רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. לֹא הִתִּירוּ פַּסֵּי בֵירָאוֹת אֶלָּא לְעוֹלֵי רְגָלִים בִּלְבַד. רַב אַבִּין אָמַר. בִּשְׁעַת עוֹלֵי רְגָלִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בֵּן רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי עוֹלֵי רְגָלִים. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן. עוֹשִׂין פַּסֵּי לְבֵירִיוֹת בַּזְּמַן הַזֶּה. וְהָא תַנִּינָן. מְמַלְּים מִבּוֹר הַגּוֹלָה בַּגַּלְגַּל בַּשַּׁבָּת מִבּוֹר הַגָּדוֹל כול'. מִפְּנֵי מַה מְמַלִּים מִבְּאֵר הַקַּר בַּגַּלְגַּל בְּיוֹם טוֹב. אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁעָלָה יִשְׂרָאֵל מִן הַגּוֹלָה וְחָנוּ עַל אוֹתָהּ הַבְּאֵר. וְהִתָנוּ עִמָּהֵן הַנְּבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶן שֶׁיְּהוּ מְמַלִּים מִבְּאֵר הַקַּר בַּגַּלְגַּל בְּיוֹם טוֹב. לֹא כָל בְּאֵרוֹת הַקַּר הִתִּירוּ. אֶלָּא אוֹתָהּ בְּאֵר שֶׁחָנוּ עָלֶיהָ בִּלְבַד. 14a כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. מַה שֶׁהוּתָּר הוּתָּר וָכֹה שֶׁהוּתָּר הוּתָּר. רִבִּי אֶבְדַיְמָא דְחֵיפָה הּוֹרֵי בְחֵיפָה. רִבִּי יִרְמְיָה הוֹרֵי בְחֶלֶף בְּפַסֵּי בֵירָאוֹת בַּזְּמַן הַזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' אבין. ורבי ירמיה פליגי בהא דקאמר רב שלא התירו אלא לעולי רגלים דלמר בשעת עליית הרגל בלבד הוא שהתירו ולמר מפני עולי רגלים התירו ולאו דוקא בשעת עלייתן בלבד אלא כשהתירו כך לעולי רגלים הותר אף בזמן הזה:
מתניתא אמרה כן. תנינן בחדא ברייתא בהדיא כר' ירמיה בשם ר' שמואל עושין פסין לביראות אף בזמן הזה:
והא תנינן. לקמן בשלהי מכילתין ממלאין וכו' ומבאר הקר בי''ט ומפרשינן התם מפני מה אמרו להתיר למלאות בגלגל מבאר הקר בי''ט ולא גזרינן משום עובדא דחול או שמא ירבה למלאות ולהשקות את גינתו אלא כשעלו ישראל מן הגולה בימי עזרא וחנו על אותו הבאר שהיו בו מים חיים ולכך נקרא באר הקר. והתנו עמהן הנביאים שהיו ביניהם להתיר לעולם שיהיו ממלאין מבאר הקר הזה בגלגל בי''ט ואמרינן התם עלה לא כל בארות הקר התירו אלא אותו הבאר שחנו שם בלבד. והשתא כמה דאת אמר תמן מה שהותר הותר ולא במקום אחר והכא נמי מה שהותר הותר לעולי הרגלים בלבד ולא כהאי ברייתא דתני עושין פסין לביראות אף בזמן הזה:
הורי בחיפא. וכן רבי ירמיה הורה בחליף כהאי ברייתא להתיר פסי ביראות בזמן הזה:
הָֽיְתָה אֶבֶן אַחַת גְּדוֹלָה. רוֹאִין שֶׁאִם תֵּיחָלֵק וְיֵשׁ בָהּ שִׁשָּׁה לְכָאן וְשִׁשָּׁה לְכָאן נִידּוֹן מִשּׁוּם דִּיוֹמַד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁאִם תֵּיחָקֵק. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. מָאן דָּמַר. שֶׁאִם תֵּיחָקֵק. מוֹדֵד מִבִּפְנִים. מָאן דָּמַר. שֶׁאִם תֵּיחָלֵק. מוֹדֵד מִבַּחוּץ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְלֹא עוֹד כִּקְלִיפַּת הַשּׁוּם הַחִיצוֹנָה אַתָּ עָתִיד לְהַעֲמִידָהּ. הֲווֵי. לָא שַׁנְייָא בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. שֶׁאִם תֵּיחָלֵק. בֵּין כְּמָאן דָּמַר. שֶׁאִם תֵּיחָקֵק. מוֹדֵד מִבִּפְנִים. מָאן דָּמַר. שֶׁאִם תֵּיחָקֵק. בָּעֲגוֹלָה. וּמָאן דָּמַר. שֶׁאִם תֵּיחָלֵק. בִּמְרוּבַּעַת. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּכֵן תַּנָּייָה מְתִיב לְחַבְרֵיהּ. אֵין בֵּין דְּבָרַיי לִדְבָרֶיךָ אֶלָּא שֶׁאָתָּה אוֹמֵר בָּעֲגוֹלָה וַאֲנִי אוֹמֵר בִּמְרוּבַּעַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תדע לך שהוא כן וכו'. שכך השיב התנא דקאמר שאם תיחלק לחבירו דקאמר שאם תיחקק אין בין דברי לדבריך וכו':
ולא עוד כקליפת השום החיצונה אתה עתיד להעמידה. וכלומר שיהא צריך לחקוק כל מה שמבפנים עד שאתה עתיד להעמידה דקה כקליפת השום החיצונה בתמיה אלא הווי דלא שניא וכו' דלכ''ע במדידה שמבפנים סגי ומשערין בה וא''צ שתהא שיעור המדידה מבחוץ והא הוא דאיכא בינייהו בין הני תנאי דמאן דאמר שאם תיחקק בעגולה הוא דקאמר שאם האבן עגולה היא מחוסרת חקיקה ורואין שאם תיחקק בליטת העגול ויהא בה אמה לכאן ולכאן ומאן דאמר שאם תיחלק באבן מרובעת הוא דקאמר שאינה מחוסרת אלא חליקה:
הוון. בני הישיבה בעו מימר דבהא פליגי דמ''ד שאם תיחקק ס''ל מודד מבפנים וכלומר דתרוייהו באבן מרובע איירי והאי מ''ד ס''ל שמשערין את האבן מבפנים שבתוכה אם יש כדי אמה לכאן [ולכאן] ומ''ד שאם תיחלק המדידה הוא מבחוץ ולא צריך חקיקה. ולפי גי' הספר מאי האי דפריך רבי יוסי ולא עוד וכו' ומסיק דכ''ע ס''ל המדידה מבפנים היא לכן נראה דנתחלפו התיבות וכצ''ל מאן דאמר שאם תיחלק מודד מבפנים ומאן דאמר שאם תיחקק מודד מבחוץ דהאי מאן דאמר סבירא ליה שאין צריך לשער אם תיחקק לפי שהמדידה מבפנים היא וכשמחלק אותה ויש אמה לכאן ואמה לכאן סגי ואף על פי שאם תמדוד מבחוץ לא תמצא השיעור ומפני שהאבן יותר עבה בפנים הוא ומאן דאמר שאם תיחקק סבירא ליה שהמדידה מבחוץ היא וכשיש מבחוץ אמה לכאן ולכאן אז נידון משום דיומד והלכך קאמר שאם תיחקק מה שבפנים וישאר עדיין ממה שהוא בחוץ אמה לכאן ולכאן בכה''ג דוקא הוא שנידון משום דיומד והשתא שפיר קאמר ר' יוסי על הא דס''ד דבני הישיבה לומר דלחד מאן דאמר צריך שתהיה המדידה מבחוץ דוקא והלכך קאמר שאם תיחקק א''כ לדידך:
אית תניי תני שאם תחקק. ותחלק ויש בה אמה לכאן ולכאן נידון משום דיומד:
היתה אבן אחת גדולה וכו'. תוספתא הוא בפ''ק:
הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. רִבִּי מֵאִיר יוֹדֶה לְרִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוּדָה לֹא יוֹדֶה לְרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי מֵאִיר יוֹדֶה לְרִבִּי יוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אִית לֵיהּ דִּיּוֹמְדִין פְשׁוּטִין וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. מִתּוֹךְְְ שֶׁאַתְּ עוֹשֶׂה דִּיּוֹמְדִין אֲבָל לֹא פְשׁוּטִין אַף הוּא סָבוּר לוֹמַר. שֶׁמָּה מְחִיצַת שַׁבָּת כָּךְ הוּא. וְהוּא הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה כֵן בְּמָקוֹם אַחֵר וּמִתְחַייֵב. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. לָא דֵין מוֹדֵי לְדֵין וְלָא דֵין מוֹדֵי לְדֵין. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַף עַל גַּו דְּלַא אֲמַר רִבִּי יוֹסֵה דְכִי הָדָא מִילְּתָא. אֲמָרָהּ דְּכְווָתָהּ. רִבִּי בּוּן וְרִבִּי בּוּן בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. כַּמָּה יְהֵא דִּיּוֹמַד אָרוֹךְ וְלֹא יְהֵא צָרִיךְ פָּשׁוּט. אָמַר לֵיהּ. פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה כְסָתוּם. יוֹתֵר מֵחֲמִשָּׁה מוּפְלַג. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה. אִין תֵּימַר. רִבִּי מֵאִיר יוֹדֶה לְרִבִּי יוּדָה. וְיַעֲשֶׂה בְדִיּוֹמַד אָרוֹךְ וְלֹא יְהֵא צָרִיךְ פָּשׁוּט. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. לֹא נִצְרַךְ רִבִּי מֵאִיר לַפְּשׁוטִים אֶלָּא בְשִׁיטַּת רִבִּי יוּדָה. אֲמַר רִבִּי יוֹסֵה. 14b וַאֲפִילוּ מִשִּׁיטָּתֵיהּ. מִכָּל מָקוֹם אֵין הָעוֹמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ. מִכֵּיוָן שֶׁהָעוּמֵד רָבָה עַל הַפָּרוּץ צָרִיךְ פָּשׁוּט.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסה ואפי' משיטתיה מכל מקום וכו' צריך פשוט. בתמיה וכלומר דר' יוסה מדחה להא דר' בא בר ממל וקאמר לאו מילתא היא דקאמרת דלא אמר ר''מ פשוטין אלא בשיטת רבי יהודה ולדידיה ס''ל דבאמת בהארכת דיומדין נמי סגי הא ליתא דאפילו משיטתיה דר''מ גופיה למדין אנו דלא ס''ל כלל למעט בהארכת דיומדין דאי לא תימא הכי ירחיב הדיומדין עד בכדי שלא יהא כאן הפרוץ אלא פחות מהעומד ומכיון שיהיה העומד רבה על הפרוץ וכי צריך כאן פשוט והדרא קושיא לדוכתא למה לו לר''מ להזכיר כלל מפשוטין אלא מדנקט ר''מ להתקנתא בפשוטין ש''מ דדוקא בפשוטין קאמר וטעמא כדאמרן. שאם אתה מתירו בדיומדין בלא פשוטין אף הוא סבור לומר שמא מחיצות שבת כך הוא אפי' במקום אחר והיינו דקאמר ר' מנא לעיל אע''ג דלא אמר ר' יוסה רבי הדא מילתא אמרה דכוותה לפי שלמדנו מדבריו דכאן דג''כ ס''ל דלא מודה ר''מ לר' יהודה בהארכת דיומדין כלל:
אמר רבי בא בר ממל לא נצרך ר''מ וכו'. כלומר דרבי בא בר ממל בא לומר דאי מהא לא איריא דלעולם איכא למימר דאף לר''מ אם האריך בדיומדין סגי ולא צריך פשוט וכי קאמר ר''מ דצריך פשוט לא נצרך אלא לשיטת ר' יהודה וכלומר דלמאי דקאמר ר' יהודה דיומדין ולא בעי פשוטין פליג ר''מ וקאמר דלשיעורא דידך שהוא י''ג ושליש לא סגי בדיומדין לחוד וצריך ג''כ פשוטין למעט הפרוץ עד עשר אמות ולעולם אמינא לך שאם האריך בדיומדין סגי אפי' לר''מ:
אין תימר ר''מ יודה לר' יהודה ויעשה וכו'. השתא קאמר דש''מ מיהת דלר''מ לעולם צריך פשוטין דאם תאמר ר''מ נמי מודה לר' יודה דבהארכת דיומדין סגי כדאמרן לר' יהודה א''כ קשיא לר''מ למה לי פשוטין בכל גווני ויעשה דיומד רחב וארוך יותר עד שלא יהא צריך פשוט אלא לאו ש''מ דר''מ אינו מודה בהארכת דיומדין כלל. אלא דלעולם בעינן פשוטין לדידיה:
אלא כן אנן קיימין משלשה ועד ארבעה. כלומר אלא בהי גוונא משכחת לה אליבא דרבי יהודה דסגי בהארכת דיומד ביותר משיעורא דידיה ולא צריך פשוט בהאי גוונא דווקא שאם מאריך הוא בדיומדין לא יהיה ביניהן ארבעה שהוא מקום חשוב בכל מקום:
א''ל פחות משלשה כסתום וכו'. כלומר אם מאריך הוא בדיומד שמכאן ומכאן עד שלא יהא אויר ביניהן אלא פחות משלשה ודאי כסתום הוא. דבכל מקום אמרינן לבוד בפחות משלשה ואם הוא יותר מששה אויר ביניהן הופלג השיעור הפרוץ. דס''ל דאע''ג לר' יהודה מותר הפרוץ עד י''ג אמה ושליש. היינו דוקא בתחלה אבל הכא מכיון שהוא יותר מי''ג ושליש דצריך אתה למעט הפרוץ לא סגי בהארכת דיומדין אם יש כאן פרוץ ששה ביניהן ולאו דוקא ששה אלא מכיון שהוא יותר מארבעה דהוי מקום חשוב בכל מקום מיקרי פרוץ בכה''ג שהיה בתחלה יותר מכשיעור וכדמסיק וצריך פשוט אפילו לרבי יהודה:
כמה יהא דיומד ארוך ולא יהא צריך פשוט. לר' יהודה דס''ל עדי''ג אמות ושליש לא בעינן פשוטין ואם הוא יותר מזה כמה צריך להאריך ברוחב הדיומד ושלא יצטרך פשוטין:
רבי בא ור' בון בעון וכו'. כצ''ל:
אמר ר' מנא וכו'. ר' מנא תלמידו של ר' יוסה היה והוה רגיל לומר על דבר ששמע מאחר ולא שמע בפירוש מרבו כך ואמר אע''ג דלא אמר ר' יוסה רבי הדה מילתא בהדיא דפליגי ר''מ ור' יהודה בכל גווני בהא מ''מ אמרה דכוותה דש''מ מינה דדעתו כך כדלקמן. וכן תמצא בהרבה מקומות בש''ס הזה מדברי רבי מנא על ר' יוסה:
ר' אחא וכו'. כלומר וכן אמר רב אחא בהדיא דלא זה מודה לזה ולא זה לזה וכדאמרן:
מתוך שאתה עושה דיומדין וכו'. כלומר וכ''ת מאי רבותא דפשוטין הרי אם ממעט הפרוץ עד כשיעור מה איכפת לן אם ממעטו בהארכת הדיומדין או בפשוטין הלכך קאמר דהא ליתא שאם אתה מתירו בדיומדין לחוד אבל לא בפשוטין אף הוא סבור לומר דמחיצות שבת מעלייתא היא ואף שיש כאן פרוץ מרובה ויסמוך על זה לעשות כן במקום אחר בר''ה ויהא מתחייב שלא התירו זה אלא בפסי ביראות בלבד הלכך מסתברא דאף ר''מ לא יודה לר' יהודה אלא דס''ל דבכל גוונא דווקא פשוטין בעינן כי היכי דליהוי היכרא ולא סגי בהארכת דיומדין:
ר''מ יודה לר' יהודה וכו'. כלומר דפריך היכי מצית אמרת דבכה''ג מודה ר''מ דסגי בהארכת דיומדין הא ר''מ אית ליה דיומדין ופשוטין ומשמע דוקא בפשוטין הוא דאית ליה למעט עד כשיעור לדידיה כדמסיק הקושיא ואזיל:
לא דין מודה לדין וכו'. לא זה מודה לזה וכו' שר''מ מדינא קאמר שבפסי ביראות צריך דיומדין ופשוטין. א''נ דה''ק הוון בעי מימר ר''מ יודה לר' יהודה דאם יש כאן נפיש משיעורא דר''מ והיינו שיש בין פס לפס טפי מעשר אמות דלדידיה צריך פשוטין כדפרישית במתני' ומודה ר''מ שאם האריך בדיומדין עד שלא יהא ביניהן יותר מעשר אמות דבכה''ג א''צ פשוטין אבל ר' יהודה לא יודה לר''מ שאם יש כאן יותר מי''ג אמות ושליש דזהו שיעורא דר' יהודה וצריך למעט הפרוץ אינו מודה לר''מ שימעט בפשוטין אלא דוקא בהארכת הדיומדין עד שלא יהא שם פרוץ יתר מי''ג ושליש הוא דבעינן. וזה עיקר והשתא שייך שפיר כל הא דבתרה:
מתוך שאתה עושה וכו'. כלומר דמשני דלעולם איכא למימר דר''מ יודה לרבי יהודה דמדינא בדיומדין לחוד סגי והא דקאמר ר''מ במתני' דיומדין ופשוטין לא קאמר אלא משום חומרא בעלמא דגזרינן מתוך שאתה אומר לו לעשות דיומדין ולא פשוטין יסבור שמחיצה מעלייתא היא אף בעלמא וילך ויעשה כן במקום אחר בר''ה ויהא מתחייב עלה דלא התירו דיומדין בפרוץ מרובה על העומד אלא לפסי ביראות בלבד לפיכך מחמיר ר''מ אף בפסי ביראות שצריך דיומדין ופשוטין שלא תצא תקלה מתוך כך למקום אחר:
הוון בעיי מימר. בני הישיבה דר''מ יודה לר' יהודה וכו' כדמפרש לקמיה. ומתמה הש''ס מאי האי דקאמרת ר''מ יודה לר' יהודה הא ר''מ אית ליה דיומדין ופשוטין בעינן ואת אמר הכין בתמיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source