חִזְקִיָּה קָרֵי לָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר. דּוּ חַשָּׁשׁ לָהִיא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְאִ֗ישׁ כִּֽי יִמְכֹּ֤ר בֵּית מוֹשַׁב֙ עִ֣יר חוֹמָ֔ה. פְּרָט לְטִיבֵּרִיָּא שֶׁהַיָּם חוֹמָה לָהּ. רִבִּי יוֹחָנַן קָרֵי לָהּ בִּכְנִישְׁתָּא דְכִיפְרָא. וְאָמַר. הָדָא הִיא עִיקַּר טִיבֵּרִיָּא קַדְמִייָתָא. וְלָא חֲשַׁשׁ לְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. קַל הִיקִּילוּ בִקְרִייאָתָהּ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. כֹּל שֶׁהוּא לִפְנִים מִן הַחוֹמָה הֲרֵי הוּא כְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה חוּץ מִן הַשָּדוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַשָּדוֹת. וְתַנֵּי כֵן. הַסָּמוּךְ לַכַּרַךְ וְהַנִּרְאֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כְיוֹצֵא בוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
דתנינן תמן. בפ' בתרא דערכין כל שהוא לפנים מן החומה וכו' וכלומר הרי דמצינו דאף בדין בתי ערי חומה מחשבינן הכל שהוא לפנים מן החומה כבתי ערי חומה שהן שלשה חצירות של שני שני בתים ומכיון שהן לפנים מן החומה דין אחד להם ואף על פי שאין להם חצירות כל כך וה''ה נמי לענין מקרא מגילה בט''ו:
ר' יוחנן. לא ס''ל כהאי דחזקיה אלא קרי לה בטבריא בט''ו בכנישתא דכיפרא שאמר הדא היא יקרא דטברייא קדמוניות שהיתה נבנית כאן במקום שהיה הבה''כ הזה ולא חשש להדא וכו' גבי בתי ערי חומה דשאני מקרא מגילה לפי שקל הקילו בקריאתה ואף במקום דמיגניא היא כמוקפת חומה חשיבא לענין מגילה:
בא וראה בו אינן קורין. בטבריא עצמה אין קורין בט''ו בלבד וכדחזקיה דלקמיה ובחוצה לו קורין בט''ו בתמיה. ומסיק ואזיל דהא חזקיה מספקא ליה וקרי לה בטבריא בי''ד ובט''ו משום דחשש לה להאי דתני ר''ש בן יוחי דדריש בענין בתי ערי חומה ואיש כי ימכר וגו' פרט לטבריא שאין לה חומה ממש אלא שהים חומה לה וא''כ מיגלי לה היא כשאר עיירות שאינן מוקפות חומה או דילמא הא מיהת מיגניא היא כהמוקפות חומה:
כַּרַכִּים הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חִלְקוּ כָבוֹד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָֽיְתָה חֲרֵיבָה בְאוֹתָן הַיָּמִים וְתָלוּ אוֹתָהּ מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְיִקְרְאוּ הַכֹּל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. רִבִּי אַבָּהוּ דָרַשׁ יְשִׁיבָה יְשִׁיבָה. מַה יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אַף יְשִׁיבָה שֶׁנֶּאֱמַר כָאן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְיִקְרְאוּ הַכֹּל בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי דָרַשׁ פְּרָזִי פְּרָזוֹת. נֶאֱמַר כָּאן פְּרָזוֹת 2a וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לְבַ֛ד מֵֽעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ מַה פְרָזִי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אַף פְּרָזִי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. מִימוֹת אַחַשְׂוֵרוֹשׁ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וְכִי מָה עִנְיַין שׁוּשַׁן הַבִּירָה לָבוֹא לְכָאן. אָם מִשּׁוּשָׁן הַבִּירָה אַתְּ לָמֵד מֵעַתָּה בְשׁוּשָׁן הַבִּירָה אַל יִקְרְאוּ וּשְׁאַר כָּל הַמְּקוֹמוֹת יִקְרְאוּ. הָא תְלָתָא תַנָּיִין. תַּנָּייָא קַדְמִייָא סְבַר מֵימַר. מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. תַּנָּייָא אַחֵרַייָא סְבַר מֵימַר. מִימוֹת אַחַשְׂוֵרוֹשׁ. תַּנָּייָא אַחֵרַייָא סְבַר מֵימַר. עִיר מִכָּל מָקוֹם. נִמְצֵאתָה אוֹמֵר. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּן קָרְחָה וְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה שְׁנֵיהֶם אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. אֶלָּא שֶׁזֶּה לָמַד מִטַּעַם אֶחָד וְזֶה לָמַד מִטַּעַם אֶחָד. וְתַנֵּי כֵן. הַסָּמוּךְ לַכַּרַךְ וְהַנִּרְאֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כְיוֹצֵא בוֹ. רִבִּי אַייְבוֹ בַּר נַגָּרִי בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר בָּא. כְּגוֹן הָדָא חַמַתָּה. לֹא אָמַר אֶלָּא. כְגוֹן. הָא חַמַתָּה עַצְמָהּ מוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. מִן הָדָא. וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִינָּרֶת׃ הַצִּידִים כְּפַר חִטַּייָא. צֵר דִּסְמִיכָה לָהּ. חַמַּת חַמַתָּה. רַקַּת טִיבֵּרִיָּא. כִּינֶּרֶת גִּינִיסַר. הָתִיב רִבִּי לֵוִי וְהָֽכְתִיב וְהָֽעֲרָבָה֩ עַד יָ֨ם כִּנְר֜וֹת. 2b מֵעַתָּה שְׁנֵי גִּינִיסַרִיּוֹת הָיוּ. אוֹ לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי אַבְטוֹנִיּוֹת. כְּגוֹן בֵּית יֶרַח וְצִינְבָּרַיי. שֶׁהֵן מִגְדָּלוֹת כִּינָּרִים. וְחָרֵב הַכַּרַךְ וְנַעֲשֶׂה שֶׁלְגוֹיִם. אִיתָא חֲמִי. בּוֹ אֵינָן קוֹרִין וּבְחוּצָה לָהּ קוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
איתא חמי. ומתמה הש''ס על הא דקחשיב הכא כנרת אצל רקת ומשמע שכנרת ג''כ קורין בה בט''ו משום שסמוך ונראה לרקת זו טבריא היא דהא אמרת על כנרת חרב הכרך וכו' וא''כ אין הטעם אלא הואיל וסמוך לטבריא היא:
התיב ר' לוי. מי מצית אמרת כנרת זו גינוסר והכתיב בדברים ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד וגו' הערבה והירדן וגבול מכנרת ועד ים הערבה וגו' וזה הוא בעבר הירדן ששם היו נחלתם והפסוק הראשון בגבול בני נפתלי הוא שנאמר ומעתה אם נאמר שני גינוסריות היו כלומר שני כינרת או שנאמר לא היו שנים ממש אלא שני אכטוניות כלומר חלקת המקומות שנקראו על שם כך שהן מגדלות קנים נקראין כנרים כגון בית ירח וכו' וה''נ זה שבעבר הירדן נקרא על שם זה שבגבול בני נפתלי א''נ של גבול בני נפתלי נקרא על שם כינרת שבעבר הירדן וכדמשמע מדלקמיה:
רקת וכנרת. כתיב שם רקת זו טיבריא וכנרת זו גינוסר:
לא אמר אלא כגון הא חמתה. כלומר לא תאמר לפרש כגון הדא חמתה שכל הנראה עמה נידון כחמת עצמה וקורין בה בט''ו דהא ליתא שהרי טבריא נראה וסמוך לחמת היא ואעפ''כ מספקא לן בה כדקאמר לקמן חזקיה קרי לה בי''ד ובט''ו וכו' פרט לטבריא שהים חומה לה וא''כ הוה קשיא ותיפוק ליה שהיא סמוך ונראה לחמת אלא לא קאמר כגון הדא חמתה אלא לומר על עצמה שהיא מוקפת חומה מימות יהושע וכדמייתי לה מקרא דיהושע מן הדא וכו' חמת היא חמתה שאנו קורין אותה וקחשיב לה בערי המבצר והאי קרא ביהושע בגבול בני נפתלי וכן הא דלקמן ויהי גבולם מחלף וכו':
ותני כן. בתוספתא שם דדריש ג''כ לעיר ועיר. ולדרשא אחריתא דמכאן למדנו דהסמוך לכרך והנראה עמו הרי הוא כיוצא בו וקורין בט''ו:
א''ל ר' יוסי בר' יהודה וכי מה ענין שושן הבירה לבא לכאן אם משושן הבירה וכו'. כלומר וכי מה ענין ללמוד מהמוקפות מימות אחשורוש אם משושן הבירה אתה למד שהיתה אז מוקפת חומה והא על שושן הבירה גופה קשיא וכדגריס בתוספתא בהדיא שכך א''ל ר' יוסי בר' יהודה היכן מצינו לשושן הבירה שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון דהא ודאי מימות יהושע בן נון בעינן כדילפינן מג''ש וא''כ מעתה הוה קשיא בשושן הבירה אל יקראו בט''ו ושאר כל המקומות שנודע שהיו מוקפות מימות יהושע אותן שיקראו בט''ו אלא ע''כ שאני שושן הבירה וכדמסיים בהתוספתא אלא משפחה ומשפחה מדינה ומדינה וכלו' לתנא דמתני' מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין מימות יהושע למוקפין מימות אחשורוש ועיר ועיר לחלק בין שושן שנעשה בו הנס בט''ו לבין שאר עיירות ולאידך כדלקמן:
הא תלתא תניי. נמצינו למדין דשלשה תנאים הן חלוקין בדבר תנייא קדמייא דהתוספתא וכתנא דמתני' מימות יהושע בן נון הדבר תלוי ותנייא אחריא והוא ר' יהושע בן קרחה סבר מימר מימות אחשורוש הדבר תלוי ותנייא אחרייא והוא ר' יוסי בר' יהודה סבר מימר עיר מכל מקום וכלומר בעיקר הדבר מודה רבי יוסי בר' יהודה לר' יהושע בן קרחה שהמוקפין מימות אחשורוש קורין בט''ו כשושן וכדמסיים ואזיל נמצאת אומר ר''י בן קרחה ור' יוסי בר' יהודה שניהם אמרו דבר אחד בזה דתרוייהו ס''ל שהמוקפין מימות אחשורוש קורין בט''ו אלא שזה למד מטעם אחד דבמה מצינו משושן הוא למד וזה ר' יוסי בר' יהודה לא למד במה מצינו וכדמקשה עליה אם משושן הבירה את למד וכו' אלא מטעם אחר הוא למד מיתורא דקרא עיר ועיר ודריש ליה עיר מכל מקום אע''פ שלא נעשה בו הנס הואיל ומוקפות מימות אחשורוש הן קורין בט''ו:
חלקו כבוד לא''י וכו'. כדפרישית במתני':
ויקראו הכל בחמשה עשר. על אותן שבא''י פריך אם בשביל לחלוק כבוד לא''י קורין בט''ו כשושן שנעשה בו הנס א''כ יקראו אף אותן שאינם מוקפין מימות יהושע בן נון כשושן בט''ו:
ישיבה ישיבה. נאמר כאן היושבים בערי הפרזות ונאמר ביהושע כל יושבי ההר מן הלבנון וגו':
ויקראו הכל בארבעה עשר. על אותן ערי הפרזות שבא''י עכשיו פריך שאע''פ שהיו מקדם למוקפין דהא ילפת ישיבה ישיבה וא''כ נאמר שצריך שיהו מיושבין עכשיו כמו בימות יהושע:
ר' יודה בר פזי דרש פרזי פרזות. ולדידיה לא קשיא מידי שאותן שהיו פרזות בימות יהושע הן שנקראו ערי הפרזות וקורין בי''ד אבל אותן שהיו מוקפות בימות יהושע אע''פ שחרבו ונעשו פרזות קורין בחמשה עשר:
ונאמר להלן. בביאת הארץ בימי משה ויהושע לבד מערי הפרזי הרבה מאוד:
תני. בתוספתא ריש מכלתין ר' יהושע בן קרחה אומר המוקפין מימות אחשורוש:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְתְּ וְעַד אַנְטִפַּרִיס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַייָרוֹת הָיוּ. [וְהַקְטַנָּה] שֶׁבָּהֶן הָֽיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. מַה כְתִיב בָּהּ וַיַּ֞ךְ בְּאַנְשֵׁ֣י בֵֽית שֶׁ֗מֶשׁ כִּ֤י רָאוּ֙ בַּֽאֲר֣וֹן י֨י וגו'. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. וּכְדוֹן אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַבָּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָֽפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Pnei Moshe (non traduit)
מגבת ועד אנטיפרס וכו'. כתוב לעיל בפ' בתרא דתענית:
כָּל הָעֲייָרוֹת שֶׁמָּנָה יְהוֹשֻׁעַ אֲפִילוּ מֵאָה אִינּוּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מוּקָּפוֹת חוֹמָה מָנָה. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר. הַסְּמוּכוֹת לִסְפַר מָנָה. קִרְייָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וַיְהִ֣י גְבוּלָם֠ מֵחֵ֨לֶף (מֵֽאֵילוֹן בְּצַֽעֲנַנִּ֗ים) [וגו'. וְקַטָּ֤ת וְנַחֲלָל וְשׁוֹמְרוֹן וְיִדְֽאֲלָה֖ וּבֵ֣ית לָ֑חֶם]. מֵחֵ֨לְף חֶלְף. מֵֽאֵילוֹן אַייְלִין. בְּצַֽעֲנַנִּ֗ים אֲגָנַייָא דְקֶדֶשׁ. וַאֲדָמִ֥י דָּמִין. הַנֶּ֛קֶב צַייְדָתָה. וְיַבְנְאֵל֭ כְּפַר יַמָּא. עַד לַקּ֑וּם לוֹקִים. וְקַטָּ֤ת קְטוֹנִית. וְנַֽהֲלָ֨ל מַהֲלוּל. וְשִׁמְר֔וֹן סִימוֹנִייָה. וְיִדְֽאֲלָה֖ חִירִייָה. בֵּית לָ֑חֶם בֵּית לֶחֶם צָרִייָה.
Pnei Moshe (non traduit)
קרייה מסייע לר' יוסי בן חנינה. שלא מנה אלא הסמוכות לספר וכדמצינו המקרא שכתוב בבני נפתלי ויהי גבולם וגו' ואגב מפרש השמות שהן נקראים עכשיו בימיהם:
אפי' מאה אינן. וכי כל כך מועטות הן:
רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. הַכֹּל יוֹצְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁהִיא זְמַן קְרִיאָתָהּ. לֹא בָא אֶלָּא לְלַמְּדָךְ שֶׁהַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת בָּאֲדָר שֵׁינִי. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא הֲווֹן יְתִיבִין. אַמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי אָחָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא לְשֶׁעָבַר אֲבָל לָבֹא. וְהָא תַנֵּי. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְרוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים קוֹרִין אוֹתָהּ שְׁנֵי יָמִים. אָמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָא סָבַר כֵּן. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. אִילּוּ מִי שְׁקְּרָייָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וְחָזַר וּקְרָייָהּ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שֶׁמָּא אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן שֶׁמָּא נִמְצֵאתָה עוֹקֵר זְמַן כַּרַכִים בְּיָדֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
אם אומר את כן וכו'. כלומר ואם אתה אומר דאף לכתחלה הכל יוצאין אם קראו בי''ד נמצאת אתה עוקר זמן כרכים בידך שהוקבע להם ט''ו ולא י''ד אלא ע''כ כדאמרן:
א''ר מנא ויאות. דודאי כך הוא שהרי אלו משקראו בי''ד אם חוזרין וקורין בט''ו שמא אין שומעין לו בתמיה וכלומר דודאי הא דקתני מקום שנהגו לקרותה שני ימים קורין היינו אלו הקוראין בי''ד ורוצין לחזור ולקרותה בט''ו קורין דמה איכפת בכך יקראו ולא יברכו על הקריאה אבל אלו שהוקבע להן ט''ו פשיטא היא שצריכין לקרות לכתחלה בזמן הקבוע להן. ר' חלבו דקאמר הכל יוצאין בדיעבד וכגוונא דאמרן הוא שאם כבר קראו באדר הראשון ואח''כ נתעברה השנה שחוזרין וקורין בשני ואם הכל קראו בי''ד יצאו:
א''ל אוף אנא סבר כן. דלכתחלה לא:
לא מסתברא לשעבר. כלומר לא מסתברא דלא אמר הכי אלא לשעבר והיינו בדיעבד שמשום שנוהגות ג''כ באדר הראשון הלכך וכבר קראו אותה בראשון הכל יוצאין בחזרת הקריאה בשני בי''ד אבל לבא. לא דלא מסתברא לומר שאף להבא ג''כ והיינו שאפילו לכתחלה הכל יוצאין בי''ד והא תני מקום שנהגו לקרותה שני ימים קורין אותה שני ימים בי''ד ובט''ו וכדמפרש לקמיה:
ר' חלבו וכו'. גרסינן להא בפ''ק דשקלים בהלכה א'. וגו' דהתם עיקרית דברישא גריס שם סתם הכל יוצאין בי''ד שהיא זמן קריאתה לכל העולם. ובתר הכי מייתי על האי דקתני שם במתני' נמי בט''ו קורין את המגילה בכרכין ופריך לא כן א''ר חלבו הכל יוצאין בי''ד בין עיירות ובין כרכים ומשני לא בא אלא ללמדן שכל המצות הנוהגות באדר השני נוהגות באדר הראשון. כלומר דלא קאי ר' חלבו אלא אמתני' דלקמן בפרקין קראו את המגילה בחדר הראשון ואח''כ נתעברה השנה קורין אותה באדר השני ועל כה''ג הוא דקאמר הכל יוצאין בי''ד הואיל וכבר קראו בראשון וללמדך שהמצות נוהגות גם באדר הראשון:
רִבִּי אָחָא רִבִּי יוּדָה בֶן לִוֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִוֵי בְשֵׁם רִבִּי. לוֹד וְגֵיא הַחֲרָשִׁים מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְלָמָּה לֹא אָמַר וְאוֹנוֹ. בְּגִין דִּכְתִיב. וְהָא כְתִיב לוֹד וְאִיתְאֲמָרַת. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. וְגַמְלָא וְגָדוּר וְחָדִיד וְאוֹנוֹ וִירוּשָׁלַיִם וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן׃ 3a וְהָכְתִיב וּבְנֵ֣י אֶלְפַּ֔עַל עֵ֥בֶר וּמִשְׁעָ֖ם וָשָׁ֑מֶר ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת אוֹנ֔וֹ וְאֶת לוֹד וּבְנוֹתֶיהָ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵה. בִּימֵי פִילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה חָֽרְבָה וְעָמַד אֶלְפַּעַל וּבְנָייָהּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב גַּ֛ם כָּל הֶעָרִ֥ים הַנִּמְצָא֖וֹת שִׁלְּח֥וּ בָאֵֽשׁ. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. לוֹד וְאוֹנוֹ הֵן הֵן גֵּיא הַחֲרָשִׁים.
Pnei Moshe (non traduit)
לוד ואונו הן הן גיא החרשים. גיא החרשים כולל שתיהן הוא:
בימי פילגש בגבעה חרבה וכו'. דאלו מערי בנימין הן ושכן הכתוב מיחסו שם על שבט בנימין ומפני שחומותיהן נראות חדשות לפיכך העיד ריב''ל בשם רבי שבכלל מוקפות מימות יהושע בן נון הן וקורין בהן בט''ו:
והכתיב ובני אלפעל וגו' הוא בנה וגו'. והיאך אמרת מימות יהושע הן:
ולמה לא אמרן. נמי ואונו אם בגין דכבר כתיב שם והא כתיב ג''כ לוד ואפ''ה איתאמרת בשם רבי אלא בגין דכבר תנינן לה בפ' בתרא דערכין דקחשיב התם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון כגון יורפת הישנה וגמלה וכו':
לוד וגיא החרשים וכו'. פסוק הוא בד''ה א' ח' ובני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source