אֲחֵרִים אוֹמְרים מִשֵּׁם רִבִּי לִעֶזֶר. תֵּיאָכֵל הִיא וְאִמָּהּ. [מָהוּ תֵּאָכֵל הִיא וְאִמָּהּ.] אָם הָ‍ֽיתָה אִמָּהּ מוּכֶנֶת לִשְׁחִיטָה תְהֵא מוּתֶּרֶת. וְאִם לָאו אֲסוּרָה. וְאֵין כָּל הַתַּרְנְגוֹלִים מוּכָנִין לִשְׁחִיטָה. אָמַר רִבִּי בָּא. תֵּיאָכֵל בְּהָכֵינָהּ שֶׁלְאִמָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו תאכל היא ואמה. וכי היתירא באמה אתא לאשמעינן ומפרש דה''ק אם היתה אמה מוכנת לשחיטה תהא מותרת אגב אמה ואם לאו אסורה. ופריך וכי אין כל התרנגולים מוכנין לשחיטה הן:
אמר ר' בא. ה''ק תאכל היא בהכינה של אמה ומשום דסתם תרנגולת לשחיטה ולגדל ביצים קיימא ואם נשחטה אמה היום הוברר הדבר דמוכנת לשחיטה היתה ואז תאכל גם הביצה בהכינה של אמה:
הַכֹּל מוֹדִין בְּבֵיצָה שֶׁיָּצָא רוּבָּהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב שֶׁהִיא נֶאֱכֶלֶת בְּיוֹם טוֹב. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁיָּצָא מִיעוּטָהּ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים תֵּיאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא תֵּיאָכֵל. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְטַלְטֵל. נִתְעָ‍ֽרְבָה אַחַת בְּמֵאָה אוֹ אַחַת בְּאֶלֶף כּוּלָּן אֲסוּרוֹת. מַה. כְּמָאן דְּאָמַר. סָפֵק הָכֵן אָסוּר. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. סָפֵק הָכֵן מוּתָּר. 1b מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהוּא אָסוּר. נְשָׁרִין סָפֵק מֵהַיּוֹם נָ‍ֽשְׁרוּ סָפֵק מֵאֶתְמוֹל נָ‍ֽשְׁרוּ. בְּרַם הָכָא יֵשׁ כָּאן אַחַת לֵאֱסוֹר וְהִיא מוֹכַחַת עַל כּוּלָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הכל מודים בביצה שיצא רובה מעי''ט. וחזרה במיעיה וילדתה בי''ט שהיא נאכלת בי''ט דהויא כאלו נולדה מאתמול ובמאי פליגין ב''ש וב''ה בשיצא מיעוטה וכו' כלומר אפי' התחילה לצאת מבעוד יום אבל לא יצא אלא מיעוטה בהא נמי פליגי דמיעוטא שיצא מעי''ט לא חשיבא:
כשם שהיא אסורה וכו'. תוספתא היא שם:
מה. בעיא היא דבעי הש''ס אי נימא דקתני נתערבה אפי' אחת באלף כולן אסורות כמ''ד ספק הכן אסור ביו''ט ברם כמ''ד ספק מותר מה הוא דאפשר דפליג נמי בנתערבה באחרות דכל אחת ואחת ספיקא הויא. וספק מוכן פלוגתא היא לקמן פ''ג בהלכה ב':
מודה הוא וכו'. כלו' דמהדר הש''ס דלא היא דאפי' למ''ד ספק מוכן מותר מודה הוא הכא שהוא אסור כדמסיק ואזיל:
נשרין. כלו' פירות הנושרין מן האילן וספק אם מהיום נשרו או מאתמול בזה ובכיוצא בזה הוא דפליג דלא אתחזק איסורא ותלינן דמאתמול נשרו כולן ברם הכא בנתערבה באחרות יש כאן אחת לאסור בודאי והיא מוכחת לחוש על כולן דעל כל אחת ואחת חיישינן שמא היא שנולדה היום ולא שייך כאן ביטול ברוב מכיון דדבר שיש לו מתירין הוא:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּירִבִּי חֲנִינָה שְׁאִיל. כָּל שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בַיּוֹם מוֹלִיד בַּיּוֹם. בַּלַּיְלָה מוֹלִיד בַּלַּיְלָה. הָתִיבוֹן. הֲרֵי הַתַּרְנְגוֹלֶת הֲרֵי אֵין תַּשְׁמִישָׁהּ אֶלָּא בַיּוֹם וְהִיא יוֹלֶדֶת בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שַׁנָייָא הִיא. שֶׁכֵּן הִיא יוֹלֶדֶת בְּלֹא זָכָר. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם גִּידּוּל. עֵגֶל שֶׁנּוֹלַד מִן הַטִּרֵפָה בְּיוֹם טוֹב מוּתָּר. נַעֲשֶׂה כְדָבָר מוּכָן טָמוּן בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוּכָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עגל שנולד מן הטריפה בי''ט מותר. דאע''ג דלא שייך כאן לומר דמוכן אגב אמו הוא אפ''ה מותר דנעשה כדבר מוכן שטמון בדבר שאינו מוכן וכשיוצא ממנו נשאר הוא מוכן:
שנייא היא. היכא דיולדת בלילה שכן היא יולדת לפעמים בלא זכר אלא בספנא מארעא ודוקא אותה יולדת היא אף בלילה:
הרי התרנגולת וכו'. והיא יולדת בין ביום ובין בלילה כדאשכחן דלפעמים יולדת בלילה:
ר' אבהו וכו' שאיל. על האי ברייתא ששנינו כל שתשמישו ביום וכו' כהאי התיבון דלקמיה:
עֵגֶל שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב מוּתָּר. שֶׁהוּא מַתִּיר עַצְמוֹ לַשְּׁחִיטָה. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. מְעַתָּה מִדְבָּרִית תְּהֵא מוּתֶּרֶת. שֶׁהִיא מַתֶּרֶת עַצְמָהּ בַּשְּׁחִיטָה. 2a צְבִייָה תְּהֵא מוּתֶּרֶת. שֶׁהִיא מַתֶּרֶת עַצְמָהּ בַּשְּׁחִיטָה. חָזַר רִבִּי זְעוּרָה וְאָמַר. עֵגֶל מֵאֶתְמוֹל הוּא גוֹמֵר. בְּרַם הָכָא. בּוֹ ביּוֹם נִגְמְרָה בוֹ בַיּוֹם נוֹלְדָה. אָמַר רִבִּי בָּא. אַתְייָא כְמָאן דְּאָמַר. הַבְּהֵמָה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְקוּטְעִין. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. הַבְּהֵמָה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְסוּייָמִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁסִּייֵם אֵימָתַי עָלָה עָלֶיהָ זָכָר. גּוֹזָל שֶׁנּוֹלָד בְּיוֹם טוֹב מוּתָּר. שֶׁהוּא מַתִּיר עַצְמוֹ בַשְּׁחִיטָה. לֹא כֵן תַּנֵּי. בֵּיצִים שֶׁרִיקִימוּ. גּוֹזָלִים שֶׁלֹּא הֶעֱלוּ עֲלֵיהֶן כְּנָפַיִם אֲסוּרִין מִשּׁוּם שֶׁקֶץ. וְאֵין לוֹקִים עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם נְבֵילָה. וְאָמַר רִבִּי חַגַּי. וִאֲפִילוּ שְׁחָטָן. אָמַר רִבִּי אָבוּן. תִּיפְתָּר בְּאִילִּין דְּנַפְקֲין וְכַנְפֵיהוֹן עֲלֵיהוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תיפתר. דמיירי באלין דנפקין מקליפתן ועם כנפיהון עליהן:
גוזל שנולד ביו''ט וכו'. כדלעיל גבי עגל. ופריך לא כן תני בברייתא ביצים שריקמו וכו' ואפי' שחטן אסורין משום שקץ :
אמר ר' בא אתייא. האי טעמא דר''ז לחלק בין עגל לבין ביצה כמ''ד הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין דבהמה גסה טהורה יולדת לט' חדשים כדאמר בהאי תלמודא בפרק החולץ בהלכה י''א ופליגי התם אם יולדת נמי לחדשים מקוטעין או לשלימין דוקא ומילתא דר''ז לא אתיא אלא כהאי מ''ד דיולדת ג''כ למקוטעין וכשנכנסת לחדש התשיעי ראויה היא שתלד בכל יום ויום ודעתיה על הולד אבל כמ''ד בהמה יולדת לחדשים מסויימין וט' שלימין בדוקא א''כ הגע עצמך דבכה''ג שסיים לו היום אימתי שעלה עליה הזכר ולא כלו תשעה חדשים שלימין עד בו ביום שנולד העגל והוא יו''ט והשתא איכא איסור מוקצה עליה ודמי לביצה שבו ביום נגמרה ובו ביום נולדה ואנן סתמא אמרי' עגל שנולד בי''ט מותר ומשמע דבכל גווני מותר ושמעינן השתא דלא אתיא מילתיה דר''ז אלא כמ''ד הבהמה יולדת לחדשים מקוטעין:
חזר ר' זעירא ואמר. דטעמא אחרינא איכא הכא להתיר עגל שנולד ביו''ט ולא דמי לביצה לפי שהעגל מאתמול הוא גומר כלומר שהרי היה יכול להיות נולד יום או יומים קודם י''ט וא''כ לא אקצי דעתיה מיניה ברם הכא בביצה אי אפשר שתלד עד שתהא הביצה נגמרת ובו ביום נגמרה בו ביום נולדה ויש כאן איסור מוקצה:
ר''ז בעי. עלה דמעתה נימא נמי דמדברי' תהא מותרת לשחטה ביו''ט ואנן תנן בשלהי מכלתין אין משקין ושוחטין את המדברית משום מוקצה. ואמאי הרי מיהת מתרת עצמה לאכילה בשחיטה ואזדא ליה נמי איסור מוקצה וכן צבייה שבאת לידו בי''ט תהא מותרת ולא תיאסר משום מוקצה לפי שהיא מתרת עצמה לאכילה בשחיטה בתמיה:
עגל שנולד ביו''ט מותר. ולא דמיא לביצה שאסורה משום מוקצה לפי שהעגל מתיר עצמו בלידתו ולהיות נשחט מה שלא היה לפני לידתו וכיון דאיתקן לשחיטה איתקן נמי לענין מוקצה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source