קָנָה לוֹ שְׁביתָה וּבָאוּ גוֹיִם וְהִקִּיפוּהָ מְחִיצָה. רִבִּי חוּנָה אָמַר. לֹא הוֹעִילָה לוֹ מְחִיצָה כְּלוּם. אֶלָּה מְהַלֵּךְ בְּאַלְפַּיִים וּמְטַלְטֵל בְּאַרְבַּע. חִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב אָמַר. מְהַלֵּךְ וּמְטַלְטֵל בְּאַלְפַּיִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אַבוּנָא בְשֵׁם חִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב. מְהַלֵּךְ בְּאַלְפַּיִים וּמְטַלְטֵל בְּאַרְבָּעַת אֲלָפִים אַמָּה עַל יְדֵי זְרֵיקָה. הֲווֹן בְּעָייָן מֵימַר. מַה פְלִיגִין כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּכְרִבִּי עֲקִיבָה. בְּרַם כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לֹא פְלִיגִין. וְאֲפִילוּ כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פְלִיגִין. קַל הוּא מִי שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁבִיתָה מִמֵּי שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ שְׁביתָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ואפי' כר''ג וכר''א בן עזריה פליגין. כלומר דדחי לה הש''ס דלא היא דאף אליבא דר''ג ור''א ב''ע שייכא נמי פלוגתייהו דודאי בהך סברא כ''ע מודים דקל הוא מי שקנה לו שביתה בתוך המחיצה ממי שלא קנה לו שביתה בתוכה ואם כן אימא לך דפליגי גם אליבייהו דר''ג וראב''ע אי אמרינן דקניית שביתה בתוך המחיצה מהני נמי לענין טלטול או לא דהיא גופה מספקא לן אפי' למ''ד דלענין הילוך לא בעינן קניית שביתה בתוך המחיצה מיהו לענין טלטול איכא סברא לכאן ולכאן ופליגי הני אמוראי בהא:
מה פליגין כר' יהושע ור' עקיבא. כלו' דאליבא דר' יהושע ור' עקיבא הוא דשייכא פלוגתייהו דאינהו ס''ל במתני' דכל שלא היה באויר מחיצות מבעוד יום לא מהני ליה המחיצה ואע''ג דר' יהושע ור' עקיבא אסרי אפי' בהילוך בהוליכוהו לעיר אחרת ואין לו אלא ד' אמות ס''ד דבני הישיב' דמ''מ שאני הכא שהרי קנה שביתה וא''כ הילוך אלפים מותר לו עכ''פ ומיהו הא דפליגי בטילטול אליבא דר' יהושע ור''ע היא דפליגי אם נחשבה כמחיצה גמורה או לא דאלו לר''ג ור''א בן עזריה הוה ס''ד דבני הישיבה דהכא הואיל וקנה שביתה ודאי כמחיצה גמורה היא אף לענין טלטול שהרי לענין הילוך אלפים בלאו הכי מותר אפי' לא קנה שביתה באויר המחיצה:
הוון בעיין מימר. בני הישיבה:
ומטלטל בארבעת אלפים אמה ע''י זריקה. כלומר וחוץ לאלפים מה שהיא בתוך המחיצה מטלטל הוא ע''י זריקה דמחיצה שנעשית בשבת מחיצה היא אלא שאינו יכול לטלטל חוץ לאלפים כי אורחיה שא''י להלך לשם ומטלטל ע''י זריקה:
ר' יעקב בר אחא. קאמר בשם חייה בריה דרב מהלך הוא באלפים וכן הטילטול כי אורחיה:
מהלך ומטלטל באלפים. דמהני ליה מחיצה אף לטלטל בתוך אלפים שלו אבל טפי לא דגזרינן שמא ימשך אחר חפצו וילך חוץ לאלפים שלו:
קנה לו שביתה. במקום אחד בבקעה ובאו עכו''ם והקיפוה מחיצה בשבת פליגי בה ר' חונה וחייא בריה דרב:
לא הועילה לו מחיצתו כלום. שיהא מותר לטלטל בתוכה אלא הרי היא כבתחילה שמהלך אלפים ממקום השביתה ומטלטל בד' אמות וטפי לא כאלו לא היה שם מחיצה:
לֹא אָמַר אֶלָּא הֶחֱזִירוּהוּ. הָא אִם חָזַר הוּא. אָסוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי נְחֶמְיָה הִיא. דְּתַנֵּי. פֵּירוֹת שֶׁיָּֽצְאוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְחָֽזְרוּ. שׁוֹגֵג יֵאָכֵלוּ. מֵזִיד לֹא יֵאָכֵלוּ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לֹא יֵאָכֵלוּ. עַד שֶׁיַּחֲזִירָן לִמְקוֹמָן שׁוֹגֵג. וַתְייָא דְּרִבִּי נְחֶמְיָה כְרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת. 27b שׁוֹגֵג יֵאָכֵל. מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
לא אמר. במתניתין אלא החזירוהו שהן החזירו אותו שלא לדעתו כמו שהוציאוהו שלא לדעתו:
הא אם חזר הוא. מעצמו אסור ואין לו אלא ארבע אמות:
דר' נחמיה היא. ואתיא כר' נחמיה דתני בברייתא פירות וכו' שוגג אם הוציאן בשוגג יאכלו כשחזרו ואם הוציאן מזיד לא יאכלו:
ר' נחמיה אומר. בין שהוציאן שוגג בין מזיד לא יאכל עד שיחזירן למקומן שיגג אבל אם החזירן מזיד אעפ''י שהוציאן שוגג לא יאכלו. והיינו כדיוקא דדייקינן ממתני':
ואתיא דר' נחמיה. שצריך שיהא החזרה שהיא הכנה להאכילה בשוגג דוקא ואם החזירן בשוגג מותרין אפי' בו ביום:
כר''מ. דפ''ב דתרומות דתני שם המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל וכו' דאלו לר' יהודה הא פליג שם בברייתא וסבירא ליה בשוגג יאכל למוצאי שבת ולא בו ביום:
נְתָנוֹ עַל פֶּתַח הַדִּיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה נוֹתְנִין לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבִּפְנִים וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִבַּחוּץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֵין נוֹתְנִין לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבִּפְנִים וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִבַּחוּץ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לִיתֵּן לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבִּפְנִים וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִבַּחוּץ אוֹף הוּא מְטַלְטֵל בְּכָל הַדִּיר כּוּלּוֹ. נְתָנוֹ בְּאֶמְצַע הַדִּיר. הָיָה הַדִּיר חֶצְיוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְחֶצְיוֹ חוּץ לַתְּחוּם. רִבִּי אָחָא אָמַר מִן אוּלְפָּן. רִבִּי יוּדָה אָמַר לָהּ מִן דֵּיעָה. מַחֲלֹקֶת רַב חוּנָה וְחִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב
Pnei Moshe (non traduit)
נתנוהו באמצע הדיר והיה הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום. בהא קאמר ר' אחא מן אולפן שכך קיבל מרבו ור' יודן הוא אמורא אמר לה מן דיעה דנפשיה. דתליא במחלוקת דרב חונה וחייא בריה דרב דלעיל דפליגי בהקיפוה נכרים מחיצה בשבת דלמאן דס''ל התם מהלך ומטלטל באלפים ולא חיישינן שמא ימשוך אחר חפצו לילך חוץ לאלפים ה''ה הכא מהלך ומטלטל בחציו שבתוך התחום. ולמאן דס''ל מהלך באלפים ומטלטל בארבע ה''נ כן שמהלך בחציו שבתוך התחום ואינו מטלטל אלא בד' אמות שמא ימשך אחר חפצו וילך בחציו שהוא חוץ לתחום:
נתנו. אותו על פתח הדיר ולא בתוכו ממש. האי מילתא תליא בפלוגתא דתנאי במתני' דלדעתייהו דר' יהושע ור''ע שאין לו לעולם אלא ד' אמות א''כ כאן נותנין לו ב' אמות מבפנים וב' אמות מבחוץ לפתח הדיר דלית לן למיחש למידי אבל לר''ג וראב''ע דסבירא להו דהיכא דנתנוהו בתוך הדיר או בתוך הסהר שמהלך את כולה א''כ כאן שנתנוהו על פתח הדיר או הסהר אין נותנין ד' אמות אלו שאם אתה נותן לו ב' אמות מבפנים כסבור הוא שעל פתח הדיר כבתוך הדיר עצמו ואוף הוא מטלטל בכל הדיר כולו ובאמת בכה''ג אינן מועילות לו המחיצות מכיון שלא נתנוהו בתוך המחיצות ממש:
הלכה: פיס'. מִי שֶׁיָצָא בִרְשׁוּת כול'. דִּלֹ כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. יֵעָשֶׁה כְמִי שֶׁיָּצָא בְאוֹנֶס וְלֹא יִהְיֶה לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. יֶשׁ לוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. אָמַר רַב חוּנָה. וְהֵן שֶׁיְּהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹכְלוֹת מִטְּחוּם טִבֵּרִיָּא וּמִטְּחוּם מַגְדָּלָה. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲווָה רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַאֲפִילוּ יָצָא לְמַגָדָּלָה וְחָזַר כְּאִילּוּ לֹא יָצָא. רִבִּי יְהוֹשׁוּעַ דְּרוֹמִיָּה בָעֵי. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁיָּצָא שׁוֹגֵג. וַאֲפִילוּ יָצָא מֵזִיד. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. שֶׁכָּל הַיוֹצְאִין לְהַצִּיל חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן. חוֹזְרִין אֲפִילוּ בְזַייְנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מצודות. מלשון ואשר לא צדה ואתה צודה נפשי כלומר שהיה אורב וצופה בהן לשער בעיניו המדה במישור ובים:
ולמה לי עד שלא חשיכה. והלא אפי' משחשיכה באו בתוך התחום וכי לא ר''ג היא שאמר כך ואיהו ס''ל לעיל דלעולם מהלך את כולה אפי' לא שבת באויר מחיצות מבעוד יום והרי בנמל הן:
תפתר שהיה בנמל יותר מבית סאתים ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה. בו ואו או נקט שאם היה יותר מסאתים אפי' היו לו מחיצות לא מהני ואם לא היה אלא בית סאתים לא היו לו מחיצות גבוהות י':
ולא יהיו פרצות יותר מעשר וכו'. כלומר ואפי' לא היו בו פירצות יותר מעשר מיהו לא היה בו אלא עומד כנגד עומד יפרוץ כנגד פרוץ כדאמרינן לעיל בפ''ק גבי שיירא שחנתה בבקעה דביותר מבית סאתים אפי' אין כאן פירצה יותר מעשר מיהת עומד כנגד הפרוץ בעינן:
גמ' דלא כן מה אנן אמרין. אי לא אשמועינן שיש לו אלפים לכל רוח מה היינו אומרים בדבר זה וקאמר מהו דתימא ה''א ויעשה זה כמי שיצא באונס דאמרינן בריש פירקין שאין לו אלא ד' אמות לפום כן צריך מימר דלא דמי לאונס דמכיון שברשות יצא יש לו אלפים אמה לכל רוח:
והן. ודוקא שהיו ארבע אמות שלו במקום שהחזירוהו בתוך התחום אוכלת מתחום טבריה ומתחום מגדלה כגון שהיה יוצא מטבריה למגדלה ואמרו לו בב' אמות של תחום מגדלה וא''כ הד' אמות שלו מובלעות בב' תחומין הללו ואז כאלו לא יצא מתחום ביתו שבטבריה:
ר' חונה וכו' בשם רשב''ל. פליג דלא היא אלא אפילו יצא למגדלה ותחום מגדלה מובלע בתוך תחום טבריה וחזר כאלו לא יצא ולא בעינן שיהא ארבע אמות שלו מובלעות בתוך שני תחומין הללו:
עד כדון שיצא בשוגג. ונזדמן לו להציל ואם אפילו יצא במזיד חוזר למקומו הוא:
מתניתא אמרה כן. אפילו במזיד דהא קתני שכל היוצאין להציל:
חוזרין. דקאמר קמ''ל ואפי' בכלי זיינן וכדקתני עכו''ם שבאו וכו' אפי' תבן וכו' הואיל וסמוכות לספר הן שכיחי סכנת נפשות בהן לעולם:
משנה: מִי שֶׁיָצָא בִרְשׁוּת אָֽמְרוּ לוֹ כְּבָר נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה יֶשׁ לוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. אִם הָיָה בְתוֹךְ הַתְּחוּם כִאִילּוּ לֹא יָצָא שֶׁכָּל הַיוֹצְאִין לְהַצִּיל חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן׃
Pnei Moshe (non traduit)
מה אנו לירד. מתוך הספינה לעיר דשמא באנו מחוץ לתחום משחשיכה:
שכבר הייתי מסתכל. בשפופרת שהיה לו שבה היה משער בעיניו למדת צפיית של אלפים אמה במישור ובים:
מתני' מי שיצא ברשות. מצוה כגון לעדות החודש או להציל מן הגייס או מן הנהר ואמרו לו כבר נעשה מעשה ואינם צריכין לך:
יש לו אלפים אמה לכל רוח. ממקום שאמרו לו:
אם היה בתוך התחום. בגמרא מפרש דה''ק אם היו אותן אלפים אמה שנותנין לו נכנסין לתוך התחום ביתו כאלו לא יצא מתחומו הוא והולך עד ביתו והרי הוא כבתחילה שיש לו מביתו אלפים לכל רוח:
שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן. בגמרא קאמר אפי' בכלי זיינן וכלומר הואיל ומצינו קולא אחרת שהקילו בכל היוצאין להציל מן האויבים חוזרין אפי' בכלי זיינן למקומן מפני הפחד שלא ירגישו בהם האויבים ואינן צריכין הן להניח כלי זיינן לפיכך הקילו נמי בכגון זה שיצא ברשות להיות כאלו לא יצא:
מתני' פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה. נמל הוא מקום שהספינות חונות שם כשיורדות מן הים אל שפתו וקאמר בגמרא שאותו הנמל היה יותר מן בית סאתים א''נ שלא היה מוקף מחיצות גבוהות עשרה דאי לאו הכי הא ר''ג ס''ל לעיל בנתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה:
הלכה: פיס'. פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַלִּמֵן כוּל'. מְצוּדוֹת הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְשַׁעֵיר בָּהּ עֵינָיו בַּמֵּישָׁר. וְלָמָּה לִי עַד שֶׁלֹּא חָשֵׁיכָה. וְלֹא רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בַלִּמֵן יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם. וְלֹא יִהְיוּ מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׁרָה. וְלֹא יִהְיוּ פִרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. ולֹא יְהֵא עוֹמֵד כְּנֶגֶד עוֹמֵד וּפָרוּץ כְּנֶגֶד פָּרוּץ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מצודות. מלשון ואשר לא צדה ואתה צודה נפשי כלומר שהיה אורב וצופה בהן לשער בעיניו המדה במישור ובים:
ולמה לי עד שלא חשיכה. והלא אפי' משחשיכה באו בתוך התחום וכי לא ר''ג היא שאמר כך ואיהו ס''ל לעיל דלעולם מהלך את כולה אפי' לא שבת באויר מחיצות מבעוד יום והרי בנמל הן:
תפתר שהיה בנמל יותר מבית סאתים ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה. בו ואו או נקט שאם היה יותר מסאתים אפי' היו לו מחיצות לא מהני ואם לא היה אלא בית סאתים לא היו לו מחיצות גבוהות י':
ולא יהיו פרצות יותר מעשר וכו'. כלומר ואפי' לא היו בו פירצות יותר מעשר מיהו לא היה בו אלא עומד כנגד עומד יפרוץ כנגד פרוץ כדאמרינן לעיל בפ''ק גבי שיירא שחנתה בבקעה דביותר מבית סאתים אפי' אין כאן פירצה יותר מעשר מיהת עומד כנגד הפרוץ בעינן:
גמ' דלא כן מה אנן אמרין. אי לא אשמועינן שיש לו אלפים לכל רוח מה היינו אומרים בדבר זה וקאמר מהו דתימא ה''א ויעשה זה כמי שיצא באונס דאמרינן בריש פירקין שאין לו אלא ד' אמות לפום כן צריך מימר דלא דמי לאונס דמכיון שברשות יצא יש לו אלפים אמה לכל רוח:
והן. ודוקא שהיו ארבע אמות שלו במקום שהחזירוהו בתוך התחום אוכלת מתחום טבריה ומתחום מגדלה כגון שהיה יוצא מטבריה למגדלה ואמרו לו בב' אמות של תחום מגדלה וא''כ הד' אמות שלו מובלעות בב' תחומין הללו ואז כאלו לא יצא מתחום ביתו שבטבריה:
ר' חונה וכו' בשם רשב''ל. פליג דלא היא אלא אפילו יצא למגדלה ותחום מגדלה מובלע בתוך תחום טבריה וחזר כאלו לא יצא ולא בעינן שיהא ארבע אמות שלו מובלעות בתוך שני תחומין הללו:
עד כדון שיצא בשוגג. ונזדמן לו להציל ואם אפילו יצא במזיד חוזר למקומו הוא:
מתניתא אמרה כן. אפילו במזיד דהא קתני שכל היוצאין להציל:
חוזרין. דקאמר קמ''ל ואפי' בכלי זיינן וכדקתני עכו''ם שבאו וכו' אפי' תבן וכו' הואיל וסמוכות לספר הן שכיחי סכנת נפשות בהן לעולם:
משנה: פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנִּמֵל עַד שֶׁחָשֵׁיכָה אָֽמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מָה אָנוּ לֵירֵד אָמַר לָהֶן מוּתָּר שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל וְהָיִינוּ בְתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חָשֵׁיכָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
מה אנו לירד. מתוך הספינה לעיר דשמא באנו מחוץ לתחום משחשיכה:
שכבר הייתי מסתכל. בשפופרת שהיה לו שבה היה משער בעיניו למדת צפיית של אלפים אמה במישור ובים:
מתני' מי שיצא ברשות. מצוה כגון לעדות החודש או להציל מן הגייס או מן הנהר ואמרו לו כבר נעשה מעשה ואינם צריכין לך:
יש לו אלפים אמה לכל רוח. ממקום שאמרו לו:
אם היה בתוך התחום. בגמרא מפרש דה''ק אם היו אותן אלפים אמה שנותנין לו נכנסין לתוך התחום ביתו כאלו לא יצא מתחומו הוא והולך עד ביתו והרי הוא כבתחילה שיש לו מביתו אלפים לכל רוח:
שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן. בגמרא קאמר אפי' בכלי זיינן וכלומר הואיל ומצינו קולא אחרת שהקילו בכל היוצאין להציל מן האויבים חוזרין אפי' בכלי זיינן למקומן מפני הפחד שלא ירגישו בהם האויבים ואינן צריכין הן להניח כלי זיינן לפיכך הקילו נמי בכגון זה שיצא ברשות להיות כאלו לא יצא:
מתני' פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה. נמל הוא מקום שהספינות חונות שם כשיורדות מן הים אל שפתו וקאמר בגמרא שאותו הנמל היה יותר מן בית סאתים א''נ שלא היה מוקף מחיצות גבוהות עשרה דאי לאו הכי הא ר''ג ס''ל לעיל בנתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה:
רִבִּי זְעִירָא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. מַה שֶׁרָצוּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. אַף בְּדִיר וּבְסַהַר הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כָּל הַיּוֹם הָיוּ דָנִין אֵילּוּ כְנֶגֶד אֵילּוּ עַד שֶׁבָּא אֲחִי אַבָּא וְהִכְרִיַע בֵּינֵיהֶן. וְהִתְקִין שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּסְפִינָה. וּכְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּכְרִבִּי עֲקִיבָה בְּדִיר וְסַהַר. מַה בֵין סַהַר וּמַה בֵין סְפִינָה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. סְפִינָה מִפְּנֵי שֶׁמְחִיצוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מִכֵּיוָן שֶׁעוֹקְרִין אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵילּוּ וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת אֵילּוּ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. אִם הָֽיְתָה אֵכְּסֶדְרָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דַּחֲבֵרַייָא מוּתָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא אָסוּר. 28a אִם הָיָה הַםָ גַּלֵנוֹ. עַל דַּעְתְּהוֹן דַּחֲבֵרַייָא אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ אֵינָן תְּחוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ר זעירא מתניתא אמרה כן ד' אמות שאמרו אינן תחום. כלומר ר' זעירא דקאמר האי טעמא בספינה לשיטתיה אזיל דאמר לעיל ממתניתין דלקמן ש''מ דד' אמות שאמרו תחום הן ואין נותנין לו משני מקומות. ולפיכך אמר בספינה להאי טעמא שהיא נעקרת מאליה מד' אמות לד''א וכעומדת תמיד בתוך ד''א היא:
על דעתון דחבריא מותר על דעתיה דרבי זעירא אסור כצ''ל. ונתחלף בהא דלעיל שהרי לחברייא יש כאן מחיצותיה ולטעמיה דר' זעירא בכה''ג אינה נעקרת מד' אמות אלו לד' אמות אלו:
אם היה הים גלני. שהיו הגלים של הים גבוהים ומתגברים הרבה עד שאין הספינה יכולה להלך את מהלכה שגלי הים דוחפין אותה לאחור נמי איכא בינייהו:
על דעתהון דחברייא אסור על דעתיה דר' זעירא מותר. כצ''ל ובספרי הדפוס טעות דמוכח ונתחלף בהא דלקמיה:
אם היתה אכסדרה. כלו' אם הספינה היתה כמין אכסדרה שפתוחה מד' רוחותיה ואין לה מחיצות:
מה נפק מביניהון. להני תרי טעמי:
ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה. דמ''מ בתוך מחיצותיה שבתו אבל דיר וסהר לא היה כלל באויר מחיצות בעת ששבת. ור' זעירא אמר טעמא אחרינא דספינה קילא טפי מכיון שתמיד עוקרין אותה מד' אמות אלו ונותנין אותה בד' אמות אלי שתמיד מהלכת היא ולעולם כבתוך ד' אמות היא:
חנניא בן אחי ר' יהושע אמר. לא כך אלא כל אותו היום שהיו בספינה היו דנין אלו כנגד אלו עד שלבסוף בא אחי אבא והוא ר' יהושע והכריע והתקין שתהא הלכה וכו' וכר' יהושע ור''ע בדיר וסהר וכדמסיק ואזיל מה בין דיר וסהר לספינה:
אף בדיר וסהר. שלא שבת כלל באויר מחיצות הלכה כר''ג וכראב''ע:
ר' זעירא רב הונא. אמרו בשם רב שממה שרצו ר' יהושע ור''ע להחמיר על עצמן דקתני א''כ זאת אומרת שהלכה כר''ג ור''א ב''ע שמה שעשו אינו אלא מצד חומרא שהחמירו על עצמן דווקא ולא להחמיר לאחרים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source