רִבִּי יּוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהִיא שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה בְלַעַז. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה אֲשׁוּרִית וְתִירְגְמָהּ בְּלַעַז. הָדָא דְתַנִּינָן בְּכָל לָשׁוֹן. אִם בְּשֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה בְּלַעַז וְתִירְגְמָהּ אֲשׁוּרִית. הָדָא הִיא דְתַנֵּי. מַה בֵין סְפָרִים לִמְגִילַּת אֶסְתֵּר. אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִין בְּכָל לָשׁוֹן וּמְגִילַּת אֶסְתֵּר אֵינָהּ נִכְתֶּבֶת אֶלָּא אֲשׁוּרִית. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוּסַרְטָּי. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה כְתוּבָה גִיגַנְטוֹן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. טָעָה וְהִשְׁמִיט פָּסוּק אֶחָד וְתִרְגְמוֹ הַמְתַרְגֵּם יָצָא. אֲנָן אָֽמְרִין. בְּכָל לָשׁוֹן לֹא יָצָא. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. שְׁמוּאֵל כְּדַעִתֵּיהּ. [דִּ]שְׁמוּאֵל אָמַר. הָֽיְתָה כְתוּבָה כֵהִילְכָתָהּ הַלּוֹעֵז יוֹצֵא בָהּ בְּלַעַז. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. יוֹדֵעַ אֲשׁוּרִית וְיוֹדֵעַ לַעַז יוֹצֵא בָהּ [בְּלַעַז וַ]אֲשׁוּרִית. בְּלַעַז וֹצֵא בָהּ בְּלַעַז. יוֹדֵעַ אֲשׁוּרִית וְיוֹדֵעַ לַעַז מָהוּ שְׁיּוֹצִיא אֲחֵרִים בְּלַעַז. ייָבֹא כְהָדָא. כָּל שֶׁאֵינוֹ חַייָב בַּדָּבָר אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ייבא כהדא. דתנינן בסוף פ''ג דר''ה כל שאינו מחויב בדבר וכו' ומשמע אם הוא מחויב בדבר מוציא הוא אחרים ומכיון דכאן יודע הוא גם בלעז ורצה קורא אותה בלעז כדאמרת יוצא בה בלעז ויוצא בה באשורית מחויב בדבר קרינן ביה ויכול הוא להוציא אחרים בלעז ואפילו הם אינן מבינין בו:
בלעז יוצא בה בלעז. וכן אם אינו יודע אלא בלעז יוצא בה בלעז כדקתני בסיפא דמתני' אלא הא דמיבעיא לן יודע אשורית ויודע לעז מהו שיוציא ידי אחרים בלעז מי נימא דדוקא הוא יוצא או בזה או בזה שהרי הוא יודע הוא בשניהן אבל להוציא אחרים שאינן יודעין בלעז אפשר שאינו יכול להוציאן ידי חובתן הואיל ואינם מבינים בו:
יודע אשורית ויודע לעז. זהו פשיטא שהוא יוצא בה בלעז וכן באשורית שהרי היא כתובה כהלכתה והוא מבין בשתיהן:
שמואל כדעתיה דשמואל אמר היתה כתובה כהלכתה. אשורית הלועז יוצא בה אם קראה בלעז וכך הוא מפרש לסיפא דהמתני' וכדפרישית במתני' דאע''ג דלא ידע מאי קאמר מ''מ מכיון שהיא כתובה כהלכתה איכא פרסומי ניסא:
ותירגמו המתרגם. לאותו הפסוק וקראו בתרגום יצא ופריך הא אנן אמרין קראה בכל לשון לא יצא ואת אמר הכין בתמיה:
והשמיט פסוק אחד. בקריאה:
תיפתר שהיתה כתובה גיגנטון. מלשון גינוס והוא נופל על דבר הנחלק לחצאין וכמו אנדרוגינוס שהוא חצי זכר וחצי נקבה כך תיפתר כאן שהיתה כתובה חציה לעז וחציה אשורית והא דתני מגילה אינה נכתבת אלא אשורית היינו שיהא בה כתב אשורית ולאפוקי אם כולה כתיבה בלעז:
אם כשהיתה כתובה בלעז. והוא תירגמה אשורית וכלומר דתפרש דהא דקתני והלועז ששמע אשורית היינו שכתובה לפניו בלעז שמבין וששמע דקתני היינו שתירגמה באשורות וקרא והלכך יצא אכתי קשיא הדא היא דתני בברייתא מה בין ספרים וכו' ומגילת אסתר אינה נכתבת אלא אשורית:
והוא שתהא כתיבה בלעז. הא דקתני אבל קורין אותה בלעז דוקא שהיא כתובה באותו לעז עצמו כדפרישית במתני':
מה אנן קיימין. אסיפא דמתני' קאי והלועז ששמע אשורית יצא במאי עסקינן אם כשהיתה כתובה אשורית והוא תירגמה בלעז וקראה. הדא היא דתנינן קראה בכל לשון לא יצא ואמאי קתני הכא יצא:
רִבִּי יוֹנָה אָמַר. תַּנָּה נַחְמָן בַּר אָדָא. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. תַּנָּה נַחְמָן סַבָּא. וְהָיוּ. כְּדֶרֶךְ הֲוִייָתָן יִהְיוּ. תַּנֵּי. אַף בְּהַלֵּל וּבְקִרְיַת שְׁמַע הַמְּגִילָּה כֵן. נִיחָא בִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה דִּכְתִיב כִּכְתָבָם֭. בְּרַם בְּהַלֵּילָא. 18b בְגִין דִּכְתִיב מִמִּזְרַח שֶׁ֥מֶשׁ עַד מְבוֹא֑וֹ מְהוּלָּל שֵׁ֣ם יי֨׃ מְהוּלָּל שֵׁם יי֨ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל הַסֵּדֶר. בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם לְשֶׁעָבַר. לֹ֤א לָ֥נוּ יי֨ לֹ֪א לָ֥֫נוּ לַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָ֭הַבְתִּי כִּֽי יִשְׁמַ֥ע ׀ יי֨ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אִסְרוּ חַ֥ג בַּֽעֲבֹתִ֑ים לִימוֹת גוֹג וּמָגוֹג. אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ לְעָתִיד לָבוֹא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
לעתיד לבא. לתחיית המתים ואז ג''כ אודך כמו עתה:
מה את שמע מינה. כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר שגם הפרשיות שלה הן נאמרות על הסדר ולא יקדים המאוחר להמוקדם כדמפרש ואזיל בצאת וגו' מדברת לשעבר ולא לנו וכו' הוה לדורות הללו אהבתי וגו' לימות המשיח אסרו חג בעבותים בפרשת הודו לה' כי טוב וגו' לימות גוג ומגוג שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו:
ברם בהלילא. מ''ט. וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש וגו'. וה''ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש עד מבואו שהן כסדר ולא יהפכו הזריחה והשקיעה כך צריך להלל על הסדר:
ניחא בקריאת המגילה. כדאמרן משום דכתיב ככתבם:
תני אף בהלל ובקריאת המגילה כן. כך היא בברכות. ותיבת שמע אשר היא בדפוס כאן ט''ס היא ומייתי לה הכא כדרך שהיא שנוי שם כסדר הש''ס הזה:
והיו בדרך הוייתן יהיו. התם בברכות קאי ואק''ש דתנינן שם הקורא למפרע לא יצא משום דכתיב והיו בהוייתן כסדר שהן כתובין בתורה ולא התיבות למפרע:
משנה: קְרָאָהּ סֵירוּגִין נִתְנַמְנֵם יָצָא. הָיָה כּוֹתְבָהּ דּוֹרְשָׁהּ וּמַגִּיהָהּ אִם כִּיוֵן לִבּוֹ יָצָא. וְאִם לָאו לֹא יָצָא. הָֽיְתָה כְּתוּבָה בַּסַּם וּבַסִּיקְרָא וּבַקּוֹמוֹס 19a וּבַקַּנְקַנְתּוֹם עַל הַנְּייָר וְעַל הַדִּיפְתְּרָא לֹא יָצָא עַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית עַל הַסֵפֶר בַּדְּיוֹ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היתה כתובה בסם. שיש עשב שקורין לו סמא או רפיבינטו בלעז:
מתני' קראה סירוגין. שקרא מעט ושהא וחזר וקרא מעט ושהא אפילו שהא כדי לגמור את כולה ויותר יצא:
נתנמנם. כגון ניער ולא ניער תיר ולא תיר וכי קראו ליה עני ולא ידע לאהדורי סברא דבר הבא מבינת הלב וכי אדכרו ליה מידכר:
היה כותבה. כגון דמנחא מגילתא כתובה כולה קמיה וקרי פסוקא פסוקא מההיא מגילתא וכותב ממנה ומשום דלא נפיק ידי חובתו אלא כשקורא במגילה שהיא כתובה כולה:
דורשה. או שהיה דורשה או מגיהה:
אם כיון לבו. לצאת בקריאה זו יצא:
ובסיקרא. אבן שצובעים בו אדום או גוון אחר:
קומוס. מין שרף גומ''א בלעז:
ובקנקנתום. הוא חרתא דאושכפי וידריאל''ו בלעז ובערבי זא''ג:
על הנייר. עשוי מעשבים או ממטלניות ע''י דבק וכותבים עליו:
ועל הדיפתרא. הוא עור שלא נשלם תיקונו דמליח וקמיח ולא עפיץ:
עד שתהא כתובה. בכתיבה אשורית:
ועל הספר. הוא קלף:
ובדיו. סתם דיו שלהם היה מעשן של שמנים או של זפת ושעוה וכיוצא בהן וגובלין אותו בשרף האילן ובמעט דבש ולותתין אותו הרבה ודכין אותו עד שיעשה רקיקין ומיבשין אותו ומצניעין אותו ובשעת הכתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו:
וכותב בו. ודיו שלנו הנעשה ממי עפצים וקנקנתום ומעט גומ''א כשר וכותבין בו ס''ת ותפילין ומזוזות:
הלכה: תַּנֵּי. סֵירוּגִים יָצָא. סֵירוּסִים לֹא יָצָא. סֵירוּגִין קִיטוּעִין. סֵירוּסִין חַד פָּרָה חַד.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
סירוסים חד פרה חד. פסוק אחד פחיתה בפסוק שלאחריו שמדלגו וקוראו אח''כ וה''ז מסורס:
גמ' תני סירוגין יצא וכו' קיטועין. פיסקי פיסקי בשהיי' כדפרישית במתני':
אמַר רִבִּי חַגַּי. סֵירוּגִים וַחֲלוֹגְלוּגוֹת וּמִי גָדוֹל בְּחָכְמָה אוֹ בַשָּׁנִים אִיצְרָכַת לַחֲבֵרַייָא. אָֽמְרוּן. נִיסּוֹק נִישְׁאוֹל לְבֵית רִבִּי. סַלְקוֹן מִישְׁאוֹל וְאָֽמְרוּן. יָצָאת שִׁפְחָה מִשֶּׁלְבֵּית רִבִּי. אָֽמְרָת לָהֶם. הִיכָּֽנְסוּ לִשְׁנַיִם. אָֽמְרוּן. יֵיעוֹל פַּלָּן קָמַי. יֵיעוֹל פַּלָּן קָמַי. שָׁרוֹן עָלִין קִטְעִין קִטְעִין. אָֽמְרָה לָהֶן. לָמָּה אַתֶּם נִכְנָסִין סֵירוּגִין סֵירוּגִין. חַד רִבִּי הֲוָה טָעִין פַּרְחִינִין וְנָֽפְלוּן מִינֵּיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ. רִבִּי. נִתְפָּֽזְרוּ חֲלֹגְֹלוּגֶיךָ. אָֽמְרָה לָהּ. אַייְתָא מְטַאְטֵא. וְאַייתַת אַלְבִּינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמרה לה. לחבירתה אייתי מטאטא לכנסן ואייתת אילבינ''ה כך הוא בלעז מה שמכבדין בה הבית וידעו פירוש של הכתוב וטאטיתיה:
חד רבי. צורבא מרבנן אחד היה טעון פרפיחינין פורפלינ''י בלע''ז בגלימא שלו ונפלו ממנו וכו' וידעו מה הן חלגלוגות:
שרון. התחילו ליכנס פיסקי פיסקי ולא רצופין זה אחר זה ואמרה להם למה אתם נכנסין סירוגין סירוגין ולמדו הפירוש של סירוגין:
סירוגים וחלגלוגות. הפירוש שלהן וכן מי הגדול אם בחכמה או בשנים כל אלו הוו איצרכה לחברייא שלא היו יודעין ואמרו ניסוק ונשאל ונלמד מדבית רבי ויצאת השפחה משל בית רבי ואמרה להם תכנסו לשנים שנים כדי לידע מי הוא הראוי ליכנס קודם ולא יהו מעורבבין ושמעו שאמרו פלוני זה יכנוס קודם וזה קודם לשל אחריו ומתוך כך למדו מי הוא הקודם:
אמר ר' חגי וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ט דשביעית בהלכה א':
רִבִּי מָנָא אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. הִפְסִיק בָּהּ כְּדֵי לִקְרוֹת אֶת כּוּלָּהּ לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. רִבִּי בָּא רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי מָנָא שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר מִשֵּׁם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי. הִפְסִיק בָּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. אַף בַּהַלֵּל וּבַמְּגִילָּה כֵן. אָבָּא בַּר חוּנָא וְרַב חִסְדָּא הֲווֹן יָֽתְבִין אָֽמְרִין. אַף בִּתְקִיעוֹת כֵּן. סַלְקוֹן לְבֵית רִבִּי וּשְׁמָעוּן רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. אֲפִילוּ שְׁמָעָן עַד תֵּשַׁע שָׁעוֹת יָצָא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. עַד דַּאֲנָא תַמָּן אִיצְרָכַת לִי. סָֽלְקִית לָהָכָא שְׁמָעִית דְּאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ שְׁמָעָן כָּל הַיּוֹם יָצָא וְהוּא שֶׁשְּׁמָעָן עַל סֶדֶר. רִבִּי יוֹסֵה בָעֵי. הָיָה זֶה צָרִיךְ לִפְשׁוּטָה רִאשׁוֹנָה וְזֶה צָרִיךְ לִפְשׁוּטָה אַחֲרוֹנָה. תְּקִיעָה אַחַת מוֹצִיאָה יְדֵי שְׁנֵיהֶן. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָעֵי. כְּגוֹן קִרְיַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ. הִיא וְלֹא בִרְכוֹתֶיהָ. בִּרְכוֹתֶיהָ וְלֹא הִיא. הִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ וְחָזַר וְהִפְסִיק שְׁלִישָׁהּ. וּבְקוֹרֵא מְשַׁעֲרִים וְּבְכָל אָדָם מְשַׁעֲרִים. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. לֹא מִסְתַּבְּרָא בַּקּוֹרֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אף בהלל ובמגילה כן. אם הפסיק ושהא כדי לגמור את כולה חוזר לראש:
הלכה כר' מנא וכו' שאמר משום ר' יוסי הגלילי. בדין הפסיק בה:
הפסיק בה. בק''ש ושהא כדי לקרות את כולה:
ר' מנא וכו'. גרסינן להא לעיל בפ''ב דברכות בהלכה א':
אף בתקיעות כן. אם הדין הוא כן אף בתקיעות:
וסלקין לבי רבי. ושמעו לרב הונא בשם רב שאמר אפי' שמען לתשע תקיעות בט' שעות ביום יצא:
עד דאנא תמן. בבבל:
איצרכת לי. הייתי מסופק בדין זה:
וכד סלקית להכא שמעית וכו'. והוא ששמען על הסדר תר''ת וכו' כדרך שמסודרין על הברכות:
היה זה צריך לפשוטה ראשונה. שעדיין לא שמע כלום והאחר שמע כולן חוץ מפשוטה אחרונה ושמעו תקיעה אחת מהו שמוציאן ידי שניהם. ולא אפשיטא:
ר' בון בר חייה בעי. הא דאמרינן אם הפסיק ושהא כדי לגמור את כולה לא יצא וצריך שיהא חוזר לראש מאי אם כולה דקאמר כגון קריאת שמע עם ברכותיה או היא ולא ברכותיה או אפי' כדי לגמור ברכותיה ולא היא:
הפסיק כדי שלישה. כלומר אם לא הפסיק בהפסקה אחת כדי לגמור את כולה אלא שהפסיק כדי לגמור שליש וקרא וחזר והפסיק כדי שליש וכן אחר כך עוד כדי שליש מהו שיצטרפו להפסקה כדי שיעור כולה ולא איפשיטו הני בעיות:
ובקורא משערין. וכן הא דאמרינן הפסיק בה וכו' בהקורא משערינן או בקריאת סתם כל אדם משערינן:
לא מסתברא בקורא. כלומר וכי לא מסתברא דבקורא משערינן לכל אחד ואחד לפי קריאתו:
מְנַשְּׁה הֲוָה יְתִיב קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה וְאִינַמְנַם. אֲמַר לֵיהּ. חֲזוֹר לָךְ דְּלָא כָֽווְנִית.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חזור לך. ותקרא עוד הפעם דלא כוונית בה בתחלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source