משנה: אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסּוּכָּה אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּדֶה מִן הַמְכוּנָּס. וּמִן הַקַּרְפֵּף אֲפִילּוּ מִן הַמְפוּזָּר. אֵי זֶהוּ קַרְפֵּף כָּל שֶׁהוּא סָמוּךְ לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר כָּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בַפּוֹתַחַת וַאֲפִלּוּ בְתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
איזהו קרפף כל שסמוך לעיר. ממש דברי ר' יהודה. ותרתי בעי סמוך ויש לו פותחת והיינו מסגרת והא דלא הזכיר פותחת משום דסתם קרפיפות יש להן פותחת:
ר' יוסי אומר וכו'. כלומר בפותחת הדבר תלוי שכל שנכנסין לו בפותחת לא בעינן סמוך לעיר אלא אפי' הוא בתוך תחום שבת וכלומר לא סמוך ממש לעיר אלא אם הוא עד תחום שבת מביאין ממנו והלכה כר' יוסי:
מתני' אין נוטלין עצים מן הסוכה. לאו בסוכה של מצוה בלבד אלא אפי' שאינה של מצוה כגון בפסח או בעצרת ויושב בגינה או בפרדס אין נוטלין ממנה עצים בי''ט משום סתירת אהל:
אלא מן הסמוך לה. כגון קנים הזקופין סמוך לדפנות ומכיון שלא נארגו עם הדופן לא בטלו לגבי דופן:
מביאין עצים מן השדה. עצים תלושין ומכונסין בשדה והן בתוך התחום מביאין מהן בי''ט:
ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. דמוכנין הן ומסיק בבבלי דמתני' יחידאי הוא ולית הלכתא כוותיה אלא אין מביאין עצים אלא מן המכונסין שבקרפף ומן השדה לא יביא כלל אפילו מן המכונס דהואיל ואין משתמרות שם לאו דעתיה עלייהו אבל מן הקרפף שהוא משתמר שמוקף סביב וכשהן מכונסין דעתיה עלייהו:
אָמַר לֵיהּ. אֵין לָךְ אָסוּר מִשּׁוּם מוּקְצֶה אֶלָּא תְאֵנִים וָעֲנָבִים בִּלְבַד. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הָדָא דְאַתּ אָמַר לְעִנְיַין שַׁבָּת. 17a אֲבָל לְעִנְיַין מַעֲשְׂרות כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ לָהֶן מוקְצֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. הַגְּרוֹגְרוֹת מִשֶּׁיָּדוּשׁ. וּבִמְגוּרָה מִשֶּׁיְּעַגֵּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדא דאת אמר. דגרוגרות שבתביות לית בהו משום מוקצה לענין שבת דוקא אבל לענין מעשרות כל הדברים יש להן מוקצה. כלומר הוקצו למעשרות שחל החיוב עליהן:
אמר ר' יוסי מתניתא אמרה כן. מתני' דמעשרות שם אמרה בהדיא כן גרוגרות משידוש ובמגורה משיעגל. דרך הגרוגרות משנתייבשו דשים אותן במקלות לתוך החבית או מכניסין אותן למגורה והוא אוצר ומעגלין אותן במעגילה בידים והוא גמר מלאכתן למעשרות:
הלכה: אֵין נוֹטְלִין עֵצִים מִן הַסּוּכָּה אֶלָּא מִן הַסָּמוּךְ לָהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר. בִּשֶׁלֹּא נִתְכַּווֵן לַעֲבוֹתָהּ. אֲבָל אִם נִתְכַּווְן לַעֲבוֹתָהּ. אָסוּר בְּשֶׁלֹּא הִיתְנָה. אֲבָל אִם הִיתְנָה. מוּתָּר. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בָּעֵי. וְיֵשׁ אָדָם מַתְנֶה לִסְתּוֹר אוֹהֲלִין. וְאוֹמֵר בִּפְנֵי שְׁמוּאֵל. בְּטָפוּל לָהּ. וַהֲוָה רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב הֲוִי בָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ותומר. ויש מי שהיה אומר בפני שמואל לתרץ המתני' דהא דמשמע דמן הסמוך לה נוטל הוא היינו בטפול לה כלומר לאו מן הסכך מיירי אלא מן הטפל לה וסמוך לדפנות והוה רב נחמן בר יעקב הוי בה. כלומר דמכל מקום הקשה אף על אוקמתו זו דהיכי דמי אם לא נארגו כלל עם הדופן פשיטא מאי למימרא ואין צריך תנאי לכך ואי דנארגו עם הדופן אכתי איכא משום סתירת אהל ומאי מהני תנאי לזה:
רב נחמן בר יעקב בעי. הקשה על זה וכי התנה עליהן מאי מהני וכי יש אדם מתנה לסתור אוהלים בי''ט:
בשלא התנה. ובנתכוין לעבותה דאמרי אסור היינו בשלא התנה בתחלה ליטול מהן אבל אם התנה בתחלה כשנותנן על הסכך שיהא נוטל מהן בי''ט מותר:
גמ' שמואל אומר בשלא נתכוין לעבותה. הא דקתני דמן הסמוך לה נוטל הוא היינו בשנתן חבילות של קנים על הסכך ולא התיר אגדן שלא נתכוין לעבות הסכך אלא להצניעם שם ולא בטלינהו לגבי הסכך והלכך מותר ליטול מהן אבל אם נתכוין לעבות את הסכך ובטלי לגבי הסכך אסור משום סתירת אהל:
תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמְּבִיאִין עֵצִים מִן הַמְכוּנָסִין שֶׁבַּשָּׂדֶה וּמִן הַמְפוּזָרִין שֶׁבַּקַּרִפֵּף. עַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל הַמְפוּזָרִין שֶׁבַּשָּׂדֶה. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני אמר ר''א בר''ש וכו'. תוספתא הוא בפ''ג. ודברי ר''א בר''ש ור' נתן לאו היינו הך כדהתם דגריס לא נחלקו ב''ש וב''ה על המכונסין שבקרפף שיביאו ועל המפוזרין שבשדה שלא יביאו ועל מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף ועל מכונסין שבשדה שב''ש אומרים לא יביאו וב''ה אומרים יביאו אמר ר' נתן לא נחלקו ב''ש וב''ה על המפוזרין שבקרפף ועל מכונסין שבשדה שיביאו על מה נחלקו על המפוזרין שבשדה שב''ש אומרים לא יביאו וב''ה אומרים יביאו:
אָמַר רִבִּי נַתָן. מוֹדִין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל שֶׁמְּבִיאִין עֵצִים מִן הַמְכוּנָסִין שֶׁבַּשָּׂדֶה וּמִן הַמְכוּנָסִין שֶׁבַּקַּרִפֵּף. וְעַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל הַמְפוּזָרִין שֶׁבַּקַּרִפֵּף. שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׂם רַב יִרְמְיָה רִבִּי חֲנִינָה מַטֵּי בָהּ בְשֵׂם רַב. הֲלָכה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מַחְמִיר. [וּבִלְבַד] מִן הַמְפוּזָרִין שֶׁבַּקַּרִפֵּף. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. [רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר] אֲפִילוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא בוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה. מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. וְהָכָא הוּא אוֹמֵר הָכֵין. אָמַר רִבִּי מָנָא. כְּבֵית דִּירָה עֲבִיד לָהּ רִבִּי יוּדָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' מנא כבית דירה עביד לה ר' יודה. כלומר לא כדקס''ד אלא דר' יהודה לא פליג התם אחלוקה דסמוך לעיר אלא למאי דקאמר ר' יהודה בן בבא ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה עלה הוא דפליג וקאמר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה נמי מותר דעביד להו כבית דירה לענין היתר טלטול בתוכה. וגרסי' נמי להא שם:
והכא הוא אמר הכין. בתמיה דכל שהוא סמוך לעיר דין קרפף הוא לו לכל דבר:
דתנינן תמן. אהא דקתני שם ועוד אמר ר' יהודה בן בבא הגינה והקרפף שהוא שבעים אמה ושירים וכו' מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומירה או בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ר' יהודה אומר אפי' אין בה אלא בור ושיח ומערה מטלטלין בתוכה וקס''ד דר' יהודה פליג נמי אהא דמתיר ר' יהודה בן בבא בסמוכה לעיר:
מחלפא שיטתיה דר' יהודה. דהכא קאמר במתני' איזהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר והא לעיל בפ''ב דעירובין בהלכה ג' משמע דפליג ר' יהודה אסמוך לעיר ולא חשיבא ליה קרפף לענין היתר טלטול בתוכה:
ובלבד מן המפוזרין שבקרפף. חוץ מן המפוזרים שבקרפף דלית הלכתא כוותיה דר''א בר' שמעון דלדידיה לב''ה מותר וכדקאמר במתני' ומן הקרפף אפי' מן המפוזר והיינו כר''א בר''ש לב''ה ואינה הלכה אלא אף מן הקרפף בעינן שיהו מכונסין דאיכא תרתי לטיבותא ובהא הוא דאמרינן דדעתיה עלייהו:
הלכה כדברי מי שהוא מחמיר. זהו כר''א בר' שמעון אליבא דב''ה. וכגירסת התוספתא שהבאתי דהמפוזרין שבקרפף והמכונסין שבשדה בהא הוא דפליגי ב''ש וב''ה אבל המפוזרין שבשדה אף לב''ה לא יביאו דאיכא תרתי לריעותא שהן מפוזרין והן בשדה ולאו דעתיה עלייהו ודלא כר' נתן דלדידיה אף המפוזרין שבשדה מותר לב''ה והיינו דקאמר כדברי מי שהוא מחמיר במפוזרין שבשדה:
משנה: 17b אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בַקּוֹרְדֹּם לֹא בַמַּגָּל וְלֹא בַמְּגֵירָה אֶלָּא בַקּוֹפִיץ. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא פֵרוֹת וְסָתוּם וְנִפְחַת נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף פּוֹחֵת לְכַתְּחִלָּה וְנוֹטֵל:
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולא מן הקורה שנשברה בי''ט. ואע''ג דהשתא להסקה קיימא משום דבין השמשות לא הוה דעתיה עלה. והאי סתמא דמתני' כר' יהודה דאית ליה מוקצה וקיי''ל כוותיה בי''ט:
מתני' אין מבקעין עצים מן הקורות. הסדורות על הארץ ועומדות לבנין וה''ל מוקצה מחמת חסרון כיס ובהא אף ר''ש מודה:
אין מבקעין וכו'. בבבלי קאמר והאמרת רישא אין מבקעין כלל חסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביו''ט אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מערב י''ט וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום. ולא במגל הוא מגל יד שעשוי לשבר בו עצים והוא חלק. ולא במגירה שהוא כעין סכין ארוך ועשוי בפגימות ולנסר בו עצים עבים ומשום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול:
אלא בקופיץ. והוא יש לו שני ראשים ראשו אחד חד וקצר ונקרא צד זכרות וראשו אחד רחב ונקרא צד נקבות ומבקע בצד זכרות שלו אבל לא בצד הרחב מפני שהוא כקרדום:
בית שהוא מלא פירות. מוכנין והוא סתום ונפחת מאליו:
נוטל ממקום הפחת. ולא אמרינן מוקצין מחמת איסור הן שאין יכול לפותחו בי''ט ואסח דעתיה מינייהו דכיון דלא הוה פתיחתו איסור דאורייתא כדמוקמינן התם בגמרא דבאוירא דליבני מיירי שאין הבית בנוי בטיט ובסיד אלא סידור של לבנים בלא טיט הלכך לאו מוקצין נינהו כדאמרינן גבי טבל שהוא מוכן אצל שבת שאם עבר ותיקנו מתוקן ומפני שאינו אלא איסור דרבנן וה''נ כן:
ר''מ אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל. דמכיון שאין כאן אלא סידור לבנים זו על זו לא הוי סותר ומותר אף לכתחלה ואין הלכה כר''מ:
הלכה: אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים מִן הַקּוֹרוֹת וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בַּקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְיוֹם טוֹב. אֲבָל בַּקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מוּתָּר בְּשֶׁאֵין בָּהֶן תּוֹאַר כֶּלִי. אֲבָל אִם יֵשׁ עָלֶיהָ תוֹאַר כֶּלִי. אֲפִילוּ נִשְׁבְּרָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אין מבקעין וכו' אבל בקורה שנשברה מעי''ט מותר. דדעתיה עליה מאתמול להסקה:
בשאין בהן תואר כלי. לאחר שנשברה דלא חזי אלא להסקה אבל אם יש עליה תואר כלי וחזי למידי אפי' נשברה מעי''ט אסור דאכתי לאו דעתיה עליה להסקה אלא לתת בה איזה דבר. ואתיא כמ''ד אין מסיקין בכלים בי''ט:
תַּנֵּי. סוֹכוֹת תְּאֵינִים וּבָהֶן תְּאֵנִים. מַכְבֶּדוֹת וּבָהֶן תְּמָרִים שֶׁהִכִנִיסָן לְאוֹכְלִין. אוֹכֵל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב. הִכִנִיסָן לְעֵצִים. אֵין אוֹכֵל מֵהֶן בְּיוֹם טוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכניסן לעצים. ודעתיה על הסוכות להסיק בהן ולא בשביל התאנים שבהן אין אוכל מן התאנים בי''ט לפי שאינן מן המוכן:
תני. בתוספתא פ''ד:
סוכי תאינים. ענפי תאני' ובהן תאני' והכניסן לאוכלין להתאנים שיש בהן:
רַב אָמַר. מַסִּיקִין בְּכֵלִים וְאֵין מַסִּיקִין בְשִׁבְרֵי כֵלִים. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְּיוֹם טוֹב. אֲבָל בְּכֵלִים שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מוּתָּר בְּשֶׁאֵין עֲלֶיהֶן תּוֹאַר כֶּלִי. אֲבָל אִם יֵשׁ עֲלֶיהֶן תוֹאַר כֶּלִי וַאֲפִילוּ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ בְיוֹם טוֹב מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב אמר מסיקין בכלים. בי''ט לפי שהוכנו לאיזה מלאכה מבערב ולית בהו משום מוקצה ופליג אהא דלעיל:
הדא דאת אמר. אין מסיקין בשברי כלים:
מותר. לפי שמאתמול דעתיה עלייהו להסקה:
בשאין עליהם תואר כלי. לאחר שנשברו הוא דאסור בשנשברו בי''ט אבל אם נשאר תואר כלי על השברים אפילו נשברו בי''ט מותר שהרי מסיקין בכלים:
תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. מַסִּיקִין בְּאוֹכְלִין. אֲבָל לֹא בִקְלִיפֵּיהֶן וְלֹא בְגַלְעִינֵיהֶן. רַב הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רָבָּה וַהֲוָה אֲכִיל. וַהֲוָה מִתְחַמֵּי זְרֵק גַּו תַּפְייִהּ וּזְרֵק קוֹמֵי תַפְייֵהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִייָה רַבָּה. הָכָא זְרוֹק. אָמַר לֵיהּ. מַה בֵין הָכָא וּמַה בֵין הָכָא. אָמַר לֵיהּ. בֶּן פֵּיחָה. אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אוֹכְלָה הֲוָה זְרֵק. אָמַר רִבִּי אִימִּי בַּבְלָייָא. חוֹלֶה הֲוָה. אָמַר לֵיהּ. כְּנֶגֶד כֵּן אָסוּר בְּיוֹם טוֹב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מסיקין באוכלין. דאגב דמטלטל להו לאכילה חזו נמי להסקה:
אבל לא בקליפיהן וכו'. לאחר שאכל הפירות בי''ט משום דהוו להו נולד:
והוה אכיל. רב תמרים וזרק הגרעינין:
והוה מתחמי זרק גו תפייה וכו'. כלומר שהיה נראה כמתכוין לזרוק תוך הכירה שיש בה אש אלא שנזדמן לו שזרק לפני הכירה. תפייה היא כירה מקום שפיתת שתי קדירות מלשון בי תפי:
א''ל ר' חייה רבה הכא זרוק. שתהא נזהר ולא תזרוק אלא לפני הכירה כאשר נזדמן לך עכשיו ולא כפי אשר התכוונת לזורקן לתוך הכירה:
מה בין הכא ומה בין הכא. אמאי לתוך הכירה אסור:
בן פיחה. בן גדולים:
אחריהם ראוי לילך והם אמרו אין מסיקין בגרעינין:
אמר ר' חנינא. כך היה המעשה אוכלה הוה זריק וזה מותר שמסיקין באוכלין:
א''ר אימי. לרבי חנינא בבלייא לא כך ולא כך היה המעשה אלא רב חולה הוה ואכל תמרים להברותו וזרק הגרעינין לתוך הכירה ולא בי''ט הוה אלא שר' חייה אמר לו כנגדו בי''ט אסור:
וְלֹא בְּקוֹרְדוֹם. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין. מְבַקְּעִין בְּקוֹרְדוֹם. תַּנָּא רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מְבַקְּעִין בְּקֹרְדוֹם. שְׁמוּאֵל אָמַר. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מְבַקְּעִין בְּקֹרְדוֹם. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן כִּופֵּר אָמַר מִשֵּׁם רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. בֵּית שַׁמַּי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מבקעין בקרדום. והיינו בנקבות שלו אם הוא עשוי כקופיץ שיש לו צד חד וצד רחב ולא גזרינן דהאי גיסא אטו האי גיסא:
תני ר' יוסי בן כיפר וכו'. פלוגתא דב''ש וב''ה היא:
וְלֹא בַמַּגָּל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מַבְקִעִין. [וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מַבְקִעִין. אָמַר רַב חִסְדָּא]. מָאן דְּאָמַר מַבְקִעִין. בְּמַגָּל שֶׁלְיָד. מָאן דְּאָמַר אֵין מַבְקִעִין. בְּמַגָּל שֶׁלְקָצִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ד מבקעין במגל של יד. שאינו מעשה אומן כמגל של קציר ומפרש למגל דמתני' במגל של קציר איירי:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְפַסְפְּסִין בִּקְלָקִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מְפַסְפְּסִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דְּאָמַר. מְפַסְפְּסִין. בְּבָרִיא. מָאן דְּאָמַר. אִין מְפַסְפְּסִין. בְּתָשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אית תניי תני מפספסין בקלקוס וכו'. גרסי' להא בפ''ו דנזיר סוף הלכה ג' אהא דשנינו שם נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק. קילקין היא בגד העשוי משער העזים לפספס בו ומותר הנזיר לפספס בו שערו דדבר שאינו מתכוין הוא:
מ''ד מפספסין בבריא. ושערו חזק ואין חושש לתלישת השער דלא הוי פסיק רישא:
מ''ד אין מפספסין בתש. שתש כחו ובפספוס כל שהוא בא לידי תלישת שער והוה כסורק שהיא כפסיק רישא:
אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מוֹלְלִין עֲצֵי בְשָׂמִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין מוֹלְלִין.‏ מָאן דְּאָמַר. מוֹלְלִין. בְּלַחִים. מָאן דְּאָמַר. אֵין מוֹלְלִין. בִּיבֵישִׁין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בלחים. ומוללן להריח בהן ואינו מתכוין לפורכן וביבשין מסתמא נפרכין הן ואין מוללין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source