Daf 14a
בָּטְלוּ דִּינֵי קְנָסוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה שְׁמָד עַל יִשְׂרָאֵל – שֶׁכָּל הַסּוֹמֵךְ יֵהָרֵג, וְכָל הַנִּסְמָךְ יֵהָרֵג, וְעִיר שֶׁסּוֹמְכִין בָּהּ תֵּיחָרֵב, וּתְחוּמִין שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן יֵעָקְרוּ.
Rachi (non traduit)
בטלו דיני קנסות. דכיון דליכא סמיכה בטלו:
מָה עָשָׂה יְהוּדָה בֶּן בָּבָא? הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים, וּבֵין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת, וּבֵין שְׁנֵי תְּחוּמֵי שַׁבָּת, בֵּין אוּשָׁא לִשְׁפַרְעָם, וְסָמַךְ שָׁם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים. וְאֵלּוּ הֵן: רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. רַב אַוְיָא מוֹסִיף: אַף רַבִּי נְחֶמְיָה.
Rachi (non traduit)
בין שתי עיירות גדולות. ולא בתוך העיר שאם יוודע שלא יחריבו את העיר:
כֵּיוָן שֶׁהִכִּירוּ אוֹיְבֵיהֶם בָּהֶן, אָמַר לָהֶן: בָּנַיי, רוּצוּ! אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, מָה תְּהֵא עָלֶיךָ? אָמַר לָהֶן: הֲרֵינִי מוּטָל לִפְנֵיהֶם כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנָּעֲצוּ בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת לוּנְכִיאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל וַעֲשָׂאוּהוּ כִּכְבָרָה.
Rachi (non traduit)
לונביאות. חניתות:
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אַחֲרִינֵי הֲווֹ בַּהֲדֵיהּ, וְהַאי דְּלָא חָשֵׁיב לְהוּ – מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא. וְרַבִּי מֵאִיר, רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא סַמְכֵיהּ? וְהָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הָאוֹמֵר רַבִּי מֵאִיר לֹא סְמָכוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה! סַמְכֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא וְלֹא קַיבְּלוּהּ, סְמָכֶיהָ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא וְקַיבְּלוּהּ.
Rachi (non traduit)
ולא קבלו. לפי שעדיין היה בחור:
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אֵין סְמִיכָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ. מַאי ''אֵין סְמִיכָה''? אִילֵּימָא דְּלָא דָּיְינִי דִּינֵי קְנָסוֹת כְּלָל בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְהָא תְּנַן: סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּצָה לָאָרֶץ! אֶלָּא, דְּלָא סָמְכִינַן בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
Rachi (non traduit)
אילימא דלא דיינינן דיני קנסות בחוצה לארץ. והכי קאמר אין סמיכה מועלת בחוצה לארץ ואפילו סמכוהו בארץ:
פְּשִׁיטָא: סוֹמְכִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְנִסְמָכִין בָּאָרֶץ, הָא אָמְרִינַן דְּלָא. אֶלָּא, סוֹמְכִין בָּאָרֶץ וְנִסְמָכִין בְּחוּצָה לָאָרֶץ – מַאי?
Rachi (non traduit)
פשיטא סומכין בחוצה לארץ ונסמכין בארץ. אם בני בבל נותנין רשות לאחד שבא''י לדון קנסות:
הא אמרן דלא. דאין סמיכה בחוצה לארץ וכיון דאי הוה גבן הכא לא מצינו למסמכיה כל שכן היכא דליתיה גבן:
סומכין בארץ ונסמכין בחוצה לארץ מאי. אם הסומך עומד בארץ והנסמך עומד בבבל וליתיה גבי סומך מי מהני כאילו איתיה גביה בשעת סמיכה ומצי למידן בחוצה לארץ כדתנן סנהדרין נוהגין בחוצה לארץ או דילמא כיון דליתיה גבייהו בשעת סמיכה לא מהניא ליה:
תָּא שְׁמַע: דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִצְטַעֵר עֲלֵיהּ דְּרַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא, דְּלָא הֲוָה גַּבַּיְיהוּ דְּלִיסְמְכֵיהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זֵירוּד וְחַד דְּעִימֵּיהּ, וּמַנּוּ? רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַכְמַאי. וְאָמְרִי לַהּ: רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן עַכְמַאי וְחַד דְּעִימֵּיהּ, וּמַנּוּ? רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זֵירוּד. חַד דַּהֲוָה גַּבַּיְיהוּ – סַמְכוּהּו, וְחַד דְּלָא הֲוָה גַּבַּיְיהוּ – לָא סַמְכוּהּו.
רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא הֲוָה קָא מִשְׁתְּקִיד רַבִּי יוֹחָנָן לְמִיסְמְכִינְהוּ. לָא הֲוָה מִסְתַּיְּיעָא מִילְּתָא, הֲוָה קָא מִצְטַעַר טוּבָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: לָא נִצְטַעַר מָר, דַּאֲנַן מִדְּבֵית עֵלִי קָאָתֵינַן.
Rachi (non traduit)
לא הוה מסתייע מילתא. כשהיו אצלו לא היה מוצא שנים שיצטרפו עמו לסומכו ואנן תלתא בעינן:
משתקיד. מחזר ומצפה לסומכו כמו (ירמיהו א':י''ב) כי שוקד אני:
דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין נִסְמָכִין לְבֵית עֵלִי? שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים''. מַאי זָקֵן? אִילֵּימָא זָקֵן מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב: ''כָּל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים''! אֶלָּא סְמִיכָה.
Rachi (non traduit)
מנין שאין נסמכין לבית עלי. שאינן זוכין להיות נסמכין:
זקן ממש. בא בימים:
הכתיב כל מרבית ביתך ימותו אנשים. כשבאין לכלל אנשים בן שמנה עשרה שנה למה לי למיהדר ומכתביה:
אלא סמיכה. שאפילו חכמים הבאים לכלל זקנה כגון על ידי תורה וגמילות חסדים כדאמרינן בראש השנה (דף יח.) בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר הוא בתורה ובגמילות חסדים מכל מקום לא תהא תורת זקנה עליהם להיות ראויים לסנהדרין:
רַבִּי זֵירָא הֲוָה מִיטַּמַּר מִלְּמִיסְמְכֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם הֱוֵה קָבֵל וְקַיָּים. כֵּיוָן דְּשַׁמְעַהּ לְהָא דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אֵין אָדָם עוֹלֶה לִגְדוּלָּה אֶלָּא אִם כֵּן מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו, אַמְצִי נַפְשֵׁיהּ.
Rachi (non traduit)
הוי קבל. אפל:
וקיים. ותחיה כלומר הרחק מן הרבנות שמקברת את בעליה אפילה מתרגם קבלה (שמות י):
כִּי סַמְכוּהּ לְרַבִּי זֵירָא, שָׁרוּ לֵיהּ הָכִי: ''לֹא כַּחַל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס, וְיַעֲלַת חֵן''. כִּי סַמְכוּהּ לְרַבִּי אַמֵּי וּלְרַבִּי אַסִּי, שָׁרוּ לְהוּ הָכִי: ''כֹּל מִן דֵּין, כֹּל מִן דֵּין, סְמוּכוּ לַנָא. לָא תִּסְמְכוּ לַנָא לָא מִסַּרְמִיטִין וְלָא מִסַּרְמִיסִין''. וְאָמְרִי לַהּ: ''לָא מֵחֲמִיסִין וְלָא מִטּוּרְמִיסִין''.
Rachi (non traduit)
כחל. לעינים:
שרק. לפנים:
פירכוס. לשיער שיר הוא לכלה נאה שמעלת חן בלא קישוט:
כל מן דין. כל כמו אלו וכיוצא בהן היו סומכין לנו שראויים הם לסמיכה:
סרמיסין. לשון הפכנים כמו סרס את המקרא מסופו לראשו (ב''ב דף קיט:) שמהפכין את טעמי תורה:
סרמיטין. לשון סמרטוט כלומר שאין נותנים טעם הגון לדבריהם:
חמיסין. חמסנין שמונעין מלומר טעמי תורה:
טורמיסין. לא איתפרש:
Tossefoth (non traduit)
לא שרק ולא פירכוס. משמע דתרי מילי נינהו ודלא כפי' הקונטרס (פ''ב) דכתובות שפירש דפוקסת היינו מעברת שרק על פניה והתם מוכח דפוקסת היינו פירכוס ואין להאריך:
רַבִּי אֲבָהוּ, כִּי הֲוָה אָתֵי מִמְּתִיבְתָּא לְבֵי קֵיסָר, נָפְקִי מַטְרוֹנְיָתָא דְּבֵי קֵיסָר וּמְשַׁרְיָין לֵיהּ: ''רַבָּה דְּעַמֵּיהּ, מְדַבְּרָנָא דְּאוּמְּתֵיהּ, בּוּצִינָא דִּנְהוֹרָא, בְּרִיךְ מֵתְיָיךְ לִשְׁלָם''.
Rachi (non traduit)
רבה דעמיה. נשיא בעמיו:
מדברנא. מנהיג על שם שהיה פרנס וקרוב למלכות:
בוצינא דנהורא. על שם שהיה גדול בנוי כדאמרינן בהשוכר את הפועלים (ב''מ ד' פד:) שופריה דר' אבהו מעין שופריה (דר' יוחנן):
בריך מתייך. ברוך בואך:
עֲרִיפַת עֶגְלָה בִּשְׁלֹשָׁה. תָּנוּ רַבָּנַן: ''וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ''. ''זְקֵנֶיךָ'' – שְׁנַיִם, ''שֹׁפְטֶיךָ'' – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן חֲמִשָּׁה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ''זְקֵנֶיךָ'' – שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁלֹשָׁה.
Tossefoth (non traduit)
ועריפת עגלה בג'. עריפה לאו דוקא דמדידה הוא דהויא בג' כדתנן בפ' עגלה ערופה (סוטה דף מד:) ג' מב''ד הגדול שבירושלים היו יוצאין וכו' והדר קתני נפטרו זקני ירושלים והלכו זקני אותה העיר ומביאין עגלה ערופה והתם לא קתני ג' וקראי נמי דמייתי בגמרא במדידה כתיבי:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ''שֹׁפְטֶיךָ'' מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִמְיוּחָדִין שֶׁבְּשׁוֹפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה? מִ''זִּקְנֵי'' ''זְקֵנֶיךָ'' נָפְקָא.
Rachi (non traduit)
מיוחדים שבשופטיך. שיהו מזקני סנהדרי גדולה:
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי מִ''זִּקְנֵי'' הֲוָה אָמֵינָא זִקְנֵי הַשּׁוּק, כְּתַב רַחֲמָנָא ''זְקֵנֶיךָ''. וְאִי כְּתִיב ''זְקֵנֶיךָ'' – הֲוָה אָמֵינָא סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה, כְּתַב רַחֲמָנָא ''וְשֹׁפְטֶיךָ'' – מִמְּיוּחָדִין שֶׁבְּשׁוֹפְטֶיךָ. וְרַבִּי יְהוּדָה גָּמַר ''זִקְנֵי'' ''זִקְנֵי'' מִ''וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם'' – מָה לְהַלָּן מְיוּחָדִין שֶׁבָּעֵדָה, אַף כָּאן מְיוּחָדִין שֶׁבִּזְקֵנֶיךָ.
Rachi (non traduit)
מה להלן מיוחדין שבעדה. כדפרישית לעיל (סנהדרין דף יג:):
אִי יָלֵיף – לֵילַף כּוּלַּהּ מֵהָתָם! ''זְקֵנֶיךָ'' ''וְשֹׁפְטֶיךָ'' לְמָה לִי? אֶלָּא, וָיו ''וְשֹׁפְטֶיךָ'' לְמִנְיָינָא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – וָיו לָא דָּרֵישׁ.
Rachi (non traduit)
ליגמרה לכולה מילתא. ואפילו מניינא דחמשה מהתם תיפוק דהא תניא לעיל (שם) וסמכו שנים זקני שנים:
אלא. לעולם לא גמר גזירה שוה ושופטיך למיוחדין איצטריך ומניינא מרבויא דוי''ו:
ה''ג אלא וי''ו דושופטיך למניינא ורבי שמעון וי''ו לא דריש:
Tossefoth (non traduit)
ורבי שמעון לא דריש וי''ו. וכן בפ' קמא דסוטה (דף ו:) גבי וטהורה דקאמר ר''ש אין זכות תולה במים המרים וכן בשלהי התכלת (מנחות דף נא:) גבי ומחציתה ותימה דבריש מרובה (ב''ק דף סה:) דריש ר''ש וי''ו ואת אשמו ובפרק (על אלו מומין) האסורים (בכורות כח:) גבי ומן הצאן לרבות הנוגח לקרבן ובריש פ' ד' מיתות לקמן (סנהדרין דף נא:) דריש ר''ע בת ובת אני דורש ורבי שמעון קאי התם כוותיה וכן קשה מרבי יהודה דדריש הכא וי''ו ובפרק אלו מציאות (ב''מ דף כז.) גבי ומצאתה דאתא לידו משמע וקשה דבריש תמורה (דף ב:) גבי ואם המיר ימיר אמרינן ור' יהודה וי''ו לא דריש וכן בשלהי טרף בקלפי (יומא ד' מה.) גבי והאש וי''ל דהא דקאמר לא דריש לא משמע ליה לאו משום דלא דרשי ליה כלל אלא דווקא לההיא דרשה קאמר:
אֶלָּא מֵעַתָּה, ''וְיָצְאוּ'' – שְׁנַיִם, ''וּמָדְדוּ'' – שְׁנַיִם, לְרַבִּי יְהוּדָה הֲרֵי תִּשְׁעָה, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן שִׁבְעָה? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ''וְיָצְאוּ'' – הֵן וְלֹא שְׁלוּחָן, ''וּמָדְדוּ'' – שֶׁאֲפִילּוּ נִמְצָא
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source