דְּבֵי לֵוִי נָעַל גָּדַר פָּרַץ כָּל שֶׁהוּא בְּפָנָיו הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה בְּפָנָיו אִין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא אָמַר רָבָא הָכִי קָאָמַר בְּפָנָיו לָא צְרִיךְ לְמֵימַר לֵיהּ לֵךְ חֲזֵק וּקְנִי
Tossefoth (non traduit)
נעל וגדר כל שהוא כו'. בגמרא פר''ש דהאי נעל היינו שקבע מנעול בדלת דהוי בנין אבל סגר הדלת ונעל במפתח בנכסי הגר דליכא דמסר ליה לא הוי חזקה דאין זה אלא כמבריח ארי מנכסי חבירו אע''ג דבריש פסחים (דף ד. ושם ד''ה אם) אמר דמשמסר לו מפתח הוי הבית בחזקת שוכר לבדקו וה''ה לקנותו ה''מ במוכר ומשכיר לחבירו דאיכא דמסר ליה דליקני אבל בנכסי הגר מאן מסר ליה דליקני ואין נראה לר''י דבהדיא אמר בפרק הפרה (ב''ק דף נב. ושם ד''ה כיון) דלא קנה במסירת מפתח ולא מהני מסירת מפתח אלא שלא יצטרך לומר לו לך חזק וקני ודוקא גבי בדיקת חמץ הוא דתלי במסירת מפתח דמי שמפתח בידו עליו לבדוק לפי שבידו ליכנס ולבדוק ומה שפי' נמי דלא קני בנעילת דלת לא משמע כן בגיטין בהזורק (דף עז:
ושם) דקאמר תיזיל איהי ותיחוד ותפתח אלמא בנעילה לחודה קניא שלא היתה יכולה לעשות מנעול דבשבת היה ואפי' דאסור לקנות בשבת בשכ''מ שרי שלא תטרף דעתו עליו כדאמר לקמן ולא דמי נעילת דלת למבריח ארי דדוקא נתן צרור דסכר מינה מיא הוא דאמר בסמוך דהוי מבריח ארי אבל הכא שנועל בפני כל אדם ואין מניח אדם ליכנס מוכח מילתא שהבית הוא שלו וקני בנעילה לחוד וכן מוכח לקמן (בבא בתרא דף נז.) גבי הא דתנן אלו דברים שיש להן חזקה ואלו דברים שאין להם חזקה ופריך בגמ' מ''ש רישא ומ''ש סיפא אמר עולא כל שאילו בנכסי הגר לא קנה כו' וקתני סיפא הכניס תרנגולין בתוך הבית ה''ז חזקה וקנה נמי בנכסי הגר וה''ט דהתם דקנה משום דמסתמא כשנתן שם תרנגולין נעל דלת לשמרן אלמא דקנה בנעילה אבל קשה לרשב''א דאמר לקמן הבונה פלטרין בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה והתם מיירי בנעל דאי לא נעל אמאי קנה הא לבני בעלמא הוא דאפיך כמו קמא שכל אדם יכול ליכנס כשלא נעל אלא ודאי בנעל איירי ומשמע דוקא שהעמיד דלתות אבל לא העמיד דלתות לא קנה בנעילה:
נעל וגדר ופרץ כל שהוא. פ''ה דל''ג בפניו משום דבנכסי הגר לא שייך לפניו ואינה קשיא דאיכא למימר משום דנותן מתנה ואחין שחלקו נקט בפניו ומיהו ל''ג ליה דדייק בגמ' אברייתא דרב שרביא בפניו אין שלא בפניו לא ואמתני' ה''ל למידק ועוד דבעי רב במתנה היאך תפשוט ממתני' דאנותן מתנה קתני בפניו אי גרס לה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source