מָבוֹי שֶׁנִּפְרָץ מִצִּידוֹ כְּלַפֵּי רֹאשׁוֹ. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָֽמְרֵי רִבִּי חִייָה רִבִּי יוֹסֵה. אִם יֵשׁ שָׁם עוֹמֵד אַרְבָּעָה צָרִיךְ קוֹרָה. וְאִי לֹא לֹא צָרִיךְ. מַה בֵינוֹ לְמָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים. אִילּוּ מָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים שֶׁמָּא אֵינוֹ נוֹתֵן קוֹרָה עַל אַחַת מֵהֶן וּמַתִּיר. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. וּמָבוֹי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים אֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיכָּנֵס בְּפֶתַח הַזֶּה וְלָצֵאת בָּזֶה. בְּרַם הָכָא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִיכָּנֵס בְּפֶתַח זֶה וְלָצֵאת בַּפִּירְצָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר רב אחא בר יעקב. דלא דמי שהרי מבוי שיש לו שני פתחים אין דרך בני אדם ליכנס בפתח הזה ולצאת בזה. בתמיה דודאי כך הוא הדרך שלפעמים נכנס בזה ויוצא בזה הילכך הואיל ומתחילה היו לו שני פתחים מניח הקורה על אחד מהן ודי בכך דקורה משום הכירא היא ובדאיכא היכרא באחד מהן מותר ברם הכא וכי דרך בני אדם ליכנס בפתח זו ולצאת בפרצה בתמיה. ומכיון שאין דרך לצאת בפרצה והפרצה יותר מעשר היא. אם נשתייר שם עומד ארבעה צריך קורה אחרת מטעמא דאמרן:
מה בינו למבוי שיש לו שני פתחים וכו'. הא אמרינן לעיל שנותן קורה על אחד מהן ומתיר והכא נמי נימא דהואיל והפרצה כלפי ראשו היא כפתחא מיחשבא ואע''ג דכל יותר מעשר לאו פתח הוא ופרצה מקריא משום דקס''ד דהואיל דקאמר אם יש שם עומד ארבעה צריך קורה. ומכיון דהקורה זו מתרת אותה א''כ ע''כ דס''ל דהיכי אמרינן דביותר מעשר פירצה הויא היינו כשאין הפרצה כלפי ראשו. אבל כלפי ראשו כפיתחא משוינן לה הלכך פריך דאי הכי דכפתחא משוית לה אמאי צריך תורה אחרת לא יהא אלא כמבוי שיש לו שני פתחים דבקורה אחת סגי:
ואי לא. שאין שם עומד ארבעה לאו מקום חשוב הוא וקורה הראשונה מתרת הפרצה ולא צריך קורה אחרת:
אם יש שם עומד ארבעה. שנשתייר שם עדיין עומד כלפי ראשו ברחב ארבעה:
צריך קורה. כלומר קורה אחר על הפירצה דמכיון דאיכא עדיין עומד רחב ד' עד ראשו א''כ קורה החיצונה שנעשית לתיקון המבוי בשביל העומד ארבעה היא נחשבת דמקום חשוב הוא ואין קורה זו מתיר את הפרצה הואיל ויותר מעשר היא. הלכך צריך קורה אחרת להתיר הפרצה:
מבוי שנפרץ מצדו כלפי ראשו. סמוך להקורה והימנה ולפנים. ומיירי הכא שהפירצה יותר מעשר הוא כדמוכח מדלקמיה:
רַב יִרְמְיָה בְשֵׂם רַב. מָבוֹי שֶׁנִּפְרָץ מִכְּנֶגְדּוֹ אַרְבָּעָה. מִן הַצַּד יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. חֲבֵרַייָא בְשֵׂם רַב. לֹא שַׁנְייָא. בֵּין שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בֵּין מִן הַצָּד אַרְבָּעָה. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. מָאן דָּמַר. מִן הַצָּד יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. הָא עֶשֶׂר מוּתָּר. בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. מָאן דָּמַר. בֵּין שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בֵּין מִן הַצָּד אַרְבָּעָה. בְּשֶׁאֵין שָׁם רוֹחָב אַרְבָּעָה. לֹא כֵן סְבָרִינָן מֵימַר. רַב כְּרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת כָּל הָֽרְשׁוּת 5a כְּאַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מבוי שנפרץ מכנגדו. במחיצה הפנימית שהוא כנגד הפתח הויא פירצה בארבעה. א''נ מכנגדו היינו מראשו שהיה ראשו סתום בצד אחד ונפרך שם ומכנגדו דקאמר מפני שראש המבוי הוא כנגד כותל האמצעי. ואם מן הצד אם היא יותר מעשר הויא פירצה הא בעשר פיתחא הוא:
הוין בעיי מימר. בני הישיבה דלא פליגי רב ירמיה וחברייא אליבא דרב אלא מ''ד דמן הצד יותר מעשר הוא דהויא פירצה הא בעשר מותר:
בשיש שם רוחב ארבעה. כלומר שלא נפרץ לגמרי עד קרקעית המבוי אלא שנשארו למטה גידודי ברוחב ארבעה. ומ''ד דאף מן הצד מיחשבא פירצה בארבעה בשלא נשארו שם גידודי ברוחב ארבעה:
לא כן סברינן מימר כר' יוחנן. כלומר דפריך היכי מצית אמרת כלל אליבא דרב דמן הצד ביותר מעשר דוקא הוא דהוי פירצה הא אמרינן לעיל גבי מבוי עקום ומפולש דרב כרבי יוחנן ס''ל דצריך לחי או קורה מכאן וצורת הפתח מכאן. ומכיון דאתה מתירו בצורת הפתח אליבא דרב על כרחך בשאין בפתחו אלא עשר. וכן לא בעקמומיתו שהוא הפירצה שמן הצד אלא עשר דהא רב פליג לקמן אמתני' דקתני אם יש לו צורת הפתח אעפ''י שהוא רחב מעשר אמות אין צריך למעט. וס''ל דצריך למעט דלדידיה לא מהני צורת הפתח ביותר מעשר. ואם כן שמעת מינה דלרב אפי' בעשר פירצה מקריא וצריך צורת הפתח. והיכי אמרת בשמיה דרב דמן הצד יותר מעשר דוקא הוא דהויא פרצה:
אמר ר' יוסי בר' בון. אי משום הא לא קשיא דלעולם רב ס''ל דבעשר פתחא הויא ולא מיקריא פירצה מן הצד אלא ביותר מעשר והא דבעי רב לעיל במבוי עקום צורת הפתח מכאן לא תידוק מינה דבכל מקום בעשר נמי פירצה הויא לרב אלא שאני התם משום דאיכא למימר דמיירי שהעקמימות והיא הפרצה מן הצד עשר היא דוקא וכן פתח הפילוש אינו אלא עשר ולא תקשי דאי הכי צורת הפתח למה לי תיסגי ליה בלחי או קורה מכאן ומכאן היינו טעמיה דרב דס''ל במבוי עקום צורת הפתח בעינן:
כדי לעשות כל הרשות כאחת. דמכיון דעקום ומפולש הוא נראה מתחלתו כשני מבואות וכשתי רשויות. וכדי לעשות שתיהן כרשות אחת שהיו יכולין כולן לערב ביחד ולהתיר שני הצדדין הלכך צריך צורת הפתח אע''פ שאין בפתח הפילוש אלא עשר כדי שלא יהא נראה זה כמפולש וכרשות אחרת אבל במבוי דעלמא שכבר נתקן כדינו ונפרץ בו מן הצד לעולם אימא לך דגם רב מודה דלא הויא פרצה אלא ביותר מעשר דוקא:
קוֹרָה אַחַת מָהוּ שֶׁתַּתִּיר שְׁנֵי מָבוֹאוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי אַבָּהוּ. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחַד אָמַר. מוּתָּר. מָאן דָּמַר. אָסוּר. בְּנוֹתְנִין לְמַעֲלָה מִשְּׁלֹשָׁה לְכוֹתְלֵי הַמָּבוֹי. מָאן דָּמַר. מוּתָּר. בְּנוֹתְנִין לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה לְכוֹתְלֵי הַמָּבוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מ''ד אסור וכו'. כלומר דלא פליגי אלא מאן דאסר בנותנין את הקורה למעלה משלשה לכותלי המבוי השני כדאמרן. מאן דמתיר מיירי בשנתונה למטה משלשה בכותלי המבוי השני דכלבוד דמיא והוה כמונחת על גבי כותלים וקמ''ל דאע''ג דאין הקורה מונחת בשוה ע''ג כותלי שני המבואות אפ''ה מתרת שניהן מטעמא דלבוד:
קורה אחת מהו שתתיר שני מבואות. כגון שתי מבואות זה בצד זה ונתן הקורה ע''ג אחד מהן והיא ארוכה ומגעת עד המבוי השני וכותלי המבוי השני הם נמוכין מכותלי המבוי הזה שאלו הם שוים בגובה והקורה מגעת על פני שניהן לא הוה מיבעיא לן שהרי ההיכר על פני שני המבואות בשוה הוא. אלא בגוונא דאמרן הוא דקא מיבעיא להו דמי נימא דמהני גם למבוי השני או דילמא מכיון שאין הקורה מגעת על כותלי המבוי השני בשוה כמו על כותלי המבוי הראשון לא מהני ליה:
רִבִּי זועוּרָה בָעֵי. חָצֵר בָּמַה הִיא נִיתֶּרֶת. אַשְׁכָּח תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. בְּפַס אֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. בִּשְׁנֵי פַסִּין. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה. חֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹמֵר. בִּשְׁנֵי פַסִּים. וֹבִלְבַד פַּס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן וּפַס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְדִבְרֵי הָאוֹמֵר. בִּשְׁנֵי פַסִּין. וַאֲנִי אוֹמֵר. בְּפַס אֶחָד. וֹבִלְבַד פַּס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן וּפַס שֶׁלְאַרְבָּעָה טְפָחִים מִיכָּן. וְאֵין כָּאן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִיכָּן. הֲוֵי דוּ אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. פַּס וְכָל שֶׁהוא מִיכָּן וּפַס וְכָל שֶׁהוא מִיכָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
הוי דהוא אמר בשם ר' יוחנן פס וכל שהוא מכאן וכו'. כלומר דש''מ מזה דהא דקאמר ר' יוסה בשם ר' יוחנן הלכה כדברי האומר בשני פסין היינו בפס של כל שהוא מכאן ושל כל שהוא מכאן דהא איהו פליג על האי דקאמר ר' ירמיה בשם ר' חייה דד' טפחים בעי אלא בשל שלשה סגי אף לרבי חייא א''כ הא דקאמר ר' יוחנן דפליג על ר' חייה והצריך שני פסין אפילו של שלשה לא בעי אלא בשני פסין של כל שהוא סגי:
ובלבד פס של ארבעה טפחים מכאן וכו'. זה הכל מדברי ר' יוסה הן וכלומר והא דקאמר ר' ירמיה בשם ר' חייה ובלבד פס של ד' טפחים מכאן ושל ד' טפחים מכאן לא כן אמר ר' חייה אלא אין כאן מדברי ר' חייה אלא כך פס של שלשה טפחים מכאן ושל ג' טפחים מכאן:
ר' יוסה בשם ר' יוחנן. אמר דגם כן קאמר ההלכה כדברי האומר בשני פסין ואני אומר בפס אחד נמי סגי:
אשכחן. ברייתא דתני פלוגתא דרבי ורבנן בהיתר החצר:
רבי זעירא בעי חצר. שנפרצה במלואה במה היא ניתרת:
אִם יֶשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט: חֲנַנָיָה בַּר שֵׁילֶמְיָא הֲוָה יְתִיב מִתְנָא לְחִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב. אַפִּיק רַב רֵישֵׁיהּ מִן כַּווְתָא. אֲמַר לֵיהּ. לֵית כֵּן. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא נִיתַנִּיַיהּ כֵּן. אֲמַר לִיהּ. דְּתַנִּיתֵיהּ וְאוֹדְעֵיהּ דְּלֵית כֵּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם יש לו צורת הפתח. וכו' פסקא דמתניתין הוא:
הוה יתיב. ומתני לחייה בריה דרב כדתנינן במתני' אין צריך למעט והציץ רב והוציא ראשו מהחלון ואמר לו לית כן הדין אלא שצריך למעט אפילו יש לו צורת הפתח. וא''ל חנניה בר שלמיה לרב א''כ לא נתנייה כן לברך כדתני במתני' וא''ל רב דתניתיה. תני ליה כדתני במתני' ואודעיה ליה בע''פ דלית כן הדין:
תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פְּתָחִים פְּתוּחִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים. נִפְתָחִים נַעֲשֶׂה מְקוֹמָם רְשׁוּת הָרַבִּים. נִנְעָלִים נַעֲשֶׂה מְקוֹמָם רְשׁוּת הַיָּחִיד. מְבוֹאוֹת הַמְפוּלָּשׁוֹת לַיָּם כִּמְפוּלָּשִׁין לְבִקְעָה. וְהָהֵן שְׁקָקָה דְרִבִּי חָנִין לֹא צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח. שֶׁהוּא כְמִתְלַקֵּט עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ. תְּקָנָה תִיקְנוּ בוֹ כְּדֵי לְהַתִּיר בָּתִּים שֶׁלְּמַטָּן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
פתחים פתוחים לר''ה. אם המבוי מפולש בפתחים זה כנגד זה לר''ה. וס''ל לרבי הושעיא שצריך תיקון בדלת מכאן ודלת מכאן וכל זמן שהם נפתחים נעשה מקומן רשות הרבים. ננעלים נעשה מקומן רשות היחיד הלכך כשהוא יוצא ונכנס נועל:
מבואות המפולשות לים כמפולשין לבקעה. ששניהם כרמלית הן וקא משמע לן שאין סומכין על מחיצות הים דחיישינן שמא יעלה הים שירטון של חול ואבנים אצל שפתו ויתבטלו המחיצות:
וההן שקקה דרבי חנן. והאי מבוי שדר בו רבי חנן לא צריך צורת הפתח ואף על פי שרחבו יותר מעשר אמות מפני שהוא כמתלקט עשרה טפחים גובה מתוך שלש אמות אצל פתחו ואפילו במתלקט עשרה מתוך ארבע אמות אין צריך תיקון:
תקנה תיקנו בו. כלומר מן הדין לא היה צריך כלום ואף על פי כן עשו לו מפני התקנה כדי להתיר בתים שלמטן מן התל המתלקט ולפנים ורחוקין ממנו שלא יהא נראה כמטלטלין במבוי בלא תיקון:
תַּמָּן תַּנִּינָן. שֶׁהַמָּבוֹי לַחֲצֵירוֹת כֶּחָצֵר לַבָּתִּים: כַּמָּה חֲצֵירוֹת יְהוּ בְמָבוֹי. רַב וּשְׁמוּאֵל תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין. אֵין לָהֶן פָּחוּת מִשְׁתַּיִם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוֹ חָצֵר אַחַת מִיכָּן וְחָצֵר אַחַת מִיכָּן. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֲפִילוֹ חָצֵר מִיכָּן וּבַיִת מִיכָּן. בַּיִת מִיכָּן וְחָנוּת מִיכָּן. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב (בָעֵי) [בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן]. מָבוֹי אֵין פָּחוּת מִשְׁנֵי חֲצֵירוֹת. חָצֵר אֵינָהּ פְּחוּתָה מִשְּׁנֵי בָתִּים. מָבוֹי שֶׁאָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ שָׁוִין אֵינָן נִיתָּרוֹת בְּלֶחִי וְקוֹרָה אֶלָּא בְפַסִּים כְּחָצֵר. שְׁמוּאֵל שָׁאַל לְרַב. כַּמָּה יְהֵא אָרְכּוֹ יֶתֶר עַל רָחְבּוֹ. וְהוּא אָמַר לֵיהּ. כָּל שֶׁהוֹא. הָהֵין דָּרַייָא דְאַרְעָא דְְיִשְׂרָאֵל מֵרַבְּעוּ. חֲמִשָּׁה מְבוֹאוֹת פְּתוּחִין לְמָבוֹי. עוֹמֵד מִרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ וּפָרוּץ מִרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד אֵינוֹ צָרִיךְ קוֹרָה. אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן אַרְבַּע אַמּוֹת הוּפְלַג.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מבוי אין פחות משני חצרות. פתוחות לתוכו ובכל חצר וחצר לא פחות משני בתים:
שמואל שאל וכו'. כדלעיל:
ההין דיירא בארעא מרבען. ובפרק הדר גריס הכין דרייא וכו' כלומר וכך עושים הדרים בא''י שמודדין במדת רבוע לכוין שיהא אורך יותר על הרוחב בכל שהוא:
חמשה מבואות פתוחין למבוי. הכתוב כאן בספרים ט''ס ואגב שיטפא דלקמן פ' הדר הוא דגריס להא על המתני' חמש חצרות פתוחות זו לזו ופתוחות למבוי וכו'. ונראה דה''ג חמש חצרות פתוחות למבוי ואמתני' דפרק הדר קאי ואיידי דמייתי להא דלעיל גריס להא. וזהו כדמסיק התם רב לא תני פתוחות זו לזו אלא פתוחות למבוי לפי שאין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצרות פתוחות לתוכו כדלעיל:
עומד מרובה על הפרוץ וכו'. אמבוי דעלמא קאי שאם נסתם המבוי בראשו ויש בו פרצות בין שנשאר עומד מרובה על הפרוץ בין שהפרוץ מרובה א''צ קורה להתירו כל זמן שאין כאן פירצה ביותר כדלקמיה:
אם יש ביניהם ארבע אמות הופלג. אעומד מרובה על הפרוץ קאי דאע''ג דהעומד מרובה מ''מ מכיון שיש בין העומד לבין חברו פרוץ ד' אמות הופלג הריחוק לפי ששיעור משך המבוי ד' אמות וצריך תיקון:
רב נחמן בר יעקב. פליג אהני לישני אלא כך אמר ר' יוחנן:
אפילו חצר מכאן ובית. בלא חצר מכאן או בית מכאן וחנות מכאן:
אפילו חצר אחת מכאן וכו'. לא צריך שיהו סמוכות זו לזו אלא אפילו חצר אחת מכאן בראש המבוי והשנית בסופו:
כמה חצירות יהיה במבוי. ויהא לו דין מבוי שיהא ניתר בלחי או בקורה:
שהמבוי לחצירות כחצירות לבתים. כשם שאסור להוציא מן הבתים לחצירות בלא עירוב כך אסור להוציא מן החצר למבוי בלא שיתוף:
תמן תנינן. לקמן בפ''ו וגרסינן להאי סוגיא נמי התם:
רִבִּי זְעוּרָא רַב חוּנָא בְשֵׁם רַב. מָבוֹי שֶׁאָרְכּוֹ וְרָחְבּוֹ שָׁוִין אֵינָן נִיתָּרוֹת בְּלֶחִי וְקוֹרָה אֶלָּא בְפַסִּים כְּחָצֵר. שְׁמָעָהּ שְׁמוּאֵל מִינֵּיהּ וּלְעָתָהּ בַּתְרֵיהּ אַרְבָּעִין זִימְנִין. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין לָא אָֽמְרִין כֵּן. אֶלָּא שְׁמוּאֵל שְׁאִיל לְרַב. כַּמָּה יְהֵא אוֹרְכָן יוֹתֵר עַל רָחְבָּן. אַגִּיב וַאֲמַר לֵיהּ. 5b כָּל שֶׁהוּא. וּלְעִיתָהּ בַּתְרֵיהּ אַרְבָּעִין זִימְנִין. דְּאַת מְבָעֵי רַב וְלָא מַשְׁכַּח יָתֵיהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לא אמרין כן. ששמואל שמע מרב הונא בשם רב כך אלא הוא גופיה שאיל לרב וכך הוא ששאלו כמה צריך שיהא ארכן של מבואות יותר על רחבן שיהא להן דין מבוי והשיב רב וא''ל אפילו כל שהוא וזהו שחזר וגרסה ארבעין זימנין ומשום שלאחר זמן את צריך לרב ולא תמצא אותו ללמוד ממנו. ולכך גרסה הרבה פעמים שיהא לו לזכרון שכ''כ הוטב הדבר בעיניו:
ולעתה בתריה. החזיר הדבר לגורסו ארבעין זימני שלא ישתכח ממנו:
מבוי שארכו ורחבו שוין. אין לו דין מבוי אלא דין חצר ואינו ניתר בלחי וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source