עִיר שֶׁחָֽרְבָה. רִבִּי לָֽעְזְר אוֹמֵר. מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. שְׂמוּאֵל אָמַר. אֵין לוֹ מְקוֹם עִירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי בַּא בַּר כַּהֲנָא רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בְּדִיר אוֹ בְסַהַר מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. וְדִיר וְסַהַר לֹא כְמִי שֶׁחָֽרְבוּ בָּתִּים וְדִיּוּרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עיר שחרבה. מן הבתים ונתן בה עירובו:
ודיר וסהר לא כמי שחרבו בתים ודיורין. שהרי אין בהן בתים ודיורין לאדם ואפילו הכי קאמר רב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה אלמא רב נמי כר' אלעזר סבירא ליה:
רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִנָה. מַה פְלִיגִין. בְּשֶׁנָּֽתְנוּ עֵירוּבָן בִּפְלַטֵיָא. אֲבָל אִם נָֽתְנוּ עֵירוּבָן בְּבָתְּים אַף רִבִּי עֲקִיבָה מוֹדֶה. רִבִּי בָּא בָּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי בָעֵי. הָֽיְתָה עִיר שֶׁעִירְבָה וְנָֽתְנוּ עֵירוּבָן בִּפְלַטֵיָא 37a לֹא כְמִי שֶׁנָּֽתְנוּ עֵירוּבָן בְּבָתְּים.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מה פליגין. רבי עקיבא וחכמים במתני' בנותן עירובו בתוך עיר אחרת דוקא בשנתנו עירובן בפלטיא ברחובה של העיר אבל אם נתן עירובו בבתים של העיר אף ר''ע מודה שכל העיר נחשבת לו כד' אמות ומונה אלפי' מחיצה לה דהואיל ודרך הבתים להיות סמוכין ומחוברין זה אצל זה אם הניח העירוב באחד מן הבתים נחשבין כולן כאחד ומונה תחומו מחוצה להן:
ר' בא בעי. על זה דלדידך אם העיר הזאת שהניח זה עירובו בתוכה היתה עיר שעירבה לעצמה שבני העיר עירבו ביניהן והותר להן לטלטל בכל העיר ונתן זה עירוב שלו בפלטיא לא כמי שנתן עירובו באחד מן הבתים דמי והא ר''ע סתמא קאמר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה דמשמע אפילו בשנתן עירובו בעיר שעירבה לעצמה פליג ר''ע:
עִיר חֲדָשָׁה מוֹדֵד מִן הַבָּתִּים וִישָׁנָה מוֹדֵד מִן הַחוֹמָה. אֵי זוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּאי. בָּנָה בָתִּים וְאַחַר בָּנָה חוֹמָה. זוֹ הִיא חֲדָשָׁה. בָּנָה חוֹמָה וְאַחַר בָּנָה בָתִּים. זוֹ הִיא יְשָׁנָה. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. בֵּין זוֹ וּבֵין זוֹ חֲדָשָׁה. וְאֵי זוֹ הִיא יְשָׁנָה. כָּל שֶׁהָיוּ בָהּ דִּיּוּרִין וְחָֽרְבוּ. רִבִּי זְעִירָא בְדַעְתֵּיהּ. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. בָּנָה תִשְׁעָה לְשֵׁם קַּרְפֵּף וְאֶחָד לְשֵׁם דַּייָר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ בָּנָה אֶת הָעֲשִׂירִי לְשֵׁם דִּירָה. הֲרֵי הוּא כְדִירָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בנה תשעה לשם קרפף ואחד לשם דייר. אם תשעה בני אדם הקיפו מחיצה במקום אחד לשם קרפף שלא הוקף לדירה ובא העשירי וגמר המחיצה לשם דירה דלר' זעירא אין הולכין אחר האחרון ודינו כקרפף שלא הוקף לדירה שאין מטלטלין בו אלא עד בית סאתים והכי נמי כאן דאין חלוק בין בנה הבתים בתחלה ובין בנה הבתים אחר כך הולכין אחר הבתים שהן לפנינו כמו דסבירא ליה בקרפף שהולכין אחר בנין המרובה שלפנינו שנבנה לשם קרפף ור' אלעזר פליג וסבירא ליה שאפילו אין כאן לשם דירה אלא מה שבנה העשירי בלבד הרי הוא כדירה שהולכין אחר האחרון והרי גמרו לשם דירה:
ר' זעירא כדעתיה. כדאשכחן בהא דאיתפלגון בעלמא:
כל שהיו בה דיורין וחרבו. דבכהאי גוונא הוא דהולכין אחר החומה:
ואיזו היא ישנה. שאין לו אלפים אלא ממקום החומה:
בין זו ובין זו חדשה. ומן הבתים הוא מודד ולקולא:
בנה בתים ואחר כך בנה חומה. סביב הרי זו ישבה ולבסוף היקפה אין מודד אלא מן הבתים ובנותן עירובו בעיר מיירי ואליבא דר' עקיבא. והלכך קאמר שאם בנה בתים בתחלה הכל הולך אחר הבתים ולקולא שאין מקום שמן החומה עד הבתים בכלל המדה שממקום עירובו ולהלן אבל אם בנה החומה בתחלה ואחר כך בנה הבתים זו היא ישנה והולכין אחר החומה ולחומרא שאין לו אלא ממקום החומה אלפים:
ר' זעירא. משמיה דנפשיה קאמר:
משנה: אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה אֵי אַתֶּם מוֹדִין לִי בְּנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ עַל פִּי הַמְּעָרָה שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. אָֽמְרוּ לוֹ אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִין אֲבָל בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּיוּרִין מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמַּה. נִמְצָא קַל בְּתוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָֽמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה שֶׁאֲפִילוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בַמְּעֳרָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולמודד שאמרו וכו'. כלומר אף על פי שחלוקין חכמים על ר''ע בנותן את עירובו וסבירא להו דכל העיר נחשבת לו כד' אמות מודים הן במודד ממקום שביתתו שאמרו חכמים שנותנין לו אלפים אמה שאפי' סוף מידתו כלתה במערה ואפי' במערה שיש בה דיורין אין לו אלא עד סוף מידתו במקום שכלתה המדה ומשם ולהלן אין לו כלום:
נמצא קל תוכה. של מערה מעל גבה שאם נתן עירובו על גבה של מערה אין לו אלא ממקום עירובו אלפים לפי שגבה אין ראוי לדיורין אם נתן בתוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:
אי אתם מודים לי בנותן את עירובו על פי המערה. כלומר בתוכה שאין לו וכו' אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין שנפרצו חומותיה ואינה ראויה לדיורין אבל אם ראויה היא לדיורין אע''פ שאין בה עכשיו דיורין נחשבת כולה כארבע אמות וכן עיר שחרבה ויש לה חומה סביב מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה ואפי' היא גדולה כאנטוכיא:
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב חִינְנָא אִם הָֽיְתָה גַגָּהּ שֶׁלְמְעָרָה אַרְבָּעָה אֲלָפִים אַמָּה. מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. עַל גַּבֵּי חוֹמָה אֲפִילוּ כַמָּה מוּתָּר. אִם הָֽיְתָה גַגָּהּ שֶׁלְמְעָרָה שֵׁשֶׁת אֲלָפִים אַמָּה. מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ עַל יְדֵי נִיבָרִיּוֹת. אֲחֹרֵי הַגַּגִּין מָהֶן. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אֵינֵייָא בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה רִבִּי אָחָא מַטֵּי בָהּ בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. אֲחוֹרֵי הַגַּגִּים מְטַלְטְלִין בָּהֵן אֲפִילוּ כוֹר אֲפִילוּ כוֹרַיִים. רִבִּי מֵאִיר אָמַר. מְטַלְטְלִין בָּהֵן עַד בֵּית סְאָתַיִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִילְּתֵיהּ דְּרַב פְּלִיגָא עֲלוּי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אַחַת. שְׁמוּאֵל אָמַר. עַד בֵּית סְאָתַיִים. רַב אָמַר. מְטַלְטְלִין בָּהֵן אֲפִילוּ כוֹר אֲפִילוּ כוֹרַיִים. הִיא אֲחוֹרֵי הַגַּגִּים הִיא אֲחוֹרֵי הַסְּפִינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הדרן עלך כיצד מעברין
היא אחורי הגגים היא אחורי הספינה. מילתא באנפי נפשה היא דכמו שאמרו באחורי הגגין כך הדין באחורי הספינה שאם יש ספינות בנהר שאצל העיר סמוכות זו לזו אחוריהן כאחורי הגגין לענין הילוך שהכל נחשב כהעיר ומהן ולהלן מודד אלפים אמה:
מילתא דרב פליגא עלוי. דנפשיה דתנינן תמן ריש פ''ט כל גגות העיר רשות אחת וקאמר שמואל עד בית סאתים ורב אמר מטלטלין בהן אפילו כיר ואפי' כוריים ובשלמא דשמואל אדשמואל לא מצינן למיפרך דר' אחא מטי בה בשם שמואל קאמר שיש שאמרו כך בשם שמואל ולהאי מ''ד אין הכי נמי דשמואל ס''ל בגגות עצמן הכי אלא דרב אדרב קשיא:
מטי בה בשם שמואל אחורי הגגין מטלטלין בהן אפילו כור או כוריים רב אמר מטלטלין בהן עד בית סאתים. כצ''ל דהא לקמן מקשי דרב אדרב:
אחורי הגגין מהו. לענין טלטול ואיידי דאיירי הכא בגגין לענין הילוך מיבעיא ליה לענין טלטול דתנן לקמן פ''ט כל גגות העיר רשות אחת ואחורי הגגין שיש איזה בנין באחוריהן אם הן כגגין עצמן או לא:
. אם היה גגה של חומה ששת אלפים וכו' כצ''ל מהלך את כולה וחוצה לה ע''י נבריות. כלומר דאם היא חומה שלימה צריכא למימר דנחשב הכל כעיבורה אלא אפילו היא פריצה בכמה מקימות ויש מקומות ניכרין שהן מאותה החומה מהלך את כולה שנחשב מן העיבור וחוצה לה מודד אלפים אמה:
אם היתה גגה של מערה וכו'. לאו בנותן עירובו מיירי דלא פליג אמתניתין אלא בענין עבור של עיר והשייך לה קאמר דאם גג מערה שהיא מתחלת בתוך ע' ושיריים של העיר אפילו היא ד' אלפים אמה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה וכן הדין ע''ג חומה העומדת בתוך עיבורה של העיר דאפי' כמה מותר:
גַּג הַמִּגְדָּל נִידּוֹן כְּעִיר. גַּג הַמְּעָרָה נִידּוֹן כְּשָׂדוֹת. מַה. דְּיּוּרִין מַמָּשׁ. אוֹ אֲפִילוּ רְאוּיָה לְדִיּוּרִין. מִן מַה דָמַר רִבִּי יִצָחָק בַּר נַחְמָן בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. אַתְּ רוֹאֶה אוֹתָהּ כִּילּוּ מְלֵיאָה מַּיִם וָטִיט. הָדָא אָֽמְרָה אֲפִילוּ רְאוּיָה לְדִיּוּרִין. אָמַר רִבִּי יִצָחָק בֵּירִבִּי אֶלְעָזָר. הָדָא אָֽמְרָה עִיר שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי פְתָחִים. אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה אַרְבָּעַת אֲלָפִים אַמָּה חָסֵר אַחַת. מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַיִם אַמָּה. אַרְבָּעַת אַלָפִים אַמָה. אֵין לוֹ מִמְּקוּם עִירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיָם אָמָּה. אָמַר רִבִּי בָּא. אַסְבְּרֵי רִבִּי זְעִירָא. אִין יִתֵּן סַנְדָּלוֹי הָכָא הוּא אֲתֵי בְּרָא וְנַסֵּי לוֹן. אִין יִתֵּן סַנְדָּלוֹי הָכָא הוּא אֲתֵי בְּרָא וְנַסֵּי לוֹן. מַה בין אֲתִי בְרָא וּמַה בֵין אֲתִי בְרָא. מֵרוּחַ אַחַת אָסוּר מִשְׁתֵּי רוּחוֹת מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אסברי. לי ר' זירא לטעמא אין יתן סנדלוי הכא הוא אתי בדא ונסיב לון וכו' כמפורש הכל לעיל שם:
הדא אמרה. מדתנינן בנותן את עירובו בעיר כל העיר נחשב לו כד' אמות ומטעמא הואיל ויכול להגיע לעירובו בכל מקום שהוא בעיר אם כן בעיר שיש לה שני פתחים ומפולשת היא לגמרי ונראית כשני עיירות אם יש בין זה לזה ארבע אלפים חסר אמה אחת מכיון שיכול להגיע מזו לזו דמ''מ כעיר אחת דמיא והואיל והתחומין מובלעין הן מהלך את כולה וכו' וכדאמרינן לעיל בהלכה א' גבי עיר שהיא בנויה כמין קשת:
מה דיורין ממש וכו'. הא דתנינן במתניתין בזמן שיש בה דיורין מהלך את כולה וכו'. מאי דיורין אם דיורין ממש בעינן או אפילו ראויה לדיורין הרי כיש בה דיורין היא. וקאמר מן מה דשמעינן דאמר ר' יצחק שאת רואה אותה כאלו מלאה מים וטיט כלומר אפילו היא עכשיו מלאה מים וטיט אין בכך כלום הדא אמרה אפילו ראויה לדיורין כמי שיש בה דיורין דמי:
גג מגדל. אם נתן בו עירובו נידון כעיר דהואיל ומשתמשין בו תדיר הרי הוא כמי שהוא לדירה ומונה חוצה לו אלפים וגג המערה נידון כשדות לפי שאין שם דיורין ואינה ראויה לדיורין ואין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה:
הלכה: פיס'. אָמַר לָהֶן רִבִּי עֲקִיבָה אֵי אַתֶּם מוֹדִין לִי כול'. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. קַל הוּא הַקּוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּקַרְפֵּף מִן הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בַּקַּרְפֵּף. הַקּוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּקַרְפֵּף מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלּוֹ וְחוּצָה לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה. הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בַּקַּרְפֵּף אֵין לוֹ מְקוֹם עִירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי זְעִירָא בָעֵי. אָמַר. תִּקָּנֶה לִי שְׁבִיתָה בְּקַרְפֵּף. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. מַחֲלוֹקֶת רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. 37b עִיקַּר עֵירוּב בַּכִּבָּר. בַּנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ בַּקַּרְפֵּף אֵין לוֹ מְקוֹם עִירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. רִבִּי יוּדָא אוֹמֵר. עִיקַּר עֵירוּב בְּרַגְלָיו. בָּאוֹמֵר. תִּקָּנֶה לִי שְׁבִיתָה בְּקַרְפֵּף מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר. ר' חנניה בריה דרבי הלל. דבר זה תלוי במחלוקת דר' מאיר ור' יודה בפרק דלעיל בהלכה ו' דלר' מאיר דסבירא ליה עיקר עירוב בככר הוא וקל הוא שהקילו חכמים לעני או לבא בדרך שיערב ברגליו. אם כן כאן כנותן עירובו בקרפף דיינינן ליה משום דדי הוא שהקילו בו שיכול לקנות שביתה במקום פלוני ולא יהא צריך לערב בככר ולא דניקל ביה טפי שיהא מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אלא דינו כמו אם נותן בו עירובו שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים והכי נמי ממקום שסיים שביתתו שהרי צריך לקנות שביתה במקום מסויים כדתנן בפ' דלעיל שם ואין לו אלא ממקום שקנה לו שביתה אלפים ולר' יהודה דס''ל עיקר עירוב ברגליו ולאו משום קולא שהקלו בו א''כ באומר תקנה לי שביתה בקרפף מהלך את כולה וחוצה לו אלפים אמה כדין קונה שביתה במקום שהיקף במחיצות:
ר' זעירא בעי. דעד כאן לא שמענו אלא אם קנה הוא שביתה ועומד בקרפף בשעת קניית שביתה אבל אם היה חוץ לקרפף ואמר תקנה לי שביתה בקרפף וכגון שהיה יכול להגיע להקרפף בשעת קניית שביתה ולא רצה לזוז ממקומו ואמר תקנה לי שביתה בתוכו מאי אם בכה''ג נמי אמרינן דכל הקרפף נחשב לו כארבע אמות או דילמא דבעינן דוקא שיהא עומד בתוכו בשעת קניית שביתה:
אמר להן ר''ע וכו' קל הוא הקונה שביתה בקרפף וכו'. מדברי חכמים למדנו דמחלקין בנותן עירובו בין מקום שיש בו דיורין לבין מקום שאין בו דיורין א''כ מצינו שקל הוא הקונה שביתה בקרפף דבזה מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה שהרי יש לו מחיצות וכל הקרפף נחשב לו כד' אמות אבל אם נתן עירובו בקרפף הואיל ואין בו דיורין אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source