Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 9a
בְּמִדָּה זֹאת קָנוּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם לֹא קָנָה עַד שֶׁתְּהֵא מְשִׁיכָה בְּגָמָל וְהַנְהָגָה בַּחֲמוֹר.
Traduction
they have both acquired the animal in that manner. Rabbi Yehuda says: Actually, one acquires an animal only through pulling in the case of a camel or driving in the case of a donkey, as that is the manner in which they are normally directed.
Rachi non traduit
במדה זו. לקמיה מפרש למעוטי מאי:
קָתָנֵי מִיהַת: אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מוֹשֵׁךְ וְאֶחָד מַנְהִיג, מוֹשֵׁךְ וּמַנְהִיג – אִין. אֲבָל רָכוּב לָא!
Traduction
In any event, it is taught in the baraita: Or one who was pulling and one who was driving, which indicates that pulling and driving are indeed effective modes of acquisition, but sitting in a riding position on an animal is not.
Tossefoth non traduit
מושך ומנהיג אין אבל רכוב לא. תימה מנ''ל דלמא כ''ש רכוב דתפיס ביה ואי משום דשיירה אטו בכל דוכתי תנא כולהו קניינין וי''ל דממשנה יתיר' קדייק דליערבינהו ולתנינהו שנים שהיו מושכין או מנהיגים בין בגמל בין בחמור ותו לא מדקתני בלישנא יתירא ש''מ דלמעוטי רכוב אתא והיינו דפריך בתר הכי וליערבינהו ולתנינהו וא''ת לעולם מנ''ל למעוטי רכוב דלמא הא דלא ערבינהו כדי לאשמועינן דמשיכה אורחא בגמל והנהגה בחמור ואפ''ה אחד מושך ואחד מנהיג בגמל לא מבטל משיכה דאורחא בגמל את ההנהגה דלאו אורחא וכן בחמור איפכא ולכך תנא בתר הכי אחד מושך ואחד מנהיג ולא למעוטי רכוב וי''ל כיון שישמיענו שמשיכה והנהגה שניהם קנו בגמל ובחמור פשיטא שאין אחד מבטל חבירו משום דהאי אורחיה והאי לאו אורחיה אבל במתני' משמיענו שפיר שאין מבטל רכוב ומנהיג ברגליו את מנהיג לחודיה לפי שיש ברכוב כל מה שיש במנהיג ועוד דתפיס בה:
הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ רָכוּב, וְהָא דְּקָתָנֵי מוֹשֵׁךְ וּמַנְהִיג – לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: עַד שֶׁתְּהֵא מְשִׁיכָה בְּגָמָל וְהַנְהָגָה בַּחֲמוֹר, קָמַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ אִיפְּכָא נָמֵי קָנֵי.
Traduction
The Gemara rejects this inference: The same is true with regard to even sitting in a riding position on an animal; it is an effective mode of acquisition. And the reason that the baraita teaches specifically the modes of pulling and driving is only to exclude the opinion of Rabbi Yehuda, who says that one acquires an animal only through pulling in the case of a camel or driving in the case of a donkey. Therefore, the first tanna teaches us that even in the opposite manner, i.e., pulling a donkey or driving a camel, one acquires the animal.
אִי הָכִי, לִיעָרְבִינְהוּ וְלִתְנִינְהוּ: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ מוֹשְׁכִין וּמַנְהִיגִין בֵּין בְּגָמָל בֵּין בַּחֲמוֹר!
Traduction
The Gemara asks: If that is so, then let the first tanna combine the cases and teach them as follows: With regard to two people who were pulling or driving either a camel or a donkey, they each acquire the respective animal. The fact that this wording is not used indicates that the first tanna does not entirely disagree with Rabbi Yehuda.
Rachi non traduit
אי הכי. דלתנא קמא איפכא קני אמאי קתני משיכה בגמל והנהגה בחמור ליערבינהו וכו' מושכין ומנהיגין:
Tossefoth non traduit
אי הכי ליערבינהו ולתנינהו. לפי מאי דס''ד דרכוב קני ומשיכה והנהגה בין בגמל בין בחמור במדה זו קנה אתא למעוטי שום קנין אחר או רכוב במקום מנהיג:
אִיכָּא חַד צַד דְּלָא קָנֵי: אִיכָּא דְּאָמְרִי מְשִׁיכָה בַּחֲמוֹר, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי הַנְהָגָה בְּגָמָל.
Traduction
The Gemara modifies its response: There is one manner of acquisition by which the first tanna concedes to Rabbi Yehuda that one does not acquire the animal if one employs it, and it is unclear what manner that is. Some say that by pulling a donkey one does not acquire it, as donkeys tend to not move at all when being pulled, and some say that by driving a camel one does not acquire it, as that is not the common way to move it.
Rachi non traduit
איכא חד צד דלא קני. להכי לא מצי למתני בתרוייהו משיכה והנהגה ותנא הכי מושכין בגמל ומנהיגין בחמור או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג באחד מהן אותו שדרכו בשניהם:
וְאִית דְּמוֹתֵיב מִסֵּיפָא: בְּמִדָּה זוֹ קָנָה. ''בְּמִדָּה זוֹ'' לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי רָכוּב?! לָא, לְמַעוֹטֵי אִיפְּכָא.
Traduction
And according to an alternative version of this discussion, there are those who raise an objection to the opinion that one can acquire an animal by sitting on it in a riding position from the latter clause of the statement of the first tanna in the baraita: They acquire the animal in that manner. The phrase in that manner is stated to exclude what? Is it not to exclude one who sits in a riding position on the animal? The Gemara answers: No, it is stated to exclude the opposite cases: One who drives a camel or pulls a donkey does not acquire the animal.
Rachi non traduit
במדה הזאת. קס''ד במשיכה או בהנהגה בין בגמל בין בחמור:
אִי הָכִי, הַיְינוּ רַבִּי יְהוּדָה! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ צַד אֶחָד דְּלֹא קָנָה: אִית דְּאָמְרִי מְשִׁיכָה בַּחֲמוֹר, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי הַנְהָגָה בְּגָמָל.
Traduction
The Gemara asks: If so, that is identical to the opinion of Rabbi Yehuda. The Gemara answers: There is a practical difference between them with regard to one manner of acquisition in which one does not acquire the animal. Some say that according to the first tanna, by pulling a donkey one does not acquire it, and some say that by driving a camel one does not acquire it.
Tossefoth non traduit
אי הכי היינו ר' יהודה. הוה מצי לאקשויי מגופה דקתני או שהיה אחד מושך ואחד מנהיג ש''מ דבחד צד קני:
תָּא שְׁמַע: אֶחָד רָכוּב חֲמוֹר וְאֶחָד תָּפוּס בְּמוֹסֵירָה – זֶה קָנָה חֲמוֹר, וְזֶה קָנָה מוֹסֵירָה. שְׁמַע מִינַּהּ: רָכוּב קָנֵי!
Traduction
Come and hear proof from a baraita that one can acquire an animal by sitting on it in a riding position: If one person is sitting in a riding position on a donkey and one other person is holding the reins, this one, the one sitting on the donkey, acquires the donkey, and that one, who is holding the reins, acquires the reins. Learn from it that one who sits in a riding position on an animal acquires it.
Rachi non traduit
אחד תפוס במוסירה. ואינו מנהיג:
ש''מ רכוב קני. שלא במקום מנהיג וכיון דשלא במקום מנהיג קני כוליה במקום מנהיג פלגי:
הָכָא נָמֵי בְּמַנְהִיג בְּרַגְלָיו. אִי הָכִי, נִקְנֵי נָמֵי רָכוּב בְּמוֹסֵירָה! אֵימָא: זֶה קָנָה חֲמוֹר וַחֲצִי מוֹסֵירָה, וְזֶה קָנָה חֲצִי מוֹסֵירָה.
Traduction
The Gemara rejects this: Here too, the reference is to one who is not only sitting on the donkey but who is also driving it with his feet by squeezing or kicking it. The Gemara asks: If so, the one who is sitting should acquire part of the reins too. The fact that he does not acquire the reins indicates that his acquisition of the donkey is imperfect, which would not be the case if he were driving it. The Gemara answers: Emend the text and say: This one acquires the donkey and half of the reins, and that one acquires half of the reins.
Rachi non traduit
נקני נמי רכוב במוסירה. שבראש החמור שהוא תכשיט החמור וכחמור דמי:
Tossefoth non traduit
ונקני נמי רכוב במוסירה. אי גרסינן אי הכי ה''פ אי אמרת בשלמא כשאין מנהיג ברגליו ורכוב קני הבהמה משום דתפיס בה א''ש דלא קני מוסירה דבמטלטלין לא שייך קנין של מוסירה אלא בהגבהה או משיכה אבל אי מיירי במנהיג ברגליו לקני נמי מוסירה במשיכת הבהמה אי אמרינן משוך בהמה זו וקני כלים שעליה קני דלקמן מיבעיא לן אי קני אי לא קני ליפשוט מהכא דלא מהני:
בִּשְׁלָמָא רָכוּב קָנֵי, דְּקָמַגְבַּהּ לֵיהּ בֶּן דַּעַת. אֶלָּא תָּפוּס בְּמוֹסֵירָה בְּמַאי קָנֵי?
Traduction
The Gemara asks: Granted, the one sitting on the donkey acquires half of the reins because a mentally competent person, the one holding the reins, has lifted it for him, but in what manner does the one holding the reins acquire half the reins? The other end of the reins is attached to the donkey, and because he does not acquire the donkey he cannot acquire the reins.
Rachi non traduit
בשלמא רכוב. מצית למימר דקנה בהגבהת חבירו שהגביה ראשו השני מן הקרקע דקא מגבה לה בן דעת:
אלא תפוס במוסירה במאי קני. פלגא והלא ראשה השני מונח במקומו והגבהת הפקר לא קניא עד דעקר לכוליה:
אֵימָא: זֶה קָנָה חֲמוֹר וְכוּלֵּיהּ מוֹסֵירָה, וְזֶה קָנָה מַה שֶּׁתָּפוּס בְּיָדוֹ.
Traduction
The Gemara answers: Emend the text and say: This one, the one sitting on the donkey, acquires the donkey and almost the entire reins, and that one, who is holding the reins, acquires only the part of the reins that is actually held in his hand.
הַאי מַאי?! אִם תִּימְצֵי לוֹמַר הַמַּגְבִּיהַּ מְצִיאָה לַחֲבֵירוֹ קָנָה חֲבֵירוֹ – הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּקָא מַגְבַּהּ לֵיהּ אַדַּעְתָּא דְּחַבְרֵיהּ. הַאי אַדַּעְתָּא דִּידֵיהּ קָא מַגְבַּהּ לֵיהּ: אִיהוּ לָא קָנֵי, לְאַחֲרִינֵי מַקְנֵי?!
Traduction
The Gemara asks: What is the basis for this understanding? Even if you say that in a case of one who performs an act of acquisition by lifting a found item on behalf of another, the other person, i.e., the latter, acquires ownership of the item, that statement applies only in a case where one lifts an item with the intention that another person will acquire it. In the case here, this person who is holding the reins is lifting them with the intention of acquiring them for himself. Since he himself does not acquire them, how can he acquire them for others?
Rachi non traduit
האי מאי. דקא אמרת הגבהת תופס במוסירה לא הויא הגבהה לדידיה והויא הגבהה לאחריני אפילו אם תימצי לומר כו':
אָמַר רַב אָשֵׁי: זֶה קָנָה חֲמוֹר וּבֵית פַּגֶּיהָ, וְזֶה קָנָה מַה שֶׁתָּפוּס בְּיָדוֹ – וְהַשְּׁאָר לֹא קָנָה, לֹא זֶה וְלֹא זֶה.
Traduction
Rav Ashi said: Emend the baraita and say: This one, who is sitting on the donkey and driving it, acquires the donkey and its halter, which is attached to its head; and that one, who is holding the reins, acquires only the part that is held in his hand. And with regard to the rest, the part of the reins that is neither attached to the donkey’s head nor held in the person’s hand, neither this one nor that one has acquired it.
Rachi non traduit
ובית פגיה. קיבציי''ל בלע''ז מה שבראש החמור וכחמור דמי:
מה שתפוס בידו. דמה שבתוך ידו הוי מגביה לגמרי:
לא זה ולא זה. והבא לחוטפו יחטוף:
Tossefoth non traduit
והשאר לא קנה לא זה ולא זה. ואפילו אי אמרינן משוך בהמה וקני כלים שעליה קני הכא כיון דתפיס במוסירה לא קני רכוב נמי לא קני כדאמרינן אדעתא דידיה אגבהה איהו לא קני כו':
רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי – הוֹאִיל וְיָכוֹל לְנַתְּקָהּ וְלַהֲבִיאָהּ אֶצְלוֹ.
Traduction
Rabbi Abbahu said: Actually, do not emend the baraita; leave it as it is taught. The one holding the reins acquires them because he can detach them from the donkey and bring them toward himself. Since he is able to pull the reins into his possession, they are considered his even though he does not lift them.
Rachi non traduit
כדקתני. זה קנה חמור וזה קנה מוסירה אפילו בית פגיה של חמור:
הואיל ויכול. התפוס במוסירה למושכו בכח וינתק מראש החמור ויביאנו אצלו דהואיל וראש החמור גבוה נוח להביאה אצלו בנתיקה אחת:
וְהָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ בְּרוּתָא הִיא, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי: טַלִּית שֶׁהִיא מוּנַּחַת חֶצְיָהּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְחֶצְיָהּ עַל גַּבֵּי עַמּוּד, וּבָא אֶחָד וְהִגְבִּיהַּ חֶצְיָהּ מֵעַל גַּבֵּי קַרְקַע וּבָא אַחֵר וְהִגְבִּיהַּ חֶצְיָהּ מֵעַל גַּבֵּי עַמּוּד, הָכִי נָמֵי דְּקַמָּא קָנֵי וּבָתְרָא לָא קָנֵי, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְנַתְּקָ[הּ] וְלַהֲבִיאָ[הּ] אֶצְלוֹ?! אֶלָּא הָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ בְּרוּתָא הִיא.
Traduction
The Gemara comments: And this statement of Rabbi Abbahu is an error. As, if you do not say so, but instead accept Rabbi Abbahu’s opinion, that would result in an incorrect halakhic ruling in the case of a garment, half of which was lying on the ground and half of which was lying on a pillar, and one came and lifted the half of it that was on the ground off the ground, and another person came and lifted the other half of it off the pillar. In that case, should one also rule that the first one acquires the garment and the latter one does not acquire it, since the first one was able to detach it from the pillar and bring the entire garment toward him? That is certainly not the halakha. Rather, clearly this statement of Rabbi Abbahu is an error. In any event, the question of whether one can acquire an animal by sitting on it in a riding position remains unresolved.
Rachi non traduit
ברותא היא. דאע''ג דיכול לנתק לאו הגבהה היא:
חציה על גב העמוד. דכיון דבמקום גבוה הוא האוחזה בראשה השני נוח לו לנתק ולהביאה אצלו דלא מחסר הגבהה:
הכי נמי דקמא קני. דמכי אגבהה קניא כולה משום דיכול לנתקה אם כן יש חילוק בשנים שהגביהו מציאה זה מכאן וזה מכאן בין מקום גבוה למקום נמוך דהיכא דשני ראשיה מונחים בקרקע אין הגבהת של ראשון קונה כולה שאין יכול לנתקו ולהביאו אצלו מתוך שהוא ארוך ומונח בקרקע כל מה שהוא נותקו ומושכו אחריו נגרר הוא על גבי קרקע והיכא דאחד מראשיה גבוה כגון בראש החמור או על גבי עמוד המגביה תחלה ראש שעל גבי קרקע קונה כולה ואנן לא אשכחן תנא דמפליג:
Tossefoth non traduit
דאי לא תימא הכי טלית שחציה כו'. קצת קשה מנ''ל שלא יחלוק רבי אבהו אף בזה:
הואיל ויכול לנתקו ולהביאו אצלו. תימה דמשמע דאם נתקה שהוא קונה כו' משום שעל ידו הוגבהה למעלה משלש ומאי שנא מעני המנקף בראש הזית (גיטין דף נט:) שאין בו גזל אלא מפני דרכי שלום וכן פרק הגוזל קמא (ב''ק דף צח. ושם ד''ה והני מילי) הזורק סלע של חבירו לים פטור ומוקי לה בדאדיי' אדויי אלמא לא חשיב מה שהוגבהה על ידו הואיל וסופו ליפול וי''ל דשאני הכא שתופס בידו אחד מן הראש א''נ הכא איירי כשניתק מן העמוד אינו ארוך כ''כ שיגיע ראש השני לארץ ושלהי שילוח הקן (חולין דף קמא:) דקאמר זיל טרוף אקן דלגבהינהו ולקנינהו התם נמי הוגבהו על ידו יותר ממה שהיה תחילה שהרי קצת מפריחים למעלה לכך קני:

תָּא שְׁמַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רָכוּב בַּשָּׂדֶה וּמַנְהִיג בָּעִיר – קָנָה! הָכָא נָמֵי מַנְהִיג בְּרַגְלָיו. אִי הָכִי, הַיְינוּ מַנְהִיג! תְּרֵי גַּוְונֵי מַנְהִיג.
Traduction
The Gemara suggests: Come and hear an additional proof from a baraita: Rabbi Eliezer says: If one sits on an animal in the field or leads an animal in the city, he acquires it. This proves that one can acquire an animal by sitting on it. The Gemara rejects this proof: Here too, the reference is to one who leads, i.e., drives, the animal with his feet. The Gemara asks: If so, that is the same as leading the animal. Why would the baraita mention the same case twice? The Gemara answers: The baraita is discussing two types of leading.
Rachi non traduit
רכוב בשדה. בהמה של מציאה קונה אבל לא בעיר וטעמא מפרש לקמיה ומנהיג אף בעיר קנה וכ''ש בשדה ש''מ רכוב לחודיה קני כו':
אִי הָכִי, רָכוּב בָּעִיר מַאי טַעְמָא לָא קָנֵי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לִרְכּוֹב בָּעִיר.
Traduction
The Gemara asks: If that is so, what is the reason that one who sits on an animal in the city does not acquire it? Rav Kahana said: It is because people do not normally ride in the city, as it is crowded.
Rachi non traduit
אין דרכן. משום צניעותא:
Tossefoth non traduit
אי הכי רכוב בעיר מאי טעמא לא קני. אי גרסינן א''ה ה''פ אי אמרת בשלמא לא מיירי במנהיג ברגליו לכך בעיר לא קני דלא אזלא מחמתיה לפי שיש בני אדם שמדברים יחד ויש כמה דברים באמצע הדרכים אלא אי אמרינן במנהיג ברגליו א''כ אזלא מחמתיה טובא ואמאי לא קני:
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, הִגְבִּיהַּ אַרְנָקִי בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַגְבִּיהַּ אַרְנָקִי בְּשַׁבָּת, הָכִי נָמֵי דְּלָא קָנֵי? אֶלָּא מַאי דַּעֲבַד – עֲבַד, וְקָנֵי, הָכָא נָמֵי מַאי דַּעֲבַד – עֲבַד, וּקְנִי.
Traduction
Rav Ashi said to Rav Kahana: If that is so, that by means of an unusual action one cannot effect an acquisition, then if one lifted a purse that he found on Shabbat, has he also not acquired it, since people do not normally lift a purse on Shabbat due to the prohibition of set-aside [muktze]? That is clearly not the halakha. Rather, how should one rule in that case? What he did, he did, and he acquires the purse. Here too, if one sat on an animal in the city, what he did, he did, and he acquires the animal.
אֶלָּא בְּמִקָּח וּמִמְכָּר עָסְקִינַן, דַּאֲמַר לֵיהּ: קְנֵי כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם קוֹנִין.
Traduction
Rather, the baraita is not referring to the case of a found animal, which one can acquire even by sitting on it in the city. In fact, we are dealing with a case of buying and selling an animal, where the seller said to the buyer: Acquire the animal the way that people normally acquire an animal. Therefore, the buyer cannot acquire it in the city by sitting on it.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source