הלכה: כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה. דִּכְתִיב בַּיּ֗וֹם אֲשֶׁ֨ר שִׂבְּר֜וּ אֹיְבֵ֤י הַיְּהוּדִים֙ לִשְׁל֣וֹט בָּהֶ֔ם. לִקְרִיאַת הַהַלֵּל. דִּכְתִיב זֶה הַ֭יּוֹם עָשָׂה י֨י נָגִ֖ילָה וְנִשְׂמְחָ֣ה בֽוֹ׃ לִתְקִיעַת שׁוֹפָר. דִּכְתִיב י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ לִנְטִילַת לוּלָב דִּכְתִיב וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָֽרִאשׁ֗וֹן. לִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין וְלַמּוּסָפִין. דִּכְתִיב בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ולמוספין וכו' לסמיכה וכו'. דכתיב ביום צותו וס''ל דכולהו ילפינן מהאי קרא דכתיב ביה להקריב וכולהו שייכי להקרבן:
גמ' כל היום וכו'. דכתיב ביום אשר שיברו. כל היום:
גמ' דכתיב ביום אשר שיברו וגו'. וסתמא אין זמן מלחמה אלא ביום גלוי לכל והוא משתנץ החמה. כל מחוייבי טבילות וכו'. גרסי' להא לעיל בפ' במה מדליקין בהלכה א' עד סוף הלכה וע''ש:
משנה: כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְצִירַת הָעוֹמֶר לְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵיבָרִים. זֶה הַכְּלָל דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם. וּשֶׁמִּצְווָתוֹ בַּלַּיְלָה כָּשֵׁר כָּל הַלַּיְלָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ושמצותו בלילה כשר כל הלילה. לאתויי אכילת פסחים שכשר כל הלילה ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה:
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. לאתויי סידור בזיכין וסילוק בזיכין שעל לחם הפנים וכר' יוסי בפי''א דמנחות דס''ל סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום ומה אני מקיים לפני ה' תמיד שלא יהא השולחן לילה בלא לחם אבל לרבנן טפחו של זה מסדר כנגד טפחו של מסלק:
מתני' כל הלילה כשר לקצירת העומר. שמצותו של עומר לקוצרו בלילה כדתנן בפ''י דמנחות וכל הלילה כשר לכך וכן להקטר חלבים ואברים של תמיד בין הערבים שנתותרו וכן מכל הקרבנות שנזרק דמן ביום והן עולות מקטירין חלבים ואיברין שלהן כל הלילה שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה:
ולטהרת מצורע. דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:
ולעריפת העגלה. כפרה כתיב בה:
להשקיית סוטה. דיליף תורה תורה דכתיב בה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט מה משפט ביום אף כאן ביום:
לתנופה ולהגשה. עיקר התנופה בבעלים והכהן מניח ידו תחת יד הבעלים בשעת התנופה ומקבל הכהן ממנו ומגיש את המנחה לקרן מערבית דרומית של המזבח וקומץ. דכתיב בתנופה וביום הניפכם את העומר והגשה איתקוש לתנופה דכתיב והניף והקריב:
לסמיכה. דכתיב וסמך ושחט וכתיב ביום זבחכם:
ולוידוי יוה''כ. דכפרה ביממא הוא דכתיב ביום הזה יכפר עליכם:
ולוידוי מעשר. בערתי הקדש מן הבית:
לוידוי פרים. פר כהן המשיח ופר העלם דבר של ציבור שמתודים עליהם חטאם שמביאין עליהן:
מתני' כל היום. משתנץ החמה כשר לקריאת המגילה וכו':
לקמיצה ולהקטרה. הקטרת קומץ קאמר שהיא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים ואינה כשירה אלא ביום אבל הקטר לחלבים ואברים כשר כל הלילה כדתנן לקמן וכן למליקה לקבלה להדם במזרק ולהזייה הזיית דם פרים הנשרפים וכל חטאות הפנימיות וזריקת דם על המזבח נמי בכלל הזייה וכולן ביום דכתיב ביום צוותו:
לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה לִתְנוּפָה לְהַגָּשָׁה לִקְמִיצָה לְהַקְטָרָה לִמְלִיקָה לְקַבָּלָה לְהַזָּייָה. דִּכְתִיב בְּי֨וֹם צַוֹּת֜וֹ אֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל.
משנה: 21b כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר וְלִנְטִילַת לוּלָב וְלִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין וְלַמּוּסָפִין לְוִידּוּי פָרִים וּלְוִידּוּי מַעֲשֵׁר וּלְוִידּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים. לִסְמִיכָה לִשְׁחִיטָה לִתְנוּפָה וּלְהַגָּשָׁה לִקְמִיצָה לְהַקְטָרָה לִמְלִיקָה לְקַבָּלָה לְהַזָּייָה וּלְהַשְׁקָיַית סוֹטָה וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וּלְטַהֲרַת הַמְצוֹרָע׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ושמצותו בלילה כשר כל הלילה. לאתויי אכילת פסחים שכשר כל הלילה ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה:
זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. לאתויי סידור בזיכין וסילוק בזיכין שעל לחם הפנים וכר' יוסי בפי''א דמנחות דס''ל סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום ומה אני מקיים לפני ה' תמיד שלא יהא השולחן לילה בלא לחם אבל לרבנן טפחו של זה מסדר כנגד טפחו של מסלק:
מתני' כל הלילה כשר לקצירת העומר. שמצותו של עומר לקוצרו בלילה כדתנן בפ''י דמנחות וכל הלילה כשר לכך וכן להקטר חלבים ואברים של תמיד בין הערבים שנתותרו וכן מכל הקרבנות שנזרק דמן ביום והן עולות מקטירין חלבים ואיברין שלהן כל הלילה שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה:
ולטהרת מצורע. דכתיב זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו:
ולעריפת העגלה. כפרה כתיב בה:
להשקיית סוטה. דיליף תורה תורה דכתיב בה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט מה משפט ביום אף כאן ביום:
לתנופה ולהגשה. עיקר התנופה בבעלים והכהן מניח ידו תחת יד הבעלים בשעת התנופה ומקבל הכהן ממנו ומגיש את המנחה לקרן מערבית דרומית של המזבח וקומץ. דכתיב בתנופה וביום הניפכם את העומר והגשה איתקוש לתנופה דכתיב והניף והקריב:
לסמיכה. דכתיב וסמך ושחט וכתיב ביום זבחכם:
ולוידוי יוה''כ. דכפרה ביממא הוא דכתיב ביום הזה יכפר עליכם:
ולוידוי מעשר. בערתי הקדש מן הבית:
לוידוי פרים. פר כהן המשיח ופר העלם דבר של ציבור שמתודים עליהם חטאם שמביאין עליהן:
מתני' כל היום. משתנץ החמה כשר לקריאת המגילה וכו':
לקמיצה ולהקטרה. הקטרת קומץ קאמר שהיא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים ואינה כשירה אלא ביום אבל הקטר לחלבים ואברים כשר כל הלילה כדתנן לקמן וכן למליקה לקבלה להדם במזרק ולהזייה הזיית דם פרים הנשרפים וכל חטאות הפנימיות וזריקת דם על המזבח נמי בכלל הזייה וכולן ביום דכתיב ביום צוותו:
קְצִירַת הַיּוֹם מָה אַתְּ עֲבַד לָהּ. כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה אוֹ כְּבָא מִן הָעֲלִייָה. אִין תֵּימַר. כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. אַשְׁכַּחָת אֶמַר. הָדָא פַלְגּוּ בִּין רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וּבֵין רַבָּנִן. דְּרַבָּנִן אָֽמְרִין. קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. אִין תֵּימַר. כְּבָא מִן הָעֲלִייָה. אַשְׁכַּחָת אֶמַר. תַּרְתֵּין פַּלְגָּווָן בִּין רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן וּבֵין רַבָּנִן. דְּרַבָּנִן אָֽמְרֵי. קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵין קְצִירַת הַיּוֹם כִּקְצִירַת הַלַּיְלָה. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. הַבָּא מִן הָעֲלִייָה כָּשֵׁר. וְרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. הַבָּא מִן הָעֲלִייָה פָּסוּל.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין תימר וכו'. כלומר דמהדר הש''ס דמאי נ''מ בזה דבין כך ובין כך תליא בפלוגתא דר''א בר''ש ורבנן דאם תאמר כקצירת הלילה היא בדיעבד א''כ הדא פליגו ה''ז בפלוגתא דר''א בר''ש ורבנן כדלעיל ואם תאמר שהוא כבא מן העלייה. א''כ אשכחת אמר תרתין פלגוין וכו' דאשכחן דבתרתי פליגי כדאמרינן לעיל סבר ר''א בר''ש שאין העומר בא מן העליה. וא''נ אפשר לומר דזה הכל מן הבעיא היא אם בדיעבד נמי פסול מן העלייה לר''א בר''ש כקצירת היום אליביה וא''כ אשכחת אמר דבתרתי פליגי והיינו הך וכדאמרן:
מה אתעבד לה. אם כשירה בדיעבד כקצירת הלילה לכתחלה או את עביד לה שהוא כבא מן העליה:
קצירת היום. בעומר:
הָיָה מַקְרִיב מִנְחַת הָעוֹמֶר וְנִטְמֵאת בְּיָדוֹ. אוֹמֵר וּמְבִיאִין לוֹ אֲחֶרֶת. וְאִם לָאו אוֹמְרִים לוֹ. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לְעוֹלָם אוֹמְרִים לוֹ. הֲוֵי פִיקֵחַ וּשְׁתוֹק. שֶׁאֵין עוֹמֶר שֶׁנִּקְצַר שֶׁלֹּא לְמִצְוָתוֹ כָּשֵׁר. סָבַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן. שֶׁאֵין הָעוֹמֶר בָּא מִן הָעֲלִייָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַתְיָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ שֶׁלְאָבִיב. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה. כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶיפְשָׁר לָהּ לֵעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְכָל מְלָאכָה שֶׁאֵי אֶיפְשָׁר לָהּ לְהֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת׃ וְהָא תַנִּינָן. מַעֲשֶׂה שֶׁעָֽבְרוּ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים זוּג וְעִיכְּבָן רִבִּי עֲקִיבָה בְלוּד. מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים זוּג. אֲבָל אִם הָיָה זוּג אֶחָד לֹא הָיָה מְעַכְּבוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מפני שהיו מ' זוג. עיכבן שלא יחללו כולן שבת דשלא לצורך הוא בכולן ומיירי שבאו כולן זה אחר זה וכדפרישית בר''ה שם שאם באו כולן כאחד לא היה מעכבן משום דאפשר שלא ימצאו עדותן מכוונת אלא בזוג אחד מהן וכדמסיים ואזיל אבל אם היה זוג אחד לא היה מעכבן וכן נמי אם היה באין כולן כאחד ומטעמא דאמרן:
שאין העומר בא מן מה שיש לו בעלייה. שצריך שיהא נקצר כמצותו בלילה דוקא אתיא דר''א בר''ש בשיטת ר''ע רבו של אביו וכו'. דאמר בפ' ר''א דמילה כל מלאכה וכו' וכיון דקי''ל קצירת העומר דוחה את השבת ע''כ נמי דנקצר ביום פסול דאי כשר א''כ אפשר לעשותה מע''ש ואמאי דחיא שבת והא תנינן פ''ק דר''ה מעשה וכו' ועיכבן ר''ע בלוד וקס''ד משום חילול שבת בלחוד הוא דעוכבן לפי שהעדים מחללין את השבת מהלך יום ולילה להעיד על החדש והאי נמי א''א לעשות מע''ש היא ואמאי עיכבן ר''ע:
היה מקריב וכו' ומביאין לו אחרת. אפי' היא עדיין במחובר קוצרין וטוחנין אותה ביום ומביאין שלא יאמרו מותר להקריב מנחה טמאה ואפי' דיחיד:
הלכה: כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִסְפִירַת הָעוֹמֶר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מְהָחֵל לִקְצוֹר תָּחֵל לִסְפּוֹר. מֵעַתָּה יֵצֵא לוֹ חוּץ 22a לִתְחוּם כֵּיוָן שֶׁחֲשֵׁיכָה יַתְחִיל לִקְצוֹר. אֵיפְשַׁר לוֹ לְכַווֵין. לְפִיכָךְ כָּל הַלַּיְלָה כָשֵׁר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אפשר לו לכוין. בתמיה וכי היאך אפשר לכוין ולצמצם השעה בתחלת משחשיכה ולפיכך אמרו חכמים כל הלילה כשר לקצירה ולספירה ובלבד שלא יהא ביום דזהו נקצר שלא כמצותו וס''ל לר''א בר' שמעון דפסול כדלקמן בברייתא:
גמ' כל הלילה כשר לספירת העומר. כשם שקצירה כשר כל הלילה כך נמי ספירה וכדמוקי לה ר' יוחנן להמחני' כרבי אלעזר בר' שמעון דדריש לה לקרא מהחל חרמש בקמה תחל לספור מלמד שקצירה וספירה בלילה. והבאה ביום דכתיב מיום הביאכם והלכך קצירה וספירה שוין הן שיהו כשרין כל הלילה וכדמסיק ואזיל מעתה יצא לו חוץ לתחום וכו'. כלומר יצא לו מבעוד יום סמוך לתחום כדי שיכול לצאת חוץ לתחום מיד משחשיכה ויתחיל לקצור דהא מכיון דאמרת דעיקר מצות קצירה בלילה היא וזמן ספירה היא ג''כ בתחלת הלילה והואיל ואמרי' נמי דזמניהם שוין הן מעתה מנא לך דכשר כל הלילה דלמא מצותו להקדים ג''כ לקצירה בתחלת הלילה ויחשיך סמוך לחוץ לתחום כדי שיתחיל לקצור משחשיכה מיד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source