Daf 8a
אִי הָכִי, לֵיתוֹ כּוּלְּהוּ וְלִיגְבּוֹ מֵעִידִּית!
Rachi (non traduit)
ליגבו מעידית. כלומר מעידית שנשארה בת חורין בב' הלקוחות והוטל שיעבודן עליה:
אִי הָכִי,
Rachi (non traduit)
אי הכי. דמשום האי טעמא הוא:
מִשּׁוּם דְּאָמַר לְהוּ: אִי שָׁתְקִיתוּ וְשָׁקְלִיתוּ כְּדִינַיְיכוּ – שָׁקְלִיתוּ, וְאִי לָא – מַהְדַּרְנָא שְׁטָרָא דְּזִיבּוּרִית לְמָרֵיהּ, וְשָׁקְלִיתוּ כּוּלְּכוּ מִזִּיבּוּרִית.
Rachi (non traduit)
ואי לא מהדרנא לשטרא דזיבורית למריה. כי היכי דתהדרו למיגבא מיניה דאין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין:
Tossefoth (non traduit)
אי שתקת כו' ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למריה. אע''ג דבלאו הכי אשה גביא מזיבורית מ''מ לא מציא למימר ליה לכי תהדר כיון שאין מפקיע כחה אבל ב''ח לא מצי למימר דלישקול בזיבורית מטעם דאי שתקת דכיון דמפקיע כחו מצי א''ל לכי תהדר דהא השתא נמי מזיבורית אתה רוצה ליתן לי לכך לא פריך בסמוך אלא מנזקין ולא מב''ח כדפירש הקונטרס [ועי' תוספות יבמות לז. ד''ה דאמר]:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁלָּקַח עִידִּית בָּאַחֲרוֹנָה. וְכֵן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן שֶׁלָּקַח עִידִּית בָּאַחֲרוֹנָה.
Rachi (non traduit)
שלקח עידית באחרונה. דניחא ליה למיתב להו כדינייהו ולא ליזלו בתר עידית:
הַאי נָמֵי – אַכֹּל חַד וְחַד לֵימָא לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ!
Rachi (non traduit)
הנחתי לך מקום לגבות. כי היכי דניזלו כולהו בתר זיבורית:
לימא. האי לוקח אחד:
וּמַאי שְׁנָא שְׁלֹשָׁה – דְּכֹל חַד וְחַד אָמַר לֵיהּ: הִנַּחְתִּי לְךָ מָקוֹם לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ;
אֶלָּא פְּשִׁיטָא – בְּזֶה אַחַר זֶה.
Rachi (non traduit)
אלא בזה אחר זה. בג' ימים:
אִילֵימָא בְּבַת אַחַת – הַשְׁתָּא לִשְׁלֹשָׁה, דְּאִיכָּא לְמֵימַר חַד מִינַּיְיהוּ קָדֵים, אָמְרַתְּ כּוּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים; מְכָרָן לְאֶחָד מִיבַּעְיָא?
Rachi (non traduit)
אמרת נכנסו תחת הבעלים. הואיל ואין ניכר בשטר המכר מי לקח ראשון:
השתא לג' דאיכא למימר חד מינייהו קדים. שזה לקח בבוקר והללו שנים בערב ומצי למיטען הנחתי לך מקום:
אילימא בבת אחת. בשטר אחד:
Tossefoth (non traduit)
מכרן לאחד בבת אחת מיבעיא. השתא לא אסיק אדעתיה טעמא דאי שתקת דאפילו כתוב הכל בשטר אחד יכול לכבוש השטר ולהחזיר הזיבורית לבעלים כאלו לא קנה מעולם:
דאיכא למימר דחד מינייהו קדים. דאין כותבין שעות אלא בירושלים:
''מְכָרָן לְאֶחָד'' הֵיכִי דָּמֵי?
בְּזֶה אַחַר זֶה – כּוּלָּן גּוֹבִין מִן הָאַחֲרוֹן. אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלְּפָנָיו, אֵין לוֹ – גּוֹבֶה מִשֶּׁלִּפְנֵי פָנָיו.
Rachi (non traduit)
מן האחרון. דאפי' שקלו קמאי עידית ובינונית מצי מדחן להו הלקוחות לנזקין וב''ח אצל זיבורית דאמר הנחתי לך מקום לגבות הימנו ותנן במסכת גיטין (דף מח:) אין נפרעים מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין ואפי' הן זיבורית דכי זבון הני תרי קמאי אשתייר זיבורית בני חורין ואע''פ דהדר איזדבנא בתר בתרא אזלינן:
גובה. המותר משלפניו:
אין לו. כדי סיפוק שלשתן שאין אותו קרקע שוה כל כך:
Tossefoth (non traduit)
אין לו גובה משלפניו. אומר ריב''א שאם באו כולם בבת אחת כל הקודם בשטר גובה מן האחרון תחילה ואם נזקין קדמו גובה מן האחרון אפי' היא זיבורית ואם בא ב''ח אחריו יגבה נמי מן האחרון אם יש לו ואם אין לו גובה משלפניו ואפי' מן העידית והאשה משלפני פניו ואפי' הן עידי עידית:
תָּנוּ רַבָּנַן: מָכַר לְאֶחָד אוֹ לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד – כּוּלָּן נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים.
Rachi (non traduit)
כולן נכנסו תחת הבעלים. נכנסו הלקוחות כדין המוכר ומי שלקח עידית יפרע לניזק ולוקח בינונית ישלם את החוב ולוקח זיבורית את הכתובה:
מכרן לא' או לג' בני אדם. ביום א' מי שהיה עליו נזקין וכתובת אשה וב''ח והיו לו עידית ובינונית וזיבורית:
Tossefoth (non traduit)
כולן נכנסו תחת הבעלים. וא''ת והא נזקין מלוה על פה נינהו ומלוה על פה לא גבי ממשעבדי וי''ל דכשעמד בדין כמלוה בשטר דמיא כדאמר בהגוזל בתרא (לקמן קיב) ובכמה דוכתין. אי נמי מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא וחייב:

מָר אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּעוּלָּא, וּמָר לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא דְּעוּלָּא.
Tossefoth (non traduit)
מר לית ליה תקנתא דעולא. דוקא היכא דלית ליה עידית דהוי האי בינונית עידית לדידיה מדנקט בינונית וזבורית משמע דאי אית ליה עידית גבי ב''ח מבינונית וקסבר כיון דלית ליה אלא בינונית וזיבורית דשייך כאן טעמא דאמר בהניזקין (גיטין מט:) מפני מה ב''ח אין דינו בעידית כדי שלא יראה שדה נאה ודירה נאה לחבירו ויאמר אקפוץ ואלונו כדי שאגבה אותה בחובי:
רָבִינָא אָמַר: בִּדְעוּלָּא פְּלִיגִי – דְּאָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה – בַּעַל חוֹב בְּזִיבּוּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ''בַּחוּץ תַּעֲמוֹד, וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה'' – מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְהוֹצִיא לַחוּץ – פָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים. וּמָה טַעַם אָמְרוּ בַּעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית – כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין.
Rachi (non traduit)
בדעולא קמיפלגי. תנא בתרא לית ליה תקנתא דעולא אלא בתר קרא אזיל ואפילו הוי ליה נמי עידית דהשתא הואי ליה בינונית גמורה בין לדידיה בין לעלמא אפילו הכי ס''ל דלשקול ב''ח מזיבורית:
Tossefoth (non traduit)
להוציא פחות שבכלים. וא''ת אפי' פחות שבכלים מיטב הוא כדאמר לעיל כל מילי מיטב הוא וי''ל כשמוציא כלים דרכו להוציא הגרוע וכשמוציא קרקע נמי דרכו להוציא זיבורית ונראה דהלכה דבשלו הן שמין דהכי אית ליה לר''נ בכתובות (דף קי.):
מה דרכו של אדם להוציא פחות שבכלים. אע''ג דשליח ב''ד היה מוציא לא היה מוציאו אלא מה שהלוה נותן לו:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּבֵינוֹנִית דְּעָלְמָא, וְהָכָא בְּהָא פְּלִיגִי – מָר סָבַר: בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין. וּמָר סָבַר: בְּשֶׁל עוֹלָם הֵן שָׁמִין.
Rachi (non traduit)
אידי ואידי [כגון] שהיתה בינונית שלו כבינונית דעלמא. ולא היתה לו עידית מתחילה ובהא פליגי דתנא דמתניתא קמייתא סבר בשל עולם הן שמין ואמטו להכי שקיל ב''ח בבינונית כדיניה ואידך סבר בשלו הן שמין. ל''א גרסינן אידי ואידי כגון שהיתה בינונית שלו כעידית דעלמא ומפרשינן ליה הכי אידי ואידי כשהיתה לו עידית ומכרה ובהא פליגי דתנא דמתניתא קמייתא סבר בשלו הן שמין וכיון דלדידיה הואי בינונית אע''ג דלעלמא עידית מיניה משלם ותנא דברייתא סבר בשל עולם הן שמין ותפוס לשון ראשון:

Tossefoth (non traduit)
ואי בעית אימא אידי ואידי כשהיתה בינונית שלו כבינונית דעלמא. ולא גרס כעידית דעלמא דכיון דקאי אשלא היתה לו עידית אמאי קרי ליה בינונית כיון דהוו עידית דידיה ודעלמא ועוד דא''כ היכי מתוקמא ההיא דקתני נזקין וב''ח בבינונית בין למ''ד בשלו הן שמין בין למ''ד בשל עולם הן שמין:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אִידֵּי וְאִידֵּי שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ; וְלָא קַשְׁיָא, הָא דְּשָׁוְיָא בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּעִידִּית דְּעָלְמָא, וְכָאן דְּלָא שָׁוְיָא בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ כְּעִידִּית דְּעָלְמָא.
Rachi (non traduit)
ולא קשיא כו'. הא דקתני ב''ח וכתובת אשה בזיבורית דשויא בינונית דידיה כעידית דעלמא:
אידי ואידי שלא היתה לו עידית. ודכ''ע בשל עולם הן שמין:
Tossefoth (non traduit)
ה''ג אידי ואידי בשלא היתה לו עידית ומכרה הא דשויא בינונית דידיה כעידית דעלמא הא דלא שויא כו'. והא דקאמר אידי ואידי כגון שלא היתה לו עידית ומכרה ולא בעי למימר דתרוייהו מיירי שלא היה לו כלל דא''כ ההוא דמיירי דשויא בינונית דידיה כעידית דעלמא אמאי קרי לה בינונית אלא ה''ק אידי ואידי שלא היתה לו עידית ומכרה כלומר לא איירי כשהיתה לו עידית ומכרה אלא בחדא מיירי שלא היתה לו מעולם וחדא מיירי כשהיתה לו ועדיין יש לו ואין צריך לאוקמי כשמכר שום שדה וסברי תרוייהו בשל עולם הן שמין:
אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ, כָּאן – שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ?
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – מִדְּקָתָנֵי אַחֲרִיתִי: בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין בְּבֵינוֹנִית, בַּעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי!
וְכֵן אָמַר רַב חִסְדָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית, וּמְכָרָהּ.
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ עִידִּית, וּמְכָרָהּ.
Rachi (non traduit)
ומכרה. לאחר הלואה דאישתעבדא ליה בינונית לב''ח מעיקרא בעוד שהיתה עידית בידו:
קָתָנֵי מִיהָא מְצִיעָא: בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית, וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. וְאִי אָמְרַתְּ בְּשֶׁלּוֹ הֵן שָׁמִין; תֵּעָשֶׂה בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ – כְּעִידִּית, וְיִדְחֶה בַּעַל חוֹב אֵצֶל זִיבּוּרִית!
Rachi (non traduit)
תעשה בינונית שלו כעידית. דהא מיטב היא לו:
עִידִּית וְזִיבּוּרִית – נִזָּקִין בְּעִידִּית, וּבַעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית.
Rachi (non traduit)
עידית וזיבורית נזקין בעידית ובעל חוב וכתובת אשה בזיבורית. מדאורייתא ב''ח בזיבורית כדלקמן ורבנן הוא דתקון ליה בבינונית משום נעילת דלת ללוין והיכא דלית ליה בינונית ליתא לתקנתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source